כבר הרבה זמן שהשאלה הזאת מטרידה אותי.... לפעמים אני מרגישה בנושא הזה גם ממש סטירה, עד כמה צריך לעבוד את השם מאהבה, כלומר נגיד להתפלל כדי לחזק את הקשר ביננו וכו ועד כמה צריך מיראה, כלומר כי ככה, השם אמר וזהו, וגם כאילו מבחינת שכר ועונש..
מה אתם חושבים? מה אתם יודעים בנושא?
כמו כולם .. נראלי..
שיש שתי דרגות וחייב את שתיהםם וכול פעם מה שיותר מתאים לך באותה תקופה בחיים שלך
נראה לי כמעט תמיד הייתי נוטה לצד של האהבה וזה לא נכון...
🤣ממש שימח אותי לראות אותה, הלוואי שלכולנו יהיו התלבטויות כאלו...
התשובה היא כפי שבוודאי כבר ניחשת היא גם וגם ברצוא ושוב כי אי אפשר רק אהבה וכמובן שעם היראה קשה מאוד ולכל אחד יש את הדרך המיוחדת שלו לשלב ולאזן ביניהם והדרך היחידה להגיע לאיזון והשילוב הנכון בלי סטיות היא- חיפוש.
לחפש ולבקש עוד פעם ועוד פעם אפילו שמידי פעם קולטים שמה שעשינו לפני היה לא מדויק בכלל, אין זו סיבה להפסיק לחפש אלא אדרבה! לחפש יותר חזק כיוון שהנה! התקדמנו! קלטנו שלא היינו בסדר...
אין שום ייאוש בעולם כלל וגם אם נראה שאין שום איזון ויום הולך ויום לא, הגאולה תגיע, ובקרוב מאוד ובלבד שלא נתייאש ולא נרים ידיים.
מרוב שהנושא עמוק ורחב לדעתי אם את רצינית, כדאי לך לקחת את מאמר ה' בליקוטי מוהר"ן קמא ("בחצוצרות") וללמוד אותו היטב במשך תקופה עם פירושיו בליקוטי הלכות ותפילתו בליקוטי תפילות.
כל הישועות
וגם לא בגלל שכר ועונש.
מיראה זה כי אנחנו מכירים את ה', ויודעים עד כמה הוא גדול, ושאין כמוהו בשמים ובארץ, ושכל מה שיש בעולם תלוי בו, ושהוא נצחי ומושלם, ואנחנו בשר ודם - כענן פורח. ולכן אנחנו מתבטלים אליו. מתבטלים באמת, מרצון, ובלב שלם ושמח.
וזה לא בדיוק כמו מאהבה, כי כשמדברים על אהבה, אז יש מקום לאישיות שלי, ולהבנה שלי, ולחיבור שלי. אז אמנם גם יראה צריכה לבא מלב שלם ומתוך הכרה בריאה- אבל ממקום של ביטול, אני לא השיקול כאן, זה לא אני שבמרכז- אני מבוטל לה'. מה שהוא אומר- אני עושה.
זה נכון שיש גם צד של יראה של שכר ועונש שצריך לזכור. וזה נכון שגם כשלא מחוברים רגשית צריך להמשיך לעבוד. אבל הדברים האלה הם רק המנגנון הנמוך שאמור להחזיק אותנו כשאנחנו בחושך.
למה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה 
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
