עריכה: ואו יצא לי ארוך ממש, סליחה אם זה מטריח 😅
ג. אני בת שמונה עשרה (:
צעירה, אין ספק, ויש לי עוד המון ללמוד ולהבין על החיים
אבל גיל זה לא הכל ואת זה החיים לימדו אותנו
אני מבינה מה את אומרת, אני יכולה לענות בשם עצמי
אני מסכימה שיש אנשים נתפסים כעמוקים יותר בעיני הסביבה
אבל מבחינתי לפחות, זה לא עובד על דרך השלילה, זה לא הופך את כל מי שלא עמוק לרדוד/שטחי כיוון שאלו נתפסים בעיני על פי מאפיינים אחרים או היחשפות להתנהגות מסוימת שאין לה קשר לעומק של בנאדם
וכמובן, יש הבדל בין עמקות בחשיבה לבין העומק שניתן לייחס למעשים מסוימים
אני לא נוטה לחשוב את האנשים הללו לטיפשים או חסרי השכלה אבל אני כן חושבת שזה פוגע באינטליגנציה הרגשית
למה? קשה לי לענות, אני מדברת מתוך ניסיון בפועל ולא ברמה התיאורטית אבל בעיקרון זה כיוון שהם לא הגיעו לחוויית הרגש ברמה עמוקה כמו אדם שחווה את הכל יותר לעומק
( היה שרשור של משפטים פה בפורום, אני זוכרת אחד ממש, לא זוכרת של מי, "אדם יכול לפגוש אדם אחר רק עד העומק בו פגש את עצמו")
כ ו ל ם עוברים בחיים, מי יותר ומי פחות, להתעלות על משהו ולא להתעמק בו זו גישה, זה לא עניין של נכון או לא נכון
והיא גם לא מוחלטת ורק בהתאם למצב
להגיד שזה חסר תכלית או תועלת זו טעות לדעתי כי אף פעם לא מזיק להתעמק ולהתבונן במשהו גם אם בסופו של תהליך זה לא שינה הרבה
להגיד "אין פתרון להכל רק לשמוח במצב" נשמע לי מתחמק מאחריות, נכון שלפעמים זו הברירה היחידה שלנו אבל זה אמור להגיע מתוך מקום שקול, והוא מגיע לאחר שבחנו את הדברים
וכמידת העומק כך, לענ"ד, הדיוק של הדברים והחיבור שלהם למציאות.
גיל זה דבר משמעותי. אין ספק. ההתפתחות הפיזית הנפשית והשכלית של האדם מובנית לרוב על פי הגיל
אבל, זה לא הכל, הוא לא היחיד הקובע והחיים עם כל מה שהם מביאים עלינו מאיצים תהליכים ויכולים לבגר ילד כך שיחשוב ירגיש ויתנהל כמו מבוגר בהרבה תחומי חיים
לחשוב שהחיים מושלמים זה אכן ילדותי
אבל הדוגמאות שהבאת לגבי דברים שחא תלויים בנו הן דווקא דברים שמאוד בידיים שלנו ואפשר לעשות בהם שינוי, או שינוי תפיסתי.
ה.
"הכוונה היא שאין ברירה אלא לקחת את החיים בקלות, בקלילות, בשטחיות מסוימת, המביאה לשלוות נפש ולשמחה אמיתית"
ואו, לא לא לא, את טוענת שהיחס השטחי לדברים מסוימים הוא שמביא לשלוות נפש ושמחה אמיתית?
אני לא חולקת על זה באופן מוחלט אבל אני בהחלט חולקת עלייך
וודאי שלעתים יש צורך והכרח להתעמק פחות, לשמוח בפשטות ותמימות בלי להתייגע בחיפוש אחר עמוקים
אבל זו השמחה האמיתית? מאיפה לנו לדעת?
אני חושבת ששמחה אמיתית מגיעה דווקא מתוך ההתבוננות!
וזה יכול להיות התבוננות בדברים הפשוטים אבל מתוך זה אנחנו מגיעים למחשבות ומסקנות והבנות שהן בהכרח מכילות בתוכן עומק! ושוב, ככל שזה עמוק יותר כך ההבנה חדה יותר ומביאה לשמחה מהדברים הפשוטים
"כי ה'עומק' אינו מגיע לידי תכלית - אין לו סוף, "
זה ציטוט נפלא ותודה שאמרת זאת! אין לו סוף(!) אני חושהת שזה מדהים, כי תמיד אפשר להתעמק עוד ולהבין, או להבין שאנחנו לא מבינים
אבל האם הוא חסר תכלית?? ממש לא, כל העניין הוא שזה יוביל אותנו להסיק מסקנות לחשוב, להבין לחקור ולדעת, ואולי התכלית היא החיפוש בעצמו?
( והנה נזכרתי במה שכתב @נקדימון
פעם כתבתי לעצמי ככה. נזכרתי בגללך - ריק ומוסתר )
"הוא למעשה מדגיש את האמת של החיים - שאלו - הצער, הדאגות, הגעגועים, הזכרונות, הקשיים, העבר והעתיד, הטראומות, הרגשות השליליים וכן הלאה
וזו האמת של החיים - הקשיים"
מה?
האמת של החיים אלו הקשיים? ובכן, אני לא מתיימרת לדעת מהי האמת של החיים אבל אני חולקת עלייך בנחרצות
ההבנה שהחיים קשים ושהם לא רק וורודים ויפים היא הכרחית
אבל הטענה שהופכת את כל הנ"ל למשמעות האמיתית היא קשה מאוד בעיניי
העומק, הוא אפשרות נתונה, הוא לא טוב או רע, ולהפך אפילו, לדעתי היכולת להתעמק בדברים היא זו שמקנה לנו את האפשרות לשמוח באמת!
נכון שהוא מביא איתו גם התעסקות בחלקים הקשים בחיים אבל שני צדדים למטבע וזו תהיה טעות לקבוע תפיסה רק על פי צד אחד
לגבי הפסקה האחרונה שלך אני מסכימה עם כל מילה
אל הצער והקושי קל לנו יותר להיתפס ואילו את השמחה צריך לחפש ולהלחם עבורה לפעמים
וכאן באמת יש להעריך את אלו שהם כביכול שטחיים ויודעים לקחת את
החיים בקלילות
תודה על האפשרות לקרוא ולהגיב
שמחתי לכתוב את הדברים גם אם תעדיפי שלא לענות עליהם או אם מיצית את הדיון
