ואז כמו מנסה להיזכר בטעם
הכל בסדר, אין סיבה להיבהל
הוא רק רוצה בראש לראות אותה עוד פעם
אז הוא כותב לה איך עוברים עליו ימים
ומדמיין עצמו מגיע עד אליה
והוא חולם על זה עדיין לפעמים
איך העולם עוצר איתו מאחוריה
איך היא עומדת מקשיבה והוא אומר
תני לי סיבה לא לאהוב אותך יותר
עולם שלם שלנו יחד הופך לזיכרון
תני לי סיבה, אני דקה משיגעון
אז הוא לוקח את הלב לכל מקום
ולא יתן לראות, ובטח לא לגעת
כאב של לילה מלווה אותו ביום
הוא לא רוצה לשאול ולא רוצה לדעת
יקירתי זה המכתב האחרון
היא מדלגת על מילים עם העיניים
היום גם נשמתי תלך איתי לישון
וכבר כתבתי לך על זה דבר או שניים
והיא עומדת מקשיבה והוא אומר
חיכיתי דיי, אדם ימיו כצל עובר
פנים שונות אני ליטפתי, ואין בי היגיון
בסוף היום חיכיתי לך על החלון
