אני זוכרת שצרחתי כמן חיה שאני נשרטתתתתתתתת אני נשרטתתתתתתתת אל תדברו אלי ככה אל תדברו אלי כככההההההההה אני שרוטה!!! אני אהיה חולה ממכם
חה.
אחכ רצתי כל עוד רוחי יוצאת ונכנסתי לחנות של הגיטרות החשמליות וחן היה שם והוא היה חמוד כל כך נראלי כל העולם כולו הרגיש את הסערה שלי וניגנתי שם בלי לשמוע בטונים הכי גבוהים
בסוף הגיעה הכלבה הלבנה שלו וחיבקה אןתי והרגשתי שאני אהיה בסדר.
כל פעם שהיתה קציצת כנפיים חשבתי שאני נשרטת. כל פעם מחדש הרגשתי את זה.
לא הבנתי את זה, למה לכבות אותי
אנשים מפחדים מעוצמה
ואני הייתי עוצמה
ואני הייתי פרפר עם כנפיים ענקיות וכנפיים ענקיות זה מפחיד.
כשאני מרגישה חרדה, אין בי אהבה.
כשאני מרגישה אהבה אין בי חרדה.
זה יכול להיות הסבר מצוין
כשהכנפיים שלי סגורות כלפי פנים בהתגוננות מכיבוי, אני לא רואה כלום, אין בי שום עוצמה, אני לא מחוברת. אני לא ע צ מ י אני לא
ב ע ו צ מ ה
אני בחרדה.
אולי זה זה
כשאני פורשת את הכנפיים שלי ועפה , אני אוהבת, אני רואה את הדרכים, יש בי בהירות הדעת והחיים.
אחחח
ואוו
