כלומר, ברור שזה היה קורה באיזשהו שלב
מתישהו בטוח הייתי נשברת
אבל ככ רציתי להצליח
לפחות עד שאני אהיה מוכרחה לחזור לזה, אבל עם עזרה וליווי לא ככה סתם לבד
זה סתם העלה לי הכל בחזרה
הזכיר לי למה החרדות האלו ממשיות ואמיתיות
החזיר לי את המחשבות הרעות וההרסניות
גם ככה אני במצב לא משהו,
למה צריך גם את זה.
ובכלל יש לי את כל החרדות ממחר,
איכ שונאת התחלות חדשות
לא מחכה למחר, לא
הלוואי שנהיה אחרי זה
לא שיהיה יותר קל להתרגל לדברים חדשים
אבל שונאת התחלות
לפחות יש משהו אחד שאני אוהבת כרגע במראה שלי
פחח על מי אני עובדת, מטומטמת
המראה מפחידה אותי מדי מדי
באלי להתחבא מתחת לשמיכה ולא לצאת אף פעם
שלא יראו אותי, שלא יראו
לא לצאת לרחוב וזהו
פף והפלאפון הזה
למה הוא היה חייב להראות לי את הזונדה הזאת?
געגועים למשהו רע, איכ אני
זה לא הגיוני שאני מתגעגעת לזה, פשוט לא הגיוני
Fuck yourself
(דם
ועצמות
והרס עצמי
לכמה עוד דברים גרועים אני אתגעגע?)
