אני אשתדל לענות על כל דבר ודבר בצורה מסודרת:

לא להיות דתיה?

הגדרות זה דבר מפחיד. בואי ננסה לברר קודם כל את הסיבות לזה:

חצאית זה לא נוח,

אני בן. אני לא באמת יודע איך זה.. אבל היי - את ממש מתאמצת כדי לעשות נחת רוח להורים שלך. זה כבר מעיד על מידות מאוד טובות ויכולת להתגבר על קשיים בשביל איזה אידיאל חשוב.

ברצינות רגע? כל הכבוד.. אשרייך.

את צופה בסדרות לא צנועות,

תכירי לי מי שלא צופה. וגם אם תמצאי כאלה.. זה קושי, זה נפילה, זה באמת דבר מסובך ולא פשוט. זה שיצר הרע עובד קשה על כולנו - זה ממש לא אומר שאנחנו אמורים להתרחק מהקב"ה! אלא זה אומר שקשה לנו וזה ממש בסדר.

רצון ה' זה להתחתן מוקדם,

להקים משפחה זאת מצווה גדולה מאוד. באמת. אף אחד לא אמר לך באיזה גיל. כתוב שיש מצווה לבנות בית ולהקים משפחה וללדת ילדים. זה אושר גדול שאין כדוגמתו. כשלומדים על החשיבות שיש במצווה הזאת, שמבינים את האושר הזה בהקמת בית.. הדברים קצת יותר מתבהרים. זה לא שהחברה הדתית "כופה" עלייך להתחתן מוקדם, אלא שאת פשוט מבינה כמה שזה חשוב ולכן מן הסתם תתחילי את זה מוקדם יותר..

אם זה לא קרה? אז בסדר. גם כאן בערוך יש בנות שהתחתנו בגיל מאוחר. והן עושות רצון ה' והכל בסדר.

זה ממש לא משהו שאמור להתפחיד אותך, ואני בטוח שכדאי שלא תתחילי עם כל זה עד שלא תרגישי מוכנה לחיי נישואין והקמת בית.

הדת לא מעודדת בנות להיות קרייריסטיות,

האמנם? אני מכיר אישה שבעלה רב גדול מאוד, אבא של רב גדול מאוד וממש מוכר שהיא הייטקיסטית. איך תפרשי את זה?

זה רצון טבעי לעבוד כמו שזה רצון טבעי להיות אמא. כולם רוצים להיות הורים, שיהיה להם המשך. אף אחד לא אומר לך איך להרגיש ואיך לחשוב.. אלא שהעניין בחברה הדתית הוא שמתוך שלומדים את החשיבות הכ"כ גדולה וענקית בערך של גידול ילדים וכו'.. ממיילא המון המון נשים רוצות להיות שם. ולכן בוחרות מקצוע שמאפשר כמה שיותר זמן להיות עם המשפחה. וזה בסדר גמור גם לבחור מקצוע שהוא לא כזה. אין בדברים האלה קביעה כללית אלא את צריכה לבחור מה שמתאים לך. את יכולה להיות דתיה, צדיקה, מתפללת ועובדת ה' גם בתוך קריירה עמוסה מאוד.

את לא מזדהה עם הדעות של הציונות הדתית,

הגיוני. וזה בסדר. אם מדובר על הדעות שכתובות בהודעה שלך.. ניסיתי לענות כבר. אם זה משהו אחר.. זה בסדר גמור לחשוב אחרת. וזה גם בסדר גמור לדון על זה ולברר ולשאול ולהקשות וכו'. לברר את האמת זה דבר חשוב מאוד. שזה לא ירתיע אותך בכלל!

האם להתרחק מהדת?

לא. תמשיכי לעבוד את הקב"ה עם הקשיים והנפילות והשוני. הקב"ה אוהב את זה שהילדים שלו שונים ומגוונים וכל אחר עובד את ה' בדרך אחרת.

בהצלחה רבה,

אשמח לעזור אם יש עוד משהו

דבר ראשון, כדאי לפתוח את זה בצעירים מעל 20 ששם אנשים יותר קרובים לגיל שלך יכולים לענות.

הממוצע כאן זה בני 16, לא שרשורים כאלה לא עולים כאן כל שני וחמישי, אבל לא זה לא מהשלב שלך בחיים. הרוב פה צעירים ממך.

דבר שני, עשית בלגאן גדול במה הבעיה שלך. את מאמינה באמיתות התורה? שה' ברא את העולם? שהוא נתן סמכות לחכמים לפסוק את ההלכה?

תעני על השאלות האלו רק בשביל בסיס של מה בדיוק הבעיה: יש לך שאלות באמונה או שפשוט החיים החילונים קורצים לך כי נחשפת אליהם?

איפה עשית שירות? למה בחרת במקום הזה? מה הערכים שאת כן מאמינה בהם? 

הדברים שאמרת על חתונה ומשפחה באים בתור ערך מסויים? או שוב, סתם נורמה חילונית שנשמעת קורצת יותר?

עד שלא תעני על השאלות האלו לא ממש ברור איך אפשר לעזור לך.

היי

 קודם כל, אני חדשה, משום מה חשבתי שזה מתאים לפורום הזה כי אני עוד לא בת 20...

למדנו בתיכון על הערך של הקמת משפחה אבל אני ממש לא מרגישה שזאת פסגת הייעוד של בן אדם, לא מעניין אותי לגדל 10 ילדים.

לגבי השירות הלאומי- שירתתי במקום חילוני לגמרי בתחום המחשבים, לא הלכתי לצבא כי רציתי לעשות שנה אחת... לא היה לי שום אידאלים לתרום, הלכתי לשירות לאומי כי זה מקובל ללכת לשירות לאומי/צבא.

בכללי,אני מרגישה שאין לי אידאלים כמו שיש לרוב הדתיים, אני פשוט רוצה חיים נוחים וגם אני לא מרגישה ממש בנוח בחברה הדתית- בתיכון בקושי היו לי חברות אבל כשהגעתי לסביבה חילונית פשוט פרחתי, יש לי כמה ידידים (שגם זה אסור לפי הדת).

"דתיים זה אומר שאסור א' ב' וג' ואני כן רוצה את הדברים האלו"

תעזבי את רגע, יש הרבה חוסר הבנה בהצהרות הפשטניות האלו, (למשל אין שום מניעה בין קריירה וערך המשפחה)

מה הדברים שחשובים לך? לחיות חיים נוחים ולא שום דבר אחר?

נראה לי באופן אישי ש"לעשות מה שאסור לפני הדת" נשמע לך מגניב כזה עד לא ממש חשבת מי אמר שזה ממש אסור, מה הסיבה לאיסור, ומה הבעיה שלך עם האיסור הזה.

יש לך בעיות יותר עמוקות מבא לי? תעזבי את משחקי ההגדרות, להיות מורדת או נרדפת זה נחשב רק אם יש לך סיבה אמיתית לזה.

אני לא צריכה להקריב את החיים שלי לכל מיני אידאלים.

ופשוט אני מרגישה שאין לי חיבור לדת,ביום יום אני לא מתפללת, לא מברכת ברכת המזון וכו' ואני לא רואה את עצמי מקימה בית דתי.

הקשרים היחידים שלי עם הדת זה שמירת שבת וחצאיות כי זה נושא רגיש אצל ההורים.

את מאמינה שיש אלוקים?

את מאמינה שיש ערך לחיים?

אין כמעט אדם שאין לו ערך לכלום, את פשוט עסוקה מידי בלברוח ממה שסתם תייגת כחונק בלי בכלל לברר במה את כן מאמינה ולמה. כל הנחות הפשטניות מידי שעשית על חיים דתיים מראים שלא התעמת איתם לעומק בכלל.

אין שום דבר שסותר קרירה ומשפחה, להאמין בערך המשפחה ממש לא אומר שזה הדבר היחיד שחשוב בחיים שלך, אבל גם לא שזאת איזו עדיפות שנייה.

אמרת שהעבודה שרוב החברות שלך הלכו להוראה מעצבנת אותך כי את רוצה קריירה. 

את לא רואה את הבעיה בגישה שלך? הן לא אמרו לך שאת צריכה ללכת להוראה, הן בחרו את הבחירה שלהן בחיים לפי השיקולים שלהן, למה החלטת לקרוא את זה בתור קביעה מה את צריכה לעשות בחיים שלך?

את לוקחת חצאי תופעות ואמירות ששמעת ומחליטה שהן נועדו לחנוק אותך אז מתמרדת נגדם, את מבינה שרוב המצב הזה בראש שלך?

מה בדיוק את נגד ולמה? מה כן חשוב לך בחיים?

עד שלא תצליחי לענות על זה את תישארי בבלבול כזה כי אף פעם לא עשית בזה סדר.

ותהיה איש משפחה, בחברה הדתית אם תהיה לך קריירה אבל לא תהיה איש משפחה לא ייתיחסו אליך...

חוץ מזה שמעתי על הרבה דתיים שסולדים מנשים קרייריסטיות...

ברור שהרבה אנשים מאמינים שקריירה פחות חשובה ממשפחה, אבל שום דבר לא מונע ממך לעשות את שניהם ועדיין להישאר בחברה דתית, כי יש הרבה מאוד כאלו.

הרבה דתיים גם סולדים מאליקס באוזן, זה יפריע לך לעשות אותו אם תרצי?

תמצאי בעל שיתמוך באורח החיים שאת רוצה, ואל תיקחי את ההעדפות האישיות של אנשים זרים כמשהו שמשפיע על ההעדפות האישיות שלך באופן עקרוני.

את שוב עושה את זה, לוקחת קביעות מוזרות ומחליטה שהן נועדו להחליט לך באופן אישי על החיים.

יש כאלה בני 25 כאן גם (אני צעיר בכמה שנים טובות) אבל זה לא בעיה לפתוח את זה גם כאן

אם ההורים שלי לא היו רואים כבר מזמן הייתי עוזבת את הדת כי אין לי עניין במצוות. נגיד בצומות  אכלתי בשירות (גם בשר אם היה) אבל לא בבית...

אני לא מתפללת כבר המון שנים...

בדין ודברים בינך לבין @חושבת בקופסא עלתה נקודה מאוד משמעותית: את אומרת שאין לך שום ערך, שום אידיאל, שום רצון לתרום, וכו'. והעולם הדתי בנוי כל כך הפוך וזה, בין השאר, סיבה שלא באלך להישאר בתוכו.

אבל תגידי רגע, את חושבת שבעולם החילוני זה כאן סבבה? את חושבת שבאמת העולם החילוני מקבל בזרועות פתוחות אגואיסטיות ואגוצנטריות רדיקליות כל כך? את חושבת שאדם חילוני ישמח להיות חבר של מישהי אנוכית להחריד, שכל מה שמעניין אותה זה רק הכיף של עצמה?

אני אגלה לך משהו: גם לעולם החילוני יש דרישות ערכיות. ואפילו משתי סיבות: גם פרקטית - אף אחד לא סובל מי שחושב רק על עצמו, לא נח להיות בקרבתו, הוא לא מושך, הוא לא נעים, וכו'. וגם ערכית-מהותית - גם לאנשים חילוניים יש ערכים, יש אידיאלים, יש הערכה לאדם "טוב" ויש ציפיה מכל אחד שיהיה כזה. ומי שאיננו כזה - נבזה בעיניהם.

ככה שאם את כזו, את בבעיה ענקית ושום נטישת דת לא תעזור לך בזה.

אבל האמת שאת לא בבעיה כזו גדולה כמו שאת חושבת או כמו שתיארתי. והסיבה לזה היא פשוט כי אני לא מאמין לך.... סליחה שאני ככה, אבל אל תספרי לי סיפורים על "רק חיי נוחות" ו"שום אידיאל". אני לא קונה את זה... ברור לי כשמש שיש לך ערכים, שיש בך טוב, אלא שאת בספיקות כיצד לבטא אותו, במה הוא נכון ובמה לא, וכן הלאה. וגם קצת בקשיים והתמודדות - כי מול הטוב - יש בכל אחד מאיתנו גם את הצד ההפוך. שמושך לכיוון שלו.

יודעת מה? בעצמך הוכחת את זה, כמו שציין @עברי אנכי. אכפת לך מההורים שלך? את משתדלת לא לצער אותם? הנה ראיה ראשונה.

כמובן יש עוד גדודי ראיות... אם תראי אשה זקנה נופלת ברחוב ונחבלת, ואת בדיוק באמצע שיחת טלפון כיפית עם חברה, לא תעצרי לעזור לה? אם תשמעי על ילדה שסובלת ממחלה קשה ואת יכולה לשמח אותה - לא תעשי את זה? אני בטוח שכן.

אז אחרי שהבננו שמצד אחד - עולם חילוני לא יעזור למי שאנוכית ונטולת ערכים. אבל מצד שני - את ממש לא כזו. נשאר לנו להתקדם לשלב הבא - מה כן ההבדלים בין עולם הערכים שיש לחילונים ובין עולם הערכים שיש לתורה להציע. ובמה את אמורה לבחור. כלומר - איפה את מזהה את האמת והטוב האמיתי, שממילא - זה מה שנכון לעשות.

ויותר מזה: ברגע שתדעי ותעמיקי ותבחרי מה הדבר הטוב והנכון - תוכלי להיות בטוחה שלעשות אותו יעשה טוב גם לך ולהרגשה שלך. גם בגלל שככה הטבע - הדבר הנכון והטוב הוא גם באמת הדרך הטובה והנכונה לחיות. וגם בגלל הסיפוק שיהיה לך כשתדעי שאת עושה את הדבר הנכון. ואני מבטיח לך שיהיה לך סיפוק כזה - הרי הוכחנו שיש בך ערכים וטוב ואת רוצה לעשות טוב.

אוקיי, אז זה מה שאת צריכה לעשות עכשיו, לברר עם עצמך במה את מאמינה, מה טוב בעיניך, מה נכון ומה ישר. ובנקודה הזו - אני מחזיר את המושכות ל@חושבת בקופסא והדיון החכם שהיא התחילה לנהל איתך.

בהצלחה

ברור לי שחשוב גם להיות בן אדם טוב, אבל נראה לי שהאידאלים בעולם הדתי הם להקים משפחה גדולה, להתנחל באיזה מקום נידח וחס וחלילה לגור במקום שנוח לך, שהבעל ילמד תורה ועוד... ולאידאלים האלו אני לא מתחברת.

אני לא מעוניינת להקים משפחה גדולה (אני רוצה להביא 1-2 ילדים) ואם אישאר בחברה הדתית תמיד יהיו מבטים וזה לא מתאים לי.

יש אלף ואחת דרכים שונות להיות דתי, ואת דוחסת את כל זה לחצי סטראוטיפים שלקוחים מכל מיני מקומות שונים שלא מסתדרים ביחד, מפתיע שאת לא מסתדרת איתם?

כדאי לעשות מחקר רציני, רק בשביל השכלה, להכיר מה הגישות השונות אצל שומרי תורה ומצוות ובציונות הדתית בפרט, כי נראה שברגע שיהיה לך מושג בסיסי מה את כל כך נגד, ההתנגדות הזאת תפחת באופן דרמטי.

אני ממליץ לך לשאול שם.

זאת אומרת, אל תגדירי את עצמך.
יש מאמר יפה שמסביר כמה להיות דתי לפעמים יוצר ההפך הגמור מלהיות יהודי או עובד ה'. לצערי לא מצאתי אותו כעת.

אולי זה זמן טוב לברר האם את מאמינה ובמה?

הן לא מעניינות אותי...

לפעמים לצאת מהמקום שלנו, זה שאיננו מתחברים אליו, נותן לנו זווית ראיה יותר נכונה. נגלה לפעמים שדווקא היכן שהיינו היה הטוב ולפעמים נגלה שטעינו לכל אורך הדרך.

אבל זה גם טיפה מסוכן. כי לצאת לפעמים מוביל אותנו למקומות מהם קשה בלשון המעטה לחזור, אם נגלה אחרת. לפעמים המקום החדש יכול לשרוט בנו חלילה שריטות שלא ניתן לרפא לעולם. העולם החילוני עלול ליצור הרבה מקומות כאלו.

זה כמובן לא שולל את הדבר הנכון. אז אם להיות חילוני זו האמת - לכי על זה ~

רק לא נשמע שאת חושבת כך... נשמע שחסר לך חיבור במקום בו את נמצאת. שאת לא מאמינה בכל מה שהחברה סביבך מאמינה. מדוע לנסות לפתור בעיה טובה וחשובה בעזרת עולם חדש שאולי נוצץ אבל יביא איתו בעיות משלו?

ובעצם, למה לברוח? גם אם זו דרך קלה יותר בטווח הקצר.

כי הדרך השניה היא להתמודד. לבדוק האם מה שהסביבה שלי חושבת זו עבודת ה' שלי, האם זה נכון ומה מתוך זה, ואם כן, למה? הדרך היא להביט בחוסר החיבור בעיניים שואלות.

הצד החילוני באמת נוצץ יותר לפעמים.

יודעת למה? כי כשהאושר אינו נמצא בפנים, כי שאין ביטחון בבן הזוג, במשפחה, בדרך ובחיים, כי כשאין דרך וזהות ויש רק חופש וירטואלי - צריך לכסות ולהעלים בהרבה אורות קצרים. כי קשה לחיות חי סיפוק. קשה להרגיש תחושה של אושר. קשה לאהוב באמת.

מה עושים אם כך? מחפים על הבדידות בניצוצות חולפים רבים. טסים לחו"ל, כדי לגלות שהאמת לא נמצאת שם. הולכים למסיבות רק בשביל כמה שעות של חוסר בדידות פנימית, וחוזרים בבוקר מבואסים יותר ממקודם. לא תמיד כמובן ובטח לא בהתחלה, אבל אל תדמייני שהדשא ירוק יותר שם.

יודעת? הלמ"ס בדקו לפני כשנה מי העיר המאושרת ביותר בארצנו היפה. מנחשת מי זכתה?

מספיק בינתיים, כי אינני יודע אם בכלל את רוצה לשמוע ~

למקרה שכן, יש לי אולי עוד כמה משפטים

ולבינתיים,

המון אור ובהירות בבחירותייך ~

תחשבי על למה את כאן

מה המשמעות

אנחנו לא בעולם הזה בשביל כל הפינוקים

המטרה שלנו היא לתקן ולעבוד את ה'

בהצלחה

זה הגיון בסיסי

אתה תוכל את הגלידה 

ומה אחרי?

הדברים שבעולם הם הנאה של רגע

אבל עולם התורה אתה עושה משהו ונהנה גם אחרי המוות

אני עושה מצוות נטו מתוך הרגל, לא מתוך מחשבה שזה השליחות שלי.

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות