לעניין הניתוק - אני מכירה ילדה שההורים שלה שמים לה הגבלת זמן לקריאת ספרים.
אפשר להשאב גם לקריאה (התמכרות זו מילה חזקה, לא יודעת אם הייתי משתמשת בה).

לעניין התוכן - אין ספק שיש ספרים עם תכנים בעייתיים. לדעתי צריך להפעיל שיקול דעת וביקורתיות לפני קריאת כל ספר.

בעיניי שיטת הבדיקה הטובה ביותר היא לשאול אנשים שכבר קראו את הספר ולקרוא חוות דעת האם יש שם תכנים בעייתיים, וזו אותה שיטה שהייתי ממליצה לעשות לפני ראיית סרטים / סדרות.

מצד שני, אם לא נעזרים בחוות דעת מאחרים, אני מניחה שיהיה יותר קשה לדעת על סמך הסתכלות ורפרוף בספר האם הוא בעייתי או לא מאשר תכנים באינטרנט...

אישית הערוץ פיתח לי תשכל מאד.. אתה נפגש באינטרנט עם עולמות (גם לא בפורומים)

ברור שכל דבר מפתח תשכל ברמה אחרת, אבל זה תלוי מה אתה מחפש. נגיד הפורומים הם באינטרנט והם מפתחים ת'שכל, אבל ספר בדיחות הוא ספר והוא לא מפתח

קיצר מה אומרת?

ואני מעיד על עצמי שכשהתחלתי לקחת את הקב"ה ברצינות לאט לאט הפסקתי בקריאה של כל ספרות חיצונית שהיא כיוון שהרגשתי וראיתי את הנזק שזה עושה לנפש..

בקיצור- דבר שאנו מכניסים לגוף דרך הפה בדרך כלל נחשב למזון הגוף. בדרך זו, דבר שאנו מכניסים למוח (שם שוכן הצד הרוחני של האדם כידוע) דרך העינים נחשב למזון הנפש. וכמו שבמזון- מי שרוצה להיות בריא וחזק וכו' צריך לאכול אוכל מסוים ולהימנע מאוכל מזיק כך גם בקריאת ספרים.

והנה הספרים בכללם נחלקים לשלוש סוגים עיקריים-

בריא- ספרים קדושים וטהורים ברוח ישראל סבא, ספורי צדיקים וכו'. שאין סיבה להאריך.

ניטרלי- ספרי מתכונים, ספרים טכניים למיניהם. כיוון שאין בהם שום הטיה לצדדים רוחניים אין להם השפעה גדולה על הנשמה, אלא אם כן כותב הספר הינו רשע גדול שאז עצם הקריאה בספרו יכולה לעורר רגשות דומים לכותב הספר.. וכן בספרי פנטזיה- אם כתב אותם מישהו שטוף תאוות, אין כל סיבה להתפלא שאחרי הקריאה מתגברת התאווה- הרי זה עתה הכנסת לנשמתך מסרים חבויים מנשמתו של רשע!

מזיק- סיפורי ניאוף (רומנטיקה)  ופנטזיה שמכניסה את הקורא לעולם דמיוני ומולידה בו רגשות שלא קשורים כלל לבורא עולם ואם יהודי רוצה להיות צדיק הוא צריך גם לרצות לקשר את כל רגשותיו לה' ואם כן הקריאה מזיקה ולא בריאה.

כל זה בתור רעיון לא מוחלט ולא קובע ומבוסס קצת על תשובה של הרב בזאנסון...

לדעתי שניהם יכולים להיות גרועים בתוכן

אבל אם זה תוכן נקי אז עדיף ספרים לדעתי.

אבל קשה יותר להפעיל שיקול דעת בספרים כי זה נשמע יותר מתחסד כזה

לא סרט עכשיו.. זאת דעתי

בספר אתה קורא רק את הספר עצמו, באינטרנט גם רק פרסומת קטנה יכולה להוביל אותך בדרכים אחרות...

ברור שאפשר להתמכר גם לספרים (מדברת מניסיון) ואפשר להיחשף בהם לדברים לא טובים, אבל יש הבדל בין לקרוא לבין לראות. לדעתי למראה עיניים יש השפעה חזקה בהרבה מקריאה ודימיון...  אם תקרא ספר לא נקי ותראה סרט לא נקי מה שישאר לך יותר בזיכרון יהיה הסרט

תסתכלו סביבכם באוטובוס או ברחוב ותראו את רוב בני האדם שקועים במסכים. כי בספר כל מה שיש סביבך הוא הספר ואתה. אבל בסרט יש את המנגינה זאת יכולה להיות מנגינה רגועה או מנגינה מפחידה שמכניסה את הבן אדם למצב לפי המנגינה. ואפילו מחקרים מראים שרוב התאונות שהיו בזמן שאדם שמע מוזיקה הוא שמע מוזיקה קצבית ואלימה. נוסף לכך למדתי קצת צילום ושם מלמדים אותך שזוויות הצילום מכניסות אותך לאווירה למשל צילום מקרוב יכול ליצור תחושה של לחץ וסטרס. אלו דברים פשוטים, רק כדי לחדד אותם מידי פעם במיוחד לאלו שרואים הרבה סרטים מפחידים שגורמים להם לחרדות.

אינטרנט זה יכול להיות פורומים בערוץ שבע, יוטיוב, ויקיפדיה, טוויטר, פינטרסט, אינסטגרם, טיקטוק, אתר של קופת חולים, אתר חדשות, טכנית גם וואצפ.

ובתוך כל הפלטפורמות האלו יש מיליון ואחד דברים שאפשר לעשות, לימוד תורה, לימוד מדע, היסטוריה, בישול, ניתוח יצירות, מוזיקה, ציור, דיונים פוליטיים, דיונים אישיים, ונגמרו לי הרעיונות לדוגמאות למרות שיש עוד מלא.

גם סרטים זה תחום מאוד רחב, ובאותה מידה גם תחום הספרים, אני לא מבינה אך אפשר לקבץ את הכל ביחד כאילו שאפשר לערוך את ההשוואה הפשטנית הזאת שמקורה כנראה בסטיקר הידוע "בלי אינטרנט וסרטים חיים מאושרים" ולומר "אינטרנט וסרטים רע. ספרים טוב."

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות