..רק הפעם.
אני רצינית?עובר עלי משהו גדול?
אוף,קשה לי.

ואחרי זה,איך שיצאתי מהאוטו,הוא אמר שלחופש נולדתי.
אני יודעת.אני יודעת ובבקשה,אל תגיד לי את זה.אל תדבר איתי עלי.
הלואי הייתי יכולה להסביר במילים מה מילים ותחושות שעוברות אלי מאנשים מסויימים,עושות לי.
זה שובר אותי.מרסק פשוט.הורס הכל.
ודווקא ממש צחקתי בחג.הייתי שמחה.באמת.
והראתי את זה,הצחקתי את כולם.זה בא לי בטבעי.אפילו הייתי מופתעת מאיך שהסכמתי לעצמי להיות איתם.
ועכשיו,הוא אומר שאני רצינית,שנראה שמשהו גדול עובר עלי.
זה מוריד לי את האוויר.
אני מתקדמת,אני מזהה את השינויים.בשקט,לאט,נכון.אבל יש שינויים.
מילים כאלו ועוד ממנו,זה שובר אותי הכי חזק שיש.למה לי להתקדם?זה מתיש.
לא פלא שאני מאוד אוהבת את המקום הצדדי הזה,לתפוס אותו ושהוא יהיה שלי ושם להיבנות בלי שאף אחד יתערב.
בבקשה,אני פשוט מתחננת.שחררו אותי.שחררו מימני.אני עוד רגע בת עשרים,אני גדולה.מודעת.
אני מבטיחה שאני בסדר.מבטיחה.
אם הייתי חושבת שאתם יכולים לעזור לי,אולי הייתי מבקשת.
אבל אני לא.
אני מתרחקת,אני בתוך עצמי,אז תכבדו.
אתם אף פעם לא יודעים מה המילים שלכם יכולות לעשות.
..רק הפעם.אחרונה
נו יופי
אתה פשוט,|מבליע מילים|
אפשר שדי?פשוט די!!
בבקשה.

מה.אתה.מתערב.
מה.




השיחות האלו גומרות עלי.

והסברתי לה יפה שכשאני חושבת שאני צריכה עזרה ויודעת מה בדיוק,אני משתדלת לבקש.היא הבינה,כי זאת היא.
למה הוא לא ככה.
אצלו הכל רוחני ושמייא כזה אבל בתכלס,הכל דיבורים שחורים שמושכים למטה,למטה ככ....לעפר.
למה זה ככה,משפיע
נו כן,קצת יודעים איך להסתדר עם זה.בעצם לא קצת,הרבה.
למדתי הרבה.
אבל ההתשה הזאת,כאילו שמים עלי רצועות שמושכות למטה ומדביקות אותי לעייפות הקשה הזאת
זאת לא עייפות רגילה.

אתמול הייתי חייבת את הצבעים ולקנות קנבס.
עשיתי טעות שהם לא נמצאים לידי.

וחשבתי בכלל לדבר איתו
אבל אין טעם,לפחות לא עכשיו.
וגם אם כן,אז לחשוב על מלא מלא מילים שימלאו את החלל בשיחה,שלא ישמע שאני במצוקה שכל כך משתלטת עלי,עוד לפני שהוא עונה לשיחה

.

(אם בלב עצוב אז תן לי יד)

~
--מחכה לרחמים~
רק תחזור 
--מחכה לרחמים~

כי די

כי אי אפשר ככ יותר

כי הכל כבד וכואב ומציף

כי לבד


כי


אין אוויר

אין

הכל סוגר עליי

החיים גדולים מדי


זה ייגמר מתישהו?

באמת יהיה טוב?


מתי

רק תבוא כבר

תגאל


זה אי אפשר יותר


בוא

בבקשה

🤍

--מחכה לרחמים~

אני אצעק

אני אצעק הכי חזק

הכי חזק עד שאהיה צרודה

עד שיגמר האוויר ויהיה וואקום

אולי מתוך הוואקום אוולד מחדש

אולי ההתמודדות הזו רק תחשל ולא תשבור

אולי לא אפסיק להאמין


בוא נצעק ביחד

אהההההההה

חזק יותר

אהההההההההההה

הכי חזק

אהההההההההההההההההההההההההה


איך המרגש עכשיו?

יותר טוב?

אפשר לנשום קצת?


זה כואב

זה חונק

זה כואב נורא וסוגר מכל כיוון


יש חיים אחרי המוות

מבטיחה

🤍

--מחכה לרחמים~אחרונה

מה יהיה

מה


שמשהו יקרה

שהלב ישתנה

שהחיים יפעמו

אני אהיה לי אש מאנשים קריםמשיח נאו בפומ!
יצא המרצעמשיח נאו בפומ!אחרונה
..משיח נאו בפומ!
חיה בסרט
..משיח נאו בפומ!
זה לעד יהיה ככה?
..משיח נאו בפומ!
עבר עריכה על ידי משיח נאו בפומ! בתאריך י"ט בשבט תשפ"ו 0:09

באג אצלי או באג במציאות?

..משיח נאו בפומ!
אתם שידוך טוב היא אמרה


ולא ידעה

..משיח נאו בפומ!
שעות שמועדות לפורענות
געגוע שכזהמשיח נאו בפומ!אחרונה
אופ
--מחכה לרחמים~

Don't do this

you'll regret it

Please

Find a way to escape this

Please

For you

--מחכה לרחמים~

די לחשוב כל כל הרבה

די

זרמי

שחררי


אבל

מה אם

רגע

אולי

שנייה


עזבי את זה

די לחשוב כל כך הרבה

מה כבר יכול לקרות?

שחררי

תהני


אבל

רגע

זה מרגיש לי

רגע


וואי למה ככה כבדה

פשוט זרמי

תפסיקי לחשוב ככ הרבה

זה לא בריא לך

את סתם בלופ של עצמך


אבל

רגע

אם לא אחשוב

איך אחליט

איך אדע


סמכי עליי

הכל יהיה בסדר

יהיה לך כיף, את תהני

מה יוצא לך מהמחשבות האלה

תקלילי

מה כבר יכול לקרות

בדוק יהיה לך כיף


ואם לא?


זרמי נו כבר זרמי

די לחשוב ככ הרבה

--מחכה לרחמים~

Note to self:

דגל אדום

אם לא נותנים לך לחשוב

מותר לך

קחי את הזמן

תחשבי

תתלבטי

אל תתביישי

תרגישי

אם זה לא מרגיש לך מותר לך לחשוב

אל תעשי רק כי יאללה למה לא

תהיי כבדה

אל תזרמי בקלילות

אם זה מרגיש לא נכון, זה לא נכון

--מחכה לרחמים~

די

כבר לעסתם וחפרתם את זה ככ הרבה

די לטחון מים

כמה אפשר להסתובב באותו מעגל

די

לא יתחדש שום דבר

אתם מגיעים בדיוק לאותן מסקנות שהיו קודם

זה באמת מיותר

כל החשק כבר יצא

חלאס

אפשר לשחרר

בוא נוותר וזהו

--מחכה לרחמים~

אבל אוף

זה מגעיל

זה להשתמש ולזרוק

מה

עכשיו כבר לא צריכה אותה אז זהו?

את בטוב אז זורקת?

עשית את שלך את יכולה ללכת?

זה דוחה

הייתה פה התמסרות

היתה פה מושקעות נפשית

זה לא יפה

זה לשחק ברגשות

זה דוחה


אבל

זה חונק פתאום

פתאום נעים יותר לבד

אפשר לבד

הגב זקוף

הכל קטן עליי

העולם פתוח בפניי


אוף

מה עושים


תציל אותי

--מחכה לרחמים~

די

תפסיקי עם זה

את משחקת בה ואת יודעת את זה ואת יודעת כמה זה חשוב לה

אל תשלי אותה

את תשברי לה את הלב

זה ככ רע

את יודעת איך את גורמת לה להרגיש ואת גם יודעת איך זה יגמר

תשמרי עליה, בבקשה

היא חשובה לי

❤️


--מחכה לרחמים~אחרונה

תחליטי עם עצמך מה את עושה

תהיי עקבית

אל תזגזגי

תהיי עדינה איתה, בבקשה

יש לך המון כח בידיים

אל תנצלי אותו לרעה


תבחרי בטוב

בבקשה

..דף תלוש
עבר עריכה על ידי דף תלוש בתאריך י"ד בשבט תשפ"ו 16:39

God I hate that I hate that so much

He told her. Like it couldn't get any worse

I should probably talk to them about it tomorrow

And I fucking don't want to

Tatte why are you giving me those things

I can't take it

I have no power for this

She told me today that I have a lot of mental strength

But after this I do not think I do

What am I supposed to do

I really don't know

How can I open up to him if the fear is too real

There's an outside world and an inside world and I need to know the difference between them

It's so harddddd I can't I just can't

And I'm about to finish the treatment there and it's just getting worse

Tatte help me

I don't know what to do

I'm lost

How can I heal if I can't even talk to him

Look him in the eyes

I'm tired. I'm fucking tired

I need to sleep forever

But even when I sleep I have nightmares

So even this can't help me

Aaaaaaaaaa

Tatte I need you

Please help me

Okay? 

..דף תלוש
טאטע תעזור טוב
..דף תלושאחרונה

שיהיה לנו בהצלחה

הצילו

מה אתה רוצה ממני מהמשיח נאו בפומ!
..הרמוניה

כל כך קשה לרפא טראומות.
כל גל כעס מחודש אני חושבת שזז משהו ושהכיוון חיובי, אבל איך התהליך כזה ארוך.
אני כל כך כועסת וזה נראה שהכעס לעולם לא ייגמר וכמוהו הסליחות. 
חוזרת על אותם דברים בכל פעם רק בניתוח יותר עמוק.
ואיזה טראומה מוזרה. טראומה ייחודית מאד. מורכבת מאד. עדינה ועוצמתית. ממש תואמת אישיות.
זו דרך נחמדה לבחור להסתכל על טראומה, לא? חח. לפעמים כדי להיות שפוי צריך להיראות משוגע קצת.
מה עושים עם הכעס הזה. 
אני חושבת: 'לעזאזל איך נהייתי סמרטוט'... ועדיין אני מפחדת להרים את הראש.
אני רוצה ליישם את המסקנות והרצונות החדשים כבר היום אבל זה לגמרי חסר איזון. עוד לחכות. שתתפתח מוכנות.
גם זה, בינתיים, ניגון.

ניגון של לב שבור.

נשמע רומנטי. זה כל כך לא נראה כך במציאות. רק אני יודעת, ורק האמונה שלי בו מה שיהפוך אותו... לניגון שלם בסוף, ולניגון יפה בעודו שבור.

אולי יעניין אותך