אבל החלטתי שכרגע כל עוד אני לא צריכה חבל לקנות...

החיים גם יותר קלים כשלובשים טישרט במקום חולצה ארוכה וחמה, החיים יותר קלים כשאפשר להדליק אור בשבת...
ברור שהחיים יותר קלים בלי מגבלות, השאלה לאן הם מובילים אותנו.
אני לא רוצה להפוך לרובוטית שיודעת ללחוץ בקלות על המסך, אני עדיין רוצה להישאר בשליטה ולא להתמכר. למרות שזה יותר קל.
 

מי שמרגיש שהוא מספיק בוגר והוא לא יתמכר ולא יבזבז את זמנו (לצערי אני לא בקטגוריה הזאת) יכול להרשות לעצמו לקנות

ולשים לב מה הוא עושה איתו

קודם כל, יישר כוח על השאלה. יש כאלו שכשיש להם התלבטות הם נוטים עם ליבם ולא בוחנים האם זה יצר הרע או יצר הטוב, האם יגרם מזה רע ונזק או טוב ותועלת.

כל מחשבה שיש לאדם עדיף שלא יעשה אותה ע"פ נטיית בטנו וליבו, ככתוב: "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם..." אלא להשליט מוח על הלב, להפעיל שיקול דעת ואם צריך גם להתייעץ עם אנשים אחרים, ולחשוב האם זה באמת טוב או שסתם "בא לי". הרבה פעמים אנחנו זורמים, יאללה, מה יקרה, מקסימום...מקסימום. ולא חושבים מה יקרה, למה, כמה, ואיך. זאת אומרת, אדם צריך לעשות את כל השיקולים ולקחת בחשבון את כל הדברים שיכולים לקרות. מכיוון שזה מצב חדש שהאדם לא רגיל אליו והוא ידרוש ממנו התנהלות קצת שונה, הוא צריך לחשוב על כל הסכנות העלולות לצוץ ואיך הוא פותר אותן ומתמודד איתן, וגם אם בסופו של דבר הוא יחליט לקנות סמארטפון, אין דומה בן אדם ש"זורם" וקונה סמארטפון, בלי לחשוב על ההשלכות ועל הדברים שיתגלגלו מכך, שזה מתכון להדרדרות, לבין בן אדם שמתוך שיקול דעת נכון ושלם הגיע להחלטה שהוא יכול להיות עם סמארטפון ולהתנהל איתו נכון בלי שהוא יכבול אותו ובלי שידרדר אותו ובלי שיהיו לו סכנות, זה שונה לגמרי, אחרת לגמרי, כמעט כמו ההבדל בין מישהו עם נוקיה למישהו עם סמארטפון, שני עולמות שונים.

באופן כללי, אני ממליץ בכל אופן להתייעץ עם אנשים אחרים אחרי שעשינו חושבים עם עצמינו והגענו לכיוון מסויים, כדי להיות ודאים. לא כי אנחנו לא מספיק בטוחים בעצמינו. אלא כי הרבה פעמים מכיוון שהאדם "נוגע בדבר" ויצר הרע שלו יכול לבלבל אותו ולגרום לו לחשוב שזה באמת טוב למרות שזה לא טוב ולסמא את עיניו מלראות את הרע, וגם אם היה פה שיקול דעת השיקול דעת לא אמין במאת האחוזים, כמו שאי אפשר לקבל עדות מקרוב משפחה. לכן צריך מישהו מבחוץ שיראה את הדברים ואת המצב ויגיד לאדם מה הוא חושב ואיך הוא רואה, ואז אחרי שהאדם קיבל התייעצות מבחוץ הוא יכול להיות בטוח הרבה יותר שההחלטה שלו נכונה, במידה והוא צידד בהחלטתו, או שהוא צריך להטיל ספק בהחלטתו ולבחון מחדש את השאלה, במידה והוא פקפק בהחלטתו.

בקיצור, כל מקרה לגופו, העיקר לעשות רצון ה'...!!

נכון שזה ממכר ומבזבז זמן אבל לדעתי היתרונות גוברים על החסרונות
המוביט שממש עוזר,
דרך תקשורת הרבה יותר טובה עם העולם
המצלמה
תפילון
 

איך להשתמש נכון בסמארטפון ולא להישאב אליו?

https://www.makshivim.org.il/answer?id=1107971

כמה זמן כדאי להקדיש לגלישה בסמארטפון? והאם יש עצות לדברים שאפשר למלא בהם את הזמן?

https://www.makshivim.org.il/answer?id=961147

אפליקציה להגבלת שימוש בטלפון ותוכנות סינון

https://www.makshivim.org.il/answer?id=1113524

אפליקציות מומלצות להגבלת זמן השימוש בטלפון

https://www.makshivim.org.il/answer?id=1111848

מוזמנת מאוד לדבר איתנו בנושא בכוכבית 8298 

זה לא קשור דווקא ל"בגרות".

יש הרבה סכנות בטלפון חכם, שקשה לשים לב לכולן.

גם אנשים בוגרים נופלים ברשת הזו.

אז תכל'ס עדיף שלא.. אבל אם ממש צריך, אז זה מה שיש..

אגב, אם יש צורך אולי כדאי לקנות מחשב ולא סמארטפון (כי מחשב לא זמין 24/6).

[גילוי נאות: היה לי פעם סמארטפון, היום אני עם נוקיה]

על מנת שיגבילו את משך השימוש באפליקציות שמסיחות את הדעת (דפדפן, רשתות חברתיות וכיו"ב).

Google Family Link – דף הבית

בגדול, סמאטרפון הוא דבר מאוד שימושי. במקום לסחוב מצלמה, מפות, סידור, ספרי קודש וקריאה, יש בו הכול.

משתמשת בנוקיה

אם חשוב לך הוואטסאפ יש נוקיות היום עם וואטסאפ

ואם כבר סמארטפון אז כשר בלי אינטרנט

אם כי אני לא בדיוק יודע איך עושים את זה.. אבל שמעתי שהאופציה קיימת.

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות