. 
יעל מהדרוםאני מוצפת בכל כך הרבה מידע באינטרנט שזה פשוט מפחיד וגורם לי לא לקבל החלטה.
כרגע הנטיה היא לא לחסן ממש ב 52%, קצת.. באמת שאני בהתלבטות גדולה ומפחדת לקחת אחריות על הילדים שלי.
את הבכור חיסנתי עד גיל שנה והפסקתי, ואת הקטנה חיסנתי רק את החיסונים הראשונים לא זוכרת בדיוק אבל רק כשנולדה- גיל חודשיים אולי.. שגם את זה נורא פחדתי..
טיפת חלב רודפים אחריי,
היום קבעתי תור. להתפתחות. ואני לא יודעת האם לחסן היום או לא.
בדיוק עכשיו ראיתי בחדשות שכתבו שהעיר שלנו היא העיר החדשה שנכנסה לרשימה של הנדבקים בהתפרצות החצבת..
מאיפה אתן מקבלות מידע אמין?
איך אתן מקבלות את ההחלטה?
לסרטון...
בכל אופן לייתר ביטחון השתמשתי באפליקציה של גוגל לסיכום סרטונים מיוטיוב והשתמשתי בסרטון המקורי מטד כדי לראות את ההקשר המלא...
קראתי את הדברים ואפילו שאלתי את הצט גיפיטי בנוגע לזה...
זה שחור על גבי לבן-
הוא אמר שיש מטרה להוריד את אוכלוסיית העולם וכדי להגיע לזה נשתמש בחיסונים ועוד...
אם על אדם כזה את סומכת מה כבר יש לי להגיד? ... הוא רואה בצמיחה של האוכלוסיה איום ומבחינתו לעשות מה שצריך כדי לצמצם את הגדילה הזו- משמע לעשות מניפולציות שגורמות לתמותה או בעיות בילודה ועוד...
מגיע אלינו הביתה באופן די קבוע ילד קטנציק ,חבר של בני ,וכשציינתי בפני אמא שלו שהוא מאוד מתגרד היא אמרה לי בנונשלנטיות שהוא כל הזמן עם כינים גם הוא וגם כל אחיו..
בעיני זאת לא התנהגות יפה לשלוח ילד עם כינים ולא להודיע , ולגבי לא לטפל אז זה ברור שזה ידביק ילדים אחרים.
בקהילה שאני נמצאת בה נראה לי שהרבה נשים נוהגות ככה כי הן "לא מתרגשות" מכינים, ויש איזושהי התנגדות לתכשירים לטיפול בכינים.
אז אשמח לשאול פה נשים שחושבות ונוהגות ככה ולהבין את זה
אחרי סירוק במברשת שיער, מעבירה גם מסרק סמיך, האמת שהייתי מוצאת מידי פעם כינים, אבל אף פעם לא היתה מושבה..
אף פעם לא השתמשתי בחומרים. אני מאמינה בידיים ובעיניים, ובמסרק סמיך, האמת? הפשוט.
לידה רביעית
אפפעם לא הגעתי לשלב הזה (תמיד קצת לפני התאריך)
מטפסת על הקירות מרב תסכול
הבו לי עצות
הייתי בים
הלכתי לדיקור, 3 פעמים!!
הלכתי לטיפול הכנה ללידה אצל דולה, אמרה לי שלא עושה לי רפלקסולוגיה כי זה לא יעזור כי כשהגוף לא בשל אי אפשר להכריח. זה רק ייצר צירים ויכאב.
נתנה לי כל מיני תרגילים.. לא עזר
מפחדת שהעובר יהיה גדול מדי ואז לא אצליח ללדת
במעקב הריון מצעיים ניתוח ידידותי מאד בנחמדות (אי אפשר זירוז כי הלידה האחרונה נגמרה בניתוח)
בעיקרון לא רוצה ניתוח אבל אם כן אז למה בעצם אני מחכה?
יודעת שכל יום טוב לה שם בבטן אבל לי כבר כבד, העצבים בקצה,
הילדים סובלים וגם אני
מה עושים??
סליחה מראש אם מעצבנת
לנוח כמה שיותר, לעשות דברים שעושים לך טוב על הלב אם זה ללכת בטבע או לבית קפה או לשבת על הספה ולהתבטל לא להתאמץ יותר מידי. בסוף זה יגיע וכל הניסיונות לזירוז סתם מתישים את הגוף והנפש.
זאת החוויה שלי. שיגיע בקלות ובבריאות בעז"ה
אחותי ואמא שלי מצלצלות כל בוקר
גיסתי פעמיים ביום (ניחא כי היא אמורה להיות הביביסיטר אז עוד איכשהו זכותה)
הבוסית חושבת שעבדתי עליה כי איך זה שעוד לא ילדתי? (אני עונה לטלפונים סתומה שכמוני ויצאתי לחופשה כבר ב37)
לכולם יש מלא עצות תעלי תרדי מדרגות
תעשי עיסוי פטמות עד שאת צורחת מכאבים
תצאי מדעתך
לא רוצה!
אין לי כח, רוצה להגיע ללידה לא 'גמורה'
לא הבנתי מה כל כך רע בגל הזה....
אין לי עצות, אבל אולי שיעשעתי אותך קצת.
ובע"ה בעתו ובזמנו
ומאיזה שלב זה באמת אל בריא ההריון המתמשך והשליה המזדקנת?
לק"י
יש בתי חולים שעד סוף שבוע 41.
(ויש כאלה שעד סוף 40. אבל לא הייתי מקשיבה בקולם😅).
וכמובן חשוב להקפיד על מעקב הריון עודף פעמיים בשבוע.
ותנוחי, תהני, תקראי ותעשי מה שעושה לך טוב.
ואל תעני לכולם. שישלחו הודעות אם בא להם (רק שזה לא יגרום להם לחשוד שנסעת ללדת😂).
את מכירה?
כמה פעמים ביום וחשוב לעשות כמו שצריך, לפי ההוראות.
חוץ מזה שיש בתי רפואה שמביאים פיטוצין בכמות קטנה גם אחרי ניתוח, אבל זה כבר תלוי איפה והיסטוריה רפואית.
בשעה טובה בעזרת ה'💜
ומה המטרה שלו?
התינוק עכשיו במנח טוב
אפילו עורפי שזה מעולה (אם לא התהפך)
אמרה לי שהם נותנים פיטוצין במינון נמוך בהשגחה אבל כרגע סגירה מלאה ולא יתנו פיטוצין ככה
אפשר לתת בלון ואז אחכ פיטוצין
וחוצמזה אני רוצה לידה 'נורמלית'. אם זה להיות בהשגחה כל הזמן ובשכיבה ובלחץ ממעבר לניתוח חירום- באמת עדיף קיסרי ידידותי כשבעלי איתי...
לק"י
חייב ניטור רציף. אפשר לבקש בעמידה.
אולי תבררי על בית חולים עם גידה חיובית לויב"ק.
לק"י
אני ילדתי את כולם אחרי התל"מ.
ואני אחרי ניתוח. אין סיבה להלחץ סתם.
יש זירוזים שכן אפשר לעשות. עדינים יותר אומנם, ועדיין.
וחייבת לספר לך ששניים אצלי שנולדו בשבוע 41 ו-41+4 נולדו פחות משלוש קילו (ואחד שנולד ב-41+2 בשקל של 3.800. לא תמיד יש קשר בין הגודל לשבוע. במקרה של שני הקטנים שלי זה היה הפוך, אם היו נולדים לפני, כנראה שהיו עוד יותר פיצים).
כמה הערכת משקל אצלך?
וחיבוק!
מאחלת לך לידה קלה ומהירה, בעיתה ובזמנה, ובידיים מלאות ובריאות!!
אבל את תמיד יולדת אחרי התאריך יש לזה שממעות לא?
אצלי תמיד התפתחה לידה טבעית לפני התאריך..
ועכשיו כבר עברתי כמעט בשבוע
אין לי נסיון עם ניתוחים אבל גם לי בלידה מתקדמת עברתי את התאריך באיזה שבוע וחצי ולא הבנתי מה קורה לי (את כולם ילדתי סביב התאריך) אז זה קורה...
אמרו לי שזה קשור למספר הלידה אבל לא קרה שוב אח''כ אז לא יודעת...
בשעה טובה!
נעלמתי קצת… לוקחת אוויר מהמסך טיפה
אבל יש נושאים שאני מרגישה צורך רק איתכן להתייעץ.
טבלתי לפני שבועים ויומיים
המחזור שלי השתגע ב4 חודשים האחרונים
הגיע כל 60 יום ואפילו יותר..
המחזור האחרון הגיע אחרי 78 יום.
מתי ממליצות לי לבדוק היריון?
לי זה קרה בגלל ציסטה בשחלה.
זה עובר לבד בד"כ אבל כדאי לבדוק.
מעבר לזה ממליצה לבדוק יותר לעומק.
הוא פשוט היה פתוח רק לפגים עד עכשיו.
יודעת בוודאות שאחי קיבל אותו כשהוא נולד וזה היה לפני יותר מ11 שנים, וכבר אז הוא לא היה חדש.
והוא וירוס קשה מאוד בעיקר לקטנטנים
כשהבת שלי הייתה בגיל הוא עוד לא היה בסל
אם היה לא הייתי מהססת לגביו בכלל.
לא שמעתי רופאים שאומרים לא לחסן האמת, זה ממש מתנה
וכמו שכתבו לך זה לא לגמרי חדש
מכירה כמה שהתאשפזו בגלל הוירוס הזה.
הבן שלי נדבק כשהיה בן 7 חודשים. לא הגענו לאשפוז ב"ה והיה קשוח ממש. הוא היה ממש מסכן. אפילו לבכות לא היה לו כוח..
החיסון לא חדש והרופאחם ממליצים
עד כמה שאני מבינה הוא קיבל חיסון פאסיבי (כלומר את הנוגדנים עצמם ולא חומר שגורם לגוף לייצר נוגדנים) מקבלים אותו ככה מי שנולד בחורף, מספטמבר עד מרץ.
וירוס שנפוץ בחורף ויכול לגרום לקשיי נשימה.
פגים רגישים אליו במיוחד ולכן כבר שנים חיסנו פגים נגדו. אבל גם תינוקות שאינם פגים יכולים להגיע בגללו לאשפוז, ולכן עכשיו מחסנים את כל התינוקות.
זה חיסון לכמה נגיפים שאחראים על מחלות בדרכי הנשימה.
ואיזה קשהההה זה
חלקם הגיעו לאישפוז
ועד גיל שנתיים בערך זה ממשיך להשפיע ( זה לא מחלה של זבנג וגמרנו)
וכשביקרנו פעם בבית החולים לתקופה קצרה עם מחלה קטנה, מיטה לידנו היו זוג הורים עם תינוק בן כשבועיים שהוריו רעדו מפחד פיזית ממש.
הם סיפרו שהילד שלהם נדבק בוירוס הזה והיה בסכנת חיים של ממש.
הגענו אחריהם ויצאנו לפניהם, עברו כמה שנים טובות ואני עד היום חושבת עליהם לפעמים.
כל כמה ימים בקשה נוספת
כולנו יודעים שזה לא חוקי
ואם מישהו מעיז לפנות הלאה היא שוברת את הכלים ותוקפת
למרות שהובטחה אנונימיות בפנייה הלאה ?!
היא פשוט החליטה שזה אנחנו והתקשרה להתעצבן
אני חולה כולי
לא מסוגלת לעשות כלום והכרחתי את עצמי לחייג אליה כדי לסיים עם הסיפור הזה
והיא פשוט מגעילה
אני לא מסוגלת כבר
אנחנו בתחילת שנה עדיין, היא בטוחה שאנחנו רעבים לפת לחם כי אנחנו לא בסגנון חיים שלה וזה עדיין לא מונע ממנה להמשיך
קשה לי כבר
כולי דמעות מהסיטואציה
והיא חילוניה אז עוד יותר מרגישה חילול השם שהיא חושבת על הדתיים האלה שרק מביאים ילדים לעולם ולא מעוניינים למממן להם כל פיפס שעולה לה בחשק
מה שיפה שגם בקבוצה של חילוניות מתלוננים על גביית כספים /מוצרים הזויה שנהייתה טרנד בגנים. אז אפילו הם באותה הסיטואציה
אני יודעת שאתחרט על ההודעה הזאת אבל אני כבר לאיכולה לשאת את זה
(הרי זה באמת לא קשור לדת… מדובר על משחקים וכיבוד. מי שישמע איזה הבדל יש בין חילונים לדתיים)
אגב החוק על העוגה למשל, זה בשביל לנטרל את עניין הקנאה והתחרות עוגות הזאת… קצת פשטות.
עוגת שוקולד עם סוכריות זה מספיק שווה ומרגש בשביל יומולדת
תינוק בן שנה ורבע
תמיד היה נרדם די יפה
עדיין ישן איתנו
לוקח בקבוק ואחכ אם לא נרדם הגענו לטפנו שכבנו ליד והיה נרדם רגוע
בימים האחרונים הוא לא מוכן להתקרב לחדר
וברגע שמתקרבים לחדר ולמיטה הוא ממש צורח בבעתה
ולא נרגע בכלל
יצאנו מהחדר וחזרנו.. שכבנו לידינו .. עודדנו והוא כל הזמו צורח ומסמן שרוצה לקום ולצאת מהחדר
ובצרחות ובעתה
כבר התחלתי לחשוב אולי במעון מרדימים אותו בכוח ויש לו סיוןטים??!!
ואתמול הגעתי למעון היה נראה שממש כעס עלי
סובב לי את הגב ודחה אותי עם היד...
מלחיץ אותי פעם קראתי שלילד שטוב לו בגן יגיע שמח גם להורים
אולי סתם גיל?
אני כבר באמת לא יודעת מה לחשוב
ומה לעשות
לא רוצה להרדים בכח שלא יקבל טראומה מזה
ולשחק איתו בחדר.
כדי שיהיו לו חוויות חיוביות מהחדר.
אם את מקדימה אותו במקום אחר, הוא גם מתנגד?
אתמול היינו בחדר כי סידרתי ארונות
ולא היה נראה מוטרד
איך שגמר להתקלח והתחיל טקס השינה הוא ממש משך אותי שלא אתקרב
לגבי חדר אחר
שם המיטה שלו
אולי זה באמת רעיון
השאלה אם זה חכם כדי שאחכ לא יתרגל לחדר אחר ואז יהיה קשה להרגיל בחזרה
כי אין לי מיטת תינוק בחדר אחר
רק מיטה רגילה
אולי תנסי להיזכר אם היה משהו חריג במיטה בימים האחרונים?
לנו היה סיפור דומה עם אמבטיה אחרי שהכנסנו במים חמים מדי.
ולגבי המעון- לא הייתי נלחצת, אבל כן הייתי קצת יותר מנסה לעקוב ולבדוק אם הכל בסדר שם. אולי להגיע בזמנים לא צפויים, לדבר עם עוד הורים מה החוויה שלהם, אם את מכירה מישהי שעובדת שם אולי לבקש ממנה שתראה איך הוא ואיך מתייחסים אליו במהלך היום.
ושבוע שעבר שלחו תמונות של פעילות והוא לא היה
נבהלתי ושאלתי את המטפלת מה קרה אם הכל בסדר
אמרה לי הוא לא רצה להשתתף.. אנחנו לא מכריחים
לא ממש הבנתי במה התבטא שהוא לא רצה
ואיפה היה אז...
ולאחרונה הקטע עם השינה
וזה שאתמול היה נראה חי עצוב וכועס
אולי אני סתם חושדת וזה גיל שמתחילים לא לרצות כל מיני דברים וזה אופי ...
גם אצלי קרה הרבה פעמים שילד לא השתתף ולפעמים בסוף הסרטון ראו אותו בצד. לא זכור לי שלא הראו בכלל אבל זה כן סביר בעיניי שיצלמו רק את מי שמשתתף ולא את מי שיושב בצד.
בכללי נשמע לי לעקוב ולתת הרבה חום ואהבה, יכול להיות שלב התפתחותי או שיניים...
ועדיין הוא בהסטריה
הוא גם לא מתעורר במהלך הלילה חריג
זה רק ההתחלה והבוקר שמוצא את עצמו במיטה
יש לי כרית? בובה?
הוא במיטה סגורה או מעבר?
מנסה לחשוב על כיוונים שאולי יוכלו לעזור.
הוא במיטה סגורה, אבל לפני גם אם התקשה להרדם במיטה שלו שכבנו לידו במיטה שלנו
והוא נרדם בקלות
עכשיו גם שם מממש צורח בבעצה
ומסמן לנו שרוצה לצאת
והוא עיייף
בזמן שהוא היה במיטה, וזה הבהיל אותו?
באמת נשמע שזו התנהגות לא רגילה...
נראה לי שבאמת כרגע כדאי להרדים אותו במקום אחר (אפילו בעגלה), ואם התופעות האלה ממשיכות - אולי ללכת לטיפול כמו מוח אחד...
וגם הוא לא התעורר פעם בבעתה
התעורר כרגיל מדי פעם
וגם לרוב ישן חלק' עד 5 בבוקר שאז רצה בקבוק
יש אוטיזם ובעיות קשב וריכוז
ומנסים להמציא מאיפה זה בא..
ממליצה לכל אישה בהריון לאכול רק דברים טבעיים ישר מהטבע בלי ריסוס בלי צבעי מאכל בלי חומרי טעם וריח בלי הורמונים (העופות וביצים מלאים בהורמונים).. והרשימה עוד ארוכה מאוד..
הכי קל להפיל את זה על כדור כמו אקמול ששנים הוכח כלא מזיק ולא משפיע על כלום
הכל כל מתועש ומלא באלף חומרים אחרים
אין כל כך שליטה על זה
צריך להיות בבקרה ולעשות את ההשתדלות שלנו.
לא פשוט לברוח מכל דבר אולי ושמא
