ימים שלמים של לבד
פשוט לבד
אף אחד לא מתקשר
או להפך
פשוט עונה
ימים שלמים של בהיה בקיר מולי
בכי עצור, רגשות כלואים,
ואני לבד פשוט לבד בחדר
כולם ממשיכים במירוץ החיים
רצים רצים
נשכחתי שם מאחורה
זרוקה
וכהן עונות, שיחה של 2 דקות
וביי
מירוץ החיים ממשיך
הם ממשיכים בריצה המטורפת הזו
לבד פשוט לבד
כל יום שעובר כולם שמחים שאני מתקרבת אל הסוף
ורק לי כואב שם בפנים כל כך כל כך
רוצה חיבוק או שיחה עם חברה
שעוצרת רגע להבחין בי, ברגשותיי
רוצה משהו לחיות איתו את המירוץ הזה
משהו שיהיה איתי כשאני עוצרת,
כשאני נופלת, משהו שיקשיב, ויהיה
ויחבק, כי הוא באמת אוהב ורוצה
בנתיים אני עוד פה בחדר,
לבד,
ובפנים כואב כל כך
מיומנה של מבודדת חולה








