למדתי בישיבה בצפון ושם ראש הישיבה אמר במפורש שאסור לראות טלויזיה ולקרוא עיתונים ומי שרואה לא יכול להכנס לשיעורים שונים שלו.
האם גם בישיבות שלכם זה היה ככה? שממש אסרו לראות טלויזיה?
בבית שלי התחנכתי שכמו בהרבה דברים, פשוט צריך לעשות "סינון", ובישיבות התיכוניות שהייתי אפילו הרבנים (וראש הישיבה) ראו איתנו לפעמים כל מיני דברים. וזה עשה לי לא טוב שהוא ממש דרש להפסיק לראות טלויזיה, סרטים, יוטיוב ובעצם כל מה שקשור שזה בעצם כמעט כל המדיה חוץ מהדברים הדתיים שכידוע לא משתווים בשום צורה לעולם הרחב. הרגשתי שזה ממש צמצם לי את הנפש. אולי חודש חודשיים שלושה לא לראות לא יעשה כלום, אבל שנים שלמות שחולפות בלי כל המדיה, במיוחד למישהו שרגיל לזה מילדות - בשבילי זה היה ממש צמצום ובטח שלא עזר לי מבחינת לימוד תורה (נפש מצומצמת = לימוד תורה מצומצם).
האם גם בישיבות שאתם הייתם ממש דרשו את זה במפורש?
למען הסר ספק אני לא מדבר על לראות שעות רבות ו"לשרוף על זה את הזמן" אלא צפייה סבירה פה ושם.
ברור שבכך יש איסור חמור
)