דיבר פעם בסעודה שלישית
שאין לו ליהודי שום דבר
ומה שהוא עושה זה מהשמים
ולית לי לאינש מדגרמי'
ולא כלום,
וכל עשיה בידו
והליכה ברגלו
הכל מכוון מהשי"ת.
שאלו את ר' אשר
הלא כתוב בספרי מהר"ן מברסלב
כי אדם כשהוא נופל בעצבות וייאוש
על מצבו הרוחני,
צריך לחפש איזו נקודה חיובית
ובזה להתחזק
ולא לנפול בזרועות הייאוש,
אם כן משמע
שבכל זאת
יש לו לאדם משהו ?
ענה הרא"ש ואמר:
אתם טועים בכוונת הדברים,
הכוונה אינה למעשי בני אדם
והנקודה החיובית שלו בעשייה זו,
אלא שזהו
הנקודה חיובית שלו –
הקב"ה:
אם יש לו אלוקים
המחיה אותנו כל רגע,
ובזה
יכול לחזק את עצמו
לבל יתייאש
כמו שאמרו חז"ל
מה יתאונן אדם חי,
די לו שהוא חי,
שיש לו א-ל חי.
ברור שבכך יש איסור חמור
)