היי כולן,
כשעברתי למחלקת יולדות אחרי הלידה, חמותי התקשרה לברך מזל טוב והודיעה כי הם יגיעו לבקר ביום רביעי שאחרי חג הסוכות.. כלומר שבוע מהשחרור..
הם גרים מרחק של שעה וחצי נסיעה מאיתנו, בלי רכב. לכל הלידות הם הגיעו בתחבצ או מונית ספיישל.
בכל אופן, אחרי הלידה הנוכחית הם לא הגיעו לבקר בביח. למרות שידעו שילדתי ביום שני לפני 8 בבוקר.. היה להם את כל היום או למחרת להגיע לבקר.. הם לא עובדים או משהו כזה. הם בבית.
אממה,
שוב התקשרה חמותי, הפעם שבוע אחרי הלידה, ביום שני ערב חג סוכות. התקשרה לבעלי לומר לו שהם רוצים להגיע לבקר ביום רביעי אחרי החג, בעוד יומיים. עם אחותו הנשואה ובעלה ו3 הילדים שלה.
(לבעלה של אחותו יש רישיון אז הם מצאו רכב גדול שיכול להביא את כולם..)
בעלי אמר לאמא שלו שפחות מתאים לנו כרגע, שאני עדיין במיטה ומניקה כל היום, בכל זאת תינוקת בת שבוע, ואני שבוע אחרי לידה.. וקצת לא מתאים..
אז אמא שלו שאלה- מה, אתה לא רוצה שנגיע??
אמר לה- חלילה, פשוט לא מסתדר כרגע.
אז היא שאלה מתי כן? אולי בחמישי? או בראשון לפני חג שמחתורה? פשוט עכשיו יש לנו הזדמנות להגיע השגנו רכב גדול...
אמר לה שלא מתאים עדיין.. ושנעדכן..
הסתיימה השיחה,
בעלי ואני דיברנו.. יותר נכון, הוא אמר אני לא מבין, את שבוע אחרי לידה, רוצים להגיע כל הפמליא, מילא רק ההורים שלי אבל למה גם אחותי ובעלה וכו.. ההורים יכולים להתנייד בתחבצ, נכון שאולי יותר נוח בטרמפ עם כולם יחד, אבל לנו זה לא מסתדר להכיל ולארח כרגע מלא אנשים.. אמר לי מי יישב איתם ויארח אותם? אני מטפל בילדים ואת בחדר.. ותכלס הוא צודק.. חוץ מזה שאין לנו קשר בכלל אבל בכלל עם אחותו. אין דיבור. לא כי קרה משהו חלילה. פשוט הם טיפוס כזה...
כמו כן, אמר שהם סגרו על עצמם בזה שהם לא רוצים שנגיע אליהם לשבתות וחגים, זה מצמצם את אפשרויות ההגעה אליהם והמפגשים המשפחתיים בכלל. כי בתכלס, הם אנשים לא עובדים, לא סיעודיים חלילה, יושבים בבית, חמותי שומרת על הנכדה הקטנה בת 5 חודשים. אז כאילו נולדה לך נכדה עכשיו, מהבן הבכור שלך, קשה לבוא לבקר כשהם מאושפזים במחלקת יולדות? זה יותר נוח, ביקור קצר עם שעות ביקור ידועות, לא מלא זמןןן מהבוקר עד הערב.. אז כאילו הם סגרו על עצמם, למה אנחנו צריכים לבוא ולהתאים את עצמנו לביקור שלהם? שיבואו כאמור מהבוקר עד הערב.. כי הם לא יעשו הרי נסיעה עד אלינו עם כולם בשביל שעה שעתיים..
בנוסף, אנחנו לא מוזמנים אליהם לחגים ולשבתות.. רק להורים שלי.
אחותו למשל, כן מוזמנת להורים שלה מן הסתם. אפילו שהיא עם 3 ילדים. אנחנו לא, קשה להם לארח אותנו.
אז בעלי גם הסתכל על זה- בזמנים הכי קשים שלנו, אנחנו הולכים רק להורים שלך, רק הם תמיד מזמינים אותנו ועוזרים עם הילדים ועוזרים בכלל מכל הבחינות אז למה אני צריך עכשיו לארח אנשים שאין לנו קשר איתם, שלא יודעים בכלל מה איתנו ולא מכירים אותנו ואת הילדים?!? רצו לבוא לבקר, שיבואו למחלקת יולדות לאיזה שעה שעתיים וזהו.. בלי טירחה יתרה.
רצינו להגיע אליהם לשבת לפני 3 שנים, ואמא שלו אמרה שלא מתאים להם. מאז עד היום לא מתאים להם. אז יוצא שאנחנו מתראים פחות. פעם בשנה וגם זה בקושי. הילדים לא מכירים. חוץ מהגדולה שלנו שעוד מעט תחגוג 7, היא מכירה אותם. השאר לא.
הם מזמינים אותנו להגיע בימי חוהמ לביקור קצר אבל קשה עם הנסיעה הלוך וחזור באותו יום עם ילדים קטנים ופקקים. יצא לנו פעם אחת 5 שעות נסיעה אם לא 6 שעות. פשוט לא מתחשבים.
חוצמיזה שאחרי הלידה לא היה לנו כלום בבית מבחינת קניות. ממש כלום לאירוח! לא היה נעים לארח במצב כזה. אחותו אמרה מראש אל תכינו לנו משהו במיוחד, אנחנו נביא איתנו. אבל מניסיון העבר ראינו שהם לא יודעים להתארגן על זה..מבחינת כמויות. הכל אצלם במזעריות.
בעלי אמר אני לא מוכן להזמין פיצות בשבילם. אין מצב. מבחינה כלכלית.. פעם יצא שעשינו קנייה בשבילם לעשות על האש והם לא הגיעו בדקה ה90.. מצאו רכב להשכיר אבל היה להם יקר מידי. ולא היה אכפת להם כל הטירחה שטרחנו עד השעות הקטנות של הלילה עם הילדים הקטנים..
אציין כי אני וחמתי לא בקשר טלפוני, פשוט כי היא טיפוס שאומר אחד בפה ואחד בלב אז חבל על זמן השיחה.
אז כרגע יצא שהם עדיין לא באו לבקר, אנחנו גם לא בלחץ על זה. מצידנו שלא יגיעו, הם לא חופרים על זה.
אמרנו שנראה אם הם יתקשרו עוד פעם בעתיד נראה מה יהיה המצב ולפי זה נחליט.
זה עומד כאילו על הלב, עניין הביקור מצידם. לפחות מהצד שלי. אולי לבעלי לא..
שיתפתי חברה, היא הייתה בדעה שלא משנה מה, זה ההורים שלו וחייב לתת להם להגיע לבקר. אמרתי לה דאין בעיה שיגיעו, אבל לא בכמות האנשים הזו, ולא שבוע אחרי לידה. נראה לי הגיוני...
הייתי חייבת להוציא פה.. פשוט עומד לי על הלב כבר יותר משבוע..
תודה למי שקראה🙏
כשעברתי למחלקת יולדות אחרי הלידה, חמותי התקשרה לברך מזל טוב והודיעה כי הם יגיעו לבקר ביום רביעי שאחרי חג הסוכות.. כלומר שבוע מהשחרור..
הם גרים מרחק של שעה וחצי נסיעה מאיתנו, בלי רכב. לכל הלידות הם הגיעו בתחבצ או מונית ספיישל.
בכל אופן, אחרי הלידה הנוכחית הם לא הגיעו לבקר בביח. למרות שידעו שילדתי ביום שני לפני 8 בבוקר.. היה להם את כל היום או למחרת להגיע לבקר.. הם לא עובדים או משהו כזה. הם בבית.
אממה,
שוב התקשרה חמותי, הפעם שבוע אחרי הלידה, ביום שני ערב חג סוכות. התקשרה לבעלי לומר לו שהם רוצים להגיע לבקר ביום רביעי אחרי החג, בעוד יומיים. עם אחותו הנשואה ובעלה ו3 הילדים שלה.
(לבעלה של אחותו יש רישיון אז הם מצאו רכב גדול שיכול להביא את כולם..)
בעלי אמר לאמא שלו שפחות מתאים לנו כרגע, שאני עדיין במיטה ומניקה כל היום, בכל זאת תינוקת בת שבוע, ואני שבוע אחרי לידה.. וקצת לא מתאים..
אז אמא שלו שאלה- מה, אתה לא רוצה שנגיע??
אמר לה- חלילה, פשוט לא מסתדר כרגע.
אז היא שאלה מתי כן? אולי בחמישי? או בראשון לפני חג שמחתורה? פשוט עכשיו יש לנו הזדמנות להגיע השגנו רכב גדול...
אמר לה שלא מתאים עדיין.. ושנעדכן..
הסתיימה השיחה,
בעלי ואני דיברנו.. יותר נכון, הוא אמר אני לא מבין, את שבוע אחרי לידה, רוצים להגיע כל הפמליא, מילא רק ההורים שלי אבל למה גם אחותי ובעלה וכו.. ההורים יכולים להתנייד בתחבצ, נכון שאולי יותר נוח בטרמפ עם כולם יחד, אבל לנו זה לא מסתדר להכיל ולארח כרגע מלא אנשים.. אמר לי מי יישב איתם ויארח אותם? אני מטפל בילדים ואת בחדר.. ותכלס הוא צודק.. חוץ מזה שאין לנו קשר בכלל אבל בכלל עם אחותו. אין דיבור. לא כי קרה משהו חלילה. פשוט הם טיפוס כזה...
כמו כן, אמר שהם סגרו על עצמם בזה שהם לא רוצים שנגיע אליהם לשבתות וחגים, זה מצמצם את אפשרויות ההגעה אליהם והמפגשים המשפחתיים בכלל. כי בתכלס, הם אנשים לא עובדים, לא סיעודיים חלילה, יושבים בבית, חמותי שומרת על הנכדה הקטנה בת 5 חודשים. אז כאילו נולדה לך נכדה עכשיו, מהבן הבכור שלך, קשה לבוא לבקר כשהם מאושפזים במחלקת יולדות? זה יותר נוח, ביקור קצר עם שעות ביקור ידועות, לא מלא זמןןן מהבוקר עד הערב.. אז כאילו הם סגרו על עצמם, למה אנחנו צריכים לבוא ולהתאים את עצמנו לביקור שלהם? שיבואו כאמור מהבוקר עד הערב.. כי הם לא יעשו הרי נסיעה עד אלינו עם כולם בשביל שעה שעתיים..
בנוסף, אנחנו לא מוזמנים אליהם לחגים ולשבתות.. רק להורים שלי.
אחותו למשל, כן מוזמנת להורים שלה מן הסתם. אפילו שהיא עם 3 ילדים. אנחנו לא, קשה להם לארח אותנו.
אז בעלי גם הסתכל על זה- בזמנים הכי קשים שלנו, אנחנו הולכים רק להורים שלך, רק הם תמיד מזמינים אותנו ועוזרים עם הילדים ועוזרים בכלל מכל הבחינות אז למה אני צריך עכשיו לארח אנשים שאין לנו קשר איתם, שלא יודעים בכלל מה איתנו ולא מכירים אותנו ואת הילדים?!? רצו לבוא לבקר, שיבואו למחלקת יולדות לאיזה שעה שעתיים וזהו.. בלי טירחה יתרה.
רצינו להגיע אליהם לשבת לפני 3 שנים, ואמא שלו אמרה שלא מתאים להם. מאז עד היום לא מתאים להם. אז יוצא שאנחנו מתראים פחות. פעם בשנה וגם זה בקושי. הילדים לא מכירים. חוץ מהגדולה שלנו שעוד מעט תחגוג 7, היא מכירה אותם. השאר לא.
הם מזמינים אותנו להגיע בימי חוהמ לביקור קצר אבל קשה עם הנסיעה הלוך וחזור באותו יום עם ילדים קטנים ופקקים. יצא לנו פעם אחת 5 שעות נסיעה אם לא 6 שעות. פשוט לא מתחשבים.
חוצמיזה שאחרי הלידה לא היה לנו כלום בבית מבחינת קניות. ממש כלום לאירוח! לא היה נעים לארח במצב כזה. אחותו אמרה מראש אל תכינו לנו משהו במיוחד, אנחנו נביא איתנו. אבל מניסיון העבר ראינו שהם לא יודעים להתארגן על זה..מבחינת כמויות. הכל אצלם במזעריות.
בעלי אמר אני לא מוכן להזמין פיצות בשבילם. אין מצב. מבחינה כלכלית.. פעם יצא שעשינו קנייה בשבילם לעשות על האש והם לא הגיעו בדקה ה90.. מצאו רכב להשכיר אבל היה להם יקר מידי. ולא היה אכפת להם כל הטירחה שטרחנו עד השעות הקטנות של הלילה עם הילדים הקטנים..
אציין כי אני וחמתי לא בקשר טלפוני, פשוט כי היא טיפוס שאומר אחד בפה ואחד בלב אז חבל על זמן השיחה.
אז כרגע יצא שהם עדיין לא באו לבקר, אנחנו גם לא בלחץ על זה. מצידנו שלא יגיעו, הם לא חופרים על זה.
אמרנו שנראה אם הם יתקשרו עוד פעם בעתיד נראה מה יהיה המצב ולפי זה נחליט.
זה עומד כאילו על הלב, עניין הביקור מצידם. לפחות מהצד שלי. אולי לבעלי לא..
שיתפתי חברה, היא הייתה בדעה שלא משנה מה, זה ההורים שלו וחייב לתת להם להגיע לבקר. אמרתי לה דאין בעיה שיגיעו, אבל לא בכמות האנשים הזו, ולא שבוע אחרי לידה. נראה לי הגיוני...
הייתי חייבת להוציא פה.. פשוט עומד לי על הלב כבר יותר משבוע..
תודה למי שקראה🙏
תודה על התגובה!