אני גם ככה...

ב"ה אצלנו יש עוד כמה עם נוקיה וממש מתחשבים ושולחים הכל גם בהודעות וכו' וכו',

אבל זה ממש לא אותו דבר. יש דברים שהם רק בואצפ, ומין הוואי כזה וצחוקים רק שם

מתסכל ומבאס

יש לי גם חברה שעל כל ט.ח שיש לי או כל תקלה הכי קטנה, לא עידכנו אותי, לא שמעתי שקרה משהו..

היא כזה - חחח רואה?! את צריכה סמארטפוןן!! באסה לךך שאת עם נוקיה!

יואוו תודה! מספיק קשה לי גם ככה מתוקה שאת

אבל בעז"ה נסתדר, אני מקווה...

הינה חיזוק

מעודד לשמוע שיש עוד כאלה איתי בסירה, בבחינת 'צרת רבים נחמת שוטים' סתם, סתם...

וכן, שונאת את הקטעים האלה

קיצר, תודה על ההזדהות! ועל החיזוק

שתדעי לך, את וכל הבנות האחרות, והבנים, כולם.. כל מי שמתאמץ כל כך לא לעבור לסמארטפון, ומתמודד עם קושי ומורכבות וסחבת וכו' וכו'... שבאמת אתם ראויים לכל הערכה!

זה באמת קשה, ומתסכל, ומשגע, ונמאס.... לא מובן מאליו בכלל. 

תזכרי כמה נחת זה עושה לקב"ה, וכמה תועלת זה מביא לאנושות, לעם היהודי, ולציבור הנפלא שלנו...

את גם בונה את את עצמך בצורה ראויה ומוצלחת, בלי הפרעות לסוגיהן שמספק הסמארטפון... מגדלת את עצמך והאישיות שלך, גם בחלק של האישיות עצמה וגם בחלק של עבודת ה'... וזה משפיע כמובן גם על עצם מהותך וגם על עתידך

וגם משפיעה ציבורית - לכל אחד מאיתנו יש השפעה! זה שאת מקפידה להישאר עם הטלפון הטיפש, זה אקט חינוכי! אני בטוח שיש שמתחזקות מזה, ובודאי גם בעתיד תהיה לזה עוד השפעה...

כל אחד ואחת בציבור שנשארים עם טלפון טיפש - מוסיפים אור! מוסיפים ברכה! מוסיפים תורה!

וכשזה קשה - אז פי כמה... ולפון צערא אגרא.

אשרינו שזכינו שיש לנו נוער כזה! אשריכם ואשרינו, אשרי העם שככה לו!

עריכה:

בעקבות הפניית תשומת ליבי באישי, ראיתי לנכון לחדד:

אני לא מביע דעתי לרעה על אדם שיש לו צורך וכן משתמש במכשיר חכם, אני רק משבח את אלו שמשקיעים ומתאמצים להימנע, ואין חולק שהם והדור כולו רק מרוויחים מזה.

שרק לי ועוד אחת היה נוקיה וכזה מארגנים מפגשי כיתה ותמיד אתה בחוץ.

אבל בסוף זה שווה. 

גם תמיד בוואסטפ זה מקום לפריקות והתעצבניות ואתה לא קשור לזה וזה כיף

@נשמה כללית @חיים רק פעם אחת @מתנחלת בלב

ממש חיזקתם ושימחתם!!

תודה על השיתוף הכנה!

זכית ב"ה להיות עם מכשיר פשוט, אבל אני מניח שזה לגמרי לא פשוט לך. זו החלטה שהיא ממש 'לשחות נגד הזרם' ודורשת גם אקטיביות וגם כמובן ויתורים לא פשוטים. כל כך קל להיות כמו כולם ולעשות מה שכולם עושים, בלי להסתבך.. אבל אפשר גם אחרת- ואת מוכיחה את זה בצורה מדהימה!

הבחירה החופשית

הקב"ה זיכה אותנו ביכולת מופלאה והיא הבחירה החופשית. אנו קמים כל בוקר מחדש, אומרים תודה לקב"ה על שנתן לנו עוד יום, ונכנסים ליום חדש מלא בהחלטות ובחירות חדשות. החל ממה למרוח על הסנדוויץ' בארוחת בוקר ועד לבחירות יותר משמעותיות כמו להימנע מלדבר עכשיו על מישהו שאנחנו מכירים כי זה לשון הרע.

הבריח של חיינו

יכולת הבחירה היא הבריח שמייצב את החיים שלנו. התורה מצווה אותנו – 'ובחרת בחיים', כל הזמן לבחור לחיות, לקבל החלטות שנותנות לנו חיים. במיוחד במכשיר הטלפון שמעסיק אותנו הרבה יותר ממה שהוא צריך להעסיק אותנו. וזו נקודה חשובה לקחת איתנו לכל מסלול חיינו!

לחיות חיים של בחירה זה אומר שיכול להיות שהחלטה שקיבלנו לפני שנה ומאוד עזרה לנו השנה צריכה 'עדכון' להחלטה חדשה ומתאימה למצב הנוכחי. לבחון עם עצמנו את האפקטיביות שלה במצב הנוכחי.

ובנושא שלנו- חשוב לדעת שב"ה היום יש כל כך הרבה כלים טכנולוגיים שמאפשרים לנו להחליט בלי להיות כבולים לאיזו שהיא בעיה 'טכנית'. החל ממכשיר פשוט כמו שיש לך, מכשיר כמו שיש לך רק עם ווטסאפ ומייל ללא גישה לדפדפן, טאבלטים שונים עם גישה לאינטרנט ועוד ועוד.

מכאן- הבמה שלך. אני מכיר לא מעט אנשים שמחזיקים 2 מכשירי טלפון, אחד פשוט שנמצא איתם כל היום ומשמש להודעות ושיחות ואחד שנמצא בבית ופותחים אותו בערב כדי לעבור על הווטסאפ ולראות אם פספסתי משהו חשוב (כשברוב המקרים לא מפספסים כלום – רק מרוויחים), זה יכול להיות גם מחשב נייד או טאבלט. תוכלי להתייעץ עם 'מוקד אור' של ארגון 'לוקחים אחריות' על רכישת מכשירים מיוחדים, סינון, אפליקציות לניהול זמן ועוד במס' 073-321-2727.

לסיום, יש ספר ממש מעניין בשם 'כלים ביד כלינו' שמנתח את תולדות המדיה ואת ההשפעה שלה על החיים שלנו. תוכלי לנסות לקרוא ולראות אם זה מעניין אותך להרחיב בנושא.

וכמובן שאת תמיד מוזמנת להתקשר למוקד הטלפוני של 'חברים-מקשיבים' כוכבית 8298 בכדי להתייעץ או סתם כדי לשתף.

בהצלחה רבה בכל מעשה ידייך. ובפרט בשירות-הלאומי !

כפיר

@עצמי החביבה, אשרייך על ההתמודדות והעמידה האיתנה, שאפו!

תמשיכי לעמוד בגב זקוף ואל תתרגשי מכל מיני ציניקנים שלא נאה להם הדוסיות שלך. תקחי איתך את כל התגובות החכמות והמעריכות, ותנפנפי את הזלזול של חכמים בעיניהם...

חידדתי יותר את הדברים בתגובה השניה שלי.

לסיכומו של דבר- לכל בחירה שאנו עושים יש השלכות
וצריך לדעת לקחת אותן בחשבון.

ראשית, ילדים חביבים, נלמד להתבונן בכותרת. מה הכותרת שהיא כתבה? יפה מאוד - היא כתבה שזו פריקה, לא התייעצות ולא שאלה. היא מעוניינת להישאר בעמדתה ורוצה לשתף אנשים טובים בקושי.

נהדר, שלב ב', נעבור לגוף ההודעה: כל הילדים יקראו את השורה השניה מהסוף, שניצבת כפסקה מודגשת בפני עצמה, ומה כתוב בה? קראתם מעולה! כתוב שהיא לא רוצה לעבור לסמארטפון, והיא אפילו טרחה להדגיש את זה עם שני סימני קריאה.

ועכשיו יקיריי, גם השלב השלישי נעשה כולנו יחד: היא כתבה בסוף למה נועד השרשור ומה היא מעוניינת לשמוע: "הזדהות, חיזוקים ועידודים" לאיזה מהקטגוריות האלו משתייכת התשובה החכמה של תורם הדמים?

יפה, אחרי שלמדנו כולנו פרק בהבנת הנקרא, נוכל לצפות לעתיד טוב יותר בתחום התגובות לשרשורים. נתראה בפרק הבא

שממש אהבתי.

הרב אמר שאיו משו פגוע בסמרטפון, זה כלי. כלי לעבודת ה'. הבעיה היא בנו. במי שמשתמש בסמרטפון. כמובן צריך שהטלפון יהיה כשר וכו אבל יש דברים טובים בסמרטפון והוא כלי לעבודת ה.

מוסיפה את מה שהרב כתב: 
(זה שו"ת)

"מה דעת הרב לגבי השימוש בטלפון חכם ובשאר כלים טכנולוגיים? מצוי שהחברים בעבודה וכדו' פותחים קבוצות וואסטפ וכיוצא בזה,האם מדבר כזה כן ראוי לאדם לפרוש כדי שלא להיות מושפע לרעה?

הרב: אנו לא מדברים על ילדים שמשחקים בזה, אם כן למה להימנע מזה?! הטלפון החכם הוא כלי נפלא, ויש בו תועלת רבה אם יודעים את הגבול, ודואגים לכך שאף פעם לא תקפוץ תמונה פורנוגרפית חלילה ושלא יווצר שיעבוד לטלפון ופגיעה ביכולת ההפשטה. יש המון דברים טובים ומועלים שאפשר לעשות בעזרתו- אפשר ללמוד בעזרתו את כל הש"ס אפשר לומר מתוכו קריאת שמע כמו שצריך, ועוד הרבה דברים טובים.

שאלה:

אבל למה לא נכון לחשוש מפני הסכנות שבו?

הרב: למה סכנה?! זה רק כלי!

חשוב להבחין בין דבר שהוא "רע", לבין דבר שהוא נייטרלי או טבעי, וחשוב לדעת להשתמש בו נכון. סכין הוא לא דבר "רע". אבל סכין ביד של ילד בן 3 - זה מסוכן. הוא עדיין לא מסוגל מבחינה התפתחותית להשתמש בו בצורה בטוחה. ולכן בשלב הזה נפריד בין הסכין לבין הילד.

אבל בגיל 6, 7, 8, ילדים לומדים לאט לאט להשתמש בסכין, בהשגחת מבוגר, עוזרים בבישולים, ולומדים להיות עצמאיים. ולכל ילד ומשפחה יש את הדרכים שמתאימות להם. אבל עם תהליך מותאם ומדויק, אפשר ללמוד להשתמש בהרבה דברים בעולם. גם כאלה שנראים בהתחלה קצת מלחיצים. 

אותו הדבר לגבי התמודדות עם קשיים. לילד קטן קשה להתמודד עם תסכול. ניסה לפתוח צנצנת לבד, לא הצליח, ועכשיו הוא בוכה וכועס. זה טבעי. זאת הזדמנות ללמד אותו על התמודדות עם תסכול, ועם רגשות, ללמוד לשתף ולקבל עזרה.

אבל אדם מבוגר שנמצא באותה סיטואציה - הגיוני שהוא גם יתחיל לבכות ולהתעצבן? לא. כי אנחנו מצפים שהוא כבר ילמד להתמודד עם רגשות של תסכול בצורה טובה יותר.

תסכול הוא לא "רע". החוכמה היא להבין אותו, ולגבש דרכים להתמודד. אותו הדבר עם דיכאון, מצוקה, או כל דבר אחר. להתחמק מהם לא יעזור לנו להתמודד איתם. ללמוד עליהם, לקבל עזרה, ולגבש דרכי התמודדות - זה הדבר מועיל יותר. וזה בדיוק מה שאנחנו עושים במוקד. 

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....