שיחת אוטובוס אקראית הולידה את הסיפור הבא:ruthi
הסיפו מספר על נערה טובה וחסודה שנפגשה עם בחור איכותי ולא חסיד, וכשהבחור שאל האם לסגור- היא ענתה שכן פשוט כי לא היתה לה סיבה לומר לא. מאז ועד החתונה שאלה הבחורה את עצמה למה היא ענתה ככה, ומה בעצם היא מצאה בו. להיפך- מההתנהלות שלו בתקופת האירוסין עלה חשש שהוא ייקה קפדן ומרובע, שאינו מסוגל לצאת מהמסגרת ולהתגמש.
פחות או יותר הענינים המשיכו בכוח האינרציה לכיוון החתונה. מזל טוב.
היום, חמש שנים אחרי, שאלתי את הבחורה דאז- האם היא מתחטרת והאם פחדיה התממשו. היא ענתה כדהאי לישנא:
"מה פתאום! יש לך מושג איזה אדם שהוא? איזה מידות יש לו? איזה עבודה עצמית שהוא עושה?"
 
ואני שואלת האם הסיפור הזה מוכיח ש"כל אחד יכול להתחתן עם כל אחת, בתנאי שמודעים לכך שנישואין מאושרים מתבססים על שלושה דברים: עבודה, עבודה ועבודה"?
 
למה נזכרתי? בגלל השרשור הזה בדיוק
כן.~א.ל
ובלבד שזה לא יהיה מאוד מאוד קיצוני.
 
לא בטוחה שלכולם זה מתאים...
 
אבל לדעתי אפשר...
 
שים לב שהיא לא אמרהנמרוד
שהיא אוהבת אותו.
היא רק אמרה שהוא עשה עבודה עצמית, לי זה נשמע כאילו היא שכרה פועל לתקן לה את הגג אן לגזום את הדשא ולא כאילו שהיא מדבר על בעלה.
ככל הנראה יש אנשים שנגזר עליהם לחיות ללא אהבה, חבל.
גם אהבה מגיעה מתוך עבודה~א.ל
התאהבות זה משהו רגעי שמגיע כך פתאום ובאופן טבעי
 
נתינה קודמת לאהבה והיא זו שמביאה אליה.
 
כך ששוב- הכל מסתכם בעבודה.
 
(אגב, באיזה שלב בנישואיך אתה יכול לומר שאהבת את אשתך באמת? בהתחלה או עכשיו אחרי שאתה מכיל את כל מה שהיא והיא את כל שאתה? )
לא גם, אלא בעיקר!ישתבח המשובח
הנתינה, העבודה וההשקעה הם אלו שבונים את האהבה הכי הרבה.
וההערכה שהאשה הזו ביטאה כלפי בעלה - מבטאת יותר מהכל אהבה עמוקה ואיתנה. יש הרבה משקיענים, אבל השאלה היא אם בן\בת הזוג רואים ומעריכים את ההשקעה, או עסוקים בלראות את חצי הכוס הריקה.
ולכן, נמרוד, נראה לי שרק רווקים עשויים להרגיש שהיא מדברת על איזה פועל שכיר, כי דווקא אצל נשואות (אני לא יודעת איך זה אצל הבנים.. לא מדברת איתם על דברים כאלו...) אז דווקא אצל נשים אמירה כזו מבטאת כל כך הרבה שמחה, אהבה והתחדשות בקשר הזוגי.
ולגבי המשפט הספציפי "אני אוהבת אותו כל כך" - כשמתרגלים לשמור אותו רק לבני הזוג בינם לבין עצמם, זה באמת הרבה יותר אינטימי ואמיתי. ואם אני רוצה שאחרים יראו וידעו כמה אני אוהבת את האיש הנפלא הזה שלי, אשתמש דווקא במילים דומות לגב' ההיא שבסיפור - כי רק לומר "אני אוהבת אותו", בלי ההערכה על ההשקעה הרבה בזוגיות, זה ממש לא אומר כלום.
נמרוד!אור77
לא רק צד אחד עושה עבודה... שני בני הזוג עושים עבודה.... ותאמינו לי שהיא לא קלה...
לא כתבתי את זה פה אבל שאלתי אותה לגבי זהruthi
היא אמרה שלקח לה זמן להרגיש, אבל ככל שעובר הזמן האהבה מעמיקה ומרחיבה.
אז נכון שהיא לא התחתנה מאוהבת, ובכל זאת היא למדה לאהוב במשך הזמן.
מה שיותר מחדד את השאלה- האם חייבים להתחתן מתוך אהבה או שזה מגיע "עם הזמן" בהנחה שיש בסיס שכלי ונכונות לעבודה.
אני לא זוכרת מי מגדולי המוסר כותב את זה, אבל קראתי פעם שזה שנתינה מובילה לאהבה הוא בגלל שבמקום מסוים אתה אוהב את החלק שלך שנתת לזולתך. מה שאומר בהכרח שאם שניים חיים יחד כבעל ואישה ונותנים זה לזה- ולו מתוך הבנה שכלית שזה טוב להם וכך צריך להיות- תהיה התעוררות רגשית גם כן ותוכל לאהוב.
 
לרותי...Talrats
בוודאי שהאהבה תלויה בנתינה והיא מתעצמת במשך הזמן לא בגלל הפן הרגשי אלא השכלי.
אבל חובה שיהיה גם בסיס רגשי מסויים לקשר בין בני זוג ואי אפשר לקוות ולצפות שהוא יבוא אחרי החתונה.
קשה לי להסכים איתך - בעיני זה ממש לא בפן השכליישתבח המשובח
בוודאי שצריך איזה בסיס רגשי להתחיל ממנו, אבל נתינה מעצימה אהבה ממש בפן הרגשי, ואולי רק קצת בשכלי:
 
אם בשעה 18:00 מישהו בא אלייך הביתה, עם ידיים עמוסות קניות וכל טוב, ורואה שאת עסוקה עם ארוחת ערב - מקלחות - פיז'מות - ובמקום לשאול אותך מה זה הכתם על הרצפה ולמה הבית נראה כמו אחרי מהפכה, הוא פשוט מכין לשניכם כוס קפה ומתקתק איתך את הילדים למיטה, ועוד הכל ברוגע ובחיוך למרות שאת רואה כמה הוא עייף שהכי בא לו עכשיו לשבת על הספה עם מסאג' לרגליים -
אז אין פה שומדבר שכלי, אלא רגש עמוק ונפלא שמציף אותך: וזו ממש אהבה!
 
ואולי כל ההבדל בהסתכלות שלי ושלך היא שאתה בן, ואני בת?...
את צודקת...Talrats
ולכך התכוונתי וזה לא סותר, את דברת על התוצאה של הנתינה שמתבטאת הרבה בפן הרגשי ואילו אני דברתי 
על המושג נתינה שהוא מגיע בגלל הפן השכלי.

עכשיו הכל מובןישתבח המשובח
עכשיו ברור למה ה' ברא גברים ונשים, ולמה הוא רוצה שדווקא ההפכים הבלתי אפשריים האלו יהפכו לאחד - הנה הוכחת איך נתינה מגיעה מהפן השכלי, אבל משפיעה בפן הרגשי, ותוך כדי כך נוצרת בריאה חדשה שנקראת - אהבה, זוגיות, מה שתרצו.
כל העולם נובע מה' שהוא אחד, רק אצלנו זה מתפרד לפרטים, נפרט לפרוטות. ובזוגיות הופכים הרבה דברים בחזרה למקור האלוקי, המאוחד.
 
סליחה אם חפרתי, אבל לא הצלחתי להתאפק!
עדיין נראה מהסיפור...Curious
שהיא כן אוהבת אותו, אלא זה פשוט אלמנטרי מדי כדי לומר....
אני מניחה שהאהבה במקרה דנן באה לא בצורת "ברקים ורעמים"  - אבל היא באה - וזה מה שבאמת חשוב.
ומה שיש לי לומר על הסיפור - שהיתה לה סיעתא דשמיא באותו אגע שהיא הסכימה לסגור, ובכך שבאירוסין הבליגה על החששות.
כך שאם יש אנשים שחוששים - זו כנראה "סיעתא דשמייא" לכוון ההפוך (כלומר - הקב"ה מכוון שזה לא זה...)
ככלל הידוע האומר :שלום-בית
אין אישה מושלמת בעולם ואין בעל מושלם בעולם , וכל מי שיאמץ כלל זה , יראה שחצי מהצרות שלו בנושא השידוכים ירד ! בדוק. הברוך מתחיל שכל אחד מחפש איך למצוא את החיסרונות של השני במקום את המעלות כדי להגיד - הנה , - הוא כזה וכזה ולכן הפסקתי את הקשר.. וכמובן , כל דבר בפרופורציה שלו ! !
או כמו שהרבנית ימימה אומרת:pm
כל אישה היא מושלמת!!
 
מושלמת ע"י בעלה,
מושלמת ע"י חמותה,
מושלמת ע"י הילדים שלה...
ועוד...
לענ"ד....Talrats
ממה שאמרה הנערה אי אפשר להסיק מסקנות מכיוון שגם אם קשה לה לחיות עם בעלה סביר להניח שהיא לא תאמר זאת בגלוי, ועוד כפי שטען נמרוד יש משהו  מוזר בניסוח התשובה של הנערה, עם זאת אני לא מסתייג ממסקנותיו של נמרוד(חוסר באהבה לבעלה,נגזר עליה לחיות ללא אהבה).
באשר לשאלתך, ליטל כתבה שאפשר בתנאי שהדבר לא יהיה מאוד קיצוני וזה נכון לדעתי במידה ומדובר בהבדלים באופי שלהם אבל בעניין ההשקפה חובה שיהיו קווי מחשבה דומים (לאו דווקא זהים) לשניהם. 

 


*עם זאת אני מסתייגTalrats
רק סתם הארה קטנהמאמע צאדיקה
אפילו מישי שמתארסת בגלל שהיא מאוהבת בבנאדם- לפעמים בתק' לחוצות (כמו אירוסין למשל) היא תמצא את עצמה תוהה לה- עם מי לעזעזל אני מתחתנת בכלל?!?!?!
 
(אגב- לקוריוז- מרוב אני לא מרבה להשתמש במילה לעזעזל- לקח לי מס' שניות התלבטות איך מאייתים את זה בכלל... )
 
ולא תמיד "כי אין סיבה לומר לא" זה מספיק- לפעמים בחיים צריך לדעת שזה הזמן שתהיה סיבה לומר כן.
 
 
למיטב זיכרוני הרב דסלר הוא מי שמצוטט ומפורסם על השיחה שלו בנושא קשרי נתינה-אהבה- מה מוביל למה...
 
זהו, שיהיה לכולנו רק הכנות שמחות לכל הדברים שמתחדשים עלינו לטובה.
^לעזאזל!מסכת יומה
 ^ככה מאייתים את זה! 
 
באמת, אנשים, יש כאן מישו אחד שמסוגל להגיד כי הוא מכיר את עצמו,
טוב טוב טוב, עד כדי ביטחון מוחלט, בעצמו, ביכולותיו, בהחלטותיו, במעשיו, 
כלכך טוב, עד שהוא אף פעם לא מפקפק בעברו, בעתידו, בהוויתו,
יודע בדיוק מי הוא, מה הוא, איך הוא ולמה?
 
- אדם לא מכיר את עצמו, מאיפה היומרה להכיר אחרים?
יש התרשמות, יש חיצוניות, יש מעשים, יש תובנות, שאלות ותשובות.
הכל תלוי איפה, מתי, איך, מי, מה, כמה, למה, ומה הקשר...?
יש הבדל אפילו בין היכרות של- שלום, שלום, ולהתראות.
לבין- שלום, קוראים לי... ואני לומד/עובד/ישן בשעות הפנאי (ולהתראות)
 
בכל רגע ורגע אדם משתנה ואף פעם לא תדעו מי אתם באמת.
לכן- אם אתם בטוחים בעצמכם, היו בטוחים גם באחרים,
זה מה שיש, להם/לכם, כרגע, - קבלו זאת!
 
* וזיכרו: תמיד אפשר לשנות/להשתנות/להפוך את העולם!! 
 
            
 
 
 
זה דיבור של בחורה דתיה ?מישהו10
לא. זה ^ כתיבה. (-סוג של צורת התבטאות...)מסכת יומה
 
זה היה בצחוק מישהו10
גם זה^^!!מסכת יומה
. למחשבהאבא שמואל
"אדם קרוב אצל עצמו" ולכן (אולי) יכול להכיר את זולתו טוב יותר..
תודה. ואני יצ'פר אותך במדרש....מאמע צאדיקה
יש אגדה אחת שדרשו דבי ר' ישמעאל עזאזל מכפר על מעשה עיזא ועזאל (שם). ופירש"י: מלאכי חבלה שירדו לארץ בימי נעמה אחות תובל קין, ועליהם נאמר "ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טובות הנה", כלומר על העריות מכפר. והוא מדרש בדברים רבה (סוף וזאת הברכה):
אמרה (נשמה של משה רבינו) לפניו: רבש"ע מאצל שכינתך ממרום ירדו שני מלאכים עזא ועזאל וחמדו בנות ארצות והשחיתו דרכם על הארץ עד שתלית אותן בין הארץ לרקיע.

שמחזאי ועזאל
"שאלו תלמידיו את רב יוסף מהו עזאזל?
א"ל: כיון, שעמדו דור המבול ועבדו ע"ז, היה הקב"ה מתעצב,
מיד עמדו שני המלאכים, שמחזאי ועזאל ואמרו לפניו:
- רבש"ע הלא אמרנו לפניך כשבראת עולמך מה אנוש כי תזכרנו,
א"ל: ועולם מה יהא עליו?
א"ל: רבש"ע היינו מסתפקין בו.
א"ל: גלוי וידוע לפני, אם אתם שרויין בארץ היה שולט בכם יצר הרע,
והייתם קשים מבני אדם.
א"ל: תן לנו רשות ונדור עם הבריות ותראה איך אנו מקדשין שמך.
א"ל: רדו ותדורו עמהן.
מיד קלקלו עם בנות האדם, שהיו יפות ולא יכלו לכבוש את יצרן. ראה שמחזאי ריבה אחת ושמה איסטהר נתן עיניו בה. אמר: השמעי לי.
א"ל: אינה שומעת לך, עד שתלמדני שם המפורש, שאתה עולה בו לרקיע, בשעה שאתה זוכרהו. למדה אותו שם, והזכירה אותו, ועלתה לרקיע ולא קלקלה.
אמר הקב"ה: הואיל ופרשה עצמה מן העבירה, לכן קבעוה בין שבעה כוכבים הללו, כדי שתזכר בהן לעולם, ונקבעה בכימה. כיון שראו שמחזאי ועזאל כך, עמדו ונשאו נשים והולידו בנים: היווא והייא. [ילינק, בית המדרש חלק ד']

ועזאל היה על מיני צבעונין ועל מיני תכשיטין של נשים שמפתים את בני האדם להרהור עבירה. מיד שגר מטטרון שליח לשמחזאי, וא"ל:
עתיד הקב"ה להחריב עולמו ולהביא מבול לעולם. מיד עמד בבכי והיה מצטער על העולם ועל בניו. מה יעשו בניו, ממה יאכלו אם העולם חרב, שכל אחד ואחד היה אוכל בכל יום אלף גמלים ואלף סוסים ואלף שורים.
בלילה ראו היווא והייא שניהם חלומות.
אחד מהן ראה אבן גדולה פרוסה על הארץ כשולחן, והייתה הארץ חרותה וכתובה שיטות שיטות, והיה מלאך יורד מהרקיע ובידיו כמין סכין, והיה גורד ומוחק כל אותן השיטות ולא היה משייר בה אלא ארבע תיבות.
והאחר ראה פרדס גדול נטוע משובח מכל מיני אילנות, והיו בהן מלאכים ובידן קרדומות, והיו מקצצין כל האילנות ולא שיירו בו, אלא אילן אחד של ג' ענפים. כיון שננערו עמדו בבהלה, ובאו אצל אביהם.
א"ל: עתיד הקב"ה להביא מבול, ולא ישייר אלא נח ובניו.
כיון ששמעו כך, היו צועקין ובוכין.
א"ל אל תצטערו, ששמותיכם לא יכלו מן הבריות, שכל זמן שגוזר גזירות, או מעלין אבנים, או ספינות, שמותיכם הם מזכירים היווא והייא. מיד נתקררה דעתן. שמחזאי חזר בתשובה ותלה עצמו בין השמים, ראשו למטה ורגליו למעלה, ועדיין הוא תלוי בתשובה בין ארץ לשמים. עזאל לא חזר בתשובה, ועדיין הוא עומד בקלקלו להסית בני אדם לדבר עבירה במיני צבעונין של נשים.
ולכך היו ישראל מקריבין קרבנות ביוה"כ, איל אחד לה' שיכפר על בני ישראל, ואיל אחר לעזאזל שיסבול עונותיהם של ישראל, והוא עזאזל שבתורה".
וואו!ישתבח המשובחאחרונה
מדהים איך אפשר לקרא בעברית, ועדיין לא להבין אף מילה...
 
(גם מה שנדמה לי שהבנתי - אני בטוחה שלא הבנתי. מה לי ולהשגות שמיים וארץ...)
כמעט כל אחד עם כמעט כל אחת.אנונימי (פותח)
ואני אוסיף ואומר שגם אם "אוהבים " לפני החתןנה זה די בדיחה ומתיגמד לעומת האהבה והקשר שיש אח"כ וזאת כמובן עם יש עבודה קשה של שני הצדדים.
יש לאדם כושר הסתגלות וצריך להרבות בעין טובה. אסור להתחתן אם אין רגש אבל לא לחכות לאהבה גדולה . מספיק משהו עם לב טוב ורצון להתקדם!!!
וצריך לזכור שמה' אישה לאיש.  
אכן רותי: זוגיות טובה היא תוצאה שליהודית פוגל
דבר אחד בלבד: ע ב ו ד ה.
ומה שאני אומרת על המשפטמאמע צאדיקה
"כל אחד יכול להתחתן עם כל אחת"---
מתי הפעם האחרונה שמישו\י חתך קשר בגלל "תחושת בטן של חסר התאמה" (או כל ניסוח אחר...)
 
 
כל מי שמכיר ויודע עד כמה כואב שדייט באמת לא מתאים וצריך לחתוך- יודע שאין דבר כזה שכל אחד מתאים לכל אחת.
 
 
 
ואם אתם לא מאמינים לי- תשאלו מטרוניתא אחת.
החלטהאנונימי (פותח)
אותה מטרוניתא לא הצליחה בגלל שהעיקר זה ההחלטה של כל אחד מבני הזוג לרצות להיות ביחד .זה דבר קשה .נראה לי שזה מה שהקבה עושה משנברא העולם... ודרך אגב זה גם אחרי החתונה
מה שאני אומרת -שירק
בכל דבר בחיים אנחנו מנסים לנסח כללים של מה הדרך האידיאלית. אבל בעניין הזה של נישואים, כמה שמנסים ומנסים, אף פעם לא מצליחים להגיע לנוסחה.
 
צדיקה אחותך היקרהיהודית פוגל
באמירה כל אחד יכול להתחתן עם כל אחת אין הכוונה שיש להתחתן בלי לבדוק התאמה מסויימת, ולמה? כי אם נצא מתוך הנחה שזוגיות טובה היא תוצאה של דבר אחד בלבד: ע ב ו ד ה, אז אם בודקים "התאמה" - יש פחות עבודה!! ומטבע הדברים שכולנו רוצים לעבוד מה שפחות, וזה בסדר!! אבל חשוב לזכור שני דברים: 1. מה שהתאים לי בגיל 20 לא בהכרח יתאים גם בגיל 40 ו50 ואז חוזרים לעבודה, ו 2. מדובר שבדיעבד התגלה לי כי לא לילד הזה התפללתי, אבל אנחנו כבר נשואים, ומאחורינו לפעמים גם כמה ילדים ואז שוב חוזרים לעבודה!! בניגוד לכאלה שכאשר כאילו מתגלה להם שזה לא ממש זה - חותכים במיידי, ולא תופסים שבכל קשר עלי אדמות מחכה להם העבודה. כלומר אין מנוס בכלל מעבודה, אבל זה לגיטימי ומותר להשקיע כדי שלא תהיה  ה מ ו ן  עבודה. בהצלחה לכולם. 
אבל עדיין...Curious
אם מתחתנים מתוך "התאמה", אז ברגע שמתגלים המשברים הראשונים אחרי החתונה עדיין יש במה להיאחז, ולדעת שזה כדאי ויש לקראת מה לעבוד, מאשר לגלות את זה אחרי ש"מתחתנים בלי התאמה" ואז "לאכול את הלב" שלא שמעתי לתחושות הבטן שלי והתחתנתי למרות הכל...
 
לא נראה לי שהיא סתרה אותך...~א.ל
אלא אמרה שאין מנוס מעבודה והשאלה היא כמה אדם מוכן להכיל: פחות עבודה- וזה כשיש התאמה, או יותר..
אבל העקרון שריר וקיים: עבודה תמיד תהיה. והיא זו שתוביל, בסופו של דבר לזוגיות טובה..
 
כל דבר , ברגע שלא משקיעים בו- מאבד מעצמו. כך שלהתחתן רק כי יש התאמה ומבלי רצון לעבוד עובד על אותו ציר לראייה שלי
עומד*~א.ל
סורי. כשאני הולך להתחתן אני הולך להתחתןהרבי מיאוטו
וכשאני הולך לעבודה אני הולך לעבודה










למה להביא את העבודה הביתה ?
למה?ט'
כי אם כבר אתה מתחתן אז אתה גם רוצה חיים מענינים ועשירים יותר בתוכן
 
וזה^ לא יבוא לבד.
כי ככה נבראנוט'
לעמל יולדנו.
ומה שבא בקלות הולך בקלות.
 
וכדי להיות מאושרים באמת - צריך להתאמץ, ואיך תהיה מאושר אם לא תייצר לך את האושר? או אם מישהו אחר לא יעשה זאת עבורך?
ולמה בכלל שמישהו אחר או מישהי אחרת תעשה את זה עבורך? חייבים לך משהו?
 
אז אדם יתחתן, כי "יש אהבה" ופרפרים והתרגשות, ואחרי כמה זמן הוא יגלה שגם יש מתחים, וכעסים, וסף רגישות אחר משלו עצמו, ואופסי... צריך להתמודד עם זה... אני הרי 'אוהב אותה'... ואי אפשר לשבור את הכלים על כל צלחת שלא בדיוק שטופה כמו שאני רוצה ורגיל...
 
אז עובדים, עובדים על לשתוק ועל לדבר ועל מה לדבר ומתי לשתוק... איך להגיב ומתי ללכת ולחזור...
לומדים לפעמים בדרך הקשה להכיל את בן הזוג על כל המושלמויות שלו ועל אלו שעוד לא
 
חוץ מזה, שאני מאמינה שאם אתה עדיין מחפש את בת זוגך לחיים, מן הסתם שאתה עובד בשביל זה בהצלחה
 
והעבודה אח"כ - משתלמת. מאוד משתלמת.
 
 
 
תרשי לי לתקן אותך...אנונימי (פותח)
מה זאת אומרת "על מה לדבר" "ומתי ללכת"?
לפעמים בנישואים יש נושאים שמאוד קשה לדבר עליהם אבל חייבים ואי אפשר פתאום לקום וללכת
אני חושבת שבעיקר חשוב לדעת איך לדבר עם בן הזוג שלך מתוך התחשבות באופי שלו וברקע שלו גם אם אתה בטוח שאנשים אחרים יצליחו להתמודד עם מילים יותר כואבות, כל זמן שזה לא מתאים לבן הזוג שלך אתה פשוט לא משתמש בזה...
או שלא הבנת אותי או שלא תיקנת אותיט'
ללכת - לא התכוונתי להיפרד.
צודקשפתי צדיק
בס"ד

מסכים עם מיאוטו

העובדה שזוגיות בונים בעבודה 
לא אומרת שככל שאתה מוצא מישהי שצורכת יותר עבודה כך ייטב לך

ההגיון הפשוט אומר שג'וב טוב = מעט עבודה הרבה רווח
לכן
חיפוש אחר "עבודה טובה" מקל את העניינים

כמובן שאם אנו מוצאים עבודה סבירה+ נלך עליה
כי אחרי הכל אין ערבים שנמצא עבודה טובה
מה דעתכם?פתית שלג

היא טוענת שהרווקות המאוחרת כל כך פושה בדורנו כי אנחנו מחפשים זוגיות עמוקה יותר מאשר מה שהיה בדור הקודם.

לכן עיכוב הזוגיות הוא חלק מתהליך הגאולה של סוג זוגיות אחר עם הקב"ה, וממילא גם בזוגיות שלנו.

מקווה שאני מדייק

"אני לא חושבת שרווקות מאוחרת היא בעיה" 

אני לא יודעת להגיד אם בדור הקודם היה עמוק או לאאני:)))))
לא התחברתיניצן*

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אולי בעומק של הדבר זה באמת קשורכְּקֶדֶם

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

מבלי להתייחס בפירוט לנכתבנוגע, לא נוגע

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.


היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.


מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.


כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

 

כתבת דברים יפים אבלכְּקֶדֶם

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

נכון. לכן כתבתי שזה נוגע בעיקר למי שעבד עם עצמונוגע, לא נוגע

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

מחשבה מעניינתפתית שלג

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

זה פחות עניין של אונס, זה יותר עניין של הכוונהנוגע, לא נוגע

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

 

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

 

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.


 

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.


 

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

 

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

 

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

 

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.


 

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.


 

 

 

הרעיון הכללי נכון ושמעתי אולו כמה פעמיםהיום הוא היוםאחרונה
מכמה מקורות שונים ורציניים
בשביל קשר צריך לדבר. בשביל לדבר צריך לדבריהודי שואף לטוב

אחת. שתיים. שלוש.

נחמד והכל, אבל שום דבר לא זז.

שומע ומספק נתונים יבשים.

לימודים, שירות, משפחה, תחביבים.

סיפורים, סיפורים, סיפורים.

התמונה מתחילה להתבהר.

יש פוטנציאל.

יש היכרות.

אבל אין קשר.

בשביל קשר צריך לדבר, לא רק לקשקש.

אבל בשביל לדבר-צריך לדבר.

ובשביל לדבר צריך להיפתח.

ואני לא יודע לעשות את זה.

שאלות מנחות מצידה היו עוזרות.

אבל היא מחכה.

ואני מבין אותה.

גם לא מציב מולה שאלות בומבסטיות.

לא נעים.

הרי אנחנו לא קשורים.

רק מכירים.

אז מה הלאה?

איך מתקדמים מכאן?


כרטיסים שפותחים שאלות?ארץ השוקולד

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

כפלסטר זה יכול להיות נהדר.יהודי שואף לטוב

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

שיח עמוק בעדינותמחפש אהבה
לא בהכרח צריך בדייט שניארץ השוקולד
אולי צריך לתת יותר זמן כדי להיפתח?

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

אסביריהודי שואף לטוב

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

לאטניצן*

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין


אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יפה!נחלת
זה לא פשוט דייטהפי

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח


זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..


לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .


אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים


בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח


אולי יעזורנוגע, לא נוגע
לדעתי דרך המלך היא שאצל בנים בשביל להוביל בקשר צריך להרגיש וייב. שמשהו בבחורה מדבר אליך ואתה "מרגיש בבית" איתה מבחינה רגשית. יכול להיות שאחרי היכרות זה לא יתאים, אבל יש רצון חזק לנסות. וזה פותח את הבחורה כי היא מרגישה שאתה באמת מתעניין בה.

תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.


בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה


שיתוף קטן משמעותי מצידךadvfbאחרונה

אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.

עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.

איך להגיע להצעות רלוונטיות?נחלת

ראיתי אצל רעות רוט. יועצת לקראת נישואין. מאוד התרשמתי ממנה. כנה, אמיתית. לעניין.

נדמה לי, ביוטיוב. יש לה גם שיעורים שם. אני מחבבת אותה, מבלי להכיר אותה בכלל.....

ועוד משלהנחלתאחרונה


 

רעות רוט- 'בדרך הכלה' <info@reutrot.co.il‏>

צניעות = איכות בזוגיות???מחפש אהבה

לדעתכם, האם יש לרמת הצניעות והשמירה של בני הזוג השפעה על איכות הזוגיות שלהם?

אין שום קשר, ולמה שיהיה קשר?זמירות
נראה לי שהמוטיביציה הבסיסית לשמורadvfb

היא גזירת מלך. 

 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

 

 

לא נכון. זה מוסר טבעי. מוסר טבעיקעלעברימבאר

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

גויים לא מחוייבים בגדרי הצניעות ההלכתייםadvfb

כי זה מעבר למוסר טבעי

מסכיםארץ השוקולד
זה לא סתם שהרמב"ם מדבר על מחויבות זוגית רק מעת מתן תורה, כי התורה היא מה שהובילה לשינוי ולא שיש משהו בטבע האדם המחייב זאת.
אני מדבר כמובן בתור הסקאלה של השמורמחפש אהבה

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

צריך להיות בתוך הראש שלך כדי להבין מה אתה רוצה🙂זמירות
עבר עריכה על ידי זמירות בתאריך כ"ב בסיוון תשפ"ו 7:56

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

 

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

בוודאי שכןבחור עצוב
תגיבו עם הסברמחפש אהבה
לדעתי זה בסיס טובמחפשת111

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

בהחלט כןLavender
אין לי מושגארץ השוקולד
אבל הקב"ה ציווה על כך ולכן אנחנו מחוייבים.

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

נפלא. לפום צערא אגרא.נחלתאחרונה
פגשתי מישהו.לגיטימי?

לא נדלקו אורות מיוחדים.

לא חשבתי שזה זה. 

לא הרגשתי שאני מכירה אותו עידן ועידנים.

עוד אחד, זר, שהחיים שלו משיקים לשלי.

משיקים, כי הוא לא בדיוק הטייפקאסט של מי שיצאתי איתו עד עכשיו. אבל לא היה משהו אחר רלוונטי באופק, אז למה לא לנסות משהו קצת אחר?

עוד דייט ראשון. ושני. ושלישי.

וזה עדיין לא השתנה.

טוב, לא באמת ציפיתי למשהו אחר.

כן, התקרבנו. כן, יצרנו מרחב של כנות. של הקשבה. של כבוד לשוני ביננו. ויש שוני. ויש פערים.

אבל לא רע. אפילו נחמד.

ועוד דייט.

ועוד אחד.

וזה מתחיל להיות רציני, ואני רואה שאני לא שם. לא במקום שהוא נמצא. מסרבת לקבל את זה שיש כאן צעד שצריך לעשות אותו - או לחדול.

פונה לאשת מקצוע. ולעוד אחת. ולעוד אחת. ולעוד אחד. ולעוד אחת. ולעוד אחת. חלקם עזרו יותר, חלקם פחות.

עוברת תהליך עם עצמי, ומולו.

ומחליטה ללכת על זה. לבחור בו כשותף שלי.

 

מה אני באה להגיד לכם?

לא נפלה עליי איזשהו משהו פתאום. זה בהחלט היה דומה לקשרים רבים אחרים. אבל עבדנו יחד. ועשינו תהליך משמעותי, לבד וביחד. ובחרנו.

כשהוא הגיע, לא הרגשתי בשום צורה שזה זה, שזה שונה מקשרים אחרים. 

האם הוא מושלם (ברור שאני לא מושלמת..)? האם הקשר שלנו מושלם? לא. אבל יש בו הרבה כנות ואותנטיות, וזה נראה לי בסיס טוב לצמיחה.

 

מה עוד?

תיזהרו במה שאתם אומרים. כן, הוא גם נמצא כאן. (וגם אחרים שיצאתי איתם). תחשבו טוב טוב לפני שאתם מפרסמים משהו עם דברים שיכולים לזהות אדם ספציפי - ייתכן שהוא או היא קוראים כאן.

ובשולי הדברים,

אני רוצה להודות לאנשים כאן, שמלווים אותי במסע שלי בשנים האחרונות. הפורום עזר לי בהיבטים רבים, בקשרים רבים, ואני מודה לכם. חושבת שיש לנו הרבה מה ללמוד אחד מהשני, מנקודות מבט אחרות וכו'.

ב"ה אני ממשיכה לפרק הבא במסע החיים, אבל אולי עוד תמצאו אותי פה מידי פעם..

 

מאחלת לכולם כאן להגיע לזוגיות טובה ומצמיחה, בקצב ובדרך שמתאימים להם.

(איך מגיעים לשם? מה זה זוגיות כזו? יש לכם תובנה, מחשבה וכו' בעניין - אשמח לקרוא כאן).

..שפלות רוח

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.


תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונותadvfb

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

..שפלות רוח

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

צודק, זה המקום שלךadvfb

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

כן, יקרה. המון הצלחה. זה נשמע מאוד טוב.נחלת
מזל טוב!תפוחית 1
מדהים ממשזיויק
מזל טוב!
כיף לשמוע, המון מזל טוב!!advfb

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מהשמים דרך הטבע.נחלת
נכון! תודהadvfb
וואו איזו בשורה מרגשתברוקולי
וואו איזה משמח לשמוע🎉פצל"פ

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב!!חדשכאן
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך שמחה, אהבה, נחת ורווח
וואו, משמח לקרואארץ השוקולד

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

מדהים!! מזל טוב!!!!אני:)))))
המון מזל טוב!!קדם
ממש התרגשתי לקרוא וכן, חיכיתי שתבשרי בשורות טובות וזה משמח מאוד!! לא מכירה אותך אבל מה מקריאת תגובות שלך כאן את נראית מדהימה, רגישה וחכמה מאוד. מאחלת לכם כל טוב!!!
וואי מזל טוב..דג כחול

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..


האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.


משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...


משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)


בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

וואו יקרה איזו הודעה משמחת ומרגשת!נגמרו לי השמות

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

מזל טוב רוב שמחותניצן*

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

בשעה טובה!!יעל מהדרום
מזל טוב ושפע ברכות 🌹פ.א.
שתזכו להקים בית באהבה ובאושר! מזל טוב!זמירות
מזל טוב! משמח מאד!100
בעז'ה בניין עדי עד מלא בשפע וברכה.

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

כיף לקרוא! מזל טוב! אולי גם הוא יכתוב מצידו?מרגול

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)


ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.


ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.


שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

לגבי צידו- מעניין יהיה לקרוא את ניסוחיו ותחושותיומרגול

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי


מזל טוב!אן אליוט
הרבה אושר ושמחה לשניכם 💐
וואומחפש אהבה

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

ממליץ לך להמשיך לבוא לפה.מחפש אהבה

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

למה לייאוש?שלומית.
כל הטוב עוד לפנייך!
למה זה מקפיץ אותך? מישהו אמר שלא?מחפש אהבה
מזל טוב יקרה 💗Lavender

הרבה אושר ועושר!

 

יפה מאד. אהבתי את המסרכְּקֶדֶם
תצליחו 
מרגש מאוד יחד עם זאת לאו דווקא מה שמתאיםהפי

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

 

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

בשעההטובה, הצלחה רבה!נפש חיה.
מזל טוב! בנין עדי עדנוגע, לא נוגעאחרונה
נאה דורשת נאה מקיימת..
מחמאות בדייטיםצופה אנונימי

אני ואשתי מגיעים ממקום יחסית פתוח וליברלי והתחלנו לצאת בגיל צעיר

במהלך התקופה הזו הייתי מחמיא לה הרבה (וגם מהצד שלה היא החמיאה)

על דברים פנימיים (חכמה, רגישה, …) אבל גם חיצוניים (למשל יופי, היא באמת יפהפיה)

מה נהוג אצלכם? מה אתם חושבים בנושא?

שאלה יחסית כללית שואל מתוך סקרנות

יש פה בפורומים את כל המגוון על סולם הדוסימטרזמירות

למי אתה מכוון את השאלה?

לחרדים?

לחרד"לים?

למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?

למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?

בציבור הדתי לאומי תורנישפוי

(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)

אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה. 

משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.  

על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.

 

משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות). 

 

לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא

אני מסכימה עם הגישה. אבל אולי בציבור אחרנחלת

זה אחרת וזה מקובל.

 

תגובה לתגובהשפוי

@נחלת ברור לי, לכן סיימתי בכך שזו לא הלכה פסוקה ושיש שיחלקו וכו' 

בא מבית אשכנזי אז לא מקובל בכללadvfb

גם אחרי החתונה ;)

 

מממ חיצוניות לקראת אירוסין

פנימיות כשהולך טוב

חחחחחחכְּקֶדֶםאחרונה
..שפלות רוח

זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו

...אני:)))))

חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת

נשמע מעניין למה אתה שואל..מחפש אהבה

האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?

נשמח אם תשתף

משהו שרציתי לשתףמאותרת

היו לי כמה דייטים בחיי עם אנשים שונים -

רובם היו ב"ה נחמדים וטובים. אבל מידי פעם קרה שמי שנפגשתי איתו - נראה שמשהו התפספס מהפן של המודעות לחיצוניות ולגוף. ולי לא היה נעים להגיד שזה (כמובן תלוי כמה הדבר היה קיצוני) היה סיבה מרכזית בשבילי לא לרצות להמשיך.

ותהיתי לעצמי - מי שלא למד את זה בגיל ההתבגרות (ולא ברור לי מי מלמד שם - משפחה? חברים בפנימייה?), מתי משלים את הפער?

לכן חשוב לי להביא את זה כאן - יש אנשים שמוכנים להקים זוגיות ומשפחה, אבל נראה שהם דילגו על שלב בדרך לשם.

לא כולם, לא הרוב, אבל קיים. בעיני, אם יש לכם חבר כזה - זה חסד גדול להאיר לו ולעזור לו בנדון.

 

זה הטקסט שהתפרסם היום:

 

בואו נדבר על הפיל שבחדר, או יותר נכון, על הריח שבחדר:

יש איזה קטע במגזר שלנו, נטייה לחשוב שאם אנחנו בחורים עמוקים, רוחניים ומלאים במידות טובות, אז הצד הפיזי ובפרט ההיגיינה הבסיסית , הוא משהו שולי שאפשר להחליק עליו.

ואל תשאלו אותי אם לומדים את הדברים האלו בכיתה י"ב או כמה לומדים ואם בכלל.

וואלה, לא יודע.

העניין הוא שיש בחורים שבטוחים שאם הם סיימו עכשיו מסכת קידושין, הזיעה שלהם מריחה כמו מי ורדים.

אז זהו, שלא.

אבל ממש ממש לא.

לפני שניגש לפרקטיקה, קחו קצת מדע:

מחקרים כבר מזמן מוכיחים שיש קשר אקוטי וקריטי בין חוש הריח לבין תהליך הבחירה הזוגית בין שני המינים.

מדובר במנגנון ביולוגי טהור:

חוש הריח משדר למוח מסרים שקובעים בתוך שניות אם יש כאן פוטנציאל למשיכה או אינסטינקט של בריחה.

אז עם כל הכבוד ללב הטוב שלך ולכוונות הטהורות, אם המעטפת החיצונית לא משדרת ניקיון, הדרך לחופה מתארכת משמעותית:

כדי לעשות לכם סדר, ריכזתי 10 כללי ברזל פשוטים לגבר, רגע לפני שהוא יוצא לדייט:

1.תסתכל במראה.

צעד ראשון ובסיסי.

רגע לפני שאתה טורק את הדלת ויוצא מהבית, פשוט תעיף מבט.

אז מה אתה אומר?

אתה אוהב את מה שאתה רואה?

פחות?

השיער מסודר?

כי זה בערך הדבר הקרוב ביותר למה שהבחורה שאתה הולך להיפגש איתה הולכת לראות.

כן כן, ברור שהיא תראה קודם את הנשמה שלך.

אבל אתה יודע...בכל זאת יש גם את העניין של ההשתדלות והוא מתחיל ממש כאן.

2. איך הריח שלך?

עזוב אותך עכשיו מהדימוי המצחיק של עולם הכלבים, אבל ברצינות... פשוט תיסגר על הריח שלך.

אל תנחש, תבדוק.

תסתכל אם אין לך כתמי זיעה. אמיתי. זה אחד מהדברים הדוחים ביותר שיש.

כלומר גם אם אתה מתכוון להטביע את הבחורה בכתבי הרב שג"ר ולבזוק עליהם קצת הרב זקס מלמעלה, ברגע שהיא תבחין בכתמי הזיעה האלו, הקשב שלה ישאיר לך פתק:

'הלכתי ותיכף אשוב' וכנראה שבזה הרגע הדייט שלכם נגמר באופן רשמי.

כיף הא? אז פשוט, תדאג להימנע מכתמי זיעה.

ואם כבר אתה מרגיש שמתחילים להיווצר לך כאלו תוך כדי דייט כי אתה נכנס פתאום למתח או ווט אבר, תשמור על הידיים שלך לעצמך.

בכלל, תמיד טוב שכל עוד אתה לא בטוח בקריאת המפה ובכוונות שלה, תשמור על הידיים שלך לעצמך.

3. אם יש ספק – אין ספק.

תמיד טוב להשפריץ לתוך הפה משהו שנותן ריח טוב, כולל מסטיק.

בחיים אל תוותרו על מסטיק בדרך לדייט.

זה לא מעניין עכשיו אם זה הולך להיות בטעם מנטה אוכמניות או אפרסק ביישן.

פשוט תהיה במודעות לריח שיוצא לך מהפה. תמיד.

4.שים דיאודורנט.

חובה. קו אדום. אי אפשר לזוז בלי זה.

כיפה יש לך?

גם ציצית?

אחלה.

תכניס גם את הדיאודורנט לסיפור.

5.תחשוב מראש איך אתה הולך להופיע מול הצד השני.

גלינג גילינג.

אנחנו בישראל.

לא שבדיה.

לא קנדה.

ישראל.

ואם חם עכשיו בחוץ אז תביא חולצה נוספת בתיק.

אם אתם הולכים להיפגש בבית קפה, תדאג להגיע קודם:

תיכנס לשירותים.

תחליף חולצה.

תשטוף את מה שאתה צריך לשטוף ותבוא אליה רענן.

6. אל תיצמד ואל תפלוש למרחב הפרטי של הבחורה.

מעבר לסיבות הברורות שבאמת אין צורך להרחיב בהן מטעמים מובנים, יש גם את עניין הריח.

אם אתה לא סגור במאת האחוזים על איך שהבחורה חווה אותך באותו רגע, פשוט תשמור מרחק.

7. עיקרון ההדדיות.

תחשוב שכמו שאתה רוצה שיהיה לך נעים להסתכל עליה, ככה גם תדאג שיהיה לה נעים להסתכל עליך. מאוד פשוט.

אין שום סיבה הגיונית שבעולם שבחורה תשרוף שעה וחצי על הכנה לדייט וברור יגיע אליה היישר מתפילת מנחה בשטיבעלך של איצקוביץ' כי בעצם הדייט הזה מבחינתו הוא על הדרך ובמקום להשקיע קצת בהופעה שלו הוא עסק בבניין עולם.

'בין אדם לחברו' חשוב לא פחות ואם ביאסת וציערת את הבחורה, טוב, אני לא הדובר של אלוהים אבל, כנראה שיסתכלו על הדברים החשובים שעשית בצורה סקפטית יותר במקום בצורה שקיווית שיסתכלו עליהם.

8.מותר לך גם להשקיע בבגדים.

אתה לא חייב להוציא חצי משכורת על מותגים, אבל אם בא לך לעוף, תדע שיש חנויות שמוכרות את המותגים השווים ביותר ('טומי', 'ראלף לורן', 'גאנט', 'אמריקן איגל' ועוד) ממש בזול יחסית.

לא תאמין איך בחירת בגדים נכונה יכולה לשנות את כל הלוק שלך מבחוץ.

9. המסר שמאחורי הלבוש.

תזכור שמעבר להופעה הנעימה, כשבחור מגיע לדייט מושקע, הוא בעצם משדר אמירה ברורה לבחורה:

'השקעתי עבור הדייט הזה! אני יודע שגם את השקעת ואני מעריך את ההשקעה והזמן שלך ולכן גם אני על זה'.

10.זהירות, 'מביכים'.

כשאתה אוכל כל מיני דברים בדייט, תדאג מראש שלא יישארו לך סימנים של 'מביכים' (מביכים למי שחי בלה-לה-לנד ולא ממש יודע, אלו הדברים האלו שנתקעים לכם בין השיניים והם... פשוט מביכים).

קיצר, בחורים!

הגיע הזמן לצאת מהעולמות של האופנים וחיות הקודש ולנחות בעולם הדיאודורנטים והאפטרשייבים.

או אם תרצו לסכם את הכול במשפט אחד:

"ניחוח טוב הוא שפה ללא מילים, העוטפת את הנוכחות בקסם ומדברת ישירות אל הלב."

כן, גם אל הלב של הבחורה שאמורה לשבת הערב, ממש מולך.

(אבינועם הרש, נראה לי שבעקבות הפרסום הזה)

וואי חשוב ממשזיויק
כלכך נכון וחשוב😊Shandy
מדהים תודה, עכשיו אפשרשפלות רוח

לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?

ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?

למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?

 

 

איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏

במידה והיה לך טוב בקשר למעט "זה" לא מוטב היהדג כחול

בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?

אוח, כמה שהייתי רחוק מזה פעםמחפש אהבהאחרונה

הלוואי הייתי שומע את זה אז

גבריםכְּקֶדֶם

אתם צריכים ללמוד איך להיישיר מבט

 

 

צודק… להרים את העיניים למעלה, להביט קדימהפ.א.
באיזה הקשר אתה אומר את זה?שפוי

בשיחה עם בחורה? בחברותא? בשולחן שבת כשאתה מדבר עם אחותך? סתם בהליכה ברחוב? 

נראה לי שלמדתי את זהadvfb
תסביר את עצמךזית שמן ודבש
מה הפשט? באיזה הקשר?דג כחול

אני אמנם לא מיישיר מבט

אבל אני שם לב שאני חריג בזה..

שאר הגברים שאני מכיר נורמלים בהיבט הזה.


לכן הפנייה לגברים כאילו שאת תופעה הפתיעה אותי..

כמאמר הסיפורנקדימון
שמסתבר שיש לו לפחות גרסה אחת נוספת בבודהיזם.

"מוטב שתסתכל עליה ולא תחשוב עליה, מאשר שלא תסתכל עליה ותחשוב עליה בלי הרף"

רב הנסתר על הגלוימחפש אהבהאחרונה

זו שאלה שכדאי להרחיב יותר מה מטרתה.

בינתיים זה נשמע מהחלל הפנוי..

אולי יעניין אותך