בס"ד
יש לי רעיון. בואו נקבע שזה השרשור היחיד, שבו אנחנו מוציאות את התסכול שלנו על הכל - מתנאים לא מובנים לרכזות מעצבנות למקומות שלא מחזירים תשובה לאוטובוס שנתקע והרס את הסיכויים שלך בסיירת... הכל. כמובן, אם מזכירים שם של מקום, אז כמובן בלי שמות של אנשים.
אני אתחיל.
שכחתי את התחושה הזו, של 'לא התקבלתי'. זה לא משהו שאני מתגעגעת אליו, במיוחד כי הוא אף-פעם לא היה מוגדר. לא נכנסתי ממנו לדיכאון בהיר, ולא הייתי מאושרת באופן מתגבר שכזה. פשוט הייתי... אפופה ביאוס, אפילו לא ברמה מוכרת. פשוט... כאילו נתקעתי בשלב שלפני ההשלמה עם המצב, ממש אחרי הבאסה.
אני בד"כ יוצאת מזה, אבל זה עדיין תקל. במיוחד כי מדובר בתחום מאוד, מאוד נחשק - כלומר, ידעתי שהסיכויים שלי לא מי-יודע-מה, אבל ניסיתי בכל זאת - כדי שאני לא ארגיש שהפסדתי הזדמנות.
זהו, כעיקרון. אני מקווה שהשרשור יהיה קצר... =]
-גבריאלה
יש לי רעיון. בואו נקבע שזה השרשור היחיד, שבו אנחנו מוציאות את התסכול שלנו על הכל - מתנאים לא מובנים לרכזות מעצבנות למקומות שלא מחזירים תשובה לאוטובוס שנתקע והרס את הסיכויים שלך בסיירת... הכל. כמובן, אם מזכירים שם של מקום, אז כמובן בלי שמות של אנשים.
אני אתחיל.
שכחתי את התחושה הזו, של 'לא התקבלתי'. זה לא משהו שאני מתגעגעת אליו, במיוחד כי הוא אף-פעם לא היה מוגדר. לא נכנסתי ממנו לדיכאון בהיר, ולא הייתי מאושרת באופן מתגבר שכזה. פשוט הייתי... אפופה ביאוס, אפילו לא ברמה מוכרת. פשוט... כאילו נתקעתי בשלב שלפני ההשלמה עם המצב, ממש אחרי הבאסה.
אני בד"כ יוצאת מזה, אבל זה עדיין תקל. במיוחד כי מדובר בתחום מאוד, מאוד נחשק - כלומר, ידעתי שהסיכויים שלי לא מי-יודע-מה, אבל ניסיתי בכל זאת - כדי שאני לא ארגיש שהפסדתי הזדמנות.
זהו, כעיקרון. אני מקווה שהשרשור יהיה קצר... =]
-גבריאלה
) יגיע בעיתו ובזמנו!