יש הרבה בנות שבורחות לחברות, כל פעם מישהי אחרת. וככה זה בלי להעיק

וגם זה לא תמידדד

ואז יוצא שרק אחת ל יקרה שאת תהיי שם.

בהצלחה

איזה סיוט,את יכולה למצוא חתן או שהם לא פוטנציאלים?
 

נו היה צחוקים?

איזה פספוס

אז איך את מכירה אותו בכלל?? פויה

כאן הכל מותר

כל ערב שבת עונג שבת עד מאוחר אצלנו בבית.

אולי אצלי זה יותר קל כי אני זוכרת כמה זה היה לי כיף בתור ילדה קטנה... אבל בסופו של דבר מתרגלים.

עכשיו זה בטח מרגיש לך נורא מוזר ולא נח ואת מרגישה לא בבית בבית שלך, אבל אחרי כמה פעמים כבר לא תתייחסי לזה.

זה באמת קצת מעצבן. אנחנו לא אוכלים בישיבה של אבא שלי כל כך הרבה. וכשכן אוכלים שם אני מוצאת אצל מי להתארח.

אבא שלך ממש חייב לאכול שם כל הזמן? אולי תדברי איתו, תסבירי שזה לא נעים לך, ואולי הוא יצליח למצוא פיתרון אחר...

את לא אמורה לסבול מזה שההורים שלך מארחים או מתארחים.

תשבי איתם לכוס קפה ותסבירי להם שזה לא נעים לך. בטוחה שהם יקבלו את זה בהבנה. את יכולה להציע שיורידו את התדירות של האירוח/ התארחות

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....