1 יצאתי מהדייט עם תחושה כללית שכדאי לי להיות חבר של האדם שפגשתי

זה מתבטא בשאלות כמו "אם היו אומרים לך שזאת תהיה אשתך - היית שמח או עצוב?" "אם אתה על אי בודד והיא היחידה שיש - זה טוב?"

2 תחושה כללית שיצאתי מהדייט שמח יותר מאשר נכנסתי אליו, שהלב מושך אותי להמשיך את הקשר הזה לפגישה נוספת. בעיני זה נקרא כימיה ומציאת חן.

יש תשובה שלישית שמקובלת אצל הרבה רבנים שמדריכים לשאול בסוף הפגישה הראשונה "האם אהיה מעוניין לפגוש את האדם הזה עוד פגישה אחת, בלי מחוייבות להמשיך"

כל עוד זה קיים, זה לא משנה מה הסיבה.

אלא אם אני יודע מה הסיבה ואני חושב שצרך להתעלם ממנה (אם למשל היא מתעקשת לשלם עלי בדייט וללכת דווקא למסעדות גורמה)

בעיני כל עוד שני בני הזוג אוהבים להיות זה בחברת זה, הם לא צריכים הסברים לזה. גם אם אני נמשך למידותיה הרעות ולמראה המכוער, זה לא פוגם בזוגיות - כמובן כל עוד אומר לה שהיא יפה וטובה אבל מהותית הזוגיות של אנשים רעים היא לא פחות טובה, ואם היא רעה זה בגלל ההחלטות שלהם והתכונות שלהם ולא בגלל שהם נמשכים לתכונות ה"לא נכונות". את הסינון של מידות רעות צריך להשאיר לשכל ורק כאמצעי בטיחות.

זה לא משנה ואני לא מנסה לנבור בתוככי נפשי כדי למצוא את הסיבות

אם אני נהנה וטוב לי אני ממשיך.

לפעמים אני מצליח לשים לב לסיבות, ואז זה כיף כי אפשר לפרגן במחמאות על זה.

למשל, להחליט שטוב להתחתן איתה - אני יכול לומר "בהתחשב בנתונים שאני יודע, זה כדאי". אחר כך אגלה שהתחביב העיקרי שלה הוא לשסות כלבי תקיפה בעוברי אורח, ואולי אחליט אחרת.

או התחושה הפשוטה שאני יוצא מהדייט שמח יותר מאשר נכנסתי - לא מדובר על אושר עילאי אלא בסך הכל על תחושה שטוב לי איתה, שנהניתי מהשיחה איתה, או באופן כללי שאני נינוח יותר ושמח יותר.

אם אני בספק, אני בדרך כלל ממשיך לדייט שני וכן הלאה, עד שבאופן מובהק יש לי תשובה שלילית על אחת השאלות האלה (אני יוצא מדייט עצוב ומתוסכל יותר ממה שנכנסתי, או בין האפשרות להתחתן איתה ולא להתחתן איתה ברור לי שעדיף בלעדיה). כמובן אם יש לי תשובה חיובית וזה ממשיך ככה מספיק זמן, וגם לצד השני זה כך, זה בדרך כלל מעביר לשלב הבא

"באופן מובהק".

כאילו, אם היא סיפרה סיפור עצוב אז הגיוני שאהיה עצוב יותר.

ויכול להיות גם דייט שהייתי די אדיש לגביו.

אני חושב שבמבחן התוצאה, אני ממעט מאד לחתוך קשרים (אולי כי לא נותנים לי הזדמנות...)

אז או שאני נוטה ליהנות בדייטים יותר ממך, או שאני מסתפק במועט, או שיש לי מזל של לצאת רק לדייטים טובים

אחרי דייט ראשון, אם היה נחמד וסביר אני רק חושבת אם אני ארצה לפגוש אותו שוב. רק לפעם אחת.

אני עדיין לא רואה את עצמי בחתונה.

הבן אדם מצא חן בעיני בהתרשמות ראשונית

ולא הייתה לי סיבה מהותית להגיד לא, אני ממשיכה.

ולראות שסה"כ זה קשור לסגנון שאני מחפש.. אבל זה לא בצורה בוחן אלא ממילא מורגש.

אם אני מתלבט ביחס לסגנון אז כנראה שעוד פגישה שתיים תברר את העניין

אם אתה מניח שתגיע מזיע, אז תתכנן את הדייט, אם אפשר, כך שהרושם הראשוני יהיה רענן יותר. שטוף פנים לפני שהיא רואה אותך לראשונה. אל תגיע מזיע ואז תשטוף פנים. זאת הסיבה שבחורות לא רגילות לבחור ששוטף פנים בתחילת דייט

לשבת ליד - הרבה יותר קל לדבר פנים אל פנים כאשר יושבים ממול. או בכלל, לדבר בלי לסובב את הראש. לפעמים גם לשבת ליד זה צפוף מדי. או מרגיש צפוף מדי. ולכן ההגיון אומר לשבת ממול.

שבדייטים ראשונים יותר מרגיש נכון לפעמים (במידה האפשר) לשבת ליד שזה מטבע הדברים פחות מצריך להיישיר את העיניים.

בכל ראיון עבודה אתה יושב ממול למראיין

בכל מבחן בעל פה

בכל שיחה נורמלית עם בן אדם

דווקא לשבת ליד זה אינטימי

מי שמרגיש אחרת, זה בסדר, ואני מבין שינהג אחרת.

אבל אני חושב שהנורמה היא לצפות שישבו ממול.

פגישות עבודה שהם טכניות - הם אחד מול השני ולכן אין יותר מדי עניין של פנים מול פנים כי ברור שעיקר הפגישה היא עניינית ולא אישית.

דווקא בשיחות בינאישיות שהעיקר הוא הקשר ולא העניינים הטכניים הנוהג הוא לא להיות ממש פנים מול פנים אלא אחד ליד השני. בתור בקופת חולים, בגן שעשועים, בבית כנסת ובכל מקום מדברים שמדברים בצורה חברית מדברים אחד ליד השני ולא מול.

לא כזה מעניין מה הנורמה.

אני הסכמתי עם זה נראה לי

גם אם אין משהו חוצץ

לשבת ממול מחייב להישיר מבט וזה נראה לי יותר אינטימי.

כי קשה לדבר למישהו שלידך וכל הזמן לסובב את הראש

זה מרגיש ממש מרוחק, ואי אפשר לתקשר בשפת גוף אלא רק במילים

כמובן, בדייט ממש מתקדם, שנמצאים שם בשביל להיות ביחד, או בין חברים - שגם כן הקשר הוא לא בשיחה אלא בישיבה ביחד, אז כן הגיוני לשבת ליד

קצת מטים את הגוף וזה סבבה לא?

ככה נראה לי גם כשאני יושב עם חבר

ספסלים זה דבר כובל וגם מי אמר שצריך לשבת?

אני לא שאלתי את כל הבחורות אבל נראלי שיש כמה הנחיות לבחורים שלא מעוגנות במציאות..

תסחב לה את התיק, תתעקש לאסוף אותה מהבית, תוביל את השיחה, תבוא מקולח מגולח מעונב וכו'...

לא יודעת באלי לדבר עם הרב שלכם

אומרים לבחור - אם אתה רוצה לפרגן לבחורה, אתה יכול לסחוב לה את התיק או לאסוף אותה מהבית.

בחורה תעריך מחווה כזאת.

אם אתה רוצה למצוא חן בעיניה, תבוא מקולח ונקי, יש סיכוי שהיא תקבל ממך חוויה חיובית יותר ככה.

אין שום חובה.

ובחורה יכולה להגיד לבחור "אתה לא צריך לעשות/אני לא מעוניינת".

אבל זה טוב שהוא ידע שזאת דרך מקובלת לפרגן ולתת לבחורה, ושהיא תדע שזה מקובל ואין פה מעשה יוצא מגדר הרגיל אלא מחווה "סבירה".

מי שרוצה לוותר על כל הכללים, ובונה על אישיותו הכובשת - בהצלחה.

וזה אמור גם לגבי שאר הכללים החברתיים, כמו "לא לחטט באף" "אל תעשה קולות כשאתה אוכל מרק" "אם אתה רוצה לעבור ומישהו חוסם לך את מעבר, תגיד "סליחה, אפשר לעבור בבקשה" ולא "הי גבר עוף לי מהעיניים""

ובאופן כללי אני לא מבין מה בדיוק רצית לומר עם התגובה שלך.

לעומת למשל לסחוב לבחורה את התיק שזה לא קשור לרגישות,

אלא להתנהגות 'ג'נטלמנית' שיובאה מאנגליה או לא יודע מאיפה. שעלולה לגבול בחוסר כנות לפעמים.

לסחוב לה את התיק נובע מההבנה שהכח הפיזי של בחורה הוא בדרך כלל (=95%) חלש יותר מהכח הפיזי של הגבר.

ואולי גם מהתנהגות ג'נטלמנית שהגיעה לא אכפת לי מאיפה אבל היא נמצאת פה. אבל המציאות היא שהרבה בנות יראו בזה מחווה של אדיבות ואכפתיות, ואם אני רוצה להראות אדיבות ואכפתיות יש סיכוי טוב שאבחר בדרך הזאת, ולא משנה מאיפה היא הגיעה - כל עוד זה גורם לבחורה לתחושה חיובית

אני נגד להראות אדיבות ואכפתיות כשאני לא כזה.
זה בדיוק מה שקראתי לו חוסר כנות.

כשזה לא מגיע ממקום אמיתי, אלא רק מרצון להראות לבחורה שאני כזה וכזה

תשאל אותה איך בא לה, תגיד מה נוח לך וכן להיפך... כל הענין הזה של מראש להחליט שלבחורה לא יהיה נעים שתשב איתה בספסל או שהיא דווקא תעדיף מול וכו'... בודקים שניה עמדות והכל טוב

אגב לא בטוחה שהגבתי דוקא לך... סתם הצחיק אותי שרשרת שלמה שמתעמקת בכללי ספסל שאני לא מבינה 

והעניין של הראיון זה תלוי יותר בתוכן מאשר בצורת ישיבה.

כל דבר שאתה יכול לתכנן מראש כדי שיצא טוב יותר, למה לא לעשות כך?

ואם אנשים מופתעים מההתנהגות שלך, זה אומר שאתה לא נשמע לנורמות. ואז הם יכולים להרגיש פחות בנוח לידך. מי שנוהג לפי הכללים, אנשים יודעים למה לצפות ממנו. זה מיקל עליהם להיות קרובים אליו, כי הם יודעים מה הצעד הבא.

בטח שלא לבנות על עין טובה ולימוד זכות. אם יש לה מספיק עין טובה ולימוד זכות, אתה יכול גם לגנוב לה את הארנק בדייט הראשון והיא תפרגן לך.

אם אני עושה את כל ההכנות הדרושות כדי שתהיה לי ארוחת בוקר, וכל פעם מחדש אין לי ארוחת בוקר, כנראה לא עשיתי את כל ההכנות הדרושות.

אם עשיתי את כל מה שאני מסוגל לעשות, ולעשות יותר מזה אני כבר לא יכול (פיזית, נפשית, מי יודע - בטח אם הצעדים האחרים שיכלתי לעשות היו אסורים הלכתית) - אז אפשר לטעון "אני את שלי עשיתי".

ואתה לא אחראי לתוצאות

אבל כמו שלגבי ארוחת בוקר, אתה תדאג לתוצאות ולא תסתפק ב"עשיתי את כל ההכנות", גם כאן, הטיעון של "אני את שלי עשיתי" צריך לבוא עם גיבוי שמסביר למה לא לעשות יותר עד לתוצאות

אם אתה אומר שאתה לא אחראי לתוצאות, אתה כנראה אומר שפעלת לכיוון של תוצאות ולא השגת אותן

דווקא אצלי אם כבר זה 'מוסיף נקודות' חחח

אם אדם לא נשמע לנורמות זה לא בהכרח אומר שיהיה פחות נוח להיות לידו.

מרדנות היא תכונה עם שתי פנים. היא חשובה אבל צריך להזהר בה.

וכמו כל עניין של אופי - דומה נמשך לדומה...

ומלאכותי

דווקא אם זה לא מתוכנן זה יכול לאפשר שרימה מסויימת.

הכל בגבולות כמובן..

זה נשמע לי ממש נוראי מה שכתבת.

אם ככה זה עובד,

אז המצב גרוע.

למה חוסר כנות גורמת לבחורות לרצות יותר את הבחור?

זה מה שאני לא מצליח להבין איך העולם הזה עובד כיום.

המשפט שכתבת בסוף - אני לא מבין איך הוא מתכתב עם מה שכתבת בהתחלה.

את אומרת שעדיף להיות באמת אדם כזה, שהוא לא כנה, ומשחק אותה מסתורי?

("מה אמיתי בלהתעלף ממישהי שרק הרגע פגשת ועוד לשדר את זה?" - אם מישהו באמת כזה, אז זה אמיתי. גם אם לאחרים זה לא קורה. לצורך הדוגמא)

הטענה שלי היא שלכל אחד יש אופי אחר.

ולכן לקבוע קריטריונים ואמות מידה מאוד מאוד ברורות לגבי כל מידה וכל דבר איך הוא אמור לבוא לידי ביטוי -

זו ממש טעות..

זה חוטא לטבעיות, לאותנטיות. להכל.

אבל זה ככה כנראה בדייטים

לפעמים המערכת הרגשית של גבר מסוים (או הרבה גברים) עובדת בצורה שאשה מסוימת (או הרבה נשים) לא יכולה להבין

וזה הגיוני שבגלל זה הן ירגישו מורתעות, ויהיה להן קשה להתמודד עם זה רגשית, ועוד ועוד.

אבל

זה לא אומר שהן "צודקות". מותר לבחור להתלהב ממישהי שהוא רק הכיר. הרי הוא כבר יודע עליה דבר או שניים, אחרת הוא לא היה פוגש אותה. אז תפסיקו לראות פגם בזה שהוא מתלהב מהבחורה מהר!!! די כבר!!

שוב, רגשית לא מתאים לך - הכי לגיטימי בעולם. ולכן אמנם מומלץ לבחור להיות מאופק, כי לא כל בחורה בנויה להכיל סערת רגשות כזאת.

אבל מכאן ועד להאשים את הבחור, להחליט שאין כאן מה להכיל ושיתאפס על עצמו - די, באמת, אתן הורסות לעצמכן, אתן הורסות לנו, אתן הורסות לעם ישראל את כל הבתים שהיו יכולים להבנות אם לאנשים היתה טיפה הכלה למשהו שהם לא ציפו לו או שהם לא מבינים אותו

צריך רק להתנהג בצורה שתשאיר לה פתח להחלטות משלה, אם היא חושבת אחרת.

וזה אומר לפעמים להיות קצת מאופק בהתחלה ולא לשדר שאתה כבר עומד איתה תחת החופה ולהלעיט אותה באמירות או גינונים שונים...

אבל בעיקר לא לומר.. 

יש סתם להחמיא ויש לומר דברים שקושרים אותה אליך... פעם מישהו שלח לי אחרי דייט שלישי הודעה שהיתה נראית בערך כמו הצעת נישואין

על הרבה אנשים.

כשכל הזמן משווים את זה למוצר,

אני מתחיל באמת להאמין שאנשים בהחלט מסתכלים ככה על בני אדם בקשרים.

כשהכל הופך לפרקטי (כולל התפיסות והערכים שמאחורי ההבניה הזאת) אז זו התוצאה

אז גם אם כותבים אח"כ 'סליחה על ההשוואה', אני מתרשם שההשוואה בהחלט קיימת ומנחה.

שמתייחסים לעניין) הוא כזה

זה לא עניין של כנות או חוסר כנות.

דווקא להיפך - כנות משדרת חוזקה.

אנשים נמשכים לאנשים עם חוזקות.

אנשים מתחברים אחד לשני ע"י חולשות (חולשה זה ממש לא דבר שלילי אלא דבר שנצרך להשלמה ע"י הזולת לצורך העניין, להיפך זה דבר חשוב מאוד וחיובי מאוד)

התלהבות היא ביטוי מסויים של חולשה.

זה מעולה לחשוף חולשות בקשר! 

ככל שיש יותר בטחון בקשר כך יותר מתאפשר לחשוף חולשות וכך גם הקשר נהיה יותר עמוק!

אבל...

בתחילת קשר שעדיין לא ברור לאן זה ילך ומה יקרה (ומטבע הדברים זה הגיוני ממש שאין מושג מה יקרה עם הקשר) החולשה יכולה להרתיע. 

בניית קשר הוא תהליך הדרגתי. ככה בכל מערכת יחסים שהיא. לאו דווקא מערכת יחסים זוגית.

בדיוק כמו שהכירות עם חבר היא הדרגתית ככה קשר למטרת נישואין הוא הדרגתי.

יש מקדמים חיצוניים שיכולים להאיץ את מהירות בניית הקשר (התאהבות וכזה) אבל הקשר עצמו סוף סוף בצורה יציבה - הוא נבנה בצורה הדרגתית.

החוזקות שבאות לידי ביטוי בקשר בונות בטחון שעל גביהם החולשות יכולות להעמיק את הקשר.

אצל כל אחד זה בא לידי ביטוי במינונים שונים.

אני לא מאמין באמירות "תראה לה שאתה כזה" או "תסתיר ממנה איך שאתה מרגיש"

הטבעיות היא הכי חשובה. 

פיתוח עמדה נפשית שיכולה להיות בסיס יציב לקשר פורה הוא נראה לי העניין. לא ללמוד חוקים או לשחק תפקיד בהצגה.

גם אם אדם מתלהב ובחורה נרתעת מזה זה טבעי לגמרי וזה לא נורא בכלל. זה קורה להמון טובים וזה ממש לא משהו שמעיד על הבנאדם כשלעצמו.

אדם יודע מרת נפשו. גם אם אדם מתלהב מהר ואדם מרגיש חולשה מתגברת ומקשה עליו לבות קשר יציב יהי רצון שה' יהיה בעזרו 

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.