למה את רואה את זה בתור "מפסידה" ו"חבל"?
יש שתי שאלות שהאדם צריך לשאול את עצמו לפני שהוא הולך להתנדבות כזאת:
א. מה רצון ה'. ב. האם זו מלאכה שיכולה להיעשות ע"י אחרים.
אם זו מלאכה שיכולה להיעשות ע"י אחרים, אלא שאני מעדיף לעשות את זה בעצמי, ברגע שיש פה משהו בעייתי, לא להיכנס לזה. ועוד נקודה, שכל הסיבה שהאדם עושה התנדבות לא כי כיף לו ההרגשה אחרי זה והמצפון שלו מסודר והוא יכול לטפוח לעצמו על השכם, אלא כי הוא רוצה לעשות רצון ה' ואם זה לא רצון ה' אז לא לעשות.
עכשיו, יכול להיות עוד דברים יותר מורכבים כמו אם האדם לא יהיה אז מישהו אחר שלא ישמור על צניעות יהיה, ואם האדם סומך על עצמו ומתייעץ עם רב ויודע שהוא לא ייכשל ויוכל להישמר, וזה עדיף על פני שמישהו אחר בטוח ייכשל, יש מקום להגיד שכן, אבל לא נגיד שהאדם ייכשל מאשר שאחר ייכשל, הנפש של האדם עצמו קודמת לנפשו של חבירו, והאדם לא אחראי ולא יכול למנוע הכל בחיים, אבל אם יכול לשמור על הנפש שלו, שישמור.
וזה שחצי מהעולם זה בנים...לא בדיוק טענה, מחילה. הקב"ה ברא עולם שחלקו בנים וחלקו בנות ורוצה שתהיה קדושה וטהרה והחיבור ביניהם יהיה חיבור אמיתי ונכון ולא חיבור זול ומזוייף, גם אם לא מדובר בשנחשי"ם, האדם צריך למעט כמה שיותר בדיבור, וידוע הסיפור של הרב זצ"ל עם בעלת הבית.
כמובן, אם מדובר בחברה בה אם לא זה אז כלום, אולי בדיעבד יהיה אפשר לקיים את זה, אבל כל מי שיכול להישמר מזה ברור שעדיף לעשות התנדבות נפרדת. מה האידיאל לעשות התנדבות מעורבת? דיבור שלצורך זה רק במקרה הצורך, לא סתם כי זה יותר נחמד וכיף.
ותאירי את עיניי לגבי מה אמרו לא תרבה שיחה עם האשה, לי ידוע שמדובר באופן כללי, גם על שיחה שלצורך. (ההיפך, שיחה שלא לצורך אסורה לגמרי, שיחה שלצורך מותרת ואמרו שגם אם זה לצורך אל תרבה שיחה עם האשה).
זה נושא ארוך ומורכב מכל מיני מקרים, אבל בכל אופן יש אידיאל של התורה לגבי שמירה על הצניעות ולא לשכוח אותו ולהפוך דיעבד לכתחילה.
באופן אישי אני ממש ממליץ על הספר "שלי-שלך" שפרסמתי פה פעם אחת בפורומים, מוזמנים לדפדף בכ"א, זה ספר שמסביר על כל הנושאים האלו ומרחיב עליהם כמו שצריך עם מקורות, עושה סדר בראש, מומלץ מאוד.
) קיצר מה דעתכם?
!
