ולי אין שומדבר חדש להגיד על שמירת נגיעה, הכל התורה כבר חזרה והבהירה.
כמובן שעל קושי יש לי הרבה מה להוסיף, אבל על הליגיטימיות כבר נראלי שברור לך.


אם את מתכוונת להתדיין על הנושא מהפן של הניסיון והקושי שבו- אשמח להרחיב.
 

אשמח שתרחיבי

כי מי אמר שתצליח? אבל זה יכול להיות אפשרי. 
וברור שזה לא רצון ה' בכל מקרה. אבל זה אפשרי )

ואוו חרשתי על הנושא הזה, אם את רוצה בפרטי בשמחה רבה!

אין דרך שגם יהיה לך חבר וגם לא יקרה כלום..

בהתחשב בכך שתכל'ס אסור לו להסתכל על היופי שלך..

ובלי לדבר בכלל על ריבוי שיחה עם האישה..

אם היה מדובר למטרות חתונה בטווח הקצר, אז סבבה לגמרי.

אבל זה לא המצב שאת מתארת..

שמעי..

יש משיכה חזקה מאד בין שני הצדדים.. 

ככל שיש יותר קרבה אז המשיכה היא יותר חזקה

פעם עליתי על טרמפ עם בחורות מהעולם החילוני והם שאלו אותי ותחברות שלי איך זה לשמור נגיעה ושזה בטח ממש קשה

אז אמרתי להם שזה לא קשה לנו כי אינלנו ממי לשמור
אם היה לנו בנים בכיתה או בשבט אז זה באמת יכול להיות מאד קשה

וכשזה חבר (או אפילו 'ידיד קרוב'.. חח ביטוי מגוחך בעיניי אבל נו שוין) אז מאד מאד קרובים אחד לשני

והמנהלת שלי תמיד אומרת שאם לוקחים שני מגנטים ומקרבים אותם מאד מאד אחד לשני אז אין, הם נצמדים מעצמם..
ככה זה בעולם

וחוצמיזה אני חייבת להגיד לך שההלכה זה הדבר הכי מתוק בעולם ואנחנו לא מספיק מכירים אותה
את יודעת שהלכתית גבר לא יכול לשאול אישה מה שלומה..? את רוצה חבר שלא יתעניין בשלומך? לי זה נראה מבאס

ואת יודעת שגבר צריך לשמור עיניים מבחורה לא צנועה? ואני לא יודעת אם את צנועה או לא. (מספיק פתח צוואר לא מספיק סגור, זה עברה בשבילו.. וגם בשבילך שאת לא מספיק צנועה..) 
אבל יודעת מה,
גם אם את יכולה להעיד על עצמך שברוך ה את זוכה להיות בת ישראל קדושה וצנועה לגמרי (ומותר לו לראות אותך)
אז אם כשהוא רואה אותך הוא נהנה מזה, אז זה אסור. אפילו שאת צנועה..
ובדרך כלל בחור נהנה מלהסתכל על חברה שלו גם אם היא צנועה.. 

ואז נגיד אתם מחליטים שאתם חברים אבל הוא ישמור ממך עיניים, זה מתסכל להיפגש עם בנאדם וגם לא לגעת בו וגם שהוא לא מסתכל עלייך.. תנסי פעם לדבר עם חברה ולומר לה לבהות ברצפה.. זה לא נחמד.. אפילו אם את יודעת שזה לא מכוונה רעה..

ושמעי, גם אם מצליחים לשמור נגיעה, אז זה מאד קשה.. וחבל סתם להכנס לקושי הזה. זה משבשב תמח

ותקשיבי.. ברגע שיש לך חבר, הראש שלך מעופף ואת כבר לא איתנו.. 
את עדיין תמשיכי לחשוב על חברות ועל מבחנים ועל הסניף..
ויודעת מה?
אני יגלה לך סוד
אפילו על ה' את יכולה לחשוב, ואולי אפילו תעשו ביחד חברותות ותתחזקו ביחד.. אבל אין אין זה לא אותו דבר.
כי הרבה מהכוחות שלך את תשקיעי בקשר הזה ואת כל הכוחות האלה היית יכולה להשקיע במקום זה בעבודת ה' שלך..
זה בזבוז כח.

ופה מגיעה השאלה, מה? אז מי שהוא נשוי הוא בעצם עובד את ה פחות? כי הוא משקיע הרבה כח בזוגיות ואת הכח הזה הוא יכול להשקיע בעבודת ה' במקום...?! אז זהו זה שלא. כי על זוג נאמר 'שכינה ביניהם'. זוגוית של בעל ואישה היא משולשת. היא עם ה' ביחד. אבל זוגיות שבין חבר וחברה אין בה שכינה.. והכוחות שמושקעים בקשר מבזבזים מהכוחות שאפשר להשקיע  

יעניין אותך הרבה מאד מה הוא יחשוב על כל צעד ומילה שתגידי, ולא תאפשרי לעצמך לחיות בחופשי ובזורם.. למרות שלא תשימי לב לזה אולי. אבל זה ככה
פתאום כשיהיה לך בערב משעמם, יהיה לך בא להפגש איתו הרבה יותר ממה שיהיה לך בא להפגש עם חברות.. ובאסה. ממש.
עכשיו זה הזמן להשקיע בחברות.. כשתתחתני זה מאוחר מידי.. את תכנסי למעגל של בעל וילדים וזה מורכב יותר

ואם זה חבר לחתונה, אז תדעי שבדכ בסוף לא באמת מתחתנים. וסתם באסה על זה שחיית באשליה עד רגע הפרידה.
ואם כן מתחתנים אז בדרך כלל זה עם מלא חספוסים. כי או שנגיד בניתם את עצמך ביחד בשביל הבית הזה, ובעצם בנית את עצמך לפי מי הוא והוא בנה את עצמו לפי מי שאת וזה ממש לא טוב.
צריך שכל אחד ייבנה בעצמו ויעבור ת'גיל הזה לבד, ואז כשהוא יהיה גדול וירצה להתחתן אז הוא יחפש מישו שמתאים לו. לא הפוך. לא מחפשים מישו כשקטנים ואז גדלים לפי מי שהוא..
כשבנאדם חי לא את מי שהוא זה עושה לו מליוני סיבוכים.. קטנים וגדולים. באמת..

ואם זה לא חבר לחתונה, אז בשביל מה? תבדקי מה החוסר שאותו את רוצה למלא, ותנסי למלא אותו בדרך אחרת.
אם את מחפשת אהבה למשל, אז זה לא בושה.. זה טבעי וביננו כולם מחפשים אהבה.
תמצאי איך למלא את זה. אם את מחפשת הקשבה אז גם. כנל.. 
וברור שגם יש רצון של היצר הרע. שאותו לא כדאי למלא.. היצר הרע גם לו יש רצונות.. 
בדרך כלל הוא תופס טרמפ על רצונות טובים כמו נגיד רצון להרגיש אהבה ואז מנסה בכח הרצון הטוב להכשיל אותך, אבל לפעמים הוא גם סתם רוצה נטו רוע, בלי רצון טוב. אז אם את נתקלת ברצון שהוא רק לא טוב אז אותו אל תמלאי. איתו תתמודדי. זה יכול להיות קשה, ואפילו מאד. אבל ה' רוצה שנלחם בשבילו וגם את רוצה שיהיה לך טוב ואת לא רוצה לספק את הרצונות הלא טובים שלך, אז כדאי לך להלחם בהם.

אם לא את היחידה שמפסידה.

ובעצם, לא היחידה...

יהודי, כל פעולה קטנה שהוא עושה משפיעה על כל העולם.. 
אז יכולה להשפיע על הגאולה של כל עם ישראל בלי לדעת..
כל התגברות פיצית שלך, תכווני שתהיה לקירוב הגאולה..

מקווה מאד שקראת כי וואלה השקעתי חח יאלה יום שמייח ובהצלחה בהכל

מוזמנת להגיב ולסתור אותי חופשי.. או סתם להתייעץ עוד

כי אז כבר רגילים למשיכה מגיל צעיר יותר?

כמו שאני לא יודעת מה המשיכה בחברה מעורבת- פשוט בגלל שלא גדלתי שם

אבל מה שאתה מנסה לצייר זה מאד לא נכון, אולי אין עוצמות של משיכה כמו בחברה שמורה (אני לא בטוחה בכך בכלל, רק זורמת עם הרעיון שהעלית) אבל היא עדיין קיימת כי אנחנו אנשים, ואולי זה שמתרגלים למשיכה זה הדבר העצוב, אני לא רוצה להתרגל למשיכה לגבר שהוא לא בעלי, אני חושבת שלהישמר מחברה מעורבת זה יותר שקול כי אז פרקטית פשוט פחות קל לחטוא, ברגע שאמא יודעת שאתה מסתובב עם בנות וזה לגיטימי בעיניה מה ימנע ממך להיות בזוגיות מטופשת? אם אתה גדל מגיל צעיר על הרעיון שחברה מעורבת זה דבר אסור ולא נכון בכלל אז גם אם אתה חוטא אתה יודע שאתה טועה וזה לא לגיטימי, יש לך פחות לגיטימציה מהסביבה.

אנשים תמיד יפלו ויחטאו.

המשחק הוא הלגיטימציה לחטא בין במישרין ובין בעקיפין. 

כשאתה מראה לילד הורמונאלי שזה בסדר להסתובב עם בחורה, זה לא פייר, זה הבאה לידי ניסיון.

דבר ראשון, ממש לא נכון.

לצערינו אפשר לראות כמה אנשים שאינם שומרים נגיעה בתנועות הנוער המעורבות והחברה המעורבת.

לא שחלילה בא ללמד אותם לכף חובה, זה מאוד הגיוני, לא שהגיוני לחטוא, אבל זה מאוד הגיוני שבן אדם שחי בחברה מעורבת לא יצליח לשמור נגיעה, ואילו בחברה נפרדת יצליח.

אני אישית חי בחברה נפרדת מגיל קטן, ואני יכול להגיד לך שאף פעם לא היה לי נסיון בשמירת נגיעה, אפילו לא נסיון קל.
למה? כי אני פשוט לא נפגש עם זה, וזה באופן טבעי אני מבין שזה אסור ולא טוב.

עכשיו, בחברה נפרדת לא מנסים לצייר ציורים שלא במציאות, ולא חיים בסרט. בדיוק ההיפך. מי שחי בחברה מעורבת הוא משלה את עצמו שהכל בסדר וככה זה טבעי, אך התורה מלמדת אותנו שמצב כזה יכול להביא לידי קלות ראש ושחוק וקלות ראש מרגילים את האדם לערווה, כמו שכתוב, ואפשר להיווכח במציאות, כמו שאמרתי.

עכשיו, גם אם יש שמירת נגיעה, שזה לא המציאות כ"כ לצערי, אבל גם אם יש שמירת נגיעה, זה לא פותר את כל הבעיות.

יש הרבה דברים שיכולים לבוא לאדם, דברים רעים, שאינם קשורים לשמירת נגיעה או לא.

ובכלל, זו פריצות ואסור לו לאדם להכניס את עצמו למקום סכנה שלא לצורך, וגם אם עמד בנסיון, נקרא פושע.

גם בבית המקדש, בהתחלה הגיעו למצב לא טוב של קלות ראש, אז עשו מחיצה, ואחרי זה, כשגם זה לא עזר כי עזרת נשים הייתה למטה מאחורי עזרת הגברים עשו עזרת נשים מוגבהת, כדי שלא יבואו לידי קלות ראש.

וכל המפגשים והסביבה זה דבר עם הוואי חברתי שקשה להגיד שהוא ענייני ובלי צחוק וכו'...ואם זה כך, המצב בעייתי, שהרי אפילו רק דיבור בין בנים לבנות צריך שיהיה לצורך, וגם אז אסור להרבות בשיחה.

ושלא נדבר על בעיות ייחוד שנוצרות, שזה איסורים הלכתיים מוחלטים שאסור אפילו לרב גדול לעבור עליהם, כי "אין אפוטרופוס לעריות".

נכון, שהרבה פעמים מכיוון שהאדם כבר התרגל למצב הנורא הזה, הוא לא יבין מה הבעיה. אך זה לא אומר שזה טוב. ההיפך, מי שלא מבין מה הבעיה זה מכיוון שהוא במצב יותר ירוד, כמו עובד בזבל שכבר לא מריח ריח מסריח ולא מבין מה הבעיה בו, דווקא הטהרה והשמירה על הצניעות הרבה פעמים באה עם ההבנה מה בעייתי.

עכשיו, אני לא אומר עכשיו לפסול את כל תנועות הנוער המעורבות, יש סניפים מסויימים שכן שומרים על הדברים האלו, ולמרות שזה גבולי הלכתית (אם אכן לא עוברים על אף איסור) הרבה פעמים כדאי לפתוח כדי שלא יהיו דברים יותר חמורים, אך כל ההיתרים האלו אסור לשכוח שהם היתרים בגלל המצב הקיים, זה בדיעבד, ואף רב (חוץ מאחד, אבל זה כבר לא מפתיע עם כל שאר הדעות שלו, והוא לא משתווה לכל הדעות של גדולי ישראל, מה לעשות...) לא אומר שתנועות נוער מעורבות זה לכתחילה, ממש לא, ברור שעדיף שתהיה הפרדה ושמירה על צניעות.

הרב אליעזר מלמד לדוגמא (כן, @נשמה כללית, הוא אומר את זה...) אומר שבאירועים צריך ישיבה נפרדת, ורק אם מדובר במשפחות על כל שולחן, אך סתם ככה לא יושבים מעורב. זאת אומרת, אפשר לראות, שכל הרבנים, מן הקצה השמרני יותר עד הקצה הליברלי (חוץ מאחד ממש קיצוני ליברלי שאומר לא כך, אבל שוב, אין ממנו הוכחה מהי ההלכה ואי אפשר לסמוך על דעתו בעניין הזה, למרות הגדוּלה שלו בתורה וכו'...וכו'...) אומרים ככה.

מי שמתיר את החטא והופך אותו ללגיטימי זה הכי נורא שיש, וזה מקפיץ את רמת החומרה של החטא הרבה יותר. (זה שמעתי מפי הרב שרקי שליט"א בכבודו ובעצמו...). אתן גם דוגמא מדברי חז"ל לדבריי, כתוב שדור המבול נגזר דינו למבול על זה שכתבו כתובות לחיות. זה שעברו על איסורי עריות נוראיים זה נורא ומעוות, אך לא על זה נגזר דינם, אלא על זה שכתבו כתובות, שזה היה מאושר בחוק, וכן סדום, נגזר דינם להיחרב מכיוון שהם שמו בחוק את האיסורים, וזה שעברו עליהם לא נגזר דינם. אם בן אדם עובר על חטא זה נורא, אבל הרבה יותר נורא אם הוא נותן לזה לגיטימציה, גם אם עבר פחות עבירות. וכן ראשונים שנגלה עוונם, נגלה קיצם, אחרונים שלא נגלה עוונם לא נגלה קיצם. זאת אומרת, מכיוון שבבית המקדש השני הם חשבו שהם צדיקים ולא ידעו שחטאו, הגלות נמשכה כ"כ המון שנים, ואילו הראשונים שידעו שהיו חוטאים, למרות שזה שלוש עבירות החמורות שבתורה שצריך למסור עליהן את הנפש, הגלות שלהם הייתה שבעים שנה, הרבה הרבה פחות מהגלות של השניים. למה? כי הם הכירו בחטא, לעומת השניים שלא ידעו את המצב וחשבו שזה לכתחילה מה שהם עושים והם צדיקים.

וכמו שאומרים, חצי ממהלך התשובה זה קודם כל לדעת שחטאת. (מן הסתם זה מופיע איפשהו אבל לא יודע בוודאות אם זה מופיע ואם כן לא יודע איפה...).

בקיצור, אכמ"ל. ודו"ק.

אני אישית לא נפגשת כי חושבת שמוקדם אבל גם כדאי לשים לב שאם בכל זאת את רוצה, שזה לא יהיה במקום חברות. שזה לא ימלא לך את העולם, כי יש כל כך הרבה דברים לעשות בגיל הזה! כל כך הרבה דברים שיש לך לעשות חוץ מזה! כמובן כרגע... עוד כמה שנים בעז"ה תתחתני ויהיה לך את כל הזמן שבעולם 

זה זמן של בניין האישיות העצמי ופיתוחו, לא זמן של של חתונה, שני חצאים משלימים אחד את השני, אך רבע ועוד רבע לא שווה שלם, זה זמן לבניין אישי פרטי וחבל להכניס אליו עוד מישהו צמוד.

וחבל על הלב השבור והזכרונות אחרי זה בחתונה, כ"כ הרבה זוגות עם לבבות שבורים יצאו מהדברים האלו, פשוט נורא...

יש מלא רבנים שמאריכים בעניין הזה, אפשר לראות באתר ישיבה, ולשמוע את הרב יוני לביא שמדברים על זה...

ממש כמו אחים.

לערבב בין המרחב הציבורי למרחב האישי זה לא מגדר הצניעות.

מה שמוצנע בתוך המשפחה, מותר. יצר העריות בתוך המשפחה הוחלש, יצר לשאר האנשים לא.

אי אפשר לערבב ולהשוות את שני הדברים.

זה טבעי ובריא שיש משיכה, אך לקחת אותה למקומות לא רצויים זה לא רצון ה'.

גם אם תלך לפסיכולוג שאיננו אדם דתי הוא יכול לומר לך שאי שמירת נגיעה בריאה וטבעית והכל טוב, זה לא אומר שזה רצון ה' מאיתנו.

יש כוחות שהקב"ה נתן לנו, ואנחנו צריכים לממש אותם בזמן הנכון, בדרך הנכונה, עם האישה הנכונה, ולא חלילה לחיות בחוסר צניעות.

מי שגדל בחברה נפרדת, דווקא יודע יותר לשמר את הכוחות שלו ולתת אותם במקומות הראויים והנכונים ולהיות צנוע ולא לחיות במצב שהכל פתוח.

דווקא האמת והכבוד האמיתי לאשה והמיוחדות של הקשר ניתנת כאשר יש הפרדה, כשיש הרחקה, ורק לצורך חתונה יש קירוב וחיבור, דווקא אז זה הופך ממשהו חיצוני וסתמי, ממשהו פחות משמעותי, למשהו בעל ערך מיוחד וטהור ואמיתי.

רגשות סוערים אינם בהכרח דבר רע, זה מראה על מצב טוב, ומי שחי בחברה נפרדת מגיל קטן למרות הרגשות הסוערים הוא יכול לשלוט בעצמו, וחבל שבגלל טענה של "אולי יהיה מצב לא טוב בעתיד" אז נתיר איסורים ונחיה בחוסר צניעות, אין כזה דבר.

והמפתח הוא רצון ה', אלו מילות המפתח. אינני חושב שאתה מאמין לעצמך שזה רצון ה', ואם כן אז תביא הוכחות מהתורה ומחז"ל איך רואים את זה, במקרה אני קצת מכיר מקורות בנושא הזה, אז כנראה שאני מכיר את המקורות ואינך צודק, אבל אתה מוזמן לנסות.

ותעיין בדבריי בהמשך....

ושוב, להגיד שזה לכתחילה כמו שאתה מנסה לטעון אין לזה אף שורש, ואין לזה יד ורגל בתורה הקדושה, אם אתה רוצה להגיד שבדיעבד במקרים ספציפיים ניתן לחיות בחברה מעורבת ובלי קשר יש לזה יתרונות, יכול לשמוע, אם כי גם על זה לא מסכים, כי אני לא רואה את זה בתור יתרון, ממש לא, אבל על זה אפשר להתווכח, אבל לכתחילה לא שערום אבותינו ואין לזה לא טעם ולא ריח של תורה ואין רוח ההלכה ורוח חכמים נוחה מהדברים הללו, ובצער ובכאב גדול הם פותחים סניפים של בנ"ע כדי למנוע דברים אחרים, אך כל זה בדיעבד.

הסיכוי של האדם לחטוא [אפילו במבט אחד, שחוק וקלות ראש או ריבוי שיחה] עולה דרסטית בחברה מעורבת.

נכון, המשיכה בחברה נפרדת גדולה יותר [מה שעלול לגרום לנפילה ברגע שבו יהיה בנוכחות בנות, דבר שצריך לפתור]- אבל אולי זה חלק מהקטע: שהמשיכה בין הגבר לאישה תישאר חזקה, מה שיוביל לחיזוק הקשר העתיד לבוא בינו לבינה..

תגובה מתומצתת, תודה.

וממש נכון, במיוחד הסוף.

לכל מי שענה

חיזקתם!!

תשאלי את עצמך מה את חושבת

מה את מרגישה

מאיפה השאלה הזו הגיעה בכלל?

מה את מנסה להשיג בקשר כזה?

מה חסר לך?

התשובות יכולות להפתיע אותך.

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות