שוב, אתה לא הבנת את מה שכתבתי.
אם תעיין בהודעתי ותתבונן תראה שלא סתרתי את רעיון הבחירה החופשית, אני מודע לדבר הזה ומי אני לחלוק על משנה מפורשת, אך זה לא סותר כלל את דבריי, ואני אסביר.
מה שאני אמרתי זה יותר מצד "הכל צפוי", זאת אומרת, אמנם יש בידי אדם פרטי אפשרות לבחור ברע ולחטוא, אך זה לא סותר את זה שיש תכנית א-לוקית כללית והקב"ה יודע מה האדם יבחר.
לכן, אם הקב"ה יודע מה האדם יבחר, בוודאי שכל רע שקרה בעולם היה אמור לקרות כחלק מהתכנית הא-לוקית.
אלא שאדם לא יכול לומר כך ולעשות רע, כיוון שהקב"ה מגלגל זכות על ידי זכאי וחובה ע"י חייב, ואדם יכול לבחור אם להיות מהאלו שמקדמים את העולם לטוב ולהיות נציגים של הקב"ה בעולם או להיות מהרשעים שתפקידם רק לעורר הצדיקים כדי להרבות את הטוב. (ואחרי זה הקב"ה נפרע מהרשעים ונותן להם עונש, שהרי הם בחרו ברע, וכן מסופר על נירון קיסר שזרק חיצים וכל החיצים הראו לירושלים והבין שירושלים אמורה להיחרב וזו הגזירה מאת הקב"ה, ואז אמר לינוקא לפסוק לו פסוקו ואמר לו את הפסוק: "ונתתי את נקמתי באדום...", זאת אומרת, על זה שהוא יתקוף את עם ישראל הקב"ה יפרע ממנו, ולכן לא עשה את זה, ולפי הגמרא הוא התגייר לאחר מכן).
לגבי הסוגייה של בחירה חופשית לעומת ידיעת ה', אני לא מספיק בקיא ולא מספיק יודע, אמנם זה לא כ"כ קשור לענייננו, אך בכל זאת, אם אתה רוצה להסתכל, כתבתי בכוונה בסוגריים כי אני מסתייג מדבריי ולא בטוח שהם נכונים.
(יש מפרשים שיש הנהגה כללית אולם האדם עצמו יכול באמת לבחור מה שהוא רוצה, וזה לא סותר את ידיעת הקב"ה, זאת אומרת, אדם פרטי יכול לעשות משהו אך ההנהגה הכללית תקרה בין כה ובין כה.
יש מפרשים שהתכנית הכללית ממש של הקב"ה תהיה, אך עדיין יש בחירה, דומה לפירוש הקודם, או אפילו אותו פירוש, לא זוכר אם יש הבדל, לדוגמא לקב"ה יש תכנית להביא גאולה, לאדם יש בחירה האם לחזור בתשובה או לא, וזה רק ישפיע על אופן הגאולה, אך על זה שתהיה גאולה הוא לא יכול להשפיע, לא משנה מה, כך האדם יכול במעשיו להשפיע בפרטים אך בתכנית הכללית הוא לא יכול להשפיע.)
בוודאי שהאדם מחוייב לעשות השתדלות ולא להגיד שהכל מן שמיא, שוב, רעיון הבחירה החופשית הוא לכל הדעות, והאדם אחראי למעשיו לכל דבר, רק עדיין, עם זאת, לאחר מעשה, בדיעבד, אחרי שקרה משהו הוא היה אמור לקרות, גם אם זה רע, ולכן צריך האדם לחשוב מדוע זה קרה ולנסות לתקן את מה שאפשר במעשיו.
ויש גם מימד שהאדם לא נענש על מה שעשה, אחרי שהצטער על החטא, כיוון שזה היה אמור לקרות, אחרי שעשה תשובה והתחרט, כי זה דווקא קידם את העולם אל הטוב וזה היה חלק מהמהלך הא-לוקי בעולם, אלא על מה שלא עשה תשובה ולא קישר את זה אל הטוב ולא הראה את חרטתו והשלים עם הרע ולא התנער ממנו, והראה שהוא שלם עם המצב של החטא, וגם העבירה גרמה לו לשקוע עוד יותר ברע ולגרור עוד עבירות כי לא עשה תשובה והשאיר את רושם החטא על נשמתו, אך מצד האמת הרע בעולם הוא תכנית א-לוקית שבדיעבד אפשר להגיד שהיא לכתחילה. (קצת מסובך ומורכב הרעיון הזה, כי מצד אחד זה לא לכתחילה לגמרי, כמו שאמרנו, האדם לא יכול להגיד לכתחילה ולחטוא או להתנער מאחריות, אך מצד שני זה לא בדיעבד לגמרי, שהרי אי אפשר להגיד שיש משהו שהוא לא לרצונו של הקב"ה בעולם, שהרי הכל כאין וכאפס כנגדו, ואין לשום דבר ממשות וקיום בלעדיו, והכל הוא ברא, הכל ממנו יתברך, אלא שלקב"ה יש תכנית כללית שע"י הרע בעולם הטוב יקודם בזכותו, אם אתה רוצה אני בהחלט יכול להרחיב בנושא, בזה אני קצת יכול להרחיב...).
בקיצור, מצד אחד האדם לא יכול להתחמק וצריך לקחת אחריות ולא בגלל רעיונות גבוהים לזרוק אחריות ממעשיו, כמו הטיפשים שמרביצים למישהו ואומרים שזה מאיתו יתברך ושהאדם יקבל את זה באהבה, וצריך לחשוב שאולי זה נגרם בגלל מעשיו של האדם ואולי לתקן בצד הטכני, אך לא להתעלם מהמימד הרוחני הזה שהכל מנוהל בידי הקב"ה והכל חלק מהתכנית הא-לוקית וצריך לשים לב מה הקב"ה רוצה להגיד לנו בכל מעשה שלנו, שהרי אם כך פשענו, וכל מה שהקב"ה עשה וניסה לעורר אותנו לא הועיל, וכך יצא שסתם חטפנו ולא הקשבנו לריבונו של עולם, וכך גם פשענו ומעלנו בתפקידנו וגם יכול להיות שבגלל זה נביא עלינו עוד צרות, אלא צריכים אנו לשוב בתשובה ולתקן את דרכינו ולהתעורר בתשובה, כמו נינוה שאחרי שהוכרז שהיא מתהפכת, שבו אנשי העיר בתשובה ונתכפר להם ((צריך להבין, אגב, עכשיו כשאני חושב על זה, איך זה מסתדר, שהרי רק ישראל מעל המזל ויכולים לקרוע גזירות, ואומות העולם לא, ואם כך איך נינוה קרעו גזירה שנגזרה עליהם מאת השמים, הרי הם לא מעל המזל כמו ישראל, מי שיוכל לענות אשמח...)).
בקיצור, לבחון את שני הצדדים, שניהם רבדים נכונים, ולא להתעלם מאף אחד מהם.
