והפעם הנסיכה שונה, גם בצבע, גם בכמות השיער גם במשקל.
ומאז הלידה אני לא מפסיקה לשמוע "וואי, היא ממש יפה!! לא דומה לכם בכלל" (תודה באמת🙄)
" מאיפה הגיע הבלונד הזה??" "אתם בטוחים שהיא שלכם?" "בטוח שלא התבלבלתם בבית חולים??"
הגדילה לעשות חברה שאמרה לי שהיא הילדה הכי מוצלחת שלנו...
אוף. מה נסגר אנשים?!?!
זה הגיע לרמה, שאני, אמא חרדתית אחרי לידה, ווידאתי עם בעלי, חצי בצחוק, שבזמן של הבדיקות הוא כל הזמן ראה אותה. (הייתי איתה בביות מלא, אז חוץ מכמה דקות של הבדיקות הראשונות שהיא הייתה עם בעלי, היא הייתה צמודה אלי כוווווול הזמן...)
וגם, זה גרם לי להסתכל שוב על התמונות של הגדולים מהשבועות הראשונים ולהרגיש שיחסית אליה הם היו פחות יפים.. (למרות שעכשיו הם מהממים בעיני, וגם כשהם היו קטנים הם היו יפים ומושלמים בעייני.)
אני נאחזת חזק בכל אמירה של איזה דודה זקנה ש"האף שלה ממש דומה לאף של ×"
מתסכל. סתם פורקת.

