איך אתה רואה את קידום עולם וערכי התורה בימינו במדינתנו?

שואלת מתוך כוונה לא רק להתלונן על מה שלא טוב, אלא להציע מה כן טוב לעשות.

לפעול אנחנו, כיחידים וכחברות על מנת לקדם ערכים טובים שחשובים לנו. 

וכי זאת כל התורה כולה?! וכי תימא, ואהבת לרעך כמוך דכתיב 'ברור לו מיתה יפה' אינו יהודי טוב וישר?!

וכי ואהבת לרעך בעי לאפוקי ובערת הרע מקרבך? תורה היא ויש בה עוד חוץ מפסוק אחד.

(לא שאני מצדיק את החרדים, אני בא לתקוף אותך בלבד)

אני חושב שאני מסכים עם חלק מהדברים. פרקטית אני לא בטוח שנכון להציף את זה כדגל. אני לא מאמין בלשנות אנשים אחרים.

מה הכוונה להציף את זה כדגל?

אגב, אני גם לא מאמינה בלשנות אחרים, כל עוד כמובן הבחירות הפרטיות שלהם לא פוגעות בדברים קריטיים אחרים (כמו כל דבר בדמוקרטיה)

אני בעיקר מדברת על הניכוס הציבורי שעשו פה של היהדות לחברה החרדית…

על נקודת המוצא שהם אלו שהכי הולכים בדרך התורה והיהדות, ואנחנו פשוט "פחות מקפידים" על חלק מהדברים.

ומדברת על מדיניות ציבורית. ברמה הציבורית אני לא מאמינה שהם איזה "מייצגי על" של היהדות.

הם כמובן רשאים להתקיים ולנהוג כפי שרוצים, בדומה אגב לרפורמים.

אבל שלא יגידו שהם מחזיקים את התורה בשביל כלל העם. כי הם לא. הם מחזיקים זרם יהודי מסוים ותו לא. 

בלי כוח פוליטי משמעותי - אי אפשר להזיז ולהשפיע במדינה שלנו.  

כח פוליטי צריך בשביל "לשדוד" את המדינה. אם אתה אזרח שעובד לפרנסתו אתה תלוי יותר בכישורים שלך ופחות בכח.

כשאין לך כישורים לפרנסה ויש פוליטיקה שאפשר להתמנות שם, ברור למי יהיה יתרון שם, בעיקר למי שאין לו ברירה וזו הדרך היחידה שלו להתקדם לשכר ראוי. אגב, לא רק חרדים אבל לגמרי בעיקר.

"בדומה לרפורמים" .......  את שמה לב למה שאת אומרת? באמת התכוונת לזה?

(ולכן אני לא מתייחס לשאלות), אלא: 1. לנקות את המדינה מהשמאל החילוני הקיצוני שעדיין שולט בה. כשזה יקרה, החרדים יצטרפו לצבא ולציונות וכו'.

2. להראות לחרדים שאפשר גם וגם בלי כמות גדולה של חוזרים בשאלה.

מה שמאוד ממחיש את שני הדברים זה יצחק עמית.

דיברתי על התפיסה שהחרדים מחזיקים את עולם התורה.

בעניין הגיוס נראה לי שיש די קונצנזוס בחברה הדתל המשרתת שהמצב הנוכחי לא תקין ושחייב להיות גיוס (בהיקפים כאלו או אחרים)

מדברת על העוול שנעשה לנו כחברה במובן הדתי. על הזלזול בפן הדתי ברבנים שלנו, פוסקים שלנו, וכן הלאה.

בזה שרק הם יודעים את התורה ומקיימים אותה כמו שצריך.

מאיפה היהירות הזו?

אני ממש לא אומרת שאני הצדיקה בתבל. רחוק מזה. אבל אני לא מסכימה לתפיסה שהחברה הדת"ל פשרנית או פחות מקפידה וכו.

התפיסה התורנית שלהם ממש לא פחותה משלנו.

(כאשר כמובן יש שוני גם בתוך החברה הדת"ל, ועדיין, שם אני מרגישה שזה יותר בבחינת בית הלל ובית שמאי)

התכוונתי לומר שהתפיסה של החרדים מבוססת ברובה על הרצון שלהם לא להתקלקל ולא על אידיאולוגיה.

אם נשים את התקשורת החרדית בצד, אני לא חושב שחרדים באמת מזלזלים בעולם התורה שלנו. אולי הרבה מהם לא מספיק מכירים, אבל הם לא מזלזלים.

יש בעיות אצל החרדים כמובן, אבל למעט כמה יוצאי דופן, הבסיס שם טוב.

יצא לך לדבר עם חרדים?

הכוונה עולם התורה

וכשאישה אומרת לי שהיא חזרה בתשובה ומתברר שמקודם היא פשוט היתה דת"ל, כשהפוסקים החרדים (בכל תחום אגב, לאו דווקא מדיני), לא מתייחסים לפוסקים דת"ל, אז אני מניחה שהם מזלזלים

וכי אין על מה לדון יחד בעניני כשרות של בית? נידה? זה לא דווקא מדיני…

אני לא בטוח שהם מתייחסים יותר מדי. ולשבת לדון יחד על דברים זה בכלל לא מצוי לצערנו..
 

השאלה מה הכוונה שהיא הייתה דת"ל מקודם. כנראה היא הייתה מאלו שיש הרבה דברים שהם לא מקפידים עליהם ולכן היא רואה את זה ככה.

נניח שרוצים להתייחס. לאיזה ספרים יתייחסו? לדוג' בתחום הכשרות, הספרים שיש אלו ספרים שהם בעיקר ליקוטים (פניני הלכה, ספר כושרות). יש לדוג' את השו"תים של הרב יעקב אריאל שיש שם גם תשובות על כשרות, אבל לא נראה לי שאפילו רבנים אצלנו בקיאים בהם.

חלק מהשמות שהזכרת, חלקים מסוימים בציונות הדתית עצמה לא יתייחסו לכתיבה ההלכתית שלהם. רק מציין עובדה קיימת סוציולוגית

סמכות לפסוק הלכתית (אני מתכוון רק ל3 מתוך הרשימה. או יותר נכון 2 שמות)

לגבי גמרא, הגיוני שאם הם לא רוצים שהצעירים אצלם ינטו לדת"ל, הם לא ילמדו אותם ספרים כאלו (אני לא מסכים עם הגישה שלהם כמובן, אבל מבין מאיפה היא נובעת).

הרב ליכנשטיין יותר גדול הדור בגמרא עיון נראה לי מאשר בפסיקה אבל לא בטוח. וגם הרב מרדכי שטרנברג די באותה רמה בגמרא עיון.

הזכרתי את הרב אריאל למעלה.

לגבי רב אברום, גדול הדור אובייקטיבית, אני מניח שכן התייחסו, אבל לא יודע. גם אם לא התייחסו, זה לא בגלל שלא העריכו אותו אלא בגלל שהם רצו לבדל את עצמם, כדרכם.

בעקרון פעם כשלא הייתה חלוקה מוגדרת כמו היום לשני ציבורים, היו מתייחסים ומכבדים. מתוך הערך על הרב הרצוג בויק':

"בביתו התכנסו מדי יום שישי רבנים לעסוק בדברי תורה והלכה, בהם חמיו הרב הילמן, הרב איסר זלמן מלצר, הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי, הרב יחזקאל אברמסקי, הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב שלמה גורן, הרב יוסף שלום אלישיב, הרב אברהם אלקנה שפירא והרב בצלאל ז'ולטי".

לדעתי כשאנחנו בתור ציבור נכבד ונרומם ונחשיב מספיק את הפוסקים שלנו, ממילא זה יזלוג יותר ויותר גם לציבור החרדי.

אני לא יודע כמה בכלל יודעים איזה ת"ח גדול הרב גבריאל סרף מכרם ביבנה לדוג'. אם הוא היה חרדי הוא היה ממש מוכר אצלם לדעתי.

"שאם הם לא רוצים שהצעירים אצלם ינטו לדת"ל, הם לא ילמדו אותם ספרים כאלו".

אם זו סיבה טובה לנטות, שייטו!!

השאלה שלהם היא לא "מה נכון" כמו אצלנו, אלא "מה יגרום שנישאר מסוגרים".

ברור שמתלבשים על זה גם הרבה בעלי אינטרס, אבל הבסיס של הגישה הזו הגיוני, גם אם לנו זה נתפס מוזר.

שמורים.

לדעתי זה יותר פחדנות והיאחזות במוכר והקיים.

אולי כי זה  הנכון שלהם?

ומי קובע  מה נכון? לפי איזו אמת מידה?

הרי בודאי שאי אפשר לאמר שהנכון "אצלנו" זו התורה ומצוותיה והנכון "אצלם" זה משהו אחר.....

אז מכאן נובע  שהנכון  המדובר זה משהו אחר אולי. לא כך?

מה עם הרב יעקב אריאל שיש לו שו"ת -באהלה של תורה וספרים נוספים,

הרב דב ליאור שיש לו שו"ת - דבר חברון.

אפשר גם לדבר על הרב מלמד - סדרת ספרי פניני הלכה.

ובוא נשים בצד שו"תים:

מה לגבי ספרי הרב אברהם שפירא על הש"ס, ספרי הרב שאול ישראלי בנושאים הלכתיים שונים, ספרי הרב אהרן ליכטנשטיין על הש"ס.

אם אין אותם בבית מדרש חרדי שיש בו המון ספרים, כנראה שבאמת יש זלזול עצום.

(אפשר להביא את דרשת חז"ל שנפסק כבית הלל כי הם הקדימו את דברי בית שמאי לדבריהם.)

זה מדהים שאתה נתפס לדוגמא אחת מתוך כמה

יעיינו בפניני הלכה.

נתפסתי לדוגמא כי זה היה נשמע מאוד נאיבי שחרדים הארד קור ילמדו את זה. אין לי שום דבר נגד הרב מלמד שליט"א

אמרתי שגם אצלנו זה לא נלמד יותר מדי. אז על מה אנחנו מלינים?

התייחסתי בתגובות גם כמעט לכל שאר הגדולים שציינת.

לגבי ספרי רב אברום והרב ישראלי והרב ליכטנשטיין, זה רצון להתרחק ולהסתגר ולא זלזול. אתה חושב שהרב אלישיב והרב אוירבך לא העריכו מאוד את רב אברום לדוג'?

אנחנו פתוחים, ולכן זה נראה לנו מובן מאליו שצריך להכניס ספרים של מגזרים אחרים לבית המדרש, אצלם זה לא ככה.

הרבה יותר מזלזול, יש חוסר היכרות.

(ואגב, כמה אצלנו באמת הולכים לפי רב אברום?)

לספרייה שלהם, כי הם לא רוצים שילמדו אותם.

כן, אני חושב שהרב אלישיב זלזל ברב אברום.

הבחירה לא להכניס ספרים אקטיבית זה זלזול ולא חוסר היכרות, חוסר ההיכרות מגיע מהזלזול.

הם קונים ספרי ראשונים ממוסד הרב קוק, כך שהם מודעים לספרים אחרים ומסרבים שתלמידים/מתפללים יפתחו אותם.

(אני רואה שלא הובנתי:

ר' אברום לא נתפס כפוסק ולכן אין סיבה להיות מחוייב דווקא לפסיקותיו.

השאלה היא לא האם אתה פוסק לפי רב זה או אחר, אלא האם אותו רב אפילו נספר אצלך כרב שמדי פעם שווה לשמוע את דעתו ואולי אפילו שומו שמיים לתת לה משקל הלכתי.

במגזר החרדי יש 0 עגול של הקשבה או קבלה של רבנים מהמגזר הדתי לאומי בתוך בית המדרש, כך שמבחינתם דברי הרבנים מהמגזר הדתי לאומי לא אפילו שווים לימוד.)

בגמרא עיון - ספרי הרב אהרון ליכטנשטיין והרב מרדכי שטרנברג

הרב ליאור והרב רבינוביץ הם לא בדיוק מיינסטרים גם אצלנו, אז אתה מצפה שאצלם ילמדו אותם?

לרב משאש הרב עובדיה כן התייחס.

אבל לדעתי זה יושב גם הרבה על העובדה שהחבגה החרדית בנויה מקאסטות. אם אין את מי לרמוס אין ממש צידוק לקיומי האישי (את יכולה לשים לב בעצמך, שההגדרות המהותיות של חרדי הן 85% מה הוא לא).

לכן חשוב לזלזל בדתלים. כמו אגב שהחסידים מזלסלים בליטאים והליטאים בחסידים וכל אלו בספרדים וכו וכו. ככה זה עובד שם, זו הדרך להרגיש שווה.

בדרך כלל הזלזול מתבטל אצל הפרט, כשנפגשים באופן אישי עם בני אדם. ואז יכול לקרות מצב שמעריכים את אותו בנאדם, ויכול לקרות מצב שמבינים שטעו בזלזול אבל לא מעיזים להגיד את זה בקול...

ששייך לבית הכנסת?

או בבית מדרש חרדי?

אם לא, כנראה שזה לא זלזול רק של התקשורת החרדית, אלא זלזול של החרדי הממוצע ברבנים אחרים.

כמו שאנחנו מגדילים ראש ביחס לחילונים, ככה צריך גם כלפי חרדים. 

בשכונה החרדית שבה גדלתי, היה מודר כל רב דתלי, למרות שהכירו אותו וכו וכו.

פעם הגיע לגור לידינו איזה רב עם כיפה סרוגה, אז אמרו לו שיחליף כיפה ואז הם יקבלו אותו בבית הכנסת שלהם. הוא אכן עשה כך ואוטומטית הוא נהיה הרבי הכי צדיק אצלהם.

זה הראה לי בעיקר את הרדידות המחשבתית של הקהילה החרדית, וגם של הרב הזה (תנחשו מאיזה מגזר דתלי הוא הגיע...).

כלומר, "זה לא מדויק" על הפרט, אבל על הקהילה כקולקטיב זה מדויק לגמרי.

ברור שזה פוגע, אבל ההדרה לא נובעת מזלזול, אלא מחשש להשפעה לא רצויה מבחינתם.

החרדים אכן מזלזלים בכל מי שהם לא כמוהם.

ליתר דיוק, הליטאים, המגדלור החרדי מזלזלים בכל מי שלא כמוהם. כולל בחרדים חסידים. ליטאי לא יתחתן עם חסידי לכתחילה. רק אם יש משהו "דפוק" אצל הליטאי הוא יועיל בטובו לשקול להתחתן עם חסידית.

מבחינתם, יש את החרדיות הליטאית, המגדלור, המקור, החוכמה וכל השאר הם כל השאר.

הם מכירים היטב רבנים דתיים לאומיים. אל תנסו לעטוף בעטיפה של ממתק את המצב ולהסתתר מאחורי האצטלה של "הם פשוט לא מכירים". מכירים ועוד איך. פשוט מתעלמים במכוון במקרה הטוב ו"עורפים ראשים" במקרה הרע".

הם לא ישבו ולמדו איתם סוגיה. הם מכירים מבחוץ.

בדיוק בגלל שהם מתעלמים מהם באופן מכוון מתוך הזלזול.

הניסוח בסוף מדויק

מי שמכיר, לא מזלזל.

ואני מכיר ודיברתי עם יותר חרדים ממך כל הנראה.

יהיה בארון הספרים בבית המדרש שלו?

אתה חושב?

זה במקרה שאין ספרים של הרב קוק, הרב ישראלי, הרב גורן, הרב חיים דוד הלוי, הרב יעקב אריאל, הרב דב ליאור, הרב נחום רבינוביץ', הרב אהרן ליכטנשטיין, הרב אברהם שפירא ועוד?

יתכן 

אבל הגדרת זלזול/חשש ודי שרוט כתב לך יפה לדעתי.

יש פה ניסוח יפה בתגובה שכתב רב אחד:

כבר אי-אפשר לייפות, אי אפשר למרוח: כשהקהילה הופכת לבעלים על החיים שלך - חרדים10

הרבנים אצלם כה בורים?

של הרב ישראלי, הרב יעקב אריאל, הרב דב ליאור, הרב חיים דוד הלוי, הרב אהרן ליכטנשטיין ועוד, זה מלמד על בורות די גדולה כמו שרבנים אצלנו לא יכירו ספרים הרב זילברשטיין, הרב פוברסקי, הרב יחזקאל אברמסקי ועוד.

אם זה המצב, אז רמת הבורות מרשימה.

מעדיף לא להאמין שהרמה כה נמוכה 

של רבנים דת"ל לבתי הכנסת ובתי המדרש שלהם, זה כנראה אומר שהם מזלזלים.

עניתי לך שמה שאתה תופס כזלזול נובע מחוסר היכרות (מצער), ושחרדים שמכירים לא מזלזלים. זה שגם מי שמכיר לא מכניס את הספרים בד"כ, זה מסיבה אחרת, כמו שכבר כתבתי.

אולי צריך פחות להגדיל ראש לחילונים וקצת, באמת קצת (לא לטרוף אותי בבקשה) יותר לחרדים?

הרי, בכל זאת יש לנו מכנה משותף גדול ואמיתי יותר?

מאוד מעריכה את התפישה המאוזנת שלך, נוגע לא נוגע.

זו לא עברה. וכן, מותר להגיד שיש קיטוב והדרה וניתוק.

קהילה לא אמורה להתנהג כמו אישה מוכה.

עיניים למשפט גם (אפילו יש רחוב בביתר עילית על שמו)

שירת הי"ם גם חוצה מגזרים

(אני חושב שגם ספר כושרות עומד להיכנס לרשימה)

את הרב אליהו דוקא לא הייתי משייך לרשימת הדת"ל

בטח יש עוד שאני לא מכיר מספיק 

אז נכון שאפשר למנות אותם על כף יד אחת, אבל כנראה שכשיש לספר מה לחדש והוא לא נוגע בהשקפה, הוא יכול להיות רלוונטי בכל בית מדרש. 

שלחו חולי קורונה חרדים ודתיים לבתי מלון ושם הם גילו להפתעתם שגם החבר'ה הסרוגים יודעים תורה. לא  הרבה אחרי זה יצא מכתב של רבנים חרדים לא לשלוח למלוניות קורונה בגלל שהם נחשפים שם לסרוגים עם עומק דתי והם עלולים לשנות את דעתם של אותם בחורים.

כזה?

למה אנחנו לא יהודים? לא דתיים? לא רוצים לשמור שבת, כשרות, נידה, וכו בתוך הבתים שלנו?

למה זה משהו שלא מתאים לדון עליו כקהילה יהודית שרוצה לשמור מצוות?

עזוב את הנושאים הנפיצים שניה של גיוס, לימודי ליבה, תעודות כשרות וכן הלאה. למה בשאר הנושאים הם לא מתייחסים בכלל לרבנים ואנשי הלכה דת"ל?

ולמה התפיסה שהם אלו שמקיימים את התורה בצורה הכי אדוקה? וכי תורתי פחותה מתורתם?

ויש את התפיסה הציבורית באוכלוסיה הכללית, כמובן. הם עשו יח"צ מאוד טובים לעצמם בקטע של "אנחנו תלמידי החכמים".

לומדים תורה? מעולה. יישר כוחכם.

וגם יישר כוחם של האברכים הדת"ל.

אבל מי אמר שאברך חרדי הוא יותר דתי מאברך דת"ל?

אנחנו, הציבור הדתי לאומי, לא פחות יהודים וצדיקים כחברה. (כבודדים אני לא מתייחסת כי תמצא לשני הקצוות גם כאן וגם כאן.)

נכון, דעתי די נחרצת בעניין. וכי דעתי פוסלת את קיומן של דעות אחרות אצל אנשים אחרים?

וכי לאנשים אין דעה מראש? זה שהבעתי את דעתי מבטל את דעתם?

זה מעניין לשמוע את הקולות שאחרים מעלים. וזה פותח דיון חשוב בעיניי. 

אבל היא חומר נפץ

מאד פוטנציאלית לתשובות לא תמימות שמכילות "לכלוך" על מגזרים ולכן זה לא המקום האדיאלי לשאול אותה...

האמת שאני גם חטאתי בשאלות מהסוג הזה בעבר אז זה לא נאמר כביקורת פשוט קצת בצער

צריך לשאול אבל יש צורה ומקום

על אף הפסיקות השונות. על אף שהספרדים נהגו לאכול קטניות בפסח והאשכנזים לא.

ועדיין זה קיים, אבל מהיכרותי, יש התייחסות של פוסקים מודרניים יותר (כלומר אחרי העליה לארץ, או לפחות כשהיה יותר קשר ופתאום הבנה שיהודי אפריקה נוהגים בדברים מסוימים שונה מיהודי אירופה), גם לעדה השניה. האם בהכרח יפסקו כמוהם? לא. אבל יתייחסו. יקשו. יביאו את הדעה שלהם ויסבירו ש"יש הנוהגים כך" או שיקשו עליה ויגידו למה פוסקים אחרת.

מי יותר דתי או יהודי? האשכנזי או הספרדי? רוב האנשים שאני מכירה יגידו שאין פה באמת שאלה, זה פשוט מנהגים שונים.

ועכשיו אני שואלת, מי יותר דתי ויהודי? הרב החרדי או הרב הדת"ל?

כשמשהו מסויים קם, כל מה שיבוא אחריו יתפס כחיקוי, כסוג ב', לא כמשהו מקורי ואותנטי.

אם תשאלי גוי ממוצע איך הוא מדמיין יהודי קלאסי אותנטי הוא ישר ידמיין שטריימל ופאות ולא כיפה סרוגה. כי יש משהו יותר ותיק בחרדיות. זה לא בהכרח אומר שמי מהצדדים צודק יותר או חכם יותר או יהודי יותר. זה נטו עניין של פז"ם.

האמירה של החתם סופר ש"חדש אסור מן התורה" הייתה בעצמה אמירה שמחדשת. עד אז זה לא היה המצב בעולם היהודי.

והרש"ר הירש לא היה זמן משמעותי אחריו, עם כל הכבוד. יש ביניהם לא מעט שנות חיים חופפות.

הם החליטו לשמור על כל מנהגיהם באותו האופן מאותה התקופה, הנאו-אורתודוקסיה לא מתבצרת, כן מתקשרת עם העולם החיצון והתהליכים שקורים בו, אבל זה לא אומר שיש לה פחות פז"ם…

התנועה הרפורמית קמה בתחילת המאה של שנות 1,800 בין השאר בין הראשון היה ישראל ג'ייקובסון. החתם סופר אמנם כונן את החרדיות הבדלנית כתגובת נגד לרפורמה על אף שהוא ובניו עצמם היו משכילים ומלומדים בחוכמת הגויים, אבל לפני, דמות היהודי הייתה עדיין אורתודוקסית עם שטריימל ופאות שנים רבות אחורה.

היהודי של לפני 300 שנה לא היה חרדי, גם אם החרדי של היום דומה לו.

ולמה? כי לפני 300 שנה היהדות היתה מתחדשת, ואילו אז קם החרדי והחליט לשנות את כללי המשחק ולא לחדש יותר.

אז איך כן נוהג? עשה פריז של אותה התקופה וממשיך כך לנצח.

אז אולי הם נראים אותו הדבר, אבל דרך החשיבה שלהם שונה, הפעולות שלהם שונות… אז לא, היהדות לפני 300 שנה לא היתה *חרדית*

אני רק אומר שהפז"ם החרדי מאז החתם סופר ותיק יותר גם מהרפורמים וגם מהדתיים הלאומיים.

במדינה רק בימי החזון איש. החרדים של ימי החתם סופר כלל לא דומים לחרדים של ימינו מלבד העקרונות הבסיסיים והשם חרדים.

לצורך הדוגמא אי אפשר לומר שהרב קוק גדל בסביבה "חרדית" (דברים מסוימים שלא יעשו אצל החרדים בימינו נעשו שם). אבל זו גם לא היתה סביבה סרוגה. המגזרים האלו עדיין לא התגבשו סופית בימיו

הרב קוק כן חי בסביבה חרדית פשוט מהסיבה שלא הייתה סביבה סרוגה עדיין. ההבדל בין הרב קוק לחרדים היה בגישה לציונות באופן כללי. הרב קוק גדל בערוגות חרדיות.

וברור שהוא עשה מעשים שלא יעשו אצל החרדים בימיו, באותו אופן שהבעל שם טוב עשה מעשים שלא יעשו בזמנו ובכל זאת החסידות כיום היא חלק מהחרדיות.

אפשר לומר שהקהילה שבה נולד הרב קוק היתה מסורתית-מיושנת. אבל לא חרדית. הם לא בנו לעצמם גדרות, במיוחד לא בליטא שם פחות היתה רפורמה

מש"ל

לא שהיא לא הייתה חרדית בכלל. גם החתם סופר ורבי עקיבא איגר וגם הגאון מוילנא הם תפיסתית כחוט מקשר לחרדיות של היום. זה קשור בקשר הדוק לחרדיות של היום.

ביהדות לא אוהבים יותר מידי חידושים ודברים חדשים.

תראי מה היה עם הבעל שם טוב והחסידות, עם רבי נחמן, ויש עוד דוגמאות מהתנ"ך . תראי מה היו התגובות לאנשים הללו ולתנועות שהביאו איתם.

אם תוכל לדייק? ההשוואה  (ביחס לדוגמאות שצוינו בתגובה שאני הזכיר) נראית לי לא הכי מתאימה

מה זה כל ישראל קיבלו אותו?

השקפתית? הלכתית?

או שאני מבין שאתה מתכוון משהו כמו- "לא הפכו את היד החזקה ופירוש המשניות למוקצה מחמס מיאוס בגלל מורה נבוכים"

?

אני רק אומרת שזה מה שתמיד היה קורה,לא החרדים של ימינו המציאו את זה.

עם ישראל לא שש לקבל חידושים. יש לזה צדדים טובים ולא טובים.

אצל הראשון זה אותנטי, אצל השני זה רגרסיה לא קשורה למצב הנוכחי

..

נערך - (לא כותב כדי לזלזל בחרדים. ייתכן שיש צד מסוים של הגיון במצב הנוכחי בדיעבד לחיות בריגרסיה, כחומה נגד הרפורמה. למרות שגם אם צד ההיגיון הזה אני לא מסכים)

אפשר לקבל הסבר? תודה.

כי מאז לפני 200 שנה עבר הרבה בעולם,ואין חובה להתנהג בדיוק אותו דבר. כמובן התורה היא אותה תורה. אבל סגנון החיים שונה

תקראי את המאמר (המחריד) הבא:

שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו - צריך עיון

חשוב לציין שהמאמר זכה לקיטונות של זעם והפרכות (אם כי לא מספיק, לטעמי).

בכל מקרה, המאמר הזה ממחיש נקודה מאוד קשה ומשמעותית: החרדים עוסקים בצורה אוטיסטית לחלוטין, בחלק מאוד מהתורה, מקיימים מצוות הצורה מאוד מגזרית וחסרת הגיון, ובסוף איכשהו הם באמת חושבים שהם העל מהכל, וכל השאר סתם חיקוי לא מוצלח.

ותמיד האמירות שממחישות את זה, מגיעות מהעלק-מלומדים שלהם, ראש ישיבת נשמת התורה, מרצה בכיר(!) בנפש יהודית. לא יודע עובדות פשוטות, היסטוריה, נתונים בסיסיים...

(יש לי תשוקה רצינית לכתוב שם מאמר תגובה אבל אין לי זמן, אבל לפחות אמנע מלכתוב כאן למה דווקא כבוגר המגזר החרדי כל זה נראה לי שטויות מביכות ממש!)

1. חדמ"ש לא.

2. חדמ"ש כן.

3. אני לוקח רק כאשר הן מבוססות הלכתית. תלוי לאיזה עניין, בסופו של דבר אותם "פוסקים" ילכו לפי "גדולי הדור".

חופש דת? למה החרדים צריכים לתת לך חופש דת וכן להיפך? אם החרדים מאמינים בא' ב' ג', ואת באה ומאמינה בד', למה שהם ייתנו לך חופש לעשות ד' אם הם מאמינים שזה סותר את א'? וכן להיפך, למה שתתני להם לעשות ג' אם את מאמינה שזה סותר את ד'?

האם את מכירה את "החברה החרדית" כל כך טוב שאת כה נחרצת לגביה?

לא הבנתי למה הכוונה ב"חופש דת".... וכיצד החברה החרדית מפריעה לחופש הדת שלך.

גישות נוגדות ליהדות? פרטי בבקשה.

הציבור הדתי לאומי (או המודרן אורתודוקס) מספיק בוגר מכדי שיהיה אכפת לו מה החרדים אומרים על התורה שלו

חוץ מזה, איכשהו הרבה מגדולי התורה בדורות האחרונים היו קנאים מאוד, הרבה יותר מהמיינסטרים. הגרי"ז, שבט הלוי, המנחת יצחק וכו', וגם באירופה של לפני השואה. מבאס להפסיד את התורה שלהם רק בגלל הדעות שלהם 

נוגד את התורה כשמתכוונים לומר שהרבנים של הציבור החרדי פוסקים הפוך מהתורה.

גדולי ישראל מאז ומעולם היו אלה שגדולים באמת בתורה וביראת שמים. ונכון שיש הרבה רבנים, אבל רבנים מהשורה הראשונה אין הרבה, ולא צריך להיות גדול הדור כדי להבחין בגדולי התורה. גם מי שרחוק יכול לברר את זה אצל ת"ח קצת גדולים שמבינים יותר ממנו.

אין מקום לוויכוח שבעשורים האחרונים היו ועוד ישנם גדולי תורה בכל קנה מידה בציבור החרדי, ולכן אין מקום לוויכוח שההוראה שהציבור שלהם מקבל היא בדרך התורה. אולי בדרך התורה יש דעות שונות, אבל מי שאומר על גדולי ישראל שהם מורים לעם ישראל באופן שנוגד את היהדות ועוד אומר את זה על רוב מניין ובניין של גדולי ישראל... מתבטא בצורה קצת מוזרה.

אם המטרה שלך היא לשכנע את עצמך בצדקת הדרך את לא צריכה להאמין שהציבור החרדי נוגד את התורה, אלא להאמין שהרבנים שלך (שמסתמא גם הם גדולים) סוברים אחרת ובדרכם את הולכת.. להגיד שמטעם ההלכה והתורה עדיף להפריע לחרדים בדרכם זה כבר להרחיק מידי, הייתי מעדיף להינצל מהעיוות הזה. מצד שני אני לא חושב שהציבור החרדי משתמש בטיעון שצריך להחזיק אותו כי הוא תורם רוחנית. (אולי הוא סובר שזה נכון וגם זכות עבור העם להחזיק תורה, אבל לא מאמין שזה מובא כטיעון)

בשנים האחרונות כשרואים את ההתנכלות השלטון (שלטון הפקידים) לכל מה שקדוש, כשברור היום לכל דתי לאומי שיש פה מישהו שעושה "דוקא" כדי לא לקדם אותו או את ערכיו בכל מסגרת משמעותית במדינה, דווקא כאן אפשר להבין את הציבור שלגמרי לא מוכן להיות בידיים של אותם אנשים, ובטח שלא להפקיד בידיו את בני הנוער

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים

לפורום של טבת והלאה...

בס"ד

לא תמיד כשפותחים, הפורום הוא מחודש טבת. חיפשתי מקום בו אפשר לכתוב

את התאריך (טבת, למשל) ולא מצאתי. אז  לפעמים מופיע פורום עתיק

איזשהו. לא מבינה למה ומדוע...

איך מגיעים לפורום העכשווי (מאתמול, שלשום) - ניסיתי בכותרות המציינות

מספרים גבוהים (2000+) למשל, אבל זה לא מעיד על אקטואליות הפורום.

ועוד משהו: הזמן המופיע ממול לתגובות לא הזמן הנכון. למשל 11.00

במקום 13.00 וכד'.

יש לי, כלומר, אין לי, שום כשרון טכני ולבטח זה משהו פשוט

אבל לא יודעת איך.

תודה!

מה פירוש "עבר עריכה"? מצד מי, הצוות? ומדוע?

תודה רבה!

או שרשום הניק שביצע (הניק שכתב את ההודעה ועשה עריכה ושינוי)

או שעריכה בוצעה ע"י מנהל הפורום - ואז זה בד"כ להסיר תוכן שלא ראוי לפרסום פומבי.  

פרטי העריכה רשומים באותיות אדומות.

כאשר נכנסים לערוך פוסט שכתבת - בדקות הראשונות לאחר שליחת הפוסט, אפשר לערוך "בשקט"  אין אינדיקציה שהפוסט עודכן.

רק אם מעדכנים אחרי די זמן, 10 דק נניח, אז מופיעה השורה האדומה שהפוסט עודכן.  

(ויש גם מגבלות מתי ניתן לערוך.  פוסט שקיבל תגובות, ננעל/נחסם לעריכה די מהר אחרי קבלת התגובה הראשונה.) 

לא הגיוני ולא ברור איך יכול להיות שאת נכנסת לפורום כל שהוא ואת רואה הכי למעלה הודעות שאינן הכי חדשות שנכתבו בפורום.  

אולי תצלמי בפעם הבאה את המסך שאת מקבלת?

את יכולה, אם תרצי, גם להעביר לי בשיחות האישיות.

שנבין מה הבעיה אצלך.  

הזמן שמופיע - כנראה גם זו בעיה במחשב שלך.

השעון במחשב שלך נכון? 

בס"ד

תודה על שתי התשובות.

1.  השעון בסדר גמור.

2. אעקוב אם אמנם זה כך (שמופיעות ההודעות החדשות קודם)

3. לא משמעותי אבל מדוע צריך לדעת שהניק (מה זה ניק?...מאיזו מילה?) ערך את תגובתו? מה זה משנה לנו?

4.  בבקשה, מה זה פצל"ש (או משהו כזה), אני לא מהדור שלכם, ידידי הצעירים.

אבל את רוב הדברים אני מבינה.....

יישכויח!

3. ניק מלשון nickname(כינוי). הכוונה למשתמש בפורום

4. פצלש זה פיצול אישיות - אדם אחד שמשתמש בשני כינויים

בכל מקרה זו אותה הכוונה

אדם אחד, שני שמות

ואם בפיצול עסקינן, למה כשאני פותחת את האזור האישי,

שואלים: האם יש לך פיצול אישיות?......

עניתי המון פעמים: כן. כן. כן....(לא נותן ברירה אחרת)

כך שיש לי כבר פיצול אישיות לעילא ולעילא, אבל

אני לא מבינה מה העניין כאן. זה גם קשור לשם?

או שזה הפסיכולוג של האתר......

תודה!!

לפעמים כשאני מתחבר לפורום ונכנס לשיחות האישיות, במקום לראות את רשימת הניקים איתם התכתבתי, הניק שלי מופיע, משום מה, בכל השורות. במקום הניקים הנכונים שהיו אמורים להיות שם

ואז כשאני לוחץ על ניק, זה גורם שאני כאילו רוצה להתכתב עם עצמי.

ואז מופיעה השורה ההזויה "האם יש לך פיצול אישיות"

הפתרון לצאת מזה הוא רענון הקישור וזה מסתדר. 

ולמה אדם אחד משתמש בשני כינויים ועוד מצהיר על זה?!

ברכה והצלחה!

הרבה פעמים, וזה קרה כאן בפורומים בגלים ובתקופות, היו טרולים שעשו צחוק ושיגועים וגם הטרדות. אותו אחד פתח והשתמש בניקים שונים כדי להטריל..

ויש גם שימושים לגיטימיים.

מישהו/מישהי עם ניק ותיק ומוכר, רוצים לשאול שאלה שלא תסגיר מי הוא השואל או השואלת.

דברים רגישים שלא רוצים לחשוף מבחינת הזיהוי של הניק הותיק.

לחסוך מבוכה, להסתיר משהו, להיות אנונימי בשאלה ספציפית. 

וזה א ח ר י  עריכה?

אז התת פורום הזה צריך להיות חסום איכשהו ולא כך פרוש לעיני כל

בכלל, כל כך מהר עלולים לגלוש בפורום , לדברים כאלה, ללשון

הרע, לפגיעה במישהו על ידי התלוצצות עליו (גם בתכתובת על

החצאיות ראיתי כזה דבר; אפשר לענות יפה או להתעלם על ידי

מעבר טבעי לנושא אחר אבל לא להוציא לבן אדם את הנשמה

ולעשות אותו כלעג וקלס לעיני כולם....זה לא יפה.

הכי מרגיז שזה  משעשע (אללי) ומושך להמשיך לקרוא -

כעין בידור - זה לא מתאים לפורום רציני כמו שהפורום

הזה נועד להיות, לפי הבנתי, וכך הוא רוב הפעמים.

 מאד קל בפורום לכתוב כל העולה

על רוחנו; האם פנים מול פנים גם היינו מעזים

להתבטא כך?

ועוד - חושבת שנושא שעלול להיגרר לתגובות

מזלזלות, או שעוסק בעניניים שהצניעות די

יפה להם - צריך לעבור מהר ובנימוס

(כלפי זה המתחיל בנושא כזה, אפילו

ברצינות כי משהו מטריד אותו) לנושא אחר

ואפשר לאמר שבפורום הזה לא מרחיבים

בדברים כאלה, כי...כי....יש כאן ילדים קטנים!.....

וגם אם מישהו רוצה לשפוך את הלב

והנושא חריג, לא צריך לפרט יותר מדי -

זה לא בריא, זה לא נאות ויש דברים

שהשתיקה יפה להם. כלומר, מבינה

שזה מקום שאפשר לחשוף הכל

כי אף אחד לא מכיר, אבל בכל

זאת, קצת להתאפק. למרות שנורא

מושך לפרוק הכל. ואני מדברת גם

על עצמי. שלא אסחף מדי

בקלי קלות אפשר להיסחף.

שלא נהפוך לצהובון מרוב שיעמום

או סקרנות.  הכי יפה ומעניין זה

חילופי הדברים הרציניים, החקירות

והדיבורים בנושאים חשובים.

לא צריך לרדת למכולת!

אם ראית תגובה מסוימת שלדעתך אין מקומה בפורום, את תמיד יכולה ללחוץ על כפתור הדיווח ואז זה מגיע למנהלי הפורום לבדיקה.

בגדול תהיה מחיקה או עריכה או אף חסימת המשתמש רק במקרים חריגים, בדרך כלל בגלל פגיעה בניק אחר או שימוש בשפה לא נאותה וכיוצ''ב.

ופותחים ניק חדש.