לבקש ממני סליחה?
אל תעורר את זה.
אל.
אני סולח לך. אני סולח.
לי?!
ואני ממשיכה לכתוב לך
חסרת נשימה.
מחפשת לגעת בעצמי, להכאיב בכוח.
לראות שעדיין משהו פועם שם.
להוריד ממני אותך.
חוטפת כמה שורות מהורהרות
יודעת שלא תקרא בחיים
ועדיין-אני כותבת. כמו חולה בטירוף מדבק.
הכאבת לי כמו שבחיים אף אחד לא הצליח
ונשארת
שם.
אתה מחכה לי מאחורי הדלת, תמיד.
(רק כי לא נתתי לך את המפתח)
זה לא חיים.
זה לא מתאים
זה לא אני
ולא אתה.
שחרר אותן בשקט
אני והיא וגם הן ישארו עם כתם אשמה
ל נ צ ח.
(נכון?)
תמיד נרגיש אשמות
(או לפחות אני)
נדפקת.
מהדהדת המילה בראש.
אני לא רוצה שזה יהיה ככה
זה יוצא ממני בלי שליטה
ולמרות הרצון לשכוח
אותך
זה מתחזק וגורם לי סלידה.
(זה לא אתה)
**
מוקדש לך. ולך ולך ולך.
וגם לי.
