כמה פייק יש בעולם הזה
רדיפה עצמית
הבלים
שקרים
כיסוי עיניים לאנשים
כמו להתהלך בעיר זרה
כמו להאמין שוויסקי זה באמת טעים
להרגיש מלך העולם
אבל בפנים
גמד קטן
חיפוש אחר אמת
נוגעת ללב
משחררת אנחת רווחה
כמו לקבל דש מחבר רחוק
כמו למצוא את שאהבה נפשך
טיול מסביב לעצמי
סחור סחור
הלוך
חזור
רק כדי להתרגש
מאדם שמדבר
ולא מאמין לעצמו
כמה טיפשות
כמה חוסר כנות
מראה של חיים אחרים
בועה של צבעוניות
שמתנפצת לך פעם אחר פעם
ריקנות
תמצא גם באפס שיפוטיות
זה בא והולך
הולך ובא
כמו מעגל אינסופי
שאף פעם לא נגמר
ותמיד תראה בו את אותה הדמות
בלי שום חידוש
מסך שחור
עיוורון
חוטאים במאזן הקדושה
שוב ושוב
כיפור
לא מספיק כבד כנראה
