מצטער שזה לא בחרוזים, פשוט היה יותר מדי תוכן וככה זרם...תות"ח!

מנסה

להחזיק

מה שהקב"ה מנחית עלינו

זה נסיון

ואם אנחנו מנסים

אם אנחנו מאמינים בכוח שהקב"ה נתן לנו

אם אנחנו לא נשברים

לא מתייאשים

לא מאבדים את הרוח

לא נותנים לתכתיבים של יצה"ר לנהל אותנו

לא נותנים לו להיות בעל הבית

אנחנו הבוס...!

ואנחנו אומרים ליצה"ר: "אתהה מפוטר!"

אתה אש, you are fire

לביא של אש

תשוקה עזה לא מוסברת

עם אש אפשר לשרוף ולכלות

את זכרונותינו וכוח מוחנו

את נפשינו הטהורה

את רוחנו החופשיה וההומיה

את תקוותינו ושאיפותינו

את גנזי מחשבותינו

את הלך רוחינו

את רצונינו

את אור עינינו

את פשטותינו

את תמימותינו

את אושרינו וחיוכינו

אך אפשר לבנות עם אש

לשלהב את רוחנו

לאהבת התורה, העם והארץ

לחיבור ודבקות בריבונו של עולם

לרומם אותנו למעלה, האש שואפת תמיד למעלה

להעצים אותנו ולתת לנו כוחות והתלהטות

חיוּת וריתחא דאורייתא בלימוד

רצון עז לא לקבל דברים לא טובים

עקשנות לשמור את מצוות ה' באדיקות

מסירות נפש על התורה

ואם נשלב את האש הזאת עם

איפוק ועדינות של עומק

ענווה ושפלות רוח

התבטלות אליו יתברך

הבנה שהכל מאת ה', גם הרע

דרך ארץ ומידות טובות

פנימיות שלימה ואמיתית

צניעות וכיסוי החומר

טהרה וקידוש החומר

אז יבוא התיקון השלם

והאש תבער על גבי המזבח

תיתן לנו כוחות בעבודת השם

תשלהב אותנו

תיתן לנו עוצמות וכוחות להמשיך הלאה

תבער את הרע, תלבן את הטוב

תכלה את הלכלוכים והזיהומים

תעדן ותשכלל את הטוב ותהפוך אותו ליותר מחושל

כי כאשר מלבנים את הברזל ושורפים אותו

הופך הוא לבן וטהור

הופך הוא לחזק ומחושל הרבה יותר

תעלה אותנו השמימה בסערה

ותקרב אותנו לריבונו של עולם

תפוצץ את היצר הרע

תפוצץ את ליבנו העשוי ברזל

ותגלה מתחתיו לב של בשר

בשר ודם, עור, עצמות וגידים

אשר פועם ומרגיש

טהור וישר

אשר נמשך אל הטוב

ואוהב קדושה וטהרה

רוצה אל האינסוף

שואף וכוסף אליו

חפץ בקרבתו

ההשתוקקות והערגה

הם בעצם דבר טוב

הרצון להיות נעלה

להיות טהור

להתחבר לריבונו של עולם

ומרוב שאנחנו אוהבים אותו

אנחנו מוכנים להתאמץ כ"כ

להקריב את נפשינו כעולה וכקרבן

לב עם חשמל ואנרגיה

ולא כבוי ומעומעם

לב פועם

וכמו הלב

כך אנחנו

עולים ויורדים

רצונינו למעלה

אליו, לקב"ה

לפעמים אנחנו יורדים

כי אלו החיים

וזו המציאות המורכבת שבה אנחנו נמצאים

אבל תמיד אנחנו עולים אחרי זה

לא נותנים לירידה לעצור אותנו

אלא ההיפך

היא רק מקדמת ומחשלת אותנו

מבררת ומזככת אותנו

כחומר ביד היוצר

כברזל ביד החרש

אשר שורף את הברזל

וממנה בונה משהו חדש

משהו יותר חזק ואדיר

חרב אבירים

שנועדה לנצח את האויבים הגדולים ביותר

וככל שיש יותר ליבון, כך כמות הברזל יותר גדולה

והחרב תהיה יותר גדולה

אך לא לשכוח את המים

את הענווה

את התורה

כי אחרי שצורפים חרב

טובלים במים

כדי שתירגע

שתבין שיש מישהו מעליה

היא לא הבעלים

הבעלים הוא מי שמחזיק בחרב

רק הוא מחליט מה לעשות

הוא יכול לקחת את האש ולבנות

והוא יכול לקחת את האש ולהרוס

הוא יכול ללכוד עיר ולשלוט עליה

אך לפעמים האדם לא לוקח את הרע

אלא פשוט שורף הכל

חבל

בעיר ששרפת יש משאבים

יש זהב, נחושת, ברזל

צאן, ובקר

אפשר להשתמש בכל זה

חבל לשרוף הכל

בל תשחית

בל תשחית את הכוחות

את הרצונות והשאיפות

אל תכבה אותם

אל תדרוך על הגחלים

אל תזרוק עליהם עפר

אלא תיקח אותם

ותשתמש בהם לטוב

תזרוק לתוך המדורה שלך

תתחמם לאורם

ובסוף תהיה תלמיד חכם

אשר אנשים אחרים

יצטרכו להיזהר

כדי לא להיכוות בגחלתך

אותה גחלת שהשתמשת בה לטוב

ושלהבת את המדורה שלך

שהפיצה חום וחיוּת בעולם

הפיצה את האור הא-לוקי

האמיתי, הזך, והטהור

ואם אדם יכבה

זה רק עניין של זמן

עד שהאש תחזור ותתקוף אותו

ותכלה אותו ואת כל מה שבנה

אלא אם כן ישתמש בה לצידו

כי מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה

ונהרות לא ישטפוה

ואם אנחנו ניתן עליה מים

האש רק תגדל עוד יותר

ותתפשט עוד יותר

ותשתולל מבלי לעצור

אז חבל שהבניין שלנו יפול

אפשר לבנות אותו על יסודות חזקים

שחושלו על ידי האוּר

ויעמדו בסופות וברוחות הכי חזקות

וכך הבניין שלנו יהיה הרבה יותר גבוה

הרבה יותר חזק וחסון

איתן אשר יעמוד בצונאמי הכי גדול שיש

כי אתה באש הצתה

ובאש אתה עתיד לבנותה

את האש המחברת

המאחה והמרפא

שנותנת לנו את ההתלהטות

את ההתלהבות

את הדביקות

את השמחה והשלימות

את הרצון ואת הבחירה

את הערגה והכיסופים

את האש שמחברת בינינו

לבין קודש הקודשים

הקטרת הקטורת

עולה למעלה

זכה וטהורה

נקייה מכל מום ופגם

תמימה

רק שלא נקריב אש זרה

שלא נביא אש לא טובה

כי אם נכניס אש זרה

היא רק תחריב ותהרוס

תעקור נטוע

תמוטט ותחריב

תכלה ותשרוף

אנחנו צריכים להיות כפופים

לריבונו של עולם

לא לשכוח את המים

לשמור מצוותיו

לעשות רצונו

ולא לתת להתלהבות שאוחזת בנו

לעשות נגד רצונו

וגם אנחנו צריכים להיות עירניים

וכאשר יש שריפה שאנחנו לא מסוגלים לעצור

לברוח ממנה

ואחרי זה, מרחוק

לכבות אותה עם המים

עם אותם מים

כן, המים שכבר הזכרנו

ואם עולה עשן

לזכור

אין עשן בלי אש

צריך לטפל בשורש הבעיה

וע"י המים לכבות את אותה שריפה

שהתחילה מאותו עשן קטן

מאותה סגריה קטנה

שהציתה ושרפה יערות שלמים

ומה שאפשר לראות באש

זה את היופי והסגנון

לא רק שחור לבן

לא רק מלאכים נשגבים

אלא יופי, צבעוני

יש חיים, יש תזוזה

יש מהמורות וירידות

לא הכל רק מישור משעמם

יש הרבה צבעים באש

הרבה גוונים

שמוסיפים חיים וצבע לעולם

צובעים אותו בגוון אנושי

שיודע לבנות

שיודע לבחור בטוב

שיודע לקחת כל דבר

ולהשתמש בו לטוב

להעלות חול אל הקודש

לזכך ולטהר

לצרוף ולברר

להוציא את הסיגים מתוך הפסולת

אחרי שהתכנו ע"י האש

ואז כשהאש הגיעה

אפשר לברר ולצרוף

להיות יותר זכים וטהורים

יותר מצורפים ומבוררים

ואחרי שהוצאנו את הסיגים

אפשר לצרוף את הכל בחזרה

ולקבל זהב טהור

כסף טהור

נוצץ

בלי מומים וחטאים

בלי פגמים ולכלוכים

וזה האמן האמיתי

שיודע לצרוף

ויודע לקחת כמה גוונים

ולעשות מהם ציור ססגוני

שיודע לתאר את כל הפרטים

אך תמיד, בכל משיחת מכחול

זוכר את התמונה כולה

וע"פ הוא הולך בכל דרכו

שנזכה להוסיף את הנופך המיוחד שיש לנו

את הצבע שאנחנו מוסיפים בחיים

ולדעת להשתמש בכשרונותינו ובכוחנו

בעבודת השם יתברך

בשמחה ובהתלהטות

בחיבה יתירה ועזה

ולא נשכח את הרצונות שלנו

ואת האמת שמנצחת הכל

ואת זה שאנחנו חזקים

ולא לשכוח שהכל מאיתו

לדעת להיות כמים

אשר זורמים הם

ולא נותנים לאש ולמכשולים

לעכב אותם ולא להתקדם

לא נותנים לסלעים הקשים

להוות להם מכשול

אלא חולפים על פניהם

והם מחלישים אותם

כי זה הכוח של המים

כוח ההתמדה

הנחישות וקור הרוח

להמשיך למרות הכל

לזרום למרות כל המכשולים

ואז אפשר לעשות חורים

גם בסלעים הכי גדולים

ולגלות מתחת להכל

את אוצר החיים

הלב שלנו

אנחנו

באמת.

...רחל יהודייה בדם
כמה עומק.

היה קצת קשה בגלל האורך.

לפעמים האורך זה אחד הדברים שמייחדים אותך,
אל תקבור את זה אבל
אני אשמח לקרוא מדי פעם דברים קצרים יותר,
לפעמים האורך גורם לדברים יפים ועמוקים להיאבד בין כל השורות..
....תות"ח!

וואו, תודה...!

הבנתי, בסדר, מקבל...

לפעמים יש כ"כ הרבה מסרים ומה לכתוב שאני פשוט לא מצליח לקצר, כמו שיגידו לי לחתוך את התינוק, הוא תינוק, אי אפשר לחצות אותו, הוא אחד...

אבל מקבל את ההערה, אשתדל לכתוב גם לפעמים דברים יותר קצרים, זה אחד האתגרים שלי בתור כותב, לעשות סדר בכל הדברים, לא לכתוב מפוזר וכל מה שעולה על רוחי, אלא לצמצם ולתמצת, להשמיט ולחסר, לעשות מסודר, קשה לי מאוד.

באמת לא מובן מאליו הכשרון שלך לעשות שירים מאוד עמוקים בכ"כ קצת מלל, זה כשרון מטורף שחסר, בהחלט שאפו.

ותודה על השירים שלך, באמת שנותנים לי המון השראה ובעז"ה בלנ"ד גם אנסה ללמוד ממך את אמנות התמצות, זה לא פשוט לי בכלל.

כן, את צודקת שאני לא צריך לקבור את זה, כי אז זה פשוט יכבה אותי, אני לא יכול בלי אורך, אלא אני צריך איזון, האופי שלי והסגנון שלי הוא פשוט לכתוב הרבה, לעומתך שהסגנון שלך הוא בדיוק הפוך, לכתוב קצת עם הרבה תוכן מאחורי זה.

רק סתם מעניין אותי, הסגנון שלך הוא בנוסף לשלי, זאת אומרת, את יכולה גם לכתוב קצר וגם ארוך או שרק קצר...?

סתם מעניין....

...רחל יהודייה בדם
אני מבינה אותך..

לכן אמרתי לך לא לוותר על זה.

אני יודעת לכתוב גם ארוך,
היו תקופות שכתבתי יותר ארוך,
זה מאוד עניין של תקופות..

ותודה רבה על המילים הטובות
תות"ח!

תודה על ההערה...

ואת יודעת לכתוב ארוך ממש...?

כאילו, נגיד משהו ארוך ברמה של מה שאני כותב...?

או פשוט באופן יחסי לשירים שלך עכשיו...?

וואלה, מעניין...

אני תמיד כתבתי ארוך, מעניין מה שאת אומרת...

...רחל יהודייה בדם
בשירים לא יצא לי אף פעם לכתוב כזה ארוך..

אני חושבת שאני צריכה לשחרר יותר ולתת לדברים לזרום.
אני קצת חסומה

וכן, אצלי זה עניין של תקופות
אה, הבנתי...תות"ח!

וואלה, יפה...

מעניין...

בהצלחה...!

מדהים!!ילד1

זה פשוט יפה! עם הרבה עומק

אהבתי ממש!!

תודה...!תות"ח!

שמח על תגובתך, מעודד ומשמח...

מאד יפה ומחזק!פרצוף כרית
האמת קראתי את הרוב, על חלק רק רפרפתי מפאת האורך, בהחלט יפה ומחזק, רוחני וטהור כתמיד
תודה רבה...!תות"ח!אחרונה

כן, הגיוני...

אחלה...

תודה רבה...!

תפילת האהבה / יומן חלומותחתול זמני

מחלום שחלמתי אתמול, וחלומות בהקיץ אחרים.

///

בבית הכנסת "תפילת השם"

אני מגיע באיחור־מה, החזן במקום אחר, אבל שיהיה

בין עמודי השיש הצחורים (לא מים)

אני אתפלל תפילת שמונה־עשרה של ט"ו באב

או... תפילת חמישה־עשר?

מילים אחרות לחלוטין שלא אזכור עוד

משהו עם אהבה.

והשם מתפלל איתנו, אני שומע זאת בתוך הראש

ואהבת – אהבתי

את – אתכם

ה' – אמר ה'

א־ל אמונה

המאמין בעולם ובאהבה

אנא

עזור לנו להאמין בעצמנו

ובאהבה בכלל.

זו הסתכלות מעניינתנקדימון

הכי רחוק שהגעתי פעם היה לדמיין את ארון הקודש כמו תעלה סודית שאין לה באמת תקרה אלא צינור כלפי מעלה - ההסתכלות שאתה מציע היא מעניינת. אולי אנסה להתפלל כך את התפילה הבאה שלי.

אל תנסו את זה בביתחתול זמניאחרונה

או שכן?

תעדכן אותנו

יופי! להאמין בעצמנו ובאהבה....כל כך נכון.נחלת

אמרי אמת מפורש [שלח תרח"צ]חתול זמני

"אאז"ל היה רגיל לומר בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך, נראה מזה שיכולין להיות בכל דרכיך דעהו הגם שאינם נקיים כל־כך, כדאיתא אין לך דרך שאין בו עקמומיות, דהרי כתיב לאחר זה והא יישר אורחותיך, וזהו פרשה קטנה שכל גופי תורה תלויין בה, עולם הזה עלמא דשיקרא, והמרגלים נשתלחו להשיב אמרים אמת לשולחיך, אולם הם אמרו כי חזק הוא ממנו שהיה להם הסתרות וחשבו שאין בכחם להתגבר עליהם, וזה לא היה אמת, שהיו צריכים להתחזק כמו דכתיב ויתחזק דוד בה' א־להיו, שזהו בכל דריך דעהו [...] ואיתא בספר הזכות שאמר להם שיראו הארץ בעין טובה, כי ארץ ישראל היא במדת הדין, אולם בפנימיות כולה חסד, וזה עניין אמונה שצריך להאמין אף אם רואים ההיפך, ולהימשך אחר השי"ת, כדאיתא בילקוט א־ל אמונה ואין עול שהאמין בעולם ובראו"

להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות...אברהם יאיר שטרן

רוב הסיפורים שאנחנו קוראים הם לא סיפורי אמונה למרות שכתוב עליהם סיפורי אמונה...

הם סיפורי חסדך...

הסיפור שמושקה לא הסכים לעבוד בשבת ועף לבור ואז הגיע יהודי עשיר ושילם והיום הוא ראש כולל חשוב בבני ברק וכו'... זה לא סיפור אמונה זה סיפור חסד...

כתוב "להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות"

בבוקר כשהשמש זורחת אומרים את חסד ה'.. כשטוב...

אבל לפעמים יש לילה, הכל חשוך לא רואים וכו' ואז צריך להאמין...

סיפור אמונה אמיתי זה שמושקה לא הסכים לעבוד בשבת, ואז הפריץ זרק אותו החוצה, והוא עם הילדים שלו שוכבים בשלג קופאים לאט לאט, ואין להם מה לאכול...

בלילה הראשון עברו שיכורים ובעטו בהם בשביל הצחוק... אחד גם הקיא על רבקה אישתו... למזלו הם לא התפתו לעשות בה כל מיני דברים... "למזלו" הם לא התפתו כי היא היתה כחולה והם פחדו להידבק בדלקת ריאות...

ואחרי יומיים הוא מנסה להעיר את התאומים הקטנים חצק'ל ושרוליק, והם לא זזים... חצק'ל נושם לאט בכבדות... הוא כולו כחול... ושורוליק כבר לא יזוז... אף פעם...

אז הם חופרים בור בשלג וקופאות להם האצבעות תוך כדי... הם שמים שם את שרוליק... ותוך כדי לאהל'ה משתעלת כמו טרקטור.... ואז מגיע הפריץ ואומר לו "אתה רק צריך להגיד כן..."

ויום אח"כ שמחה בונים מחליט שהוא נכנע והוא הולך מפנה עורף לאבא לא-לוקים ולהכל... והולך לשתות וודקה כדי להתחמם...

ואחרי עוד יומיים לאל'ה נופלת על הרצפה על הגופה של חצק'ל את הגופה של חצק'ל הם כבר לא קברו כי לא היה להם כוח פיזי... טכנית כבר לא היה להם כוח...

בסוף נשאר רק שמי'ל כי הוא היה צעיר וחזק מספיק כדי לשרוד... הוא עוטף את עצמו בגופות של המשפחה שלו כדי להתחמם... אתמול איוון הסכים להביא לו קצת אש אז הוא הדליק את הבגדים שלהם כדי להתחמם... והפריץ עובר לידו ואומר לו "אתה רק צריך להגיד כן... אני כבר אדאג לכל השאר..." ושמיל מנסה לענות לו "לא" אבל משפתיו יוצאת רק נשיפה קרה, רועדת ובלתי ברורה... הפריץ צוחק עליו וממשיך...

ואחרי שבוע יש בצד השביל ערימה של גופות ומספיק אוכל לחתולים ולעופות הדורסים למשך כל השבועיים הקרובים בשפע...

זה סיפור של אמונה... של מסירות עם ה' עד הסוף... למרות שאין כל סיבה ניראת לעין לעשות את זה...

וגם על זה צריך להודות לה'. ולהגיד אמונתו בלילות...

אני יודע יצאתי חרדי רצחח, אבל הרגשתי צורך לשתף... אז סליחה...

בררר🙈🙈תמימלה..?

הכתיבה מהממת, ויזואלי מאוד, ממש מרגישים שם...(לי אישית היה טיפה קשה עם זה אבל זה רק מדגיש כמה הכתיבה טובה😅)

בקשר למסר אתה צודק, סוגשל, כי סיפורי אמונה שמכירים על ניסים שקרו זה סיפורי אמונה שגררו איתם חסד, הסיפור שאתה כתבת זה סיפור אמונה שלא גורר איתו חסד ולכן פחות ירצו לספר אותו בתור חיזוק לרבים כי הוא לא מחזק, הוא מציב מראה, הוא נכון מאוד אבל לא מחזק, לכן לא שומעים אותו.....

וכן, זו גישה קצת ליטאית מאוד אבל בסדר😅

אמלהה חזק עצוב..ניגון🌿אחרונה

זה לפעמים קשה להכיל שבעבודת ה' יש לפעמים דברים קשים מאודד...

ביחד עם כל האהבה והטוב הזה

יום שישיxmasterx

יום שישי בצהריים בסופר השכונתי, צריך להשלים את מה ששוכחים קבוע

דחוק וצפוף כמו ערב חג

כולם בריצה, עינים ברשימות

ידיים חוטפות הכל מהמדף.

ליד המקרר של הגבינות עומד איש מבוגר

לובש חליפה ישנה מכופתרת, יש לו את הסגנון שלו.

הפוך לגמרי מכל הג'ינס, הטיץ והכפכפים שמסביב.

הוא מחזיק ביד קופסת קוטג' קטנה

מסתכל עליה מרוכז

מסובב אותה בוחן אותה

קורא אותה כאילו זה מכתב אהבה ישן.

בודק את התחתית מחפש עוד כיתוב בפינה חבויה.

כולם עוקפים אותו, נתקעים בו, מימין משמאל

הוא לא זז, עומד עם העגלה הקטנה שלו.

בסוף הוא ניגש לסדרן, נער עם אזניות

אומר לו

'סליחה, אתה יודע אם שינו משהו בעטיפה?

הפסים תמיד היו ככה והבית כל כך קטן?'

העובד מסתכל עליו כאילו הוא הגיע עכשיו מעולם אחר ועונה

'אחי זה קוטג' מה זה משנה?'

מחזיר אזניה וחוזר לעבוד.

הזקן לא נעלב הוא מחזיר את הקוטג' למקרר

באיטיות

מניח אותו עם הפנים קדימה

מסדר אותו

מסדר את החליפה

משאיר עגלה ריקה ויוצא מהחנות בלי לקנות כלום.

בלי להסתכל אחורה

לשמש של יום שישי

(כתבתי עוד פסקה, חשבתי לסגור את זה אבל מפה כל אחד ישלים לעצמו)

מונדיאל תשעה באבימח שם עראפת

יהההה!! תשעה באב הגיע רבותיי!! הנה השחקנים שלנו עולים למגרש, הנהונים, וקדימה, החזן ניגש... אוקיי החזן מורח את ערבית בעצב הנכון, איזה משחק זה עומד להיות!!

שימו לב לאדון משמאל, בשולחן הקידמי!!! אני אומר לכם, הוא עוד יפתיע במשחק הזה! והנה- מתחילים!!! שליח הציבור מתחיל פרק א'!! ו... איזה תזמון מושלם!!! מר חיים כהן, האדון משמאל, פורץ בבכי בדיוק במילים "בכה תבכה בלילה"!!! איזה יופי של מהלך פתיחה!!! רגע רגע! רבותיי!!! יש לנו פייט!!! שתי שולחנות מאחורי מר חיים, אנחנו כבר בפסוק ה', ומר שלום ממרר בבכי קורע לב!!! מר חיים מלכסן מבט, שימו לב רבותיי!!!! עומדת להיות פה התנגשות!!!! כן כן כן כן!!!! מר חיים עוקף אותו בסיבוב, איזו יללה מסמרת שיער!!! כן, חיים, כן!!! איזה יופי אתה בוכה על החורבן!!!

בינתיים באגף הימני קורה משהו מעניין, נראה שהאדון בן ציון מתכונן לקראת פרק ב'!! והנה הוא מצטרף לקרב!!!! שכנו לספסל האדון ברוך מקנח את אפו ברעם שכזה!!! אחח, איך הוא חש את צער השכינה!!!!

באגף האחורי בחורי הישיבה מפתיעים!!! "בתולותי ובחורי נפלו בחרב" והבחורים פה נותנים יופי של צווחות, ממש כתיישים בדרך לשחיטה!!! איזה יופי של משחק!!!!

עכשיו תור הרב!!! שימו לב לזה!!! "אני הגבר ראה עוני בשבט עברתו" אנחנו בפרק ג', ו... יואוווו!!!! איזה מהלך!!! איזו יללה שוברת לבבות!!! הוא התחיל בתרועה, וחתך לשברים תקיעה תרועה!!! הנה הוא גורף שריקות ומחיאות כפיים מהקהל!!! איזה יופי של בכי!!!!

יללות הבכי גוברות, אנחנו קרובים לשלב הגמר!! פרק אחרון רבותיי!! מר ברוך כבר טובע בדמעותיו, שלום מתגלגל על הרצפה בבכי, והרב!! הרב בוטש ברצפה וגרביו מתמלאים חורים! ותראו את זה! הבחורים באגף האחורי יחפים, כמה מהם הגדילו לעשות ושמו עפר על ראשם!!! איזה משחק מדהיםם!!! אנחנו קרובים לשריקת הסיום, ו- רגע! מי זה שם?! באגף האחורי?! תראו אותו, יושב על כיסא, כאילו לא תשעה באב היום!!! ו- לא יאומן!!!! החצוף הזה לומד תורה!!! בושה וחרפה!!! רגע, הוא אומר משהו, תנו לשמוע...

אוקיי קבלנו דיווח שזהו אוהד שפרץ למגרש, הוא יושב בהפגנתיות על כיסא ולומד תורה, מהאוהד נמסר "די לבכות, בואו לבנות". אבטחה, תוציאו לי אותו בבקשה. יופי, תודה.

ועוד רגע נכריז על המנצח, וזה--- גברת שוורץ!!!!!!! עם יללות מקפיאות דם מעזרת הנשים!!!! איזה יופי, היא ניצלה רגע של בלבול והרטיטה את כל בית הכנסת!!! יש לנו מנצחת!!!!

אנחנו ניפגש שוב בשנה הבאה, אל דאגה, תוכלו להוכיח את עצמכם במונדיאל הבא! הכינו את הדמעות!

חסרים בתי כנסת? תחפש אחד אחרנקדימון

פפפפ לא הבנתימח שם עראפת

נראה לי שכן הבנתינקדימון

אבל אני פשוט חושב שיש ערך אפילו להצגות כאלה

מרתקאנימה

אני אוהבת את הציניות המתפכחת והבלתי מתפשרת שלך

לדעתי זה מה שקורה כשמנסים לכפור בסנדרט של נורמליות ורושם חיצוני, ובסוף נוצרת נורמה של לא נורמליות ומוזרות.

"משתויקקים" זה מושג מתאים?

חן חן גברת.ימח שם עראפת

מושג מתאים, למרות שהוא כמו ציוינים, מושג שראוי להחליף

אני מחזיק בדעהחתול זמניאחרונה

שהחכמה הגדולה היא להיות באותה מדרגה של "החתול שרצה להיות איש" ועדיין לבחור להיות חתול.

יעני, זה קל טילים להיות "אותנטי" ולדעת יותר טוב.

אבל הדבר האמיתי זה לדעת את הכל, ואז להגיע לנקודת המוצא.

///

הרש"ר הירש כותב שהתפילה איננה ביטוי לרגש. תפילה זה מלשון פ.ל.ל, משהו כמו שיפוט והבחנה. אם תפילה היא ביטוי של רגש, אז למה כולם צריכים להתפלל שלוש תפילות זהות, ביחד, באותה שעה, כל יום? אולי יש אנשים שהמאני טיים הרוחני שלהם הוא בדיוק באחת־עשרה בבוקר? בשתיים בלילה? ולמה אותו נוסח? גם ביחס ליחיד המתפלל – וגם ביחס לציבור – הקטן, או הדור כולו – למה לא כל דור מחליט מהם צרכי השעה? המסקנה היא שהתפילה איננה פעולה סובייקטיבית אלא פעולה אובייקטיבית. יש אמיתות נצחיות, שלפחות עד הגאולה השלמה, אמורות להיות מבוטאות ומופנמות.

דווקא מי שלא רוצה להתפלל, הוא הכי זקוק לתפילה, כי כל הרעיון זה להחדיר את העניינים האלה ללב. והתכלית הנוכחית של ט' באב היא חיבור לנקודת השבר הפנימית. בעצם אפשר לקרוא את כל הקינות גם ביחס לירושלים הפנימית, בית המקדש שבלב, נשמות הכהן והנביא שנמצאות בלב כל אחד מול היצרים הצרים, הריחוק, אובדן התמימות. זה ברמה הספציפית.

קיטש קיים אבל לא כל דבר הוא קיטש. ולא צריך להיות אינדיבידואל על־חלל כדי לצאת מהקיטש. זאת הסתכלות עצובה לדעתי שבסוף מוחקת דברים חשובים מדי.

לומד התורה בתשעה באב עושה... מה בדיוק? במה בא לידי ביטוי הבניין שלו? איך העולם נראה לפני ואחרי? האם הוא הביא את הגאולה, כהנים ופרה אדומה, מקדש ומנורה, במו ידיו החשופות? לא נראה לי. אני כן רואה אותו כדמות שמנוגדת לעולם, עסוקה בפנטזיה סובייקטיבית, נמצאת בדיסהרמוניה עם זרמי המציאות, ומניסיון לרוב זה לא מתפתח לכיוונים חיוביים לטווח ארוך, ובעצם גם לא לטווח קצר.

אמי הביטה בינחלת

במבט חרד

קווצת שיער חמקה מהכיסוי

תצבעי את הלבן אמרה

זה...זה לא ראוי!

סליחה?! התמרמרתי בלבי

זה לחלוטין... עניין שלי!

בתשעה באב

עלה פתאום בזכרוני

איך פעם סיפרה (רק לי)

שאמה (זאת סבתי)

היתה עוד צעירה

כשערה הפך לבן.

אז, כשהגיעה שמה

המומה ומבולבלת,

(הסבתא כלומר האמא)

בהינף יד

מבלי הנד עפעף

הוא שלח אותה

מייד ימינה

ט"ז אב

(ממש עכשיו)

אניח על שיער

שכבה עבה של צבע

אדום, ירוק...

לא משנה

א נ י

לא אעשה

את המשגה הזה

וואו🫂תמימלה..?

קטעמשה

לרגע חשבתי שהבעיה זה כיסוי ראש וצניעות.

לא לא זה מעבר לזה בפלנטה אחרת....נחלת

יש צובעים שיער דווקא ללבןשנונימי

אני חושב ששיער לבן הוא מאוד יפה

שלחו ימינהooאחרונה

את הצעירים

ומשגה זה אומר האשמת הקורבן

(שיער לבן זה אחלה

הטבע לא יכול להיות משגה)

שדה השעורהחתול זמני

נבעים בגבול שדה השעורה

נחלים שרופים

שוקולד ואפר

מתיקות ואבל

קפה מרדים.

והחיבוק הזה

בנהרות הלֶתת

עוטף אותי בערפל אוהב

שַן, לנצח שָן.

כל כך הפכים. מעניין.נחלת

יפה. יפה מאוד.נקדימוןאחרונה

שעראשר ברא

בזרה"ק

אני העבד ניצב מנגד.

אני מרגישה שכל עוד אנחנו לא נמצאים שם,

אנחנו ניצבים מנגד.

ושעריך כותנה, ברזל, אריות, שכם, פרחים הם דופקים,

ושער אחד מחכה להיפתח ברחמים.

ואיך אפשר להמשיך להיות ניצבים מנצד?

כשאני העבד!!

רחם.

אנחנו לא העבדשנונימי

בן השפחה (ישמעאל) יושב בארמון

ובן המלך (ישראל) עומד בשער החיצון

לכיסאו ישוב בצדקתו

ינקום נקמת עמו

וישפוט גוזלי מלכותו

נביאי ומבטיחי שקר

טענו לכתר

שימרנו מכולם

שומר ישראל לעולם

אמן!נחלתאחרונה

אֲוִירָאנקדימון
עבר עריכה על ידי נקדימון בתאריך י' באב תשפ"ו 0:06

  • תיקנתי בעיות ניקוד.

רָאִיתִי אֶרֶץ וּפִרְיָהּ,

מָלְאָה כָּל עִיר יְבוּל שָׂדוֹת;

צְבוּרִים צִבּוּרִים

אוֹ חֳמָרִים חֳמָרִים -

וְהֵם כֻּלָּם דֵּעוֹת.

שָׁמַעְתִּי קוֹלוֹת,

הַמּוּלוֹת וַחֲמוּלוֹת -

כָּל אַחַת הִיא אֵ-ל דֵּעִים.

הָאָמְנָם צָדְקוּ חָזָ"ל

וְאֲוִירָא דְּיִשְׂרָאֵל מְחַכִּים?

אני אהבתי את אַל־דעים. או שניהם.חתול זמני

תודהנקדימוןאחרונה

אולי יעניין אותך