למה?
באמת שואלת!
רוצה להבין מה הסיבה.
למה?
באמת שואלת!
רוצה להבין מה הסיבה.
לא רוצים לחזור לזה שוב
אני שואלת באמת!!
בעיקר ספקנים לדעתי, שמפחדים מה יש בחיסון
או מתמרדים
או שילוב
אם אני לא טועה רק אריה אבני איבד את הרישיון שלו, וזה לא רק בגלל הקריאה שלא להתחסן אלא בגלל עימות חזיתי עם המדע שנמשך כבר שנים רבות, זיוף פנקסי חיסונים תמורת תשלום, נאצות כלפי רופאים (ובעיקר אונקולוגים), קריאה לאנשים להימנע מקבלת טיפולים נגד סרטן ועוד.
א. אם לא תתחסני, אין מצב שלא תחלי בקורונה. זה ייקח חודש, חודשיים, שנה, בסוף את תחלי. המספרים לא משקרים, בשנה אחת הגענו ללמעלה מ-10% מהאוכלוסייה.
ב. את יודעת *בדיוק* מה ההשפעה של החיסון. את יודעת שהוא יגרום לגוף שלך לייצר נוגדנים נגד המעטפת של הווירוס, וכך את מפחיתה בכ-90% את הסיכוי שלך לחלות במחלה קשה וב-95% את הסיכוי שלך למות מקורונה. בנוסף את מפחיתה את הסיכוי להעביר את המחלה לאנשים אחרים, ובכך את גם מקטינה את הסיכוי שלהם למות.
אוקיי, את לא יודעת אם תכאב לך היד אחרי החיסון והאם יהיה לך חום ביום שאחרי. אבל זה כ"כ בקטנה לעומת המחלה האמיתית, שבאמת לא שווה להתעכב על זה.
זה כמו עם חגורת בטיחות:
צריך לחגור בכל נסיעה מחדש, החגורה שומרת עלינו לזמן קצר מאוד מאוד (עד לסוף הנסיעה), אבל אנחנו עדיין לא מוותרים עליה כי אין לנו מושג אם בזמן הקצר הזה היא זו שתעשה את ההבדל בין שריטות קלות לבין ילדים קטנים שאומרים עלינו קדיש.
️
️
) כי אני רואה את צורת הדיבור והיחס של אנשים כבר כמה חודשים וזה ממש מזעזע אותי.טוב, אני יש לי תחביב למקרים כאלו
@פשוט אני.., תרצה להציג לנו פה איזה גרפונ'ציק או שניים?
שמראים שהמשפט "הבעיה שכרגע אין חיסון שעובד בכלל" שקול באמינותו למשפט: "חייזרים שולטים בבית הלבן"
א. נמוכה, אבל יותר גבוהה מאלה שנפטרו מהחיסון.
ב. גם להיות חולה קשה זה לא תענוג גדול, ובמקרים רבים יש לכך השלכות הרסניות להמשך החיים.
ג. צעירים יכולים בקלות להדביק מבוגרים ולגרום למותם. אם פעם יכולת להגיד שזה שוגג, היום כשיש חיסונים זה לגמרי מזיד, כמו אדם שדוהר עם המכונית ברמזור אדום - הוא לא יוכל לטעון "לא ידעתי שמישהו ימות".



תביא מקורות מהימנים, ואז אוכל להתייחס ברצינות.
ולפני שאתה רץ להביא לי את המחקר של ה-CDC (מרכז לבקרת מחלות בארה"ב), מחקר שמתנגדי מדע מנפנפים בו בלי להבין מה כתוב בו, אני מזכיר לך שהמחקר שלהם מצא ש*חולים סימפטומטיים* מחוסנים מדביקים כמו *חולים סימפטומטיים* לא מחוסנים.
מכיוון שגם לפי עורכי המחקר הסיכוי של מחוסן להגיע בכלל למצב של *חולה סימפטומטי* הוא נמוך יותר בכ-80-95 אחוזים לעומת לא מחוסן, הרי שהתוצאה היא שמחוסנים מדביקים 80-95 אחוזים לעומת לא מחוסנים.
דוגמה כדי להסביר את זה:
נניח שהסיכוי של אדם מאוד מאוד שמן לשרוד דום לב, זהה לסיכוי של אדם במשקל תקין לשרוד דום לב. האם זה אומר שההשמנה לא משפיעה על הסיכוי למות מדום לב? לא, כי מראש לאנשים במשקל תקין יהיו הרבה פחות מקרים של דום לב.
(ועדיין יותר נפוץ מסיבוכים של החיסון)
ופעם ב8 שנים זה בסדר?
וגם למי שלא בקבוצות סיכון הקורונה לא מסוכנת
וכשבודקים באופן כללי את היעילות של החיסון צריך לבדוק גם על תופעות לוואי (לא רק את היעילות שלו בקורונה עצמה)
ואת כל הכפייה שיש מסביב לתו הירוק אני לא אוהבת, אבל נכון צודקים זה לא סיבה
אבל זה לא סיבה לקחת חיסון שגם הוא חדש
אבל בטווח הקרוב יש סיכון בקורונה (שלצעירים ולמי שלא בקבוצות סיכון זה לא מסוכן),
מול סיכון בחיסון (ויעילות שלו בקורונה).
בשביל לבדוק את הסיכון של החיסון בטווח הקרוב צריך לראות נתונים אם היו יותר הפלות התקפי לב וכו אצל מחוסנים לעומת מי שלא
עושה בדיוק את השיקולים האלו+נוספים ואוסף את הנתונים הרלוונטיים?
כשישראל לא מגיבה על ירי רקטה לדוגמא ומישו מתעצבן אף אחד לא אומר לו מה אתה לא חושב שמשרד הביטחון עשה בדיוק את השיקולים האלה גם
נושא הבטחון הוא לא נושא מדעי, אין בו נתונים מדעיים.
לעומתו הרפואה מסתמכת על נתונים וסטטיסטיקה כמעט חד משמעיים.
ואצל הקרדיולוגים
ותראי כמה צעירים יש..
התכוונתי אם אתה נבדקת או שבדקת את הילדים.
ואם הוא טס לחול כי אמא שלו גוססת שם?
צריך פשוט לפתוח עוד מתחמי בדיקות.
יותר הגיוני..
אם יש תרופה בדוקה ומנוסה שעובדת?
קוורציטין 500 מ'ג
אחרי 20 דק'
אבץ 50 מ'ג
ויטמין C ליפוזומלי של אקוסאפ 10 מ"ל כל שעתיים
ויטמין D 100,000 יחב'ל (100 טיפות של 1000 יחב'ל) במשך שלושה ימים
זה עובד גם במקרים קשים?
ומה זה קוורציטין?
אבל החיסון הוא מניעה למחלה.
לא עדיף?
קוורציטין זה חומר שיש אותו בריכוז מאווד נמוך בבצל
ובריכוזים גבוהים הוא מכניס את האבץ לתאים והאבץ משמיד וירוסים
אגב, זה כנל לגבי כל דבר ויראלי - לא רק קורונה..
ומניעה שאני לא יודעת מה מכניסים בפנים?
ושיש בה מלא תופעות לוואי ?
וכבר נשמעו והושתקו מקרי מוות מהחיסון..
אם היו כותבים מוכח שזה לא עוזר לספיגה
וברור שללקיחת ויטמין C אין יתרון בריאותי.. מובן
אבל כשאומרים "אין הוכחות ש..." ו"לא ברור ש..." איך מתייחסים לזה?
זה כאילו משחק מילים שנותן להרגיש שלא אבל מאיפה אתה יודע שלא?
כאילו, סתם לדוגמא, גם אין הוכחות שלא הייתי אתמול בלילה על הירח.
שואל באמת...
אפשר לומר "הדבר הזה לא מספיק בדוק ומוכח אז בינתיים תתייחסו אליו ככזה"
אבל הציגו את זה כשקר ורמאות, בקטע של: מה שאני לא יודע - לא נכון (ממתי בכלל יש גישה כזאת במדע?)
בעוד שאולי זה כן נכון אבל עוד לא גילו את זה.
הרי מצד שני גם לא מוכח שלא... אז נראה שלא מספיק חקרו את העניין.
אפשר להגיד "בינתיים אנחנו לא יודעים"
יכול להיות שזאת תרופה שעובדת (קשה להאמין), אבל להציג אותה כתחליף לחיסון זאת תרמית.
גם הצגה של תרופות כאילו הן בדוקות במחקרים זאת תרמית.
מבקש אמונהזה לא "לא מספיק בדוק ומוכח". מהניסוח הזה היה אפשר לחשוב שעשו מחקרים על 500 אנשים, וזה לא מספיק בשביל להגיע למסקנה רחבה.
האמת היא שאין בכלל מחקרים התומכים בכך שוויטמין סי ליפוזומלי נספג בצורה טובה יותר מאשר ויטמין סי רגיל.
כמו כן, ברפואה, מה שלא מוכח - לא עושים (אלא אם כן זה במסגרת מחקר והנסיינים יודעים שהם חלק ממחקר). כמו שכתבתי קודם, בלי ההנחה הבסיסית הזאת - כל אחד יוכל לשווק לך כל מוצר בעולם עם הבטחות מכאן ועד הודעה חדשה (ואם הוא חכם אז ההבטחות לא יהיו על הכתב כדי שלא תוכל לתבוע), ואנחנו לא נוכל להגיד שזאת רמאות כי לפי הגישה שלך "זה לא שאני לא יודע שזה נכון לא הופך את זה אוטומטית ללא נכון".
קודם חוקרים, אחר כך מגיעים למסקנות, אחר כך יוצאים בהצהרות. זה באמת מאוד פשוט ובסיסי.
הבנתי אין מחקרים... אבל מה בדקו? מה כן יש?
מה שמפריע לי זה הגישה הזאת שאני שומע מכל מי שקורא מדע
שכשאומרים "לא מוכח" זה שם נרדף ל"חרטה"
יוצאים מנקודת הנחה שבטוח בדקו את כל הכיוונים ולא מצאו. אבל זה לא המצב, ולא ככה מוכיחים שמשהו לא נכון.
אגב, לפי מה שאני מבין גם לא מוכח שזה משהו מסוכן,
אז למה לא להגיד "תנסה, אבל לא במקום הרפואה המוכחת"?
1. במקרה של ליפוזומלי, לא רק שאין מחקרים התומכים בכך - אלא הסבירו לך היטב בכתבה הזאת מה זה בכלל ליפוזומלי, מתי זה יעיל, ולמה זה *לא יכול להיות יעיל* בוויטמין סי.
2. מי שמוציא תכשיר חדש או תרופה חדשה, הוא זה שצריך להראות מחקרים לפיהם התרופה הזאת יעילה. זה לא אפשרי שבכל פעם שמישהו יחרטט משהו, מדענים יצטרכו לבוא ולהוכיח עם מחקרים שזה לא נכון. בשפה יהודית קוראים לזה "המוציא מחברו עליו הראיה" - אתה רוצה להרוויח כסף ולמכור לי משהו כדי שאהיה בריא? תוכיח לי.
3. אכן "לא מוכח" זה לא שם נרדף ל"חרטא", אבל בפעם המי יודע כמה - אין לדבר סוף. גם לא הוכיחו שעמידה על הראש בכל יום שישי ה-13 לחודש בשעה השביעית אינה מסייעת למניעת סרטן הלבלב, אז מה? אז עכשיו מישהו יוכל להציע את זה כפתרון, עד שיבואו חוקרים ויוכיחו שזה שטויות? זה לא ייגמר.
לגבי 1.
זה בדיוק הייתה הטענה שלי על הפוסט, התחילו בהסברים יפים וסיימו ב"לא ברור"
לפי מה שאתה אומר הם היו צריכים לכתוב "ברור שזה לא מועיל" וזה לא מה שהם כתבו.. משמע גם הם לא בטוחים בזה.
ב2. אני מסכים איתך לגמרי
ב3. סבבה, רק שלא יגידו שזה רמאות. שיגידו "בינתיים לא מוכח אם יעיל או לא"
(ובאמת שיבדקו... למה לא?)
זהו, זה כל מה שמפריע לי...
לא שעכשיו יתנו לכל אחד לשווק את ההמצאות שלו כתרופה. ברור שלא
אנשי מדע *מאוד* נזהרים בלשונם.
למשל, במחקר של פייזר (לפני שהחל החיסון ההמוני) הם כתבו שאפשר לראות מהמחקר שהמחוסנים נדבקים פחות, אך אי אפשר לראות שהם מדביקים פחות.
מתנגדי חיסונים עטו על המשפט הזה כמוצאי שלל רב, "אהההא!! אפילו פייזר טוענת שהחיסון לא מוריד את הסיכון להדביק".
אלא מה?
כשאתה מחסן אלפי אנשים, מאוד קל לראות כמה מהם נדבקו וכמה אנשים מקבוצת הביקורת נדבקו. עם זאת, אין לך *שום יכולת* לבדוק כמה כל אחד מהם הדביק, פשוט כי אתה לא יכול לדעת על כל אדם חולה מי הדביק אותו.
את הנתון הזה אפשר לבדוק רק כשיש מיליוני מחוסנים, ואז אפשר באופן סטטיסטי לראות מה קרה ללא מחוסנים במקום שבו מרבית האוכלוסייה מחוסנת.
כלומר פייזר מעולם לא התכוונו לכתוב שהחיסון לא יעיל במניעת הדבקה של אנשים אחרים, אלא הם רק התכוונו לכתוב שהם כלל לא בדקו זאת (כאמור הם לא היו יכולים לבדוק באותו השלב).
גם חברי "מדעת" כותבים בצורה מדויקת: הסברנו לך שזה לא אפשרי, אבל לסיום נכתוב שזה מעולם לא הוכח במחקר - וזה כל עוד לא יהיה מחקר שיוכיח את ההפך.
בקשר לסעיף ג - אני באמת לא יודע מה עוד אפשר לכתוב שלא כתבתי... אתה רוצה שבכל פעם שמישהו מוכר משהו בלי שום הוכחה, יתאספו מדענים בשביל לחקור אותה? למה להם? מי ישלם להם? אתה יודע כמה מחקרים יידרשו בשביל להפריך את כל השטויות שיש בעולם? וכשאתה כותב "בינתיים לא מוכח אם יעיל או לא", אתה מבין שאת אותו המשפט אפשר להגיד גם על עמידת ראש בכל יום שישי ב-13 בחודש בשעה השביעית? אתה קולט כמה זה מופרך להגיד על כל דבר שלא נחקר "בינתיים לא מוכח אם יעיל או לא"?
אז כתבתי ככה כי לרוב אני שומע מאנשים גישה אחרת
לפני שהם יודעים איך משהו עובד אם אין מחקר אז זה לא נכון...
לגבי הסוף, כמובן התכוונתי שינסו לחקור - אם זה אפשרי
מניסיון
שואלת בשביל חברה שסובלת מתופעות זוועות לגמרי.
כולל קשיים בנשימה
ADEמניסיון !
אבל אחרי 3 ימים של ויטמין D
לקחת -1500 יחב'ל על כל 10 קילו
ושרפו את המפעלים שלהם.. אבל עזבו תעשו מה שטוב לכם
אז נגיד אם שוקלים 70 אז ריך 10500 יחבל שזה יוצא 10 וחצי טיפות. אבל אין חצי.. אז אני לוקחת 11 טיפות
למרות שקניתי עכשיו כדורים מחול שכל כדור זה 5000 יחבל אז אני לוקחת 2 כדורים ביום
אישית בדקתי על משפחה וחברים (והיו לא מעט..) ולפני כן קראתי על זה המון מחקרים מרפואים בארץ ובעולם שניסו את זה
יכולה לחפש לך , אבל צריכה לחפור קצת כי זה היה ממש מזמן
או שאולי היא אחות בטיפת חלב...?
אם היא הייתה אחות בבית חולים, היא לא הייתה יכולה להשמיע משפטים אוויליים כמו "ואם המחלה לא מסוכנת בכלל בגילאים שלנו?", כי היא הייתה רואה בעיניה כמה צעירים שלא חוסנו מתאשפזים במחלקות הקורונה בכל הארץ.
דבר אחד ברור:
אחות או לא אחות, היא מכחישת מדע, מפיצה תיאוריות קונספירציה ומתעלמת ממחקרים ומהיידע הנצבר מהם.
לא קשה להבין מה קרה פה.
מכחישת חיסונים שמנסה לגרום לאחרים להימנע מחיסון, ומנפנפת "אני אחות" כדי "לדפוק" אותנו ולהראות לנו שהנה, אפילו אחיות לא מתחסנות.
אין מצב שהיא אחות, סתם נסיון נואל לייצר לגיטימציה ולהביך את הצד השני
הבן שלי קצת התעצל לקרוא ספרונים שאמורים לשפר את הקריאה שלו, ואז הוא שאל אותי למה זה בכלל חשוב לדעת לקרוא.
בין יתר ההסברים, אמרתי לו שבזכות היכולת לכתוב ולקרוא בני האדם הם יצורים כ"כ חכמים. אנחנו הרי לא מתחילים את כל היידע שלנו מ-0, אלא מתבססים על כל מה שכבר כתבו הדורות הקודמים.
תלמיד ממוצע בכיתה י"ב יודע כבר יותר מדע (פיזיקה, ביולוגיה, אנטומיה, אסטרונומיה וכו') ממה שידעו גאוני הדור של לפני 1,000 שנים. לא בגלל שהוא חקר וגילה דברים בכוחות עצמו, אלא בזכות זה שאנשים גאונים חיו לפני אלפי/מאות/עשרות שנים, והם תיעדו בכתב את תוצאות מחקריהם, והיום כל אדם שיודע לקרוא יכול פשוט ליהנות מפרי המאמצים שלהם.
בנוסף, אדם שירצה לחקור משהו, לא יצטרך להתחיל מהבסיס אלא רק מהנקודה האחרונה שחוקרים אחרים כבר הגיעו אליה, ולכן הידע האנושי הולך ונצבר בקצב מסחרר.
למשל רופא שרוצה לחקור משהו על סרטן, לא צריך להתחיל את המחקר שלו מ"איך הגוף עובד" ו"מה זה סרטן" ו"תגובת הסרטן לחומר X" וכו', כי את כל אלה הוא כבר יודע בזכות עבודתם של אחרים, ולכן הוא יכול לחסוך זמן יקר ולהתחיל מיד מהנקודה שממנה והלאה עוד אין לנו ידע.
אמרתי לו שאפשר למשל לחשוב על קופים, שלא משנה כמה יידע הם יצברו במהלך חייהם - אין להם שום דרך להנחיל את היידע הזה לצאצאיהם (מלבד ידע בסיסי של הישרדות וכדומה), ולכן הצאצאים יצטרכו להתחיל את הכל מההתחלה, וחוזר חלילה עד סוף כל הדורות, ולכן קוף של עוד 1,000 שנה לא יידע שום דבר שקוף של היום לא יודע.
עצוב שיש אנשים שבוחרים להיות קופים, להתעלם מהידע האנושי ולחיות כבורים ועמי הארצות.
ADE זאת תופעה שבה דווקא אנשים שיש בגופם נוגדנים נגד מחלה, חוטפים את המחלה בצורה קשה יותר.
אשרוב "הזהיר" שזה מה שיקרה למחוסני הקורונה, כמובן בניגוד לתוצאות הניסוי (ובדיעבד אפשר להגיד שגם בניגוד למציאות של מאות מיליוני מחוסנים).
בנוסף, אותם מתנגדי מדע שמשתמשים בזה בשביל להפחיד אותנו, "שוכחים" שתופעת ADE קיימת (אם היא בכלל קיימת) במידה שווה אצל מי שחוסן נגד מחלה ואצל מי שחלה בה, כי הרי לשניהם יש נוגדנים.
מכיוון שהתחילו לחסן אחרי שמיליוני בני אדם חלו בקורונה, ולא נצפה אפילו אדם אחד בעולם כולו שנדבק שוב בקורונה וחלה בצורה יותר חמורה מהפעם הראשונה, הרי שהיה אפשר להבין מיד שהתופעה הזאת לא קשורה לקורונה.
בחירת השם אינה מקרית, והיא מוכיחה שמדובר במכחישת מדע.
כמה חברים ומשפחה יש לך?
כמה מהם חלו בקורונה?
כמה מהם קיבלו את הטיפול שאת מציעה?
האם חילקת אותם לקבוצות, כאשר קבוצה אחת מקבלת טיפול אמיתי ואחת מקבלת פלצבו?
האם החלק שקיבל את הפלצבו התדרדר וחטף מחלה קשה ואף מוות, לעומת החלק שקיבל את הטיפול שאת מציעה?
אני בטוח שלא, וגם אם כן - מדובר במספרים כ"כ קטנים, שאי אפשר ללמוד מהם כלום.
גם אם היית מביאה לכל החברים והמשפחה שלך כפית חומוס צבר פעם ביום, היית רואה שהמחלה עוברת להם בקלות. למה? כי לרוב האנשים היא עוברת בקלות, בלי קשר לשום תרופה או טיפול. זאת הסיבה שצריך לבדוק דברים כאלה על אלפי אנשים, ולחלק אותם לקבוצות, כדי שיהיה אפשר להבין את המשמעות של הטיפול הניסיוני.
ולגבי זה ששרפו את המפעלים של מי שהמציא את זה, והסתירו מאיתנו מתים מהחיסון....
מזל טוב, את קונספירטיבית חסרת אחריות 
אני מאוד מקווה שאת לא עובדת כאחות עם אוכלוסיות בסיכון, רחמים עליהם.
יש עוד דעות.
העניין הוא שאמרת שהחסידים שלו טוענים- כאילו המציאו סיפור שהם לא ראו.
אז אמרתי לך שהוא בעצמו טען ככה. אם היה או לא.. אנאערף
הם לא שמעו על סמיות כפולה, ביקורת עמיתים, דרישות ה-FDA וכו' וכו'. במקום כל זה הם דבקים בסוג של "אמונת חכמים": אם פלוני אלמוני בעל חזות מרשימה אמר שהחיסונים הם רעל שביל גייטס פיתח כדי להכחיד את האנושות, אז זוהי אמת לאמיתה.
יש פורום לנו שנועד לזה.
לגופו של עניין, יש מגוון סיבות להחליט שכן או לפסול, לא הייתי מניח שהמראה היה הסיבה.
ו...
בנות הן לא בנים, תחליף דיסקט 🤭
אממ... מניחה שזאת שאלה קצת מצחיקה וילדותית כי זה כמו לשאול למה יש רכב שעולה 50K ולמה פרארי עולה 300K..
ובכל זאת.. אני רוצה לקנות סמארטפון חדש אחרי 5 שנים.. מה היתרונות לקנות ב2000 ולא ב1000/1500 ש"ח? ואולי בכלל כדאי חד"פ להוציא 3000 ש"ח?
לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++.
אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...
נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...
מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.
נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.
הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה
לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.
עלה 7000+
שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש
לעומת זאת.
אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת.
כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.
אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.
זה תלוי למה את משתמשת...
וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות
אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם
אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל
אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק
אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי
מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.
נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה..
שלך באופן שוטף
כמה הייתם מוכנים לשלם עבור שעת וידאו, עבור מעבר על כל התוכן וסינון המקומות שבהם יש בעיה של צניעות (נניח שניתן לבחור מידה - עירום, בגדי ים, או גם מקרים גבוליים יותר כמו שמלות לא צנועות וכד') חותך ומסדר את הקובץ הסופי לצפייה? אני מדבר פר שעה (נניח לסרט שאורכו שעה וחצי: אני מוכן לשלם 2 שח).
אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.
בטח לא 2 שקל..
במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.
נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע.
ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..
פ.א.מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.
הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.
סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?
לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.
הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה, כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר. ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.
לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃
מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?
לשם כך יש שיעורים ולימודים.
סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי
יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,
עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית
נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה
שתעביר אותו
או תתיימר לחנך איתו
בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.
זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.
ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.
בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)
בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.
וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה.
סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?
וככה גם מספר טוב.
כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.
אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי
אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות.
הוא קיים בכלל? הוא ברור לכם?
יהיה ברור אי פעם?
איך אחרים רואים את המקום שלכם?
זה למעשה תפקיד? שליחות? כישרון?
רק מי שהבין את השאלה שיענה. תודה 🙂
אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש.
שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.
אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.
אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.
אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.
וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.
אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו.
יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.
היא הדרך, לא המטרה.
מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.
כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.
תוכלי לבאר את כוונתך?
ברור לי מאד
לעשות טוב לעצמי ולאחרים
ללמוד ולהשתפר מיום ליום
אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי
את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם
יעוד של כל מי שרוצה בזה
לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים
בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.
ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?
יוצא לכם? קל? קשה? יש טיפים?
כמו כן היה לי הרגל טוב שנטשתי ורוצה לחזור אליו.
איך שוברים את הכבדות שחוסמת ביני לבינו?
לשנות הרגלים רעים
ליצור הרגלים טובים
כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל
ממליצה על ספר כוחו של הרגל
הוא מסביר את הרעיון של
טריגר- פעולה- תגמול
איך להיפטר/ ליצור הרגל
או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך
הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו
לא אוהבים תהליכים
וזה גורם לקושי בהשגת דברים
אני כן אוהבת תהליכים
מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות
לרוב גם נהנת מהדרך
לכן בעיניי זה לא קשה
אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים
ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר
ללכת בצעדים קטנים
ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע
לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות
ופירט איך לעשות את זה צעד צעד
זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.
לגבי הצעדים הקטנים-
נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז
קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)
לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)
כשהייתה לי מטרה גדולה
השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....
היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי
רק צריך לרצות
ולעשות משהו קטן בכיוון.
ומוסיפים כמה שיכולים
לא מפחד לדבר בשם עצמו
וכנראה לא פותח פצלש
אבל היום אני כבר רק מפה כמעט
ולא כ"כ משתמש במקורי
היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו
לפני הרבה שנים
מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש
ארץ השוקולדאוי, עלית עלינו🙈
@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.
אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח
הכלל לא לכתוב למישהו ברשתות החברתיות אלא אם כן הייתי אומר לו את זה בפנים או שדווקא המרחב נותן לבן-אדם אפשרות להביע את דעתו באמת מה שהוא לא יכל לעשות בפנים של הבן-אדם?
איזה צד עדיף.
זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.
יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.
השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.
קשה להכריע.
ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.
אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...
כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..
אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...
ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?
לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.
יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם