לפני שתשאלו מה זה משנה מה אתה, ובשביל מה צריך תיוגים כאלה ואחרים אענה שבתכלס, זה לא שזה חשוב. זה יותר מעניין אותי.
מצד אחד, כן צמתי.
ואני כן מניח תפילין.
ואני כן שומר את רוב השבת (מה זה רוב? אני כן אפעיל מזגן כשחם מידי. או שלא אשתגע אם חלילה שכחתי את האור של המקרר דולק)
ואני כן מאוד מאוד מאוד מאוד אוהב את הדת בצורה האורטודוקסית שלה.
מצד שני, אני אוהב את הדת בצורה האורטודוקסית שלה אבל רק כשאחרים שומרים עליה.
ומצד שני אמנם את יום כיפור צמתי, שזה נתפס כאחד מ ה-יסודות של הפרקטיקה.
מצד שני, במהלך חיי הנישואין עברתי לא מעט על "אשת איש" (אפשר לומר שבהסכמה) שזה נחשב עוד יותר אחד מ ה-יסודות של הפרקטיקה.
אני כן הולך לבית הכנסת בשבת. ואפילו לכל התפילות.
אבל לא שומר בין בשר לחלב.
נכון, אני הרבה יותר "לא דתי" מאשר "כן דתי". כנראה.
אבל השאלה היותר מחודדת היא האם אני בעצם טרמפיסט?
האם אני רוכב על אלה שכן שומרים את הדת ואני רק שומר על מה שפחות מפריע לי לשמור?
האם זה עושה אותי אדם פחות טוב בגלל שזה אולי סוג של ניצול?
, טוב לראות שלא כותבים פה הרבה...