שונאת שאתה
כל כך.
הלוואי שאני לא הייתי אני
באובססיביות
ואז היה קורה משהו אחר.
למה אני בורחת
אולי
ממה?
אני כותבת אותי
בשורות רצופות
מלאות ייאוש
ואכזבה.
היא אומרת שאני מוזרה
אפשר לכבס
את המילים
ואני
מיוחדת.
קשה לבד.
קשה ביחד
מוקפת חברות.
בודדת בעצמי.
אבל אני לא צריכה עזרה
מכם
מבחוץ
כאילו שתבינו
אותי.
אם אני כל כך
חברותית
למה אני,
בודדה?
אולי בדידות זה טובה
אולי לבד זה מתנה.
אולי.
אז בסדר,
תמשיכו.
אין ברירה.
....
זהו, אחרי ארבע שנים(זקנת הפורום) אני עוזבת לכמה שנים טובות. בחרתי לשתף את זה בלי הקשר לעזיבה שלי.
תודה לכל החבר'ה שדיברתי איתם אי פעם וסליחה אם פגעתי במישהו.
היו שלוםם
