• ישראלים הם האנשים שעוצרים אישה עם עגלת תינוק ביום חורפי כדי להעיר לה להלביש כובע לתינוק.

• ישראלים לוקחים שלוש מאות שקיות ניילון מהמתקן בסופר, שיהיה בבית.

• ישראלים הם האנשים שבטוחים שהתור בשדה התעופה (ובכל מקום, למעשה) אמור להראות כמו פירמידה: אדם אחד ליד הדלפק, מאחוריו שניים, מאחוריהם שלושה, וכן הלאה. עמים פחות חכמים טרם למדו את הכלל הזה ומתעקשים משום מה לעמוד בשורה עורפית מסודרת.

• ישראלים בודקים כל שנה את רשימת מקבלי פרס נובל/אוסקר כדי לבדוק כמה שמות יהודיים היא כוללת.

• ישראלים מבינים בכל הנושאים ומוכשרים בכל תחום.

• כל ישראלי היה יכול לכתוב את הארי פוטר בעצמו, להיות ראש הממשלה או הרמטכ"ל, ולאמן אלוף אולימפי - אם רק היה לו זמן.

• ישראלים הם האנשים שחושבים שהמילה 'חגים' היא כינוי קוד ל"בואו נזרוק את הוראות הדיאטה לכל הרוחות".

• ישראלים קונים כל שנה, בשבוע הספר, ספרים שהם בחיים לא יקראו - אבל תמיד יתכוונו לקרא בקרוב.

• ישראלים נפרדים בחיבוקים, נשיקות והבטחות לשמור על קשר ממישהו שהם אמורים לפגוש שוב בעוד שלושה ימים.

• לכל ישראלי יש ילד שיודע יותר טוב מהמורה שלו.

• ישראלים הם אנשים שכותבים טוקבקים יותר ארוכים מהמאמר שעליו הם מגיבים.

• ישראלים הם אנשים שמדברים בצעקות משני צידי המדרכה, העיקר שלא יצטרכו לחצות את הכביש.

• ישראלים הם אנשים שמטיילים בהודו ומדברים עברית עם כל מי שהם פוגשים.

• ישראלים לוקחים מלון בירושלים, ומתלוננים בקבלה: "למה לא רואים את הים מהחלון?"

• ישראלים שומעים כרוז משטרתי: "האזרחים מתבקשים לא להתקרב לאזור", ומייד רצים לשם בהמוניהם.

• ישראלים שואלים "מי אחרון בתור?" אומרים "אני אחריך" והולכים לעיסוקיהם.

• ישראלים עוצרים בצד עם הצפירה ויוצאים לעמוד דום ולהשגיח שכל שאר הנהגים יעשו כמוהם.

• ישראלים יספרו לכל העולם על הנס שהיה להם - הפיגוע קרה בדיוק בקו האוטובוס שבו הם נהגו לנסוע לפני שלוש שנים.

• ישראלים מתלוננים על החום במרכז הארץ ונוסעים לחופשה מרעננת באילת.

• ישראלים תמיד באים לקופת חולים "רק לקחת מרשם".

• ישראלים יחזרו כל חייהם על בדיחות מפורסמות מתוך מערכונים, ויהיו בטוחים שיש להם חוש הומור נהדר.

• ישראלים בוכים בסרטים פשוט כי יש חושך באולם.

• גם ישראלים אקדמאיים שהגיעו למעלת שדרן ברדיו הממלכתי לא ימנעו מלומר בשידור "טפו טפו טפו".

• ישראלים יספרו איך היה האוכל, בתשובה לשאלה איך היתה החתונה.

• ישראלים שומעים את צלילי הפתיחה של 'ירושלים של זהב' ומתחילים לחפש טישו.

• ישראלים חושבים שהמדינה על הפנים, אבל יקראו "אנטישמי" לכל מי שמשמיץ אותה, במיוחד אם הוא יהודי.

חח...=] לילה טוב...

ודרך אגב מי כתב זאת?

אפשר פילאטיס ולא זומבה

כמובן.

ואם יש משהו מותאם לזוגות כרעיון לחיזוק בית של תורה ואמת - זה יהיה נהדר

לזוג, הליכון זוגי

נמכר ב3000 ש''ח להליכון ו4900 לזוג

הלל המיוחד אומרים רק בזמן המיוחד כדי שלא נהיה דשים את ההלל בעקבינו ונמצא שכרינו בהפסדנו

של הרב מרדכי אליהו לקום כל יום ותיקין זה קשה

 כיוון שזה טבעי שבשמינית נהיים בני שמונה עשרה על כן הם קרויים שמיניסטים

בגרויות חורף פטור מלספור  

והרי אם כשסופרים ספירה אחת מתבלבלים קל וחומר בשתיים

וגם שמצינו בדוד המלך שכאן זה עדיין ספירת העומר ואין מערבין ספירה בספירה

אנחנו נשארים אחרי היסודי

אבל כשאתה סופר ספירת העומר אתה מכוון גם על הגומר

בזמן הזה גם ככה אווירת סופא דקורסא ואם היית פוטר את החופשים היית יכול גם לפטור הכל 

על כן צריך לספור הכל

אתם שטוניקים גאוניים

פעם היינו חברות;)

מצד מה שהיה בטקס המשואות השנה, שהעלו באוב את חיטמן וכו'.

 בשביל הלא מעודכנים

@משה תספר לנו מה היה פה ואיך מעירים פה ת'עניינים?

זאת מחלוקת ר' מאיר וחכמים אבל להלכה, אם אתה מעביר חפץ מרשות היחיד לרשות היחיד שלא דרך רשות הרבים אתה פטור, אני לא רואה סיבה שזה יהיה שונה במקרה הזה.

יותר מעניין לשאול מה הדין במקרה של שיגור למרחק של יותר מד' אמות ברשות הרבים עם משהו שיש בו כדי הוצאה ביד

אם החלקיקים של האדם עוברים באוויר ומתחברים מחדש בנקודה אחרת (ע"ע צ'רלי בממלכת השוקולד) נראה שזה אסור. אם זה לא כולל מעבר בשטח שבין המקומות אני חושב שזה מותר. כמובן שבמקרה כזה יהיה מותר למשתגר ללכת רק ד' אמות מהמקום שאליו הוא שוגר.

אני חושב שברשות היחיד השאלה לא רלוונטית, אני לא זוכר בדיוק את הכללים אבל נראה לי שלפחות לרוב, המדידה של אלפיים אמה מתחילה מקצה רה"י, אם זה נכון, מה שכתבתי נכון רק כשמדובר על רה"ר

זה היה מעל עשרה טפחים, כי דרך בני אדם כשהם זורקים זה מגובה החזה בדרך כלל, ובהנחה שאנחנו לא עוסקים כאן בילדון אלא בבחור, יש לשער שהוא זרק מעל עשרה טפחים.