אני אמא עכשיו מחכה שהוא יתחיל לפטפט, זה כזה מתוק ❤️
😍😍הייתה לנו תקופה קצת לא פשוטה לפני כשבועיים עם ההנקה (בקצרה- פצעה אותי בעקבות חיבור לא טוב), אבל הזמנתי יועצת הנקה שעבדה איתנו על החיבור ונתנה משחה- ומאז ב"ה ב"ה אלף פעמים המצב ממש השתפר!
מבחינת הרמת ראש וזמן בטן היא ממש אחלה עם זה, כבר התחילה להתהפך מהבטן לגב, וזה כל כך מצחיק הפרצוף שלה כל פעם שהיא קולטת שהיא התהפכה, כאילו מן פרצוף כזה של "איך הגעתי לפה??" ובראש השנה כשהיא התהפכה והייתי עם חמותי וסבתא של בעלי (ז"א- סבתא רבא שלה) וכולנו מחאנו לה כפיים ועודדנו אותה היא ממש צחקה צחוק מתגלגל כזה (פעם ראשונה שהיא עושה את זה כשהיא ערה. היא כבר צחקה פעם מתוך שינה, אבל עכשיו זה כאילו היה רצוני) והתרגשתי כל כך!
שינה גם טפו טפו טפו, נותנת לישון בלילה.
ובכללי היא כל כך חמודה ומתוקה. יש לה בלון כזה מעל המיטה שסבא שלי קנה לה כשהיא נולדה (אל תשאלו אותי איך הוא מחזיק מנופח. אנחנו חושבים שהבלון הזה מחזיק את הסוד לאיך לשרוד פצצה גרעינית מרוב שהוא אפילו לא התפנצ'ר טיפה) שהיא מדברת אליו כשהיא שוכבת במיטה ערה וזה ממש כיף לשבת להאזין לשיחה שלה עם הבלון.
כן יש לה לפעמים זמנים שהיא קצת קרציה, צריכה יותר ידיים, בוכה לפעמים בלי סיבה וכו', אבל זה בדר"כ עובר עד הלילה.
אבל חייבת להגיד שאני מחכה שהיא תגדל קצת יותר וכאילו תגיב יותר אלינו (יותר ממה שעכשיו... עכשיו זה מסתכם בחיוכים בגדול), ועדיין- היא מתוקה כל כך ואני לא ידעתי שאפשר לאהוב ככה יצור כזה קטן.
חח ואו אני בשוק זה היה ניראלי עוד רחוק.. צריכה כבר להזיהר ולא להשים אותו לבד על הספה..
אנונימי!!האם אתן כמוני מחכות כבר שיגדל קצת? או נהנות מכל רגע?
וגם וגם. ילד ראשון שלי ב"ה אז ממש היה קשה לי בהתחלה להרגיש שנגמר לי כל הזמן שלי לעצמי וגם לזוגיות. וילדתי בבין הזמנים ולא הייתי בכלל בטיולים וכינרת, שטיולים זה דבר שפשוט עושה לי טוב ומאורר בטירוף.. לאט לאט יש פחות קושי. התרגלתי, ואני נהנת ממנו ומהגיל. והוא כזה מתוקייי. אני אוהבת אותווו. ואם זה מחכה שיגדל קצת, שהחופשיות שלי קצת תחזור.. חח ושהוא יהיה מובן יותר. שכשהוא יבכה הוא יצביע\ידבר על מה מפריע לו, במקום לנסות חצי שעה להבין מה הוא צריך.. חח ככ מקל.
איך השינה ביום ובלילה?
ישן טוב. קם פעם פעמיים בלילה גג, יונק חצי שעה נגיד וחוזר לישון. כששבע יכול לישון שש שעות רצוף..
איך ההנקה/תמל?
הנקה. ב"ה אלף פעמים מעולה. הוא יונק המון. ושואבת המון כדי לתת בקבוקים פה ושם, שכבר נגמר לי הכח.. בד"כ זה קורה שנותנים בקבוק אחד בערב לפני שאנחנו הולכים לישון ואז יש לילה רגוע, כי הוא שבע ורדום טוב..
האם הגזים הארורים עוד בשיאם?
יש לו גזים, לפעמים זה נורא- מוצש הוא צרח ממש ולא ידענו איך להקל עליו. בסוף נרדם. אבל בסהכ הוא לא מידי סובל מזה
איך ההרדמות? מה עובד לכן?
לפני לא הרבה זמן גילתי את השיטה שבה הוא נרדם- ידיים מנענעת אותו בעדינות עם "ששש" ומתישהו מביאה לו מוצץ- ותוך כמה זמן הוא נרדם.. יש פעמים שהוא נרדם גם בהנקה. עד שגילתי את השיטה ההיתי כל פעם מנסה משו אחר, ב"ה שהצלחתי להבין איך הכי טוב לו
איך הולך עם זמו בטן?
תאמת שאי בקושי שמה אותו על הבטן על הספה, אבל עלי הוא הרבה על הבטן, והוא מרים את הראש ממש יפה ב"ה!
ובלי קשר, אני סטונדטית, חוזרת אחרי החגים, וכ"כ לא רוצה לחזורר. קשה כ"כ להשאיר תינוק כ"כ קטן אצל מטפלתת.
אווף. העולם הזה פשוט לא מותאם לאמהות
במיוחד לא העולם האקדמאי.
הייתי כנראה נהנית יותר אם לא הייתי אחרי חודש עם שתיהן בבית.אביול (נותנת לה במהלך היום כשאנחנו ערים)
) ובמיוחד המתוסכלות שאני יכולה להזדהות איתן!אחת כמונימשני ניסתה לתבןע את ביטוח לאומי בגלל ירידה בשמיעה?
עשינו בדיקה ויצא לנו 40-45 דציבל , בפועל כל היום הילדון אומר "מה? מה? מה? " קשה להתנהל איתו בבית כבר. בדיקה קודמת היה ירידה אבל לא ככה.
הבודקת אמרה לנו לבדוק את הזכויות שלנו.
מקבל טיפול של קלינאית תקשורת בגלל עיכוב בדיבור.
מה הסיכוי שימהרו לנתח מהר? ידוע על נוזלים מהחצי שנה האחרונה בלי דלקות אוזניים
בן 2.10 עם אסתמה קשה ברקע
זה נושא מאוד כואב לי, אז התחברתי במיוחד להגיב. אני קלינאית תקשורת וכמעט אף אחד מהמטופלים שלי לא זכאי לקצבה הזאת כי היא מיועדת רק לילדים שהעיכוב השפתי שלהם הוא ברמה של נכות, שממש צריכים סיוע יום יומי מרוב שהם לא מובנים, או עם שפה מאוד דלה, רוב הילדים שיש להם עיכוב שפתי לא יקבלו את הקצבה.
ועכשיו איזה מישהי מארגון מיצוי זכויות כלשהו (מן הסתם לא של ביטוח לאומי) הבטיחה להורים של כמה מהמטופלים שלי את הקצבה הזאת כי הם עם עיכוב שפתי אבל הם לא זכאים לה באמת והם סתם שילמו למישהי הזאת 1400 ש"ח על כלום!
הילדים אצל ההורים שלי כי אין מישהו אחר שיהיה איתם
בעלי איתי
הילדים כמובן במסגרות ואחהצ ההורים מוציאים אותם ומתארגנים למקלחת ושינה
אני כל הזמן מקבלת טלפונים של צעקות, בכי, ריבים, ויכוחים, הבת שלי לא מסתדרת עם אמא שלי
אני פשוט יושבת פה ובוכה
בעלי ייסע לשם אבל הנזק כבר נעשה
הילדים בוכים
אמא שלי צרחה עליי שהיא לא מוכנה יותר לשמור עליהם
ואני עצובה כל כך
רואה פה נשים שיש להן 9 ילדים בבית שנשארו עם ההורים ואצלי אף פעם אין מי שישמור עליהם
הלכתי ללדת, כן?
איפה בדיוק הייתי אמורה להשאיר אותם??????
סיטואציה קצת הזויה
בת כמה הבת שלך?
איזה קשה זה שזה ככה, במקום להיות רגועה ונינוחה ולהתעסק בשמחה שלך את צריכה לקבל מבול פלאפונים כזה
בעלך איתך? מכיל?
חיבוק 🫂 ענק
ילדה לא קלה, לא אשקר
אבל ילדה!
הייתי מצפה מאישה מבוגרת ליחס אחר
ושלא תביני לא נכון, היא שומרת על ניקיון של הבית ומכבסת וכאלה
אבל זה לא שווה לי!!!! לא ביקשתי לנקות ולסדר אבל זה כנראה יותר קל לה מאשר להיות סבלנית לילדים
מתואמתמבקשת סליחה, קודם כול, כי נראה לי שאני אחת מאלה שגרמו לך לקנאה...
(רק אומר שאנחנו דווקא משתדלים יחסית לא הרבה להפיל על ההורים שלנו. היינו אצלם אחרי שלוש הלידות הראשונות - כולנו יחד - ובכל שאר הפעמים שנעז3נו הם שמרו עליהם לא יותר מיומיים, אף שב"ה הם ממש נכונים לעזור...)
אני חושבת שלשלמור על חבורה של ילדים שהיא לא שלך (אף שאלה נכדים) לכמה ימים - זה ממש קשה. (ראיתי את זה על עצמי כששמרתי לשעות ספורות על אחיינים שלי, שאני מאוד אוהבת - הייתי כל הזמן במתח, ולא תמיד ידעתי איך להרגיע אותם ואיך להתנהל איתם, כי אני לא מכירה אותם מספיק...)
אני מבינה שאת במצב קשה מאוד, אבל אולי היה עדיף לעשות הפוך - שאת תלכי להורים שלך עם התינוק ובעלך יישאר בבית עם הילדים? (עשיתי את זה אחרי שתי לידות)
עכשיו כבר מאוחר מדי בשביל זה, אני מניחה, אז כרגע המצב הוא שאתם צריכים להתנהל בעצמכם:
את בחדר כל היום, לא מטפלת בילדים כלל מלבד בתינוק, ובעלך נמצא עם הילדים ברחבי הבית ודואג לבייביסיטר אם צריך. (גם את זה עשיתי אחרי חלק מהלידות)
בכל אופן, חיבוק גדול. הקטע שאמא שלך צרחה עלייך זה הכי קשה...
תרגישי טוב ומזל טוב!
ובואי נגיד שידעתי למה
אני כרגע עדיין בבית רפואה, לא בבית
ובכנות זה לא לשמור עליהם כל היום, רק כמה שעות בערב
פשוט עשתה לי רע
או בייביסיטר?
התגובה שלה באמת קשה, ואני מבינה אותך שאת לא רוצה ללכת אליה, אבל במצב כזה גם בשמירה על הילדים אי אפשר להיעזר בהם...
(ושוב אגיד איך היה אצלנו בלידות שבהן לא היינו אצל ההורים - הם באו אלינו לכמה שעות, בתורנות בין שני הזוגות, לפעמים גם האחים הרווקים שלי באו, והייתה גם בייביסיטר. בלידות האחרונות כבר היו ילדים גדולים מספיק בשביל לשמור על הקטנים. ובאמת בעיקר בעלי היה נוכח...)
וסליחה שאני נשמעת לא רגישה...❤️ מנסה לעזור לך למצוא פתרונות למצב הקיים, אף שיכול להיות שאת בסך הכול רוצה לפרוק...❤️❤️
איזה קשה!! ואיזה חוסר אונים....
חיבוק לך! ממש קשה להיות רחוקה מהסיטואציה ובמיוחד שהכי מגיע לך בעולם רק להנות מהפלא החדש שלך ולהתאושש מהלידה...
מקווה ממש שתצליחי למצוא פתרון אחר לעד שתחזרי הבייתה (אולי לפזר אצל חברים? אולי בנות נוער לבייביסיטר או התנדבות?)
וחיבוק ענק
זה לא קל
לא לכולם יש את האופציה להיעזר בהורים
יש לך אולי אפשרויות אחרות?
בייביסיטר בתשלום? משהו בסגנון? שכנה אולי?
בעלי חזר הביתה באמצע הלידה כדי להוציא את הילדים למסגרות ואז חזר שוב ללידה
ולא הגיע יותר לבית חולים עד שהשתחררתי
לא תמיד יש מישהו אחר שיטפל בילדים והעדפתי להיות רגועה שהוא איתם
רק רוצה לומר מזל טוב!
וחיבוק על הסיטואציה הלא פשוטה וכואבת ❤️
אני אישית מעדיפה שבזמן האשפוז בעלי יהיה בבית עם הילדים, וברגע שחוזרת הביתה מזמינה המון בייביסיטריות צעירות (כיתה ז-ט כזה) שיהיו בבית איתי, ישחקו עם הילדים ויעשו עבודות בית קלות (שטיפת כלים, הגשת א.ערב, אולי קצת קיפול כביסה)
אז פתרונות פרקטיים אפשר למצוא, אבל הקושי האמיתי זה התחושה שאין לך באמת תמיכה מאמא וזה קשה מאד. חיבוק על זה..
זה בדיוק מה שמפריע לי
הייתי מצפה שתרצה לעזור לי באהבה ותתרגש איתי
אני לא יכולה פיזית להיות לבד בזמן האשפוז
ברמה הפיזית.
לא פירטת, אבל אם נניח אין לך שום יכולת לקום לבד, אז האחיות יכולות ללוות אותך לשירותים, ואם גם שם את לא יכולה לבד, אז אפשר לבקש אולי קטטר.
לגבי מיקלחת - אולי אפשר לתאם עם בעלך בבוקר שיבוא לעזור לך, או שוב, לבקש מהאחיות שיביאו אותך לשם, בדרך כלל הם שמים שם כיסא, ואז מספיק שאחות תושיב אותך.
גם לגבי התינוק - אם את לא יכולה לקום - את יכולה לבקש מהאחיות שיביאו אותו אליך.
האמת, שבתור מישהי שגם אין לה כל כך גב, אני אפילו לא מצפה, וכך גם לא מתאכזבת. והאמת היא שאני רואה כל כך הרבה נשים סביבי שאין להם תמיכה, אז אני מפקפקת בכלל באקסיומה הזאת שיש לנו בראש, שהמישפחה תמיד אמורה לשמוח איתנו ולעזור.
הילדים נשארים אצל שכנים\ חברות בזמן הלידה עצמה, ואחר כך אנחנו עושים מה שאפשר כדי שבעלי יהיה איתם כשהם חוזרים.
בפועל לוקח המון זמן עד שהן מגיעות והן לא מגיעות כל פעם כשצריך לקחת את התינוק ולהחזיר
יכולה להגיד שעכשיו בלידה השלישית שלי, כשהבנות לא היו במסגרות, בעלי היה איתן בבית.
לידה זה אירוע מטלטל למשפחה ואם שני ההורים נעלמים פתאום זה יכול להחריף את הטלטלה ולהוציא מילדים התנהגויות מאתגרות.
שה להיות אחרי לידה ולשמוע כאלה טענות מהבית
מנחשת שמראש הסכימו ולא תארו לעצמם כמה הז קשה
ולפעמים גם ילדים אחרי לידה משתגעים בעצמם ומתנהגים לא קל
מנחשת שזה לא בכוונה רעה אבל זה באמת מאודדד קשה להיות ככה בתחושה שקשה להם ככה עם הילדים
באמת מה עושים כשיש הרבה ילדים?
האמת אצלי נגיד אין משפחה שתשמור
להורים שלי קשה כבר מזמן..
אז
א. בעלי בא איתי ללידה נשאר איתי שעה-גג שעתיים אחרי ונוסע הביתה ורק הוא עם הילדים
ב. בזמן הלידה עצמה- משריינת מראש כמה נערות לבייביסיטר
השאיפה שיפגשו את הילדים לפני ויכירו אותם.
ג. שכנים
ד. משפחה אחרת אם יש
וכן לזמן יחסית יותר קצר..רק ללידה עצמה
ובבע'ח אם קשה לך לבד תבקיש עזרה מהאחיות..תשימי בתינוקיה.. י שאיך לקבל עזרה לרוב
או לפצל בין חברים של הילדים
בפועל בזמן אמת אנשים לרוב מסכימים לעוזר
ובאמת בעיני הכל עדיף מאר להעמיס על ההורים אם זה היחס
עוד הצעה להבא להביא להורים רק חלק מהילדים
או שההורים יבואו אליעם כי בבית יותר קל לילדים
אבל עכשיו תבקשי שיתקשרו לבעלך עם טענות ובעיות ואת צריכה לנוח פיזית
ובעיקר נפשית
אל תתערבבי ואל תתני לזה להרוס לך את ההתחלה
וכן בעיני עדיף לשחרר את הבעל ולהיות יותר רגועה
אם לא מצפים
לא מתאכזבים
יש הורים ששומרים
ויש גם הרבה שלא ..
מבינה את התחושות ובכיקר אחרי לידה שאת מוצפת רגשית.
שאלת מה עושים עם הרבה ילדים ?
ישכל מיני פתרונות שצריכים להיות קשובים ופתוחים אליהם.
ולפעמים לא צריך פתרון
כי המשפחה ממולך עם 9 ילדים. הגדול שלהם כבר בן עשרה ויכול לשמור בעצמו
סתם דוגמא.
ובכא מה שבדכ מצוי זה שהאבאנבבית עם הילדים
והאישה בבית חולים.
בביהח בדכ למי שצריך !! יש עזרה.
ואולי בכלל לאמא שלך יהיה יותר קל לבוא לעזור לך
מאשר לעזור עם הילדים.
גכ סוג של פתרון
ברור שלא
יש לי המון חברות שההורים שלהן שומרים על הילדים בזמן לידה, זה לא זמן רגיל
אני נמצאת כאן ורואה סביבי שאין כמעט נשים בלי מלווה, ממש בודדות. כולן עם הבעל או עם אמא
יש כל מיני טווחי גילאים במשפחות.
בכא להזתכל ולדמין שלכולם ההורים עוזרים
זה קצת פטאטי
מבינה את התסכול
בלי קשר
אני מכירה המון שהבעל חוזר ישר לילדים מיד אחרי הלידה
וגם בחוויות שלי אחרי הלידה לרוב היינו נשים לבד.
בחלק מהלידות הייתי אחרי הלידה במחלקה מיוחדת לנשים שעברו לידה קשה כמו קיסרי. איבוד דם. המוגלובין נמוך. וכל מיני....
מלידה שלישית אני לבד לאורך כל האשפוז, בעלי קופץ קצת, לפעמים עם הילדים לפעמים לבד אבל רוב הזמן הוא מתפעל את הבית ואני עם התינוק, כולל בסיטואציה של שבת בבית החולים, כולל אשפוז יחסית ארוך ומורכב.
אני אף פעם בלי מלווה.
מבינה את הכאב שלך ואת הרצון אבל נשמע שזה לא הולך.
אולי דווקא כדאי הפוך שיבואו להיות לידך בבית החולים ולא בבית? אני עשיתי את זה עם אחותי, באתי להיות איתה ובעלה היה עם הילדים
תחושה ממש קשה
אני הייתי חלק משמעותי מהזמן בלי מלווה כי בעלי חזר לילדים וככה המוןןן נשים שאני מכירה
וגם בבית חולים ככה ראיתי בכל הלידות שלי
בלידות ראשונות הבעל צמוד ואחרי זה הרבה פעמים האשה נשארת לבד לפחות חלק מהאשפוז, בלילה וכו'.... זה ממש מקובל.
אבל התחושה שלך הכי חשובה, זה לא באמת משנה מה קורה אצל כולן
הלואי שתמצאי איך להרגיש עטופה💓💓💓
ברגע שאת משוואה את אוטומטית נפגעת. אומרת לך בתור אחת שלא קיבלה עזרה בלידות חוץ מהלידה הראשונה...
אני לרוב הולכת לבד לחדר לידה, בעלי מגיע לקראת הלידה עצמה ואחרי שעה חוזר לילדים... בלידה האחרונה הייתי לבד בחדר לידה.. ( בעלי היה צריך כבר לאסוף את הילדים וקצת אחרי שהוא הלך ילדתי)
זו הרגשה לא נעימה ורוב זמן האשפוז הייתי לבד, אף אחד לא ביקר אותי אבל הידיעה שהילדים שלי בידיים טובות ניחמה אותי גם אם זה אומר שאשר לבד..
האחיות עזרו לי הרבה וגם בנות שירות שהיו שם..
אם הייתי משוואה ככל הנראה שזה היה משפיע עלי...
עדיף לא לצפות ולראות איך מסתדרים בלי ההורים....
מאחלת לך החלמה מהירה, אל תתני לזה להשפיע עלייך יותר מידי.. יש המון נשים שמתמודדות לבד עם הבעל והילדים וככל שיותר מתכוננים נפשית וטכנית הדברים זורמים.
להתנהל ברגישות, ולספוג את כל חוסר הנעימות שיש מול הילדים.
גם כי היא סבתא, היא לא איזו מישהי מבחוץ, וגם כי את אחרי לידה, והיה ראוי שהיא תתחשב בך, למרות הקושי שלה.
אבל בני אדם הם בני אדם. את מכירה את אמא שלך הכי טוב. אולי אפילו התגובה שלה לא מפתיעה אותך, למרבה הצער.
זה כואב מאוד שככה זה, ובאמת שאת צודקת שעם כל זה שלסבתא מאתגר עם בתך בת ה-6,
את מתמודדת יום ביומו עם האתגר שבגידול ילדה עם אופי לא קל.
ואוטובוסים תתמודדי כשאת עם תינוק צמוד.
זה מאוד מאוד קשה.
ובאמת חבל ומצער שאמא שלך לא מאפשרת לך את מנוחת הנפש הזאת, ואומר לך שלא תשמור עליה בחיים.
היא הנכדה שלה.
וזה לא אשמת אף אחד שיש לה אופי כזה.
זה משהו שצריך לעבור אתו תהליך. ללמוד לאהוב אותה כמו שהיא, ויחד עם זאת להתקדם איתה שיהיה לכם יותר קל מולה.
חיבוק גדול אהובה.
נראה לי שמה שאת צריכה זה בעיקר הרבה חיבוקים מנחמים.
אני חושבת שהקושי הבאמת גדול זה רגשית
אחרי לידה זה זמן מוצף הורמונים, ולהרגיש אז לבד- זה נורא קשה
אני גרה רחוק מההורים ככה שזה לא ישים 'לשים אצלם ילדים ללידה' (הם כן עוזרים בייחוד חמותי ולוקח את הילדים אבל לא מהרגע להרגע ולא לזמן בלתי מוגבל)
ובחלק מהלידות בעלי חלק את הזמן ביני לבין הילדים ובאחרונה שהיתה קשה לי יותר- פיזית ונפשית- הרגשתיש אני לא מסוגלת להשאר לבד,
ובאמת הזעקנו בייביסיטר שתשאר עם הילדים ברצף גם בלילה למשל, מה שבעבר ברור שהייתי לבד.
אני לא בטוחה שאת מחפשת פתרונות או לשמוע שיש עוד נשים שלבד בבית החולים
ברור שהצוות צריך לטפל בך (כולל לקלח אותך אם צריך, כולל הכל הכל) ויכול להיות שהוא לא הכי יעיל בעולם
ובכל מקרה, כתבת שאת גם אחרי הריון מורכב- את מרגישה צורך שבעלך יהיה איתך
אז חיבוק רק על זה, ומגיע לך
כי ילדת...
אבל אל תכנסי בבקשה לפינה מול ההורים שלך
זה לא יעזור
תכבי את הטלפון שלך, תאמרי להם שיתקשרו לבעלך
חפשי שכנה או חברים מהגן, בזן לידה אנשים אוהבים להתגייס (כבר כתבתי כאן פעם שאנחנו תיאמנו עם הגננת של הבן שלי שתיקח אותו בזמן הלידה)
בייביסיטריות צעירות פחות מבינות את הפואנטה אבל מישהי מהשכונה, לאו דוקא שיש לך קשר קרוב איתה, טקטית מספיק- תעזור בשמחה.
בטח יש לך איזה קבוצה קהילתית, תכתבי שילדת בשעה טובה ומחפשת סידור לילדים ל3 הימים הקרובים, כי את זקוקה לעזרת בעלך.
אני בטוהח שתקבלי את הגב שאת זקוקה לו.
משענת וגב. ומגיע לך אחרי הריון ולידה מורכבת!!
באסה שאמא שלך פחות נמצאת ככזו כרגע
מה עם לקחת בשבילך דולה פוסט פארטום שתבוא לביח להיות איתך ובעלך יחזור לילדים?
אני לקחת אחרי הלידה את יושביה כץ והיה לי ככ טוב ומשמעותי
יש בכל מיני מקומות במהלך האיסופים לא מעט מדרגות,
ולכן חייבת עגלה קלה.
העגלת אמבטיה שוברת לי את הגב..
מישהי הציעה לי לקנות ממנה דונה לא בתוקף (נקנתה ב2018) ב300 שח- תשמש רק כעגלה.. שווה את זה?
אופציה אחרת זה לקחת טיולון של גדולים שיש לי, משהו קצת מעפן ולשים בו איזה משהו עוטף כזה שראיתי שיש כאלה ששמות- שגם הופך את זה ליותר שכיבה וגם יותר מגן בחורף על התינוקת הקטנה... אשמח אגב לשמוע המלצות לגבי זה...
תודה רבה רבה!!!
התייעצות קצת מצחיקה אולי..
הקטן שלנו ממש ממש אוהב שוקולד.
ממש.
כל הזמן מחפש שוקולד, מטפס לארונות כדי לקחת מגבוה, כל בוקר מבקש ממש אובססיבי כאילו אם רוצה שוקולד ולא יתנו לו אז זה צרחות ארוכות והגזמה טוטאלית ממש כאילו הוא מכור לשוקולד 🙈🫣 ואם הוא מצליח למצוא שוקולד בלי ששמתי לב אז הוא ממש תוך כמה דקות יכול לאכול חפיסה...
עכשיו האמת היא שלא ברור לי איך זה קרה.
זה לא שהוא מקבל שוקולד על בסיס קבוע בכלל לא! בכלל אין כזה הרבה שוקולד בבית, פעם פה ושם קיבל קוביה הפתעה בחנוכה ביס מהאחים שלו משו נורמלי לגמרי והוא כאילו התאהב🤦
עכשיו לא בא לי תשובות כמו אז שלא יהיה שוקולד בבית, או למה הוא אי פעם טעם שוקולד בגילו או משהו כזה 🙈
אני לא מתכננת להוציא את השוקולד מהבית לגמרי ונראה לי כל מי שיש לה יותר מילד שתיים מכירה ומבינה שזה לא כזה קל להגביל רק את הקטן....
כן אשמח לשמוע אם מישהי התמודדה עם משהו דומה מה עזר לה מה אפשר להציע במקום שיתן מענה כי כל מה שאני מנסה לא מספיק..
בכלל איך להתנהג מול זה💓 תודה!
לדוגמא - כלל שמקבלים שוקולד רק כשמסיימים להתארגן בבוקר או רק כשאוספים את כל הצעצועים בסוף היום. או משהו שקורה בתדירות יותר נמוכה - נגיד שוקולד מקבלים בכניסת שבת.
אפשר משהו שתלוי בו )הצליח לבד לעשות × כמו לאסוף צעצועים, לבחור בגדים( או תלוי בזמן מסוים כמו כניסת שבת, בוקר או צהרים. מאוד עוזר בגילאים האלו להבין מתי כן אפשר.
כמובן שהוא יבדוק את הגבול ברגע שיהיה כזה, אבל אחרי כמה פעמים שהוא יראה שזה מתקיים זה יכול להרגיע את הדחף...
שבת יותר הגיוני אולי אבל לא חושבת שיספק אותו🫣
עכשיו שלא יובן מזה שאני חושבת שהוא צריך לקבל את כל מה שהוא רוצה ממש לא וברור שאני מחליטה ושאם מבחינתנו לא מקבל שוקולד אז הוא לא יקבל לפחות כל זה בשליטתנו ...
פשוט מרגישה שזה כל הזמן מאבק כל הזמן מחפש את זה ורוצה את זה...
ורוצה למצוא דרך להרגיע את הדחף ולא רק להתעקש איתו ולהיות איתו במאבק כל הזמן
וגם למצוא את הזמנים שכן מקבל. בלי שיחפש.
נניח ממתק שבת. ראש חודש. קינוח בשבת וכו.
למרות שגם זה לא יכול להיות קבוע מבחינתי אבל כשכן את צודקת שזה עדיף...
אין לי בעיה שיקבל פעם ב אבל זה לא מספיק לו הוא כל יום מחפש ורוצה ומבקש 🤦
טעמתי פעם קובית שוקולד של 100% שוקולד, זה טעם נוראי ממש עד בלתי אכיל,
יכול להיות שאם יטעם כמה פעמים שוקולד מר ממש כבר יאבד את החשק לחפש את זה
מניסיון
וגם באמת שוקולד ולא סוכר
הבת שלי אכלה עיסת קקאו ככה בגיל שנה
אפשר להכין שוקולד מקקאו ושמן קוקוס (אם אוהב חמאת בוטנים אפשר להוסיף גם)
בשמים את זה בתבניות סיליקון וקיבלת ממתק סופר בריא וטעים!
אפשר להכין כמות גדולה ולשמור בקופסא במקפיא
שהוא נמשך למתוק כי יש צורך לגוף באנרגיה
אז לנסות אולי להציע יותר פירות מתוקים במקום כאלו פתרונות
שוקולד אפשר להכין בבית כזה שאני נותנת לילדים בלי חשש משוקולד רגיל והחומרים שבו
שמן קוקוס, אבקת חרובים/קקאו, סילאן, מחית אגוזים/שקדיה
ממיסים הכל בבן מארי ויוצקים לתבניות, מעבירים להקפאה מוכן לאכילה תוך 20 דק'
ואת יכולה לעשות שלא יהיה מידי מתוק
קודם כל זה לא שוקולד באמת אלא סוכר וקקאו ואפשר לשים קצת פחות סוכר או להפחית לאט לאט
ואפשר גם לעשות תחליפים של כדורים מתמרים וכדו'
ואז זה גם טעים וגם לא ממכר כל כך
ואני מאוד מזדהה עם הילדון שלך
גם לי בא לחסל חפיסת שוקולד כל יום 😂
בת שנה ורבע שלגמרי למדה לזהות מה מתוק, ודוחה מעלחה את כל מה שלא... (היא עוד לא מטפסת לגובה, אבל אם איכשהו אריזת שוקולד תתגלגל לידיה היא בהחלט תצליח לפתוח אותה ולאכול...)
אני בנקיפות מצפון נוראיות, אבל אני גם לא מסוגלת להוציא את השוקולד מהבית...
כרגע משתדלת להחביא ממנה כמה שאפשר, ולתת לה לפעמים בקבוק מטרנה במקום (לצערי הנקה בקושי מושכת אותה). לעתים רחוקות מצליחה להסיח את דעתה בשירים וכדומה, אבל לרוב היא פורצת בבכי קורע לב ומחריש אוזניים כשמרחיקים ממנה את השוקולד...
בהצלחה לשתינו😏🥴
ממתקיתאחרונהאני גם כזו, וגם הקטן שלי.
גורר כיסא למקרר פותח ומחפש עוגה (בן 3 אוטוטו) מאוד קשה לי להתמודד עם התופעה הזו.
וגם עם עצמי.
אהבתי מה שהציעו לקנות שוקולד 80 אחוז.
או להכין לבד בבית
ביקשו ממנו את הבית לשבת
אני בחודש תשיעי. בעיני לא לגיטימי בכלל לבקש דבר כזה מאישה בחודש תשיעי אבל סבבה. רציתי גם ככה לנקות את הבית והסכמתי.
היה לנו טפטוף קל בשירותים בצינור שמוביל לניאגרה אז רק עדכנו אותם כי אנחנו שמים שם סמרטוטים כל הזמן. זהו.
אנחנו חוזרים הביתה ואני מגלה שהם תיקנו את הטפטוף והחליפו לי בטריה לשעון הגדול בסלון שהיה צריך להחליף לו בטריה.
אני פשוט בהלם מהקונספט של להגיע לבית זר ולהתחיל לתקן בו דברים
בעלי אומר שהם עשו את זה מכוונה טובה
והוא צודק
אבל אני פשוט בהלם. אפילו בעצבים על זה.
הייתן מתקנות דברים כאלו בבית שאתן מתארחות בו? אני תוהה לעצמי אם אני מגזימה או שבאמת זה לחצות כל גבול.
והם בטח עוד מחכים לתודה או משו
בעיניי זו חדירה לפרטיות
מה הוא היה אומר אם היו עושים לו את זה
הוא אמר שתלוי מי האורח
יש בזה משהו שאם זה מישהו קרוב איזה חבר טוב או אח זה בסדר
אבל אנשים זרים ממש לא
אל תתערבו לי בחיים
לטוב ולמוטב
אני לגמרי מזדהה עם ההרגשה שלך
לא מפגרת בכלל
🫂
אבל נראה לי שזה בא לך עקום כי ביקשו ממך את הבית (וזה כשלעצמו עקום בעיניי כנל ולא שייך בחודש תשיעי)
ומה שאת מרגישה זה מה שאת מרגישה וזהו
חיבוק❤️
מדמיינת לעצמי שהאורחים היו זוג מבוגר ו"סבתאי" כזה, והם רגילים לעשות את זה כשהם באים לבתים של הילדים שלהם, ובאמת רוצים לדאוג לכל העולם כמו שהם דואגים לילדיהם...
אבל עדיין זה לא בסדר! כנראה במקומך לא הייתי נותנת בכלל את הבית בתקופה הקרובה🙈
(אנחנו פעם נתנו את הבית לשבת. כתבנו בפתק שהם יכולים להרגיש בבית, אבל את דלת החדר שלנו סגרנו והודענו שבו לא ישנים. כשחזרנו גילינו שהם השתמשו בשמיכות שלנו ובמנורת הלילה שלנו... השתדלו להחזיר הכול למקום, אבל עדיין יכולנו לראות. והרגשתי כל כך פגיעה בפרטיות ואמרתי לעצמי שלא ניתן יותר את הבית לשבת... ואז די מיד אחר כך הגיעה הקורונה, והפסקנו לנסוע לשבתות כמעט לגמרי, וככה מימשתי את ההבטחה שלי🙈 וכשכן נתנו נעלנו את החדר...)
היתי מתעצבנת אם היו מחליטים לנקות לי את המקרר או לסדר ארון מחדש
או לתקן משהו במקום פרטי
אבל ראו שמטפטף ראו שנגמרה הבטריה
רצו לפרגן ולהגדיל ראש ולפתור את הבעיה
זה לא שחיטטו לך במשהו
רק ניסו לעזור
האמת משום סיבה לא רואה בזה בעיה
להפך
היתי מודה להם לגמרי
והתאמצת
ואולי זה מתפרש כמן ביקורת סמויה כאילו ראו מה לא בסדר..
ואולי רגי ש לך גם המרחב הפרטי שלך וזה זכותך
פשוט נראה לי שאני לא היתי מנחשת שזה יפריע למישהו
זה בית, בבית תמיד יש ליקויים.
לא נראה לי שזה הפתיע אותם.
אם הייתי נכנסת לבית של זוג צעיר עם ילדים ורואה ניאגרה מטפטפת, לא הייתי מבינה איך לא טיפלו בזה כבר אתמול...
זה ריח (עובש מהסמרטוטים), זה סמרטוטים להחליף, זה התעסקות וכו לא הכי סטרילי, בטח התארח אצלך איזה אינסטלטור שבשבילו לתקן את זה, זה כמו בשבילך להפעיל מכונה.
אבל נראה לי לא נחמד הקטע שהם עשו את זה מעצמם בלי לבקש, תשאלו, תבואו בסוף שבת תגידו אמרתם לנו שיש טפטוף, יש לנו קצת ניסיון בזה, אנחנו רוצים לעזור כי ממש מעריכים את זה שנתתם לנו את הדירה בתקופה לא מובנית מאיליה, בא לכם שנעשה את זה? אמרו כן תעשו אמרו לא - תביעו את ההערכה שלכם בצורה אחרת.
והבטריה בשעון לדעתי עוד יותר לא לעניין כי לא אמרו להם כלום על זה כאילו באתם חיפשתם את כל הפגמים ותיקנתם...
ברור שזה מכוונה טובה ממש ואולי גם כן כדאי להתעלות על עצמך ולהגיד תודה אבל זה ממש לא נחמד ואפילו חסר טאקט.
מישהו כנראה שיש לו ידיים טובות התארח שם רוצה לעזור מטוב ליבו. אני לא חושבת שזה צריך להכעיס, הוא לא חיטט לך בדברים האישיים, זה משהו מקצועי ואולי סוג של הכרת טובה על הדירה.
לדעתי את כועסת כי מלכתחילה לתת את הדירה הכעיס אותך...
אבל יצא פעם שנכנסתי לשים משהו בבית של שכנה שהיתה עם ילד באשפוז, ראיתי שיש כלים בכיור אז שטפתי אותם,
והיא ממש התבאסה עלי... בעדינות אבל אמרה לי בפירוש שהיא לא מסוגלת שנוגעים לה ומנקים לה.
לא הייתי מעלה על דעתי שיש מישהו שיתנגד שמנקים בשבילו משהו לא אישי כמו כלים, ועוד בסיטואציה כזו, אבל וואלה למדתי.
אבל האמת שאותי זה היה בעיקר מצחיק...
והייתי נהנית מהתוצאה.
אבל זו אכן חציית גבול
כל כך תלוי במנטליות..
פעם התארחה אצלנו מישהי בדירה של שכנים והיא ממש רצתה לנקות להם את הווילון אמבטיה כי הוא היה עם עובש.
זה היה נראה לי הזוי לחלוטין וממש אמרתי לה שזה לא עניינה והיא לא אמורה לגעת בכלום.
לקח לה זמן לקבל את מה שאני אומרת..אבל היא ממש רצתה להיטיב איתם ומבחינתה זה היה הדבר הכי טוב שהיא יכלה לעשות..מזל שהיא אמרה לפני שעשתה..חחח
שפעם השארנו בית לשבת.
השארנו אותו נקי בסבבה כזה, וקיבלנו אותו נוצץ, משהו מטורף.
אמרנו תודה יפה (:
שלאחרונה השארצי הית למשפחה במצוקה, במצב לא סבבה (אני משתדלת ממש להשאיר צסודר ונקי אבל פשוט לא הספקתי... רה מטוטאת אבל מלוכלכת)
וקיבלתי בחזרה בית מדונדש ברמת האבנית באסלה שנעלמה.
אם את כאן - אני *ממש* לא כועסת
מוזמנים שוב 
אבל בואנה הייתי מזמינה אותם להתארח בביתי בשבת בכל פעם כשיש לי ליקוי...חחחח
איזה כיף לך...את כבר לא צריכה סמרטוטים להניח מאחרי היאגרה, פחות ריח, פחות טרחה.
מתנה גדולה לאישה בחודש תשיעי, פחות התעסקות.
רק לגבי השעון- לא הבנתי מאיין היה להם בטריה...
בכל אופן, אני רואה את זה כמחווה של תודה, נהוג להשאיר מתנה כלשהי, וכנראה התארחו אצלך מישהו בעל מקצוע וידיים טובות ופינק.
וואלה הייתי שמחה אם היו עושים את זה בשבילי😅
קשה לי להבין את הנקודה שזה מעצבן.
אבל מה משנה לך מה אנחנו חושבות?
זכותך
את גם בחודש 9. לא נראלי שהייתי מסכימה לתת את הבית מלכתחילה❤️
אולי הם הרגישו בדיעבד שזה היה לא הכי נעים לבקש ממך בחודש תשיעי וע''י התיקון הם הרגישו שגמלו לכם על העזרה שלכם.
והאמת אולי במחשבה שניה אפילו לא ממש הרגישו שגמלו אלא פשוט נגיד היו צריכים שעון לדעת מה השעה - סידרו.
הלכו לשרותים ראו טיפטוף - סידרו... כנראה זה לא היה מורכב.
אגב אני לא הייתי מתקנת כי אולי לא הייתי יודעת לתקן....
אבל הייתי שמחה שיתקנו לי כמה דברים .
ועוד משהו כתבת שלדעתך לא לגיטימי לבקש בחודש תשיעי. אז לא יודעת... אם זה לדעתך לא לגיטימי היית יכולה בכיף לסרב ואני בטוחה שהם לא היו נוטרים לך על זה טינה.
אבל לא לכל אחת לתת את הבית זה כזה היסטרי, הם לא יכולים לדעת איך זה בשבילך.
וגם אפשר להבין אותם. המצוקה כשאין אף פעם איפה לארח היא מאד מעיקה. וזה שנתת להם זה אולי חסד ועזרה ענקית ממש
הם ראו משהו בעייתי שבקלות יכולים לפתור אותו
אולי גם יודעים שאת בחודש תשיעי
וגם קיבלו את הדירה ללא תמורת תשלום
בעיני זה יפה מצידם.
שאת עצבנית על כל הסיטואציה, ולאו דווקא על התיקונים.
וזה זכותך, ולגיטימי להתעצבן.
אני דווקא הייתי שמחה שיתקנו לי דברים קטנים שלא הגעתי אליהם למה לא?
ואני בטוחה שאם הייתי מגיעה להתארח ובעלי ההנדימן היה רואה משהו שאפשר לתקן הוא היה מתקן ולא משנה כמה הייתי אומרת לו שזה לא לעניין
יש אנשים שזה מגרד להם באצבעות וזה באמת מכוונה טובה.
ואני הייתי ממש שמחה
מקריאה בשרשור אני מבינה שלא כולן ויש כאלה שמעדיפות לבד. למה???
אם מישהי מחפשת למי לנקות, בואו אלי, יש כביסה וכלים בשפע ב"ה.
אבל תכלס גם כיף שתיקנו.
אני ממש מבינה את חוסר הנוחות שלך.
ואולי לא הייתי ששה לתת להם את הבית בפעם הבאה. אבל לפחות הרווחת מזה..
כמוך מתעצבנת
היום ההסתכלות שלי על המציאות שונה
אני לא רואה אנשים אלא שליחים כולנו שחקנים במשחק של הבורא
והם שליחים לעשות את הטוב הזה עבורי
ומצופה ממני להודות לה' על העזרה
אם זה מציף בך רגשות שליליים אז יש פה עניין מבחינתך כי לא כל אחד היה מגיב למקרה הזה כמוך ונשאלת שאלה מה זה מעלה בך רגשות? מחשבות? ולמה, מה זה אומר עלייך?
זאת אומרת שגם לעניין הזה הקב'ה דווקא שלח אותם אלייך ודווקא לדבר הזה כדי לעורר אותך להביט אל תוכך ולתקן משהו שמציק לך ותוקע אותך
ב"ה כבר חודש אחרי הלידה..
המענק שקיבלתי לא היה משהו ביחס למענקים שהיו בעבר- עבדתי פחות בעקבות אילוצי המערכת..
והמצב בחשבון לא משהו/סביר..
רכשתי כמה דברים שהייתי צריכה כי זו לא לידה ראשונה ורוב הדברים כבר לא ראויים לשימוש..
ככה שהיו הוצאות בהתאם..
שוקלת להמשיך את חופשת הלידה לאחר ה15 שבועות,
בגלל שאני לא מעוניינת לשלוח למטפלת וסביר להניח ש-מעון לא יהיה אופציה...
וחשבתי להמשיך לעוד 11 שבועות כי יוצא שאני חוזרת סמוך לסוף השנה (עובדת בחינוך) ואז אצטרך ימים בודדים שבעלי יחליף אותי (מעבר לזה הוא לא יוכל + גרים רחוק מהמשפחה) ולאחר מכן אחזור לטפל בתינוק...
מצד שני חוששת מאוד מהחודשיים שיבואו לאחר מכן שנצטרך להסתדר רק עם משכורת אחת... יש לי תינוק במעון, הוצאות, ומענק לא משהו שרובו נבלע כבר...
האם יש דרך להסתדר בכל זאת??
חוששת שהמצב יחמיר ויקח לנו זמן לשקם את המצב...
מצד שני אם אחזור לעבוד, סביר להניח שלא אמצא מסגרת לתינוקת (אמורה לחזור לקראת פסח), בעלי יצטרך להעדר מהעבודה/לימודים אני אצטרך להעדר מהעבודה במידה ונעשה חצי חצי... מי אמר שמקום העבודה יקבל את זה... אין לנו גם תמיכה כלכלית מהמשפחה ככה שאנחנו לבד בתוך זה...
צריכה את עצתכם, איך הסתדרתן עם חזרה מחופשת לידה לקראת סוף השנה??
סליחה אם יצא מבולגן.. צריכה להערך בהתאם..
מה עם להוציא את התינוק מהמעון בחודשיים של סוף שנה שיהיה איתך ועם התינוקת החדשה בבית? ככה יחסוך לכם קצת כסף. במידה ולא משלמים אם מוציאים את הילד בשלב כ"כ מאוחר בשנה...
בכל מקרה מאחלת בהצלחה
וסליחה אם הבנתי לא נכון את הסיטואציה
מקבלים בחופש ביחס לאחוז המשרה בשנה"ל
כלומר אם הוא עבדה חודשיים היא תקבל שכר יחסי לתקופת העבודה
לא משנה אם היא חזרה מחלד או לא
ולפותחת..
דבר ראשון מזל טוב!
הייתי מנסה לקחת עבודות בתחום החינוך מהבית לתקופה שאת מתכננת להיות עם התינוק
כמו שיעורים פרטיים
בדיקת מבחנים/ בגרויות
אולי אפילו להיות זמינה למ"מ יומי
לק"י
השאלה אם חוקית היא יכולה לעבודה בחל"ת (אין לי מושג).
אם לא, אז עבודות עם תלוש היא לא תוכל.
כבר שבוע בערך אני עם שיעול וליחה,
השיעול ממש חזק ובלילה כשאני שוכבת במיטה הוא מתגבר.
בלילה האחרון לא הצלחתי כמעט לישון בגלל זה..
שאלתי את הרופאה ובגלל שאני מניקה היא אמרה שאני יכולה לעשות רק אינהלציות.
יש לכן רעיונות מה עוד יכול לעזור?
תודה מראש
אני השתעלתי תקופה קצת יותר ארוכה משבוע והרופאה אמר לי לנסות מים חמים עם עלי נענע ואם לא יעזור אז היא תביא לי תרופה שתעזור.. ועזר.. מאז כל פעם שמשתעלת הרבה שותה בתדירות גבוהה
רק שאני לא יודעת אם מותר בזמן הנקה.. שווה לברר שזה לא מייבש חלב.. לא מבינה בזה..
שעזר לי ולבן שלי תמיד מקל
להרתיח אגסים בסיר עם מים עד שזה נהיה כמו קומפוט כזה
ולשתות את המים, אפשר גם את האגסים
זה מייבש ליחה ופותח את הנשימה
לבן שלי אני מוסיפה לזה טיפה מיץ אבל זה טעים גם ככה
חתוך ליד המיטה. 4. שמן רליף- למרוח על החזה ולעסות
תרגישי טוב
לק"י
ורצוי בחנות פיזית.
אמרתי לבעלי שאקנה לו ליומולדת, וזה מתקרב.
ואם מתאים לכם, אז עם הטבעת תמונה.
רק צריך לשים לב לחלוקת התאים שתתאים למה שצריך.
קניתי שם פעם מעור אבל אולי יש גם בלי, לא זוכרת
הם אבל לא זולים
