אני באמת רוצה להרגיש שאני בסדר.אבל אני לא,אז אי אפשר.

ושום רגש שאני מרגישה לא כיף לי להרגיש אותו.

אין לי כוחות.

וחלאס שתלך קיבינימט.היא מדברת בלי סוף זאתי

הי,את יודעת מה האמת.
אל תקחי אחריות על דברים שלא בשליטה שלך.
את רק ילדה.

אוף נכון..

את כל כך צודקת.

ממ בסוף אני רק ילדה

אני מבינה את התחושות שלך... אני גם במקום הזה לצערי לעתים קרובות.
את יודעת משהו? אני בטוחה שאת חשובה ומשמעותית לאנשים מסויימים. יש אנשים שבשבילם את האור... תזכרי בטוב שאת. את שבמקור זה לא הבגדים שאת לובשת ולא הטעויות שאת עושה ולא מה שיש לך או כאילו אין...
את בריה של השם ויותר מזה- את הבת שלו. תזכרי בכמה העולם הזה מופלא ומדוקדק ותביני שלא יכול להיות שמי שדואג לזה לא דואג גם לך באופן אישי למה שהכי טוב לך. אין מקרה.
אני אעביר לך עצה שנתנו לי: המוח שלנו לא יכול לחשוב על שני דברים באותו זמן, הוא יכול לחשוב על משהו אחד. כל פעם שבאות לך מחשבות רעות תסיטי אותן ותכניסי במקום מחשבות טובות. ואם לא מחשבות טובות- אז תסיחי את הדעת. סתם תלכי לדבר עם מישהו, או תתמקדי במשהו שיש לידך פתאום, או תזכרי באיזה זיכרון משמח. אל תתני למחשבות שקריות להשתלט ולנווט אותך. בהתחלה הן יחזרו כל הזמן אבל אחרי זה המוח שלך יתרגל ואת תוכלי יותר להתרכז בצד המעשי ולראות את המצב במבט יותר ויותר מפוקח וקרוב לאמת. הבעיה שלפעמים אנחנו חושבים שהשקר זה האמת אבל זאת טעותתת. הכל זה במבט שלנו הרי. אבל איך נדע אם המבט שלנו צודק או עקום? לא תמיד נדע! מה שחשוב זה שנחתור לאמת וננסה תמיד להיות כמה שיותר כנים עם עצמנו! הסיבה שלא חזרתי בשאלה עד היום היא שהייתי כנה עם עצמי... (אני כל הזמן כאילו אומרת לעצמי מי אני שאדבר ואגיד לך משהו אבל מצד שני אולי דווקא בגלל זה אני יכולה לנסות...) שתדעי שהשבת כמעט חיללתי שבת במזיד... באמת לא יכולתי יותר כמעט. (לא חשוב שחיללתי גם בשוגג בכל מקרה.) ונקרעתי עם עצמי איזה חצי שעה ובכיתי, פשוט רציתי למות. אבל את כל הכעס על המצב הזה הטחתי על הקב"ה... לא ברחתי מהתסכול ומהעובדה שיש הקב"ה..
(אגב, כל פעם שיש לי מחשבות לחזור בשאלה אני מתעצבנת שיש לי שוב מחשבות כאלו. העצבים זה על זה שאני לא החלטית ואז אני "מפסידה" את שני העולמות... אבל היום נפל לי האסימון שזה לא נכון להסתכל ככה. כי למרות שיש לי ככ הרבה פעמים תמחשבות האלו נשארתי דתיה בסוף. אז למה לא להגיד שבעצם יש לי הרבה כוחות?...)
תסתכלי על האתגרים שלך בעין אחרת, בעין של אהבה. מה שמתסכל אותך הוא גם נועד בשביל שתעשי איתו טוב. זה נתפר במיוחד בשביל התיקון שלך... מאיפה את יודעת מה הנשמה שלך ביקשה ומה היית בגלגול קודם?..😅
הלוואי שהיה לי משהו מחזק יותר להגיד לך אבל אני בעצמי מתמודדת עם מחשבות כאלה על עצמי...
בכל זאת משהו נכון שאמרו לי לגבי זה..:
אף אחד לא מושלם. יש לנו תמיד במה להשתפר. זה מאיים לראות את כל החסרונות שלנו ולדעת שאנחנו לא בסדר...
אבל מתקדמים בדבר דבר,קודם מקבלים על עצמנו קבלה קטנה ואחרי זה משנים משהו יותר גדול... החסרונות צריכים להזכיר לנו לא להתגאות על אחרים אבל הם לא פה בשביל להפיל אותנו. על חטאים צריך להצטער... אבל לשים מול עינינו את המטרה שאמיתית שלנו. כולנו שואפים להיות טובים. וכשבאים לה' ועומדים מולו כמו שאנחנו, מצד אחד מודים בחטאינו ומצד שני אומרים שהיינו רוצים להיות טובים כפי רצונו, אז הוא עוזר לנו...
זה מה שתמיד קורה בסוף... וגם לנפילות שלנו יש תכלית, מעבר לזה שמתקנים אותן ומתחשלים מהן. אל תתייאשי חיים, יא נשמה טהורה! תאמיני בטוב ותראי שהוא יבוא!
הרבה כוחות💪💪🗡🗡⚔🛡🤺💗💗💗

וואו תודה מאוד על התגובה המושקעת.לא מובן מאליו בכלל

ויש לך חכמת חיים כזאתי פלא.ודיבורים כנים.תודה על זה ועליך.לב.

הלוואי באמת נהיה תמיד אמיתיים פף

מה זה נהיה אמיתיים... אף פעם לא נהיים כאלה ומגיעים. מנסים וככה תמיד מתקדמים לשם ונהיים יותר ויותר אמיתיים ממה שהיינו...
שיהיה לנו בהצלחה
שנזכה לקבל תורת אמת
בקרוב אמן

האמת להפך.
את אמיתית כי כך האדם, "והאלוהים עשה את האדם ישר". אם האדם לא מטעה את עצמו - אין לו בעיות.

אין כזה דבר "לשקר את עצמו". אדם לא יכול לשקר את עצמו, אלא לכל היותר להרגיל את עצמו לדבר שהוא לא מתאים מתוך אינטרס או עבור אינטרס.

אם את מאמינה שאדם יכול לשקר את עצמו, זה אמונות תפלות (בתי"ו כמובן, לא בטי"ת. טי"ת זה מילה אחרת). מי שמאמין באמונות תפלות, הדבר הטוב ביותר בנושא הוא לחזור בתשובה, ולא להאמין באמונות תפלות. כשהוא לא יאמין באמונות תפלות, הוא יחזור ויישאר ישר.

אבל זה שאתה מנסה להגיע לאמת לא אומר שאתה בתוך אמת לא?זה אומר שאתה *רוצה* אמת..לא בהכרח שאתה מקיים אמת,לא?זה רק מבטא את הרצון להגיע לאמת..שזה לכשלעצמו דבר אמיתי,אבל אמיתי בנפרד לאמת שאתה מחפש..

אוף קשה להסביר

וגם לא בהכרח שכשאנחנו רוצים ומנסים להתקדם,גורם לנו להגיע לאמת.לפעמים הלב עושה טעויות בטעות(מדברת לפחות על עצמי,שאני חוששת מזה)..הבנת?ואז זה שקר.ואז זה לא כיף.קיצור לאידעת

האמת היא גם מטרה, אבל היא גם תכונה. ברגע שאתה מחפש אמת, אתה דבק באמת, זהו.
מבינה מה ניסיתי לומר? אתה נהיה אדם אמיתי. ואז לאט לאט תגיע יותר ויותר לאמת עצמה.
אבל זה אחלה שאלה, אני לא חושבת שנתתי לך תשובה רצינית...

נכון יש משו במה שאת אומרת.

יש לי מטרה להגיע לאמת,אבל אנלא ידעת אם אני בתוך אמת עכשיו או לא..אבל זה שזה מעסיק אותי זה רק אומר שיש לי את התכונה הזאת תכלס.וזה משמח בטירוף.אז אוליי זה יגרום לי להגיע ולמצוא..

 

אוף ונכון,לא ענית לי תשובה עד לאן שחתרתי אבל חיזקת אותי ממש בזה שהזכרת לי וחידדת לי שיש לי את התכונה הזאת בווריד.זה עושה לי טוב להרגיש את זה קיצור היידד ופסדר לאט לאט מקווה שיבוא לי.כי אם לא אז באמת החיים שלי לא יהיו שווים את זה אז חסר לי לא למצוא 

החיפוש עצמו הוא המטרה שה' רוצה מאיתנו... החיפוש הוא המציאה.
אבל זה רק מי שמחפש את ה' באמת. נראה לי שצריך המון ענווה בעצם. ככה שזה לא חיפוש אבוד כזה שאדם שבוי בתוך עצמו.. וגם אם זו נקודת המוצא שלו, כשהוא מבקש באמת מכל הלב ה' יעזור לו לצאת מזה ולהתקדם... אדם שמחפש משהו זה סימן שהוא יודע שהוא קיים ולכן הוא בטוח שהוא ימצא אותו. זה מה שנותן לו כוח כל פעם לקום מהנפילות, להתגבר ולהמשיך לחפש.
ואני גם בעד להנות מהחיפוש הזה... להבין שזה המקום שאני נמצאת בו אז כאן ה' רוצה אותי כרגע ולהנות מהמתנות שבדרך.
הלוואי שאני אזכור ואחיה את זה גם ברגעים השחורים שבאים לאחרונה מדי הרבה.
ובהצלחה גם לך... "לא עליך המלאכה לגמור וכו'..."😁

עליות וירידות.

אני בוחר את הקרבות שלי, ועם מי בדיוק אני יוצא לקרב…

אתה עדיין סמוראי. 

(כתבתי לך בפרטי)