מעידה שלאט לאט נחשפת לפניך האמת כיוון שהעולם הזה הוא עולם כלה ונפסד ואין הנאותיו שוות כלום, אלא לאותה השניה ל ההנאה ולאחריה בא טעם מר כפליים..

אז בקיצור כמעט כל בני העולם הזה יזדהו איתך ואני בתוכם. 

אלא שברוך ה' שלא עזב אותנו עם העולם הזה לבד וברא בתוכו את האפשרות להתחבר למימד הנצחי הנקרא עפ ר' נחמן "למעלה מהזמן". קדושה הכוונה הפרשה והבדלה לפיכך דבר שהוא קדוש הכוונה שהוא מופרש ומובדל מהזמן ונעלה ממנו ומתקיים לנצח. כל מילה של תורה ותפילה, כל שניה של מצוות ומעשים טובים נשארים איתך ומלווים אותך ובוראים מלאכים השומרים עליך (כמובא בזוה"ק).

אמנם ידוע שככל שנחלשו הדורות והתרבו הקליפות גם מי שעוסק בתורה ובתפילה קורה לו פתאם שאין לו שום חשק ואינו מרגיש מתיקות ונצח בתורה- מה יעשה האדם ולא ילך להנאות רגעיות?

התשובה היא- "התחדשות". כלומר תחושת העייפות והזקנה שנראית כי נכפית עליך מכרח הנסיבות והזמן היא ברת שינוי ואתה בעל הבחירה האם להתחדש או לצבור אבק..

ראה את עצמך בכל עת כתינוק שנולד. זה עושים על ידי הרבה הרבה שמחה ואופטימיות ובעיקר על ידי אמונה שבאמת- הכל חדש! וכמו שאנו אומרים בתפילת שחרית- המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית!

אם כן עצה נפלאה- במקום להגיד את המילים האלה כטקסט שמשפיע על חיינו מעט, הבה נהפוך אותו לסיסמה ולמנטרה שמלווה ומחדשת לנו את כל החיים עד שנוכל למצות בכל רגע את האפשרות שלו להעלות אותו לבחינה זו של למעלה מהזמן (אפשר ואולי כדאי לשיר את "המחדש בטובו וכו'" ולחשוב בזה עד שייכנס ללב..)

מומלץ לעיין בתורה ס"א בליקוטי מוהר"ן תיניינא ובפירושיה בליקוטי הלכות ותראה נפלאות.. בהצלחה

לא יודעת לתת לך סיבה למה נעלמה לך שמחת החיים, כי כאמור זה *שלך*..

מה שכן, יכולה לנסות לתת כיווני מחשבה..

לפעמים מגיעה תקופה של כלום, תקופה שמאבדים בה קצת משמעות שהייתה קודם, ואז צריך למצוא את עצמך מחדש, וברגעהשיש משמעות חדשה היא יכולה להחזיר את שמחת החיים..

פעמים אחרות, אנשים חווים דברים שלא פשוטים להם ויושבים להם על הלב, וכשהם לא דואגים לטפל בחוויות אלו כמו שצריך ולתת לנפש להרפא, זה יכול להוביל לסדק בשמחת החיים, במקרה כזה חשוב לטפל בחוויה הקשה והשמחה תחזור, כי כשאין משהו מכביד על הנפש היא רגועה ושמחה ואז גם אנחנו..

ולפעמים אנשים פשוט מתבגרים, מאבדים קצת משמחת החיים הילדותית שלהם והם צריכים שוב למצוא ולייצר שמחת חיים אחרת, שמתאימה לנפש שעכשיו בוגרת יותר...

בהצלחה גדולה!

אני חושבת שגדלת ולא כל דבר הוא מצחיק או משמח עכשיו יורה הבנת את המשמעות של הדברים נגיד בן אדם שהו ילד חושב שפירט זה מבין אבל שהוא גדל הוא מבין שהם אנשים אכזריים .

אני אורת את זה בטיפה לב כבד שדווקה שעצוב לי אני מדברת עם ה אני כל כך מנסה לשנות את זה וזה לא עובד .... בקיצור לדבר עם ריבונו של עולם גם כשקשה וגם שטוב!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....