לא רוצים לחזור לזה שוב

אני שואלת באמת!!

בעיקר ספקנים לדעתי, שמפחדים מה יש בחיסון

או מתמרדים

או שילוב

אם אני לא טועה רק אריה אבני איבד את הרישיון שלו, וזה לא רק בגלל הקריאה שלא להתחסן אלא בגלל עימות חזיתי עם המדע שנמשך כבר שנים רבות, זיוף פנקסי חיסונים תמורת תשלום, נאצות כלפי רופאים (ובעיקר אונקולוגים), קריאה לאנשים להימנע מקבלת טיפולים נגד סרטן ועוד.

א. אם לא תתחסני, אין מצב שלא תחלי בקורונה. זה ייקח חודש, חודשיים, שנה, בסוף את תחלי. המספרים לא משקרים, בשנה אחת הגענו ללמעלה מ-10% מהאוכלוסייה.

ב. את יודעת *בדיוק* מה ההשפעה של החיסון. את יודעת שהוא יגרום לגוף שלך לייצר נוגדנים נגד המעטפת של הווירוס, וכך את מפחיתה בכ-90% את הסיכוי שלך לחלות במחלה קשה וב-95% את הסיכוי שלך למות מקורונה. בנוסף את מפחיתה את הסיכוי להעביר את המחלה לאנשים אחרים, ובכך את גם מקטינה את הסיכוי שלהם למות.

אוקיי, את לא יודעת אם תכאב לך היד אחרי החיסון והאם יהיה לך חום ביום שאחרי. אבל זה כ"כ בקטנה לעומת המחלה האמיתית, שבאמת לא שווה להתעכב על זה.

זה כמו עם חגורת בטיחות:

צריך לחגור בכל נסיעה מחדש, החגורה שומרת עלינו לזמן קצר מאוד מאוד (עד לסוף הנסיעה), אבל אנחנו עדיין לא מוותרים עליה כי אין לנו מושג אם בזמן הקצר הזה היא זו שתעשה את ההבדל בין שריטות קלות לבין ילדים קטנים שאומרים עלינו קדיש.

טוב, אני יש לי תחביב למקרים כאלו

@פשוט אני.., תרצה להציג לנו פה איזה גרפונ'ציק או שניים?

שמראים שהמשפט "הבעיה שכרגע אין חיסון שעובד בכלל" שקול באמינותו למשפט: "חייזרים שולטים בבית הלבן"

א. נמוכה, אבל יותר גבוהה מאלה שנפטרו מהחיסון.

ב. גם להיות חולה קשה זה לא תענוג גדול, ובמקרים רבים יש לכך השלכות הרסניות להמשך החיים.

ג. צעירים יכולים בקלות להדביק מבוגרים ולגרום למותם. אם פעם יכולת להגיד שזה שוגג, היום כשיש חיסונים זה לגמרי מזיד, כמו אדם שדוהר עם המכונית ברמזור אדום - הוא לא יוכל לטעון "לא ידעתי שמישהו ימות".

 

תביא מקורות מהימנים, ואז אוכל להתייחס ברצינות.

ולפני שאתה רץ להביא לי את המחקר של ה-CDC (מרכז לבקרת מחלות בארה"ב), מחקר שמתנגדי מדע מנפנפים בו בלי להבין מה כתוב בו, אני מזכיר לך שהמחקר שלהם מצא ש*חולים סימפטומטיים* מחוסנים מדביקים כמו *חולים סימפטומטיים* לא מחוסנים.

מכיוון שגם לפי עורכי המחקר הסיכוי של מחוסן להגיע בכלל למצב של *חולה סימפטומטי* הוא נמוך יותר בכ-80-95 אחוזים לעומת לא מחוסן, הרי שהתוצאה היא שמחוסנים מדביקים 80-95 אחוזים לעומת לא מחוסנים.

דוגמה כדי להסביר את זה:

נניח שהסיכוי של אדם מאוד מאוד שמן לשרוד דום לב, זהה לסיכוי של אדם במשקל תקין לשרוד דום לב. האם זה אומר שההשמנה לא משפיעה על הסיכוי למות מדום לב? לא, כי מראש לאנשים במשקל תקין יהיו הרבה פחות מקרים של דום לב.

(ועדיין יותר נפוץ מסיבוכים של החיסון)

ופעם ב8 שנים זה בסדר?

וגם למי שלא בקבוצות סיכון הקורונה לא מסוכנת

וכשבודקים באופן כללי את היעילות של החיסון צריך לבדוק גם על תופעות לוואי (לא רק את היעילות שלו בקורונה עצמה)

ואת כל הכפייה שיש מסביב לתו הירוק אני לא אוהבת, אבל נכון צודקים זה לא סיבה

אבל זה לא סיבה לקחת חיסון שגם הוא חדש

אבל בטווח הקרוב יש סיכון בקורונה (שלצעירים ולמי שלא בקבוצות סיכון זה לא מסוכן),

מול סיכון בחיסון (ויעילות שלו בקורונה).

בשביל לבדוק את הסיכון של החיסון בטווח הקרוב צריך לראות נתונים אם היו יותר הפלות התקפי לב וכו אצל מחוסנים לעומת מי שלא

עושה בדיוק את השיקולים האלו+נוספים ואוסף את הנתונים הרלוונטיים?

כשישראל לא מגיבה על ירי רקטה לדוגמא ומישו מתעצבן אף אחד לא אומר לו מה אתה לא חושב שמשרד הביטחון עשה בדיוק את השיקולים האלה גם

נושא הבטחון הוא לא נושא מדעי, אין בו נתונים מדעיים.

לעומתו הרפואה מסתמכת על נתונים וסטטיסטיקה כמעט חד משמעיים.

ואצל הקרדיולוגים 

ותראי כמה צעירים יש.. 

התכוונתי אם אתה נבדקת או שבדקת את הילדים.

ואם הוא טס לחול כי אמא שלו גוססת שם?

צריך פשוט לפתוח עוד מתחמי בדיקות.

יותר הגיוני..

אם יש תרופה בדוקה ומנוסה שעובדת?

קוורציטין 500 מ'ג
אחרי 20 דק'
אבץ 50 מ'ג
ויטמין C ליפוזומלי של אקוסאפ 10 מ"ל כל שעתיים
ויטמין D 100,000 יחב'ל (100 טיפות של 1000 יחב'ל) במשך שלושה ימים
 

זה עובד גם במקרים קשים?

ומה זה קוורציטין?

אבל החיסון הוא מניעה למחלה.

לא עדיף?

קוורציטין זה חומר שיש אותו בריכוז מאווד נמוך בבצל 
ובריכוזים גבוהים הוא מכניס את האבץ לתאים והאבץ משמיד וירוסים
אגב, זה כנל לגבי כל דבר ויראלי - לא רק קורונה..

ומניעה שאני לא יודעת מה מכניסים בפנים?
ושיש בה מלא תופעות לוואי ?
וכבר נשמעו והושתקו מקרי מוות מהחיסון..

אם היו כותבים מוכח שזה לא עוזר לספיגה

וברור שללקיחת ויטמין C אין יתרון בריאותי.. מובן

אבל כשאומרים "אין הוכחות ש..." ו"לא ברור ש..."  איך מתייחסים לזה?

זה כאילו משחק מילים שנותן להרגיש שלא אבל מאיפה אתה יודע שלא?

כאילו, סתם לדוגמא, גם אין הוכחות שלא הייתי אתמול בלילה על הירח.

שואל באמת...

אפשר לומר "הדבר הזה לא מספיק בדוק ומוכח אז בינתיים תתייחסו אליו ככזה"

אבל הציגו את זה כשקר ורמאות, בקטע של: מה שאני לא יודע - לא נכון  (ממתי בכלל יש גישה כזאת במדע?)

בעוד שאולי זה כן נכון אבל עוד לא גילו את זה. 

הרי מצד שני גם לא מוכח שלא... אז נראה שלא מספיק חקרו את העניין.

אפשר להגיד "בינתיים אנחנו לא יודעים"

יכול להיות שזאת תרופה שעובדת (קשה להאמין), אבל להציג אותה כתחליף לחיסון זאת תרמית.

גם הצגה של תרופות כאילו הן בדוקות במחקרים זאת תרמית.

זה לא "לא מספיק בדוק ומוכח". מהניסוח הזה היה אפשר לחשוב שעשו מחקרים על 500 אנשים, וזה לא מספיק בשביל להגיע למסקנה רחבה.

האמת היא שאין בכלל מחקרים התומכים בכך שוויטמין סי ליפוזומלי נספג בצורה טובה יותר מאשר ויטמין סי רגיל.

כמו כן, ברפואה, מה שלא מוכח - לא עושים (אלא אם כן זה במסגרת מחקר והנסיינים יודעים שהם חלק ממחקר). כמו שכתבתי קודם, בלי ההנחה הבסיסית הזאת - כל אחד יוכל לשווק לך כל מוצר בעולם עם הבטחות מכאן ועד הודעה חדשה (ואם הוא חכם אז ההבטחות לא יהיו על הכתב כדי שלא תוכל לתבוע), ואנחנו לא נוכל להגיד שזאת רמאות כי לפי הגישה שלך "זה לא שאני לא יודע שזה נכון לא הופך את זה אוטומטית ללא נכון".

קודם חוקרים, אחר כך מגיעים למסקנות, אחר כך יוצאים בהצהרות. זה באמת מאוד פשוט ובסיסי.

הבנתי אין מחקרים... אבל מה בדקו? מה כן יש?

מה שמפריע לי זה הגישה הזאת שאני שומע מכל מי שקורא מדע

שכשאומרים "לא מוכח" זה שם נרדף ל"חרטה"

יוצאים מנקודת הנחה שבטוח בדקו את כל הכיוונים ולא מצאו.  אבל זה לא המצב, ולא ככה מוכיחים שמשהו לא נכון.

אגב, לפי מה שאני מבין גם לא מוכח שזה משהו מסוכן,

אז למה לא להגיד "תנסה, אבל לא במקום הרפואה המוכחת"?

1. במקרה של ליפוזומלי, לא רק שאין מחקרים התומכים בכך - אלא הסבירו לך היטב בכתבה הזאת מה זה בכלל ליפוזומלי, מתי זה יעיל, ולמה זה *לא יכול להיות יעיל* בוויטמין סי.

2. מי שמוציא תכשיר חדש או תרופה חדשה, הוא זה שצריך להראות מחקרים לפיהם התרופה הזאת יעילה. זה לא אפשרי שבכל פעם שמישהו יחרטט משהו, מדענים יצטרכו לבוא ולהוכיח עם מחקרים שזה לא נכון. בשפה יהודית קוראים לזה "המוציא מחברו עליו הראיה" - אתה רוצה להרוויח כסף ולמכור לי משהו כדי שאהיה בריא? תוכיח לי.

3. אכן "לא מוכח" זה לא שם נרדף ל"חרטא", אבל בפעם המי יודע כמה - אין לדבר סוף. גם לא הוכיחו שעמידה על הראש בכל יום שישי ה-13 לחודש בשעה השביעית אינה מסייעת למניעת סרטן הלבלב, אז מה? אז עכשיו מישהו יוכל להציע את זה כפתרון, עד שיבואו חוקרים ויוכיחו שזה שטויות? זה לא ייגמר.

לגבי 1. 

זה בדיוק הייתה הטענה שלי על הפוסט, התחילו בהסברים יפים וסיימו ב"לא ברור"

לפי מה שאתה אומר הם היו צריכים לכתוב "ברור שזה לא מועיל" וזה לא מה שהם כתבו.. משמע גם הם לא בטוחים בזה.

ב2. אני מסכים איתך לגמרי

ב3. סבבה, רק שלא יגידו שזה רמאות. שיגידו "בינתיים לא מוכח אם יעיל או לא"

(ובאמת שיבדקו...  למה לא?)

זהו, זה כל מה שמפריע לי...

לא שעכשיו יתנו לכל אחד לשווק את ההמצאות שלו כתרופה. ברור שלא

אנשי מדע *מאוד* נזהרים בלשונם.

למשל, במחקר של פייזר (לפני שהחל החיסון ההמוני) הם כתבו שאפשר לראות מהמחקר שהמחוסנים נדבקים פחות, אך אי אפשר לראות שהם מדביקים פחות.

מתנגדי חיסונים עטו על המשפט הזה כמוצאי שלל רב, "אהההא!! אפילו פייזר טוענת שהחיסון לא מוריד את הסיכון להדביק".

אלא מה?

כשאתה מחסן אלפי אנשים, מאוד קל לראות כמה מהם נדבקו וכמה אנשים מקבוצת הביקורת נדבקו. עם זאת, אין לך *שום יכולת* לבדוק כמה כל אחד מהם הדביק, פשוט כי אתה לא יכול לדעת על כל אדם חולה מי הדביק אותו.

את הנתון הזה אפשר לבדוק רק כשיש מיליוני מחוסנים, ואז אפשר באופן סטטיסטי לראות מה קרה ללא מחוסנים במקום שבו מרבית האוכלוסייה מחוסנת.

כלומר פייזר מעולם לא התכוונו לכתוב שהחיסון לא יעיל במניעת הדבקה של אנשים אחרים, אלא הם רק התכוונו לכתוב שהם כלל לא בדקו זאת (כאמור הם לא היו יכולים לבדוק באותו השלב).

גם חברי "מדעת" כותבים בצורה מדויקת: הסברנו לך שזה לא אפשרי, אבל לסיום נכתוב שזה מעולם לא הוכח במחקר - וזה כל עוד לא יהיה מחקר שיוכיח את ההפך.

בקשר לסעיף ג - אני באמת לא יודע מה עוד אפשר לכתוב שלא כתבתי... אתה רוצה שבכל פעם שמישהו מוכר משהו בלי שום הוכחה, יתאספו מדענים בשביל לחקור אותה? למה להם? מי ישלם להם? אתה יודע כמה מחקרים יידרשו בשביל להפריך את כל השטויות שיש בעולם? וכשאתה כותב "בינתיים לא מוכח אם יעיל או לא", אתה מבין שאת אותו המשפט אפשר להגיד גם על עמידת ראש בכל יום שישי ב-13 בחודש בשעה השביעית? אתה קולט כמה זה מופרך להגיד על כל דבר שלא נחקר "בינתיים לא מוכח אם יעיל או לא"?

אז כתבתי ככה כי לרוב אני שומע מאנשים גישה אחרת

לפני שהם יודעים איך משהו עובד אם אין מחקר אז זה לא נכון...

לגבי הסוף, כמובן התכוונתי שינסו לחקור - אם זה אפשרי

מניסיון 

שואלת בשביל חברה שסובלת מתופעות זוועות לגמרי.

כולל קשיים בנשימה

מניסיון ! 
אבל אחרי 3 ימים של ויטמין D
לקחת -1500 יחב'ל על כל 10 קילו 

ושרפו את המפעלים שלהם.. אבל עזבו תעשו מה שטוב לכם 

אז נגיד אם שוקלים 70 אז ריך 10500 יחבל שזה יוצא 10 וחצי טיפות. אבל אין חצי.. אז אני לוקחת 11 טיפות
למרות שקניתי עכשיו כדורים מחול שכל כדור זה 5000 יחבל אז אני לוקחת 2 כדורים ביום 

אישית בדקתי על משפחה וחברים (והיו לא מעט..) ולפני כן קראתי על זה המון מחקרים מרפואים בארץ ובעולם שניסו את זה
יכולה לחפש לך , אבל צריכה לחפור קצת כי זה היה ממש מזמן 

או שאולי היא אחות בטיפת חלב...?

אם היא הייתה אחות בבית חולים, היא לא הייתה יכולה להשמיע משפטים אוויליים כמו "ואם המחלה לא מסוכנת בכלל בגילאים שלנו?", כי היא הייתה רואה בעיניה כמה צעירים שלא חוסנו מתאשפזים במחלקות הקורונה בכל הארץ.

דבר אחד ברור:

אחות או לא אחות, היא מכחישת מדע, מפיצה תיאוריות קונספירציה ומתעלמת ממחקרים ומהיידע הנצבר מהם.

לא קשה להבין מה קרה פה.

מכחישת חיסונים שמנסה לגרום לאחרים להימנע מחיסון, ומנפנפת "אני אחות" כדי "לדפוק" אותנו ולהראות לנו שהנה, אפילו אחיות לא מתחסנות.

אין מצב שהיא אחות, סתם נסיון נואל לייצר לגיטימציה ולהביך את הצד השני

@פשוט אני..

הבן שלי קצת התעצל לקרוא ספרונים שאמורים לשפר את הקריאה שלו, ואז הוא שאל אותי למה זה בכלל חשוב לדעת לקרוא.

בין יתר ההסברים, אמרתי לו שבזכות היכולת לכתוב ולקרוא בני האדם הם יצורים כ"כ חכמים. אנחנו הרי לא מתחילים את כל היידע שלנו מ-0, אלא מתבססים על כל מה שכבר כתבו הדורות הקודמים.

תלמיד ממוצע בכיתה י"ב יודע כבר יותר מדע (פיזיקה, ביולוגיה, אנטומיה, אסטרונומיה וכו') ממה שידעו גאוני הדור של לפני 1,000 שנים. לא בגלל שהוא חקר וגילה דברים בכוחות עצמו, אלא בזכות זה שאנשים גאונים חיו לפני אלפי/מאות/עשרות שנים, והם תיעדו בכתב את תוצאות מחקריהם, והיום כל אדם שיודע לקרוא יכול פשוט ליהנות מפרי המאמצים שלהם. 

בנוסף, אדם שירצה לחקור משהו, לא יצטרך להתחיל מהבסיס אלא רק מהנקודה האחרונה שחוקרים אחרים כבר הגיעו אליה, ולכן הידע האנושי הולך ונצבר בקצב מסחרר. 

למשל רופא שרוצה לחקור משהו על סרטן, לא צריך להתחיל את המחקר שלו מ"איך הגוף עובד" ו"מה זה סרטן" ו"תגובת הסרטן לחומר X" וכו', כי את כל אלה הוא כבר יודע בזכות עבודתם של אחרים, ולכן הוא יכול לחסוך זמן יקר ולהתחיל מיד מהנקודה שממנה והלאה עוד אין לנו ידע.

אמרתי לו שאפשר למשל לחשוב על קופים, שלא משנה כמה יידע הם יצברו במהלך חייהם - אין להם שום דרך להנחיל את היידע הזה לצאצאיהם (מלבד ידע בסיסי של הישרדות וכדומה), ולכן הצאצאים יצטרכו להתחיל את הכל מההתחלה, וחוזר חלילה עד סוף כל הדורות, ולכן קוף של עוד 1,000 שנה לא יידע שום דבר שקוף של היום לא יודע.

עצוב שיש אנשים שבוחרים להיות קופים, להתעלם מהידע האנושי ולחיות כבורים ועמי הארצות.

ADE זאת תופעה שבה דווקא אנשים שיש בגופם נוגדנים נגד מחלה, חוטפים את המחלה בצורה קשה יותר.

אשרוב "הזהיר" שזה מה שיקרה למחוסני הקורונה, כמובן בניגוד לתוצאות הניסוי (ובדיעבד אפשר להגיד שגם בניגוד למציאות של מאות מיליוני מחוסנים).

בנוסף, אותם מתנגדי מדע שמשתמשים בזה בשביל להפחיד אותנו, "שוכחים" שתופעת ADE קיימת (אם היא בכלל קיימת) במידה שווה אצל מי שחוסן נגד מחלה ואצל מי שחלה בה, כי הרי לשניהם יש נוגדנים. 

מכיוון שהתחילו לחסן אחרי שמיליוני בני אדם חלו בקורונה, ולא נצפה אפילו אדם אחד בעולם כולו שנדבק שוב בקורונה וחלה בצורה יותר חמורה מהפעם הראשונה, הרי שהיה אפשר להבין מיד שהתופעה הזאת לא קשורה לקורונה.

בחירת השם אינה מקרית, והיא מוכיחה שמדובר במכחישת מדע.

ADE וחיסוני הקורונה

כמה חברים ומשפחה יש לך? 

כמה מהם חלו בקורונה? 

כמה מהם קיבלו את הטיפול שאת מציעה? 

האם חילקת אותם לקבוצות, כאשר קבוצה אחת מקבלת טיפול אמיתי ואחת מקבלת פלצבו?

האם החלק שקיבל את הפלצבו התדרדר וחטף מחלה קשה ואף מוות, לעומת החלק שקיבל את הטיפול שאת מציעה?

אני בטוח שלא, וגם אם כן - מדובר במספרים כ"כ קטנים, שאי אפשר ללמוד מהם כלום.

גם אם היית מביאה לכל החברים והמשפחה שלך כפית חומוס צבר פעם ביום, היית רואה שהמחלה עוברת להם בקלות. למה? כי לרוב האנשים היא עוברת בקלות, בלי קשר לשום תרופה או טיפול. זאת הסיבה שצריך לבדוק דברים כאלה על אלפי אנשים, ולחלק אותם לקבוצות, כדי שיהיה אפשר להבין את המשמעות של הטיפול הניסיוני.

ולגבי זה ששרפו את המפעלים של מי שהמציא את זה, והסתירו מאיתנו מתים מהחיסון....

מזל טוב, את קונספירטיבית חסרת אחריות

אני מאוד מקווה שאת לא עובדת כאחות עם אוכלוסיות בסיכון, רחמים עליהם.

יש עוד דעות. 
 

העניין הוא שאמרת שהחסידים שלו טוענים- כאילו המציאו סיפור שהם לא ראו.

אז אמרתי לך שהוא בעצמו טען ככה.  אם היה או לא.. אנאערף

הם לא שמעו על סמיות כפולה, ביקורת עמיתים, דרישות ה-FDA וכו' וכו'. במקום כל זה הם דבקים בסוג של "אמונת חכמים": אם פלוני אלמוני בעל חזות מרשימה אמר שהחיסונים הם רעל שביל גייטס פיתח כדי להכחיד את האנושות, אז זוהי אמת לאמיתה.

יש מי שמקפיד לא להתקלח בספירת העומר.

@זיויק  @אריק מהדרום 

כי זה לא חודש מצחיק

תחפש בגוגל אטמים נגד רעש

אני מכירה את הפשוטים שמוכרים בסופר פארם אבל יש הרבה סוגים לאיטום מקצועי יותר

 לק"י

ראיתי פעם בדן דיל.

בטוח גוגל יידע לכוון אותך.

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)