זה נראה לי מספיק חשוב כדי להכנס לכמה רגעים שוב שירה 333
עבר עריכה על ידי שירה 333 בתאריך ז' בתשרי תשפ"ב 23:58
 

יצא לי ארוך טיפה אבל אשמח אם תקראו...במיוחד מה שהדגשתי באדום כותבת מבידוד שיימשך כנראה גם בכיפור וכנראה שכל כיפור יעבור עליי בבית... אז עלו לי כל מיני דברים על כיפור ותשובה: 

יש סיפור חזק על שתי נשים, הראשונה עשתה מעשה נפשע ואיום והשנייה עשתה המון חטאים קלים, שהלכו לרב שיורה להן דרך כפרה. השנייה התנשאה על הראשונה באומרה: "עשית מעשה ממש איום, אני לא בטוחה שיש לך כפרה"... עייני חברתה זלגו דמעות. הרב אמר לכל אחת להביא אבנים כמספר וכגודל חטאיהם. האישה הראשונה לקחה אבן גדולה וכבדה וסחבה אותה בקושי ומאמץ רב, דמעות בעיניה, ועוד כמה אבנים קטנות בודדות וסיימה. השנייה לקחה אבן קטנטונת ועוד אבן קטנה ועוד אחת ורק לאחר זמן רב מאוד מאוד גמרה לאסוף.  "ועכשיו", אמר הרב, "החזירו את האבנים בדיוק למקום ממנו הם נלקחו".

האישה הראשונה זכרה בדיוק מהיכן לקחה והחזירה בהמון מאמץ אך במהירות את האבן הכבדה ושאר הבודדות וחשה הקלה עצומה, והשנייה... עד היום מנסה לגמור עם זה ולהיזכר מאיפה לקחה כל אבן...

לפעמים אפילו פגיעות קטנות, הערות מעליבות, מילה קטנה לא במקום שנפלטה, שמועה נכונה למחצה על מישהו שמעבירים הלאה, כסף שהלוות מחבר ושכחת, סתם סיננת או התעלמת או סתם נשמעת מתנשא, וזה כמו המון אבנים קטנות (או גדולות..) שממשיכות להיות על גבך וקשות הרבה יותר לתיקון ממעשה "כבד". ויום הכיפורים לא מכפר על בין אדם לחברו... 

זה נראה אולי עלוב לבקש סליחה מאחרים ומאלוקים "כי עוד מעט יום הכיפורים" ונראה נטול כוונה אמיתית, ובכללי בתקופה הזו יכולה להיות תחושה של "על מי אני עובד? על עצמי? על אלוקים? שנינו יודעים שהצדיקות שלי זה רק תחפושת. זה לא אני באמת. ואחרי יום הכיפורים... מה, בגלל שכיפורים הוא כ-פורים התחפשתי למישהו שזה לא אני?"... וזה לא נכון! כל השנה אנחנו טובעים בשקר, מתחת מסכים ומסכות ומתרחקים מהאמת שלנו, וביום הכיפורים יש לנו הזדמנות לשוב חזרה להיות כמו מי שאנחנו באמת! כי האמת האמיתית- אמיתית היא שבאמת אנחנו במהותנו טובים ויש בנו "נשמה טהורה שנתת בי" שרוצה טוב! השטן ביום הכיפורים יוצא לחופשה מלהסית אותנו לבחור ברע, מלבחור במה שמנוגד לנו והאמת שלנו, וזה בדיוק הזמן להתנער מהייאוש והשקר והרע שהוא לכלך וכיסה אותנו בו.

זו הזדמנות מצוינת להפטר מכמה שיותר "אבנים", שלא תמיד זוכרים את קיומם. לא תמיד אפילו שמים לב שפגענו, לפעמים פוגעים באחרים בתמימות גמורה ולא בזדון, ולא תמיד שמים לב עד כמה פגענו (במיוחד בפורומים שזה עלול להיות פגיעה ברבים) ועד כמה זה פוגע בנו שאנחנו פוגעים באחרים או לא מוחלים להם, ויום הכיפורים הוא הזדמנות ליישר ולנקות, וזה לא נטול כוונה וחרטה אמיתית. תזכרו שלטעות זו חולשה אנושית, למחול זו מעלה אלוקית... איזה הקלה זה לדעת שסלחו לך או שסלחת. איזה כיף זה להרבות אהבת חינם!!! איזה זכות זו לשוב בתשובה, להמחל ולמחול, להתנער מהעפר והחול, לפתוח במחול ולחולל בעולם טוב, ולהתחיל מהתחלה! נראה שהדבר הכי טוב בלסלוח ולבקש סליחה זה ההרגשה הזו של ההקלה והשחרור מהעבר.

אז... אם פגעתי במישהו בכל דרך שהיא, אם הבכתי או ציערתי, בין בפרטי ובין ברבים פה בפורומים, אני מבקשת סליחה ומחילה, באמת באמת בכנות, ואם כן אפשר ורצוי שיפנה או תפנה אלי בפרטי ויגיד לי. בלי נדר אחזור לראות לפני יוה"כפ. וכמובן שסולחת לכולם

ובעזרת ה' הלוואי ונזכה כולנו לשוב בתשובה שלימה ולתקן את כל אשר עיוותנו ולא להתייאש חס ושלום מזה, כמו שאמר רבי נחמן "אם אתה מאמין שיכולים לקלקל תאמין שיכולים לתקן". אנחנו צריכים להפסיק לברוח מה' ומהשליחות שהוא נתן לנו, מחשבון נפש, מתשובה שכרוכה גם בהודאה  שטעינו וחרטה כואבת וחיפוש, ומלרדת מטה ולהרדם ופשוט להתעלם מהסערה סביב. הרי אי אפשר לברוח מה'. "אם אסק שמים שם אתה ואציע שאול הינך". ואולי זה מה שמגילת יונה באה ללמד אותנו. אנחנו חייבים להתעלות על עצמינו, להתעורר ולברוח ממנו- אליו! היישר אליו!  לקרוא בשם ה' ולצעוק אליו שיושיענו! לחזור ולשוב אליו ולעצמינו  ולשליחותנו בעולם הזה, לסלוח ולבקש סליחה ולא רק מאחרים ומאלוקים אלא גם מעצמינו, ולזכור שיש בנו גם המון טוב ולא רק דברים לתקן אלא גם דברים לחזק וה' הוא לא נגדנו חלילה אלא אוהב אותנו ומחכה לנו בזרועות פתוחות כמו אב המחכה לבנו. יום הכיפורים הוא יום שכרוך בחרטה אמיתית ושברון לב על חטאינו וגם בשמחה עצומה על הזכות לשוב בתשובה ולתקן ולהתכוון להשתפר באמת ולהתקרב אל בוראנו, שהרי יום הכיפורים הוא כ-פורים, יום שמח. כי אנחנו זוכים להתחיל מחדש. וזה לא משנה בכלל שאולי או וודאי שנחטא ונשוב שוב בשנה הבאה. אולי נצליח להיות טובים אפילו קצת יותר גם לעתיד ואולי ניפול חזק אפילו יותר מעכשיו, אבל העיקר הוא שנרצה לבחור בטוב ונהיה טובים יותר עכשיו, הרגע... אפילו בקצת, אפילו רק קבלה אחת. 

גמר חתימה טובה לכולנו והלוואי ונזכה לנצל את היום הקדוש ונחתם ונכתב כולנו בספר החיים והמשך שנה טובה ומתוקה!  

אני גם בבידוד יש לי קורונה במשפחההחיים מאושרים
מקווה שניצא לפחותת לשמחת תורה גם זה לא בטוח
וואי איזה מבאסס זה יוה"כפ וחגים ככה... מזדההשירה 333

ככל הנראה נדבקתי כי אני לא מרגישה טוב בכלל, ממש זוועה וכאבי גרון מטורפים, ואין לי מושג איך אשרוד את הצום... ועוד יום כיפור בלי בית כנסת...

 

שולחת עידוד וחיזוק  בעז"ה נעבור את זה 

 גמר חתימה טובה!

רפואה שלמהה😍😍😍החיים מאושרים
(יש פעמיים שחולים בלי קשר לקורונה)
אמן, תודה רבה רבה! |אימוג'י של לב|שירה 333אחרונה

אכן... צריכה לעשות בדיקה

אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך