אף פעם לא עשיתי מכך עניין... ולא ממש האמנתי בזה...
אבל עם כל ילד שנולד בחסדי ה' המרובים עליי, אני חוששת יותר ויותר מעין הרע.
הקב''ה השפיע עליי שפע אלוקי עצום של ילדים אחד אחרי השני, שלא לדבר על זה שהם מתוקים ויפים, נהיה לי קצת פחד להסתובב עם כל הארבעה הצוציקים יחד....
במיוחד יש מישהי שמלחיצה אותי, שהיא הרבה שנים נשואה ללא ילדים, ואני ממש מרגישה את התחושות שלה עוברות..... אני לא שופטת אותה כי אני לא במקום שלה ולא אוכל אף פעם לשפוט. אבל אנחנו חיים בקהילה קטנה, ביישוב קטן מאוד וכולם מכירים את כולם... היא ראתה אותי בחג ולא אמרה לי מזל טוב, לא שאני צריכה את זה, רק זה מראה שקשה לה... פעם הבת שלי עברה לידה ונגעה לה קצת בחצאית (בערך בת שנתיים היא הייתה) בבית כנסת, והיא בתגובה הצמידה את החצאית שלה לרגליים כאילו שלא יגעו בה . וזה ממש צרם... זה בלט לי שכל מה שנוגע לילדים היא אנטי. אני יודעת שהיא בטיפולים, והכי מבינה בעולם שזה קשה קשה קשה. אבל וואלה,מפחדת מעין הרע... ה' ישמור על האוצרות הקטנים האלה....
מה אתן אומרות?


