ובהתחלה הייתי בחרדה ורציתי לבכות,
ועבר לי ואז היה טוב, היה ממש טוב.
ולא הלכתי אליהם וזה בסדר כי לא היה לי כח לראות אותם. במילא הם באים לפה עוד יומיים.
התגברתי על הרבה דברים היום, אני גאה בי.
למרות המחשבות, שילכו לעזאזל המחשבות.
אני הולכת לנצח, אני כבר מנצחת.
וחזרנו הביתה וצריך כוחות להמשיך עם החג הזה.
יהיה בסדר, נכון?
בכללי השתפר לי המצברוח, משמעותית.
נקווה שיישאר ככה.
אני אוהבת את האנשים האלה.
ובאלי שימשיך ככה.
וצריך המון כוחות כי יש עוד הרבה זמן להיות בבית.
אבל יהיה אור גדול.
