הנפש המשתפכת
כנחלי מים כוספת
מתרפקת נוהמת
בעזבון ועצבון
אל תדברו בחידלון
תנו לה מי כיסופים
הרגיעו נפשות סוערים
השקו צימאון השורשים
נפש דלה אומללה
אל מול זקן כסיל נורא
כקורבן על מִזְבְּךָ אקריבה
אל מול פני המנורה
ובחושן אגלה
אותיות מראות
אלוקים
ובם אדבר
ואיתו אכנס
לחדרי חדרים
ואראה
מראות אלוקים
צמאה נפשי
נכספה וגם כלתה
נפשי
לך
אחזה בך
ארגיע נפשי
בך
לך ובך ביחוד הנורא


