נשואה לבעל נפלא! וזוגיות מדהימה!
ו... עדיין לא טבלתי.
ברור שכמו כל זוג, יש עליות מורדות.. אבל אחד הדברים הקשים אצלי זה ימי הנידה. מרגישה שאנחנו כל הזמן במלחמה. הוא רוצה. אני רוצה. שנינו מאוד מאוד רוצים. אבל אני יותר חזקה. ועדי לא ליפול אני פשוט מרחיקה אותו ממני. ועוצרת כל ניסיון קטן של התקרבות. אפילו באגרסיביות. ב"ה אף פעם לא נפלנו עד הסוף. אבל כן, יש פעמים דיברנו על ההלכה וחצינו קווים שלא היינו אמורים לחצות. ואח"כ זה כואב בלב.
אנחנו אחרי תקופה ארוכה מאוווווווד שהיינו מותרים. הריון די מהר טבלתי ואז יותר משנה עם סרזט, אז לא קיבלתי מחזור. הפסקתי סרזט וכשכן קיבלתי פעם אחת מחזור הוא היה במילואים. חזר הביתה רק לליל טבילה ושוב הריון❤️
אז עכשיו אנחנו אסורים אחרי הרבה זמן. ואני חוששת מזה מאוד!!!!
(במיוחד שבסוף ההריון כבר הכל כאב ולא היה לי חשק... אז בכלל...)
עד עכשיו הכל עבר חלק. בלי שום לחץ ומתח. היום קצת יותר התקרבנו פיזית... ישבנו לראות סרט ביחד בסוכה והספה קצת יותר קטנה אז מידי פעם היה מגע לא רצוני. בכל מגע כזה הרגשתי "כוויה" הייתי מאוד מודעת לכל מגע כזה... לעומת זאת, זה היה נראה שלו בכלל זה לא מזיז. כאילו אנחנו מותרים וזה מגע סתמי.
הרגשתי ממש מבואסת.
אבל אח"כ הוא כל הזמן ניסה להתקרב...
המלחמה התחילה.
מצד אחד מרגיש לי יותר טוב נפשית. מצד שני גרוע לי נפשית.
הלוואי ונחזיק מעמד.
) יותר חזקה לרוב בעניינים האלה. נשמע שאת רוצה בשינוי ושזו מציאות שמציקה לך. 
