אוקעע שאלה חשובה אשמח לתשובות, אני מאוד רוצה ללכת להדריך בסניף בנ"ע בעירי היקרה אבל אני יודע שבמבחינת צניעות יכולות להיות לי בעיות כאלו ואחרות.. אני מאמין בכח רצון שלי ללכת למקומות האלו, אבל איך אומרים? "אין אפוטרופוס וכו..."
קיצר אשמח לתשובות מה לעשות...
תתיעץ עם איזה רב שקרוב אליך
גדולים ורבים אסרו על פעילות חברתית מורבת [ובפרט תנועות נוער],
בין אם מדובר ברבנים הראשיים הנוכחיים, הרב עובדיה, הרב מרדכי אליהו, או הרב צבי יהודה.
יש מצבים שבהם התירו בדיעבד גמור, אבל לא לכתחילה.
שווה לשאול את עצמך שוב האם כדאי לעבור על דעת כל הנ"ל בשביל זה..
[גילוי נאות: אני קומונר בסניף אריאל]
רק שמתי את זה על השולחן
) אפשר גם להדריך בסניף חוץ נפרד
או יש סניפים שהם חצי מעורבים, ואז יותר פשוט להתסדר בהם בלי לעבור על איסורים
ומסכימה עם זה שזה משנה מי שאר הצוות ומה האווירה.. אבל במקרה שלך אתה אומר שיש בעיות ודיבורים
ובכללי תזכור תמיד שצריך להשפיע אור של קדושה לעולם ולחזק אנשים מתוך עשיית רצון ה
לדוג רב שלמה קרליבך, מלא התנגדו לו בזמנו, וישלהם בהחלט על מה
הוא הפיץ מלא מלא אור בעולם אבל הרקיד גברים ונשים ביחד
ובואו נודה על האמת שזה אסור ושזה לא נשמע לאף אחד ממנו טוב באוזן
ושזה לא התפקיד שלנו לשפוט את רב שלמה כמובן,
אבל ברור שגם לא התפקיד שלנו להתיר לעצמינו לעבור על ההלכה כדי לחנך חניכים. אפילו אם במקומנו יגיעו מדריכים שיראו דוגמא אישית לא משו, לך אין שום היתר לעבור על הלכות
אשריך צדיק על הבירור ושנזכה תמיד רק לשמח את ה ולהגדיל את שמו בעולם
ניחא איכשהו בכיתה ג-ד, אולי [בדוחק] בכיתה ה.
אבל בכיתה ט' ומעלה, למפגש שהוא נטו חברתי?
אם אני רוצה הפרדה בגילאים הקטנים- אז ק"ו בגדולים, שיצה"ר שלהם חזק פי כמה!
אם אני רוצה מעורב בגדולים- אז למה לי להפריד את הצעירים? הרי ממילא הם יהיו אח"כ במעורב!
וחינוכית: אם אתה לא שואף לשם, אין סיבה לכך..
וכן, צריך הפרדה בעיקר בגילאים הבוגרים..
ברור שהשאיפה של כל הסניפים היא לתורה ומצוות [וסניף שלא- כולנו מסכימים שטוב שיסגרו אותו (או יפעלו לתקן)]
אבל כשאתה מפריד אתה מראה על שאיפה לצניעות, אבל מנפץ אותה בגילאים הבוגרים..
[ולא, אני לא מקבל את התירוץ "אין ברירה"...]
"כי כשגדלים בהתחלה בהפרדה זה גורם להבין שיש קוים אדומים, שצריך הפרדה מסוימת, ולמרות זאת זה לא גורע בכמות החניכים שמגיעים (לפחות לא בהרבה)"
אבל כשהם רואים/שומעים שהגדולים נמצאים ביחד- שברת את הקו האדום. ולא משנה כמה הסברים תיתן. למה לדעתך שילד בכיתה ח' (למשל) יחשוב שצריך הפרדה, אם עוד פחות משנה הוא יהיה במעורב?!
כ"ז כמובן בנוגע להסבר החינוכי. בפן ההלכתי- כמובן שהרבה יותר בעייתי לקיים מפגש מעורב, ולמרות שיש שצידדו בכך [ושוב, עדיין לא הצלחתי לרדת לסוף דעתם] רבו החולקים.
ולגבי "כדי לקרב את החבר'ה הפחות דוסים לתורה ולמצוות, כי מה לעשות זה משהו שגורם לבוא"- אין עניין לשבור מצווה אחת בשביל מצווה אחרת. מוזמן לשאול את הרב שלך האם אחד שבמקרה הרהר ביופיה של אחת מהבנות שווה את "מפעל הקירוב" הזה.
וכן, יש דרכים אחרות לגרום למקום להיות "שווה" ולמשוך אנשים, ולא רק על ידי מעורב..
והנה מה שכתב הרב שמואל אליהו על זה:
"אפשר ליצור ענין של חניכים בסניף בגלל היותו מעורב. ואפשר ליצור ענין אמיתי בגלל תוכן ואידאלים וציונות וכד'.
ברור שהדרך הראשונה היא הרבה יותר קלה. לא צריך להתאמץ. המציאות של בנים ובנות יחד יכולה לעורר ולהביא חניכים וכד' - אבל מה הרווחנו בעצם פעילות הסניף?
אם אנחנו רוצים להוביל קדימה - אנחנו צריכים להיות אמיתים ולהזרים לסניף אנרגיה על ידי משימות לאומיות שניקח על עצמנו. בתחום של חסד או בתחום הלאומי. בעשיה אמיתית ולא בדיבורים או בישיבה על הברזלים.
למשל:
הפגנה מול מעדניות הטרף על שמבשלים סרטנים חיים יכולה להיות אתגר מענין שיביא הרבה ענין ציבורי ויגלגל את צער בעלי החיים לפתחם של יפי הנפש.
הפגנה מול בית שופטת בית המשפט העליון שבפסקיה גורמת סכנת חיים. יכולה להעשות בקלות יחסית של חברי סניף באזור המרכז. היא קשה מאוד לאנשי גוש קטיף ויש"ע הנמצאים בקו האש. אבל הפגנה של אלה שגרים במרכז מול ביתה ומול בית חבריה תעזור לנמצאים בחזית.
אם אותה שופטת נכבדה תרגיש שלא בנוח מהשכנים שלה, אולי היא תחשבו פעמים לפני שהיא מוציאה מתחת ידה פסקים מסוכנים כאלה.
אולי היא לא תחזור בה מהעבר - אבל יש גם עתיד ולא צריך לחכות לו שיבוא. צריך להיות חכמים מראש.
יש הרבה משימות לאומיות בגובה של הסניף. אם תפסיקו להתעסק בעצמכם - מיד תראו את המשימות הלאומיות בוערות לכם מול העינים.
יש הרבה אפשרויות לתרום לחברה הישראלית. רק צריך להתנתק ממציאות שבה המחשבות רצות מעצמן אל הבנות ואל הבנים וליצור מציאות שבה חושבים על הדברים החשובים באמת.
בהצלחה"
משום מה קל לי יותר לסמוך על הרצי"ה, הרב דב ליאור, הרב אבינר, הרבנים אליהו, הרבנים יוסף והרב דוד לאו מאשר חלק ניכר מהתומכים בעירוב שבבנ"ע [לגבי הרב דרוקמן ספציפית- אין לי תשובה]
אז נכון, הרב צבי יהודה לא התנגד לקיומה של בנ"ע (ואף תמך בחלק נרחב מהפעילות), אבל בטח שהוא לא תמך בערבוב המצוי שם.
והנה 2 ציטוטים שיוכיחו את דבריי: (מופיע בתחומין ג')
אגב, הרב אבינר כתב כבר שהרצי"ה התנגד לתנועה מעורבת-הראי"ה והרצי"ה התנגדו לתנועת נוער מעורבת - סרוגים
האמירה בסוף היא שככל לא, אבל אולי יש מקרים ספציפיים שבהם יהיה מותר [ולכן להתייעץ על כל מקרה]. זה לא ההיתר הגורף של בנ"ע לקיום פעולות מעורבות על בסיס כלום ושום דבר.
ומה שכתבת על הרב אבינר: א. קצת כבוד תורה, ב. גם אם יש לך בעיה איתו, אל תברח מהטיעון וההוכחות שהוא מביא [אם זה היה רפורמי, למשל, הייתי איכשהו מסכים- אבל קשה לומר את זה אל תלמיד של רבנו. מה היה קורה אם אני הייתי אומר את זה על מו"ר הרב דרוקמן?!]
שאני אבין: אתה מדבר על נוער דתי או נוער מסורתי? אם אתה מדבר על נוער דתי, עוד איכשהו יש מקום לדיון [כי ממאי נפשך זה יקרה], אבל אם אתה מדבר על נוער מסורתי- אין אומרים לאדם "חטא" בשביל שיזכה חברך.. הקירוב יבוא על חשבון הנוער הדתי, וזה לא שווה כלום.
ולגבי המגמתיות: למה ציפית? בסוף הוא מנסה להוכיח משהו.. [נ"ב: יכול להיות שגם אם הרצי"ה תמך בהתחלה, הוא משך ידו מהתמיכה בסוף ימיו. וצ"ע]
לכאורה, בנ"ע הייתה צריכה לחתור למצב בו לא יצטרכו מעורב, או לפחות להוציא הוראה לסניפים להפריד ככל הניתן (אולי הייתה כזו, אבל אני מדבר על השטח)- כי תכל'ס, מעורב מושך אנשים- אבל יסתדרו טוב מאוד גם בלי. קשה? לא נורא..
ולא אמרתי שהדבר בסדר. אבל אל תצפה שהוא יביא ציטוטים נגד מה שהוא מנסה להוכיח [ושוב, נל"ל שהרב אבינר סובר שהרב צבי יהודה חזר בו. במיוחד משום שהציטוטים שאני הבאתי נאמרו בערוב ימיו של הרצי"ה ובזמן שבו הדיון בנושא היה בלב העניינים- אמצע שנת תשל"ט, אז היה הסיפור שגרם להיפרדות של אריאל מבנ"ע]
צריך לחתור לא רק במובן של "מי שבא לו שיפריד", אלא לחזק את הסניפים כדי שיוכלו להפריד (לשיטתך). וחוץ מזה- זה לא בהכרח כי התנועה חותרת לשם, אלא בגלל אנשים שמגיע להם שכוייח עצום שלקחו את הדברים בידיים ופשוט פעלו.
וחוץ מזה: גם אם זה ציטוט שמסתדר רק עם האג'נדה שלו, עדיין צריך להבין איך זה מסתדר עם הציטוטים האחרים. ולא, אני לא מקבל את האמירה שהוא זייף ציטוטים או משהו.
ולקרוא לרב "רמאי" זה לא בדיוק כבוד תורה..
ואני סה"כ מודה בזה שיש עוד ציטוטים. לכאורה מה שכתבתי קודם יכול ליישב את הסתירה בין הציטוטים.
לא קיים "מי שמוכן לקבל". יש מקרי קצה מאוד ספציפיים, אבל לא כמו בנ"ע היום- ששם רוב התנועה מעורבת.
וברור שיש סתירה! מחד לתמוך בעירוב, ומצד שני לאסור לחלוטין?! אם זה לא סתירה, מה כן?
ומי אמר לך שהחינוך בתנועה הוביל לשם? נראה לי שלא התנועה גרמה לאנשים, אלא הרבה דברים אחרים [ובעיקר מוסדות החינוך התורניים]. אבל זה לא באמת משנה, עדיין לא עושים מספיק מאמץ.
וצריך הרבה עזות מצח כדי לפעול נגד מרא דאתרא.
וגם אם תגיד עליי- ניחא. מה תאמר על הפוסקים שהבאתי? גם הרבנים הראשיים מנותקים מהעם?!
להרבה בבנ"ע לא היה אכפת מהתורה והמצוות עד שהם נכנסו לסניף ה*מעורב* כאמור...
אם הדבר אסור- אז הוא אסור אובייקטיבית, לא משנה אם אכפת או לא.
מה שכן יכול לשנות זה קירוב, אבל לא שהאדם יחטא בשביל שיזכה חברו [וכאן אנשים נופלים בשמירת העיניים ובריבוי שיחה עם האישה רק בשביל הסיכוי שאולי אחד יחזור בתשובה]
וכן, אני למד בישיבה עם חבר'ה בבנ"ע מעורב, ויודע שבלי זה הם היו הולכים למקומות יותר גרועים, אבל אני יודע שאפשר למשוך אנשים גם בלי זה.
אצלנו בשכונה יש כמה חבר'ה מתחזקים ממשפחות חילוניות, שבאים ב"ה כל יום להתפלל- וזה לא התחיל מבנ"ע.. אז אולי יותר קשה לקרב ככה, אבל כך צריך.
ושמעתי (נראה לי בשם הרב אלישיב) שאם כדי לקרב עוברים אפילו על פסיק של הלכה- זה לא ילך. ומה יאמרו כל מי שמודים לי שיש בעיה במעורב? שזה לא עובר על שום הלכה?! נו באמת.
אין לי אחריות על העם? ברור שיש לי, אבל קודם יש אחריות לשמור שלא יתקלקלו, ורק אז להוסיף, שלא יצא ח"ו שכרנו בהפסדנו..
פשוט הוא מרא דאתרא. הרצי"ה הורה לא מעט פעמים בשאלות ציבוריות שצריך לפנות רבנות הראשית והיא תכריע. הדיון הזה הוא אכן שאלה ציבורית חשובה מאוד, ולכן חשובה דעת הרבנים הראשיים (שליט"א) בעניין- גם אם אתה לא נוהג כמוהם.
[אני שמיניסט, אבל אולי אבדוק בהר המור]
הציטוטים האלו הם לא "פליטות פה" או משהו כזה, הם הצהרת כיוון.
ואגב- יכול להיות שבמקרה הספציפי של הסניף שלך יהיה מותר (שאל רב.. אינני יודע מה קורה אצלך בדיוק)
אבל כבר אמרתי שהטיעון "לא יבואו" הוא לא משפיע כ"כ (הטיעון של "אם זה לא יקרה אז הנוער הדתי יתדרדר אז צ"ע), אפשר לייצר עניין בלי לעשות מעורב.
[גילוי נאות: אני קומונר באריאל שנלחם על כל חניך כדי שתהיה פעילות, זה קשה אבל ככה צריך]
לגבי הראשון- גילוי נאות: אני ספרדי שהולך לפי פסיקותיו של הרב יצחק יוסף והרב אליהו [במקום שחולקים- אני שואל את רבותיי]. אז אני מנפנף בציטוט הזה. [ואגב, ברוב הדעות אין הרבה שוני. ממש בשבוע האחרון הייתי בדרשה של הרב יצחק יוסף והוא שיבח מאוד את הרב טאו]. ושוב- גם אני לא מסכים עם דעותיו, אני מסתכל בנימוקים שכתב (עיין קונטרס "קדושים תהיו", מופיע בסוף ילקוט יוסף אוצר דינים)
לגבי השני- גם העתיד של עמ"י לא על כתפיך.. זו שאלה ציבורית- וכמו כל שאלה ציבורית יש להפנותה לרבנים הראשיים שליט"א (שאסרו, כדלעיל)
ולגבי הטיעון האחרון- זה בהחלט לא טענה. אז שכוייח עצום לבנ"ע [אגב, חוץ מכמה נקודות שאני חולק עליהן היא עושה עבודת קודש], אבל זה לא משנה את עמדתי בדיון. וגם ארגונים עתירי זכויות עלולים לטעות [ע"ע בגין/שרון/הרב עובדיה (שהטעו אותו לגבי אוסלו)]
לא אמרתי שהר המור היא סניף של חזון עובדיה. אבל כרגע אנחנו מדברים על הלכה, וכאן (ע"פ הנימוקים שהביא, ובסוף כולנו מסתמכים על אותם גדולי ישראל בדורות הקודמים- פחות או יותר). לא דיברתי על תפיסת העולם הכללית.
ואם הוא משבח את סאטמר- זה לא בגלל דעותיהם. בטוח.
ואני לא מדבר רק בשם עצמי. אני מדבר בשם כל אותם הרבנים שהזכרתי. [אגב, לא יודע למה קשה לי לדמיין את גדולי ישראל לפני שניים או שלושה דורות מתירים דבר כזה]
ולא, אני לא פוסק הלכה.
וכן, זה שאני נמצא כאן בזכותו של מישהו, לא גורם לכך שהוא יהיה בסדר. לא אמרתי שאין הכרת תודה; אבל זה לא אומר שעכשיו אני צריך ליישר איתם קו.
אגב, לולי הרב זצ"ל לא הייתה ציונות דתית גם כן, והרב זצ"ל לא היה סומך את ידיו על חלק ניכר מהדברים [למשל: הגעה לא צנועה בסניפים. זה בטוח, גם לשיטתך]. אז למה שבנ"ע לא יישרו קו איתו ועם ההלכה הפסוקה?!
[אגב: אולי אני קרוב בדעותיי להר המור, אבל אינני מייצג אותם. סה"כ לא פוסל אותם, בניגוד לרבים בציונות הדתית שקוראים לזה "קיצוניות"]
יש לי שכנה שלמדה בממ"ד בשכונה, חברה שלה הקצת יותר חזקה ממנה לקחה אותה בשבת לסניף של בנ"ע (המעורב כאמור) היא התלהבה ונשארה, היום היא שומרת שבת (למרות שבבית כולם מחללים) ולומדת בצביה איפשהו...
אז נכון שאם אני הייתי הולכת לאותו סניף זה היה מוריד אותי מאד, אבל היא דווקא עלתה.
מה ש @סוזנה ושות' צריך להבין זה- שהעולם מורכב, ולא כל מה שיוריד אותי יוריד גם אחרים, ואולי אפילו להיפך, וכל הנושא הזה של סניף מעורב או לא זה מאאאד אינדיוודואלי. נראלך שהיא הייתה נשארת בסניף אם לא היו בו בנים חתיכים?
זה ממש לא כזה פשוט כמו שאתה מנסה להציג את זה.
אני יודע שהעולם מורכב.
אני יודע שלא קל להביא אנשים לסניף באופן כללי, ובפרט לסניף נפרד. מנסיון.
אבל אני יודע שככה צריך, וסניף שבנוי על בנים-בנות יהווה עיכוב בעבודת ה'. [לענ"ד ולדעת הפוסקים שהבאתי. ואתה מוזמן להסתכל בילקוט יוסף שציינתי, שם הוא מוכיח את דבריו הנ"ל]
וכן, יש דרכים אחרות לייצר עניין בסניף. קשה? יש רק בלחם וגם אותו אוכלים.
נשמה כללית, אני לא מצנזר את דברי גדולי ישראל. אני סה"כ אמרתי שגם אם ובמידה הרב אבינר ח"ו צנזר, זה לא אומר שאין צורך להתייחס לציטוטים שהביא. וכבר הסברתי איך זה מסתדר לענ"ד. אני לא מדבר בשם עצמי.
ולא שמעתי אף גדול דור מהדורות הקודמים שהתיר במפורש.. תוכיח לי אחרת, אשמח.
ולגבי כפיפות לרבנות הראשית- מדובר בענייני הציבור, ובהם כפופים לרבנות הראשית, לפחות אם אתה סומך על הרצי"ה. לגבי הלכה באופן פרטי- זה עניין אחר.. אבל הדיון הזה הוא עניין ציבורי ולא פרטי [ואני מאמין שאתה מסכים]. לגבי דעות (שאינן פסיקת הלכה)- זה יותר מורכב..
הסניף לא מיועד לי!
הוא מיועד לילדה חילונית תלאביבית שאין לה שום דבר עם עבודת ה' כך שבני עקיבא *מעורב* רק יכול להרים אותה.
זה לא מהווה עיכוב לעבודת ה' כי לפני כן היא *לא* עבדה את ה'.
מדובר על אנשים שזה לא יכול להוריד אותם. לא על אנשים שכן.
והמטרה של הסניף עם כל הכבוד היא לא להביא ילדים בכדי שלמדריך לא ישעמם.
המטרה היא לחזק בני נוער.
המטרה היא גם להביא חדשים, אבל בעיקר לשמר את הקיים ולהביא לעשייה ויישום של כל התורה והחינוך [גם מהבית וגם מהסניף]. אם הבאנו חדשים אבל הורדנו ברמה הרוחנית הקיימת כבר- לא הועלנו בכלום!
ובמחילה, לא קיימים "אנשים שזה לא יכול להוריד אותם", בטח ובטח כשמדובר על נוער.. במבוגרים נשואים עוד איכשהו ניחא לומר (בדוחק) שהם יכולים להתמודד עם יצר העריות הזה לצורך קירוב.
אפשר לעשות פעילות כיפית ואיכותית גם בלי לעשות אותה מעורבת.
קשה? נכון.. תשאלי את כל מי שבהדרכה/קומונה בסניף נפרד.
יש מי שיגיד ש"אי אפשר" אחרת, ולענ"ד הוא טועה [או לפחות לדעת הרבה מגדולי ישראל בדורות האחרונים]
אבל בסוף, הכל עניין של כמה משקיעים בזה ועד כמה החניכים יהנו.
לעשות פעילות מעורבת זה הדרך הקצרה שהיא ארוכה לקירוב לתורה ומצוות.
זה יביא אותם עכשיו, אבל יקשה עליהם להיכנס לעניינים של צניעות וכו'.
הדרך הנפרדת אמנם ארוכה וקשה, אבל מי שכבר יגיע [וכן, אריאל מנסה לפנות גם לחילונים (כל עוד אין פגיעה משמעותית ברמה הדתית הקיימת). מי שלא מנסה לפנות לשם- לדעתי חוטא לתפקידו] יגיע הרבה יותר רחוק.
וכמובן שנפרד הרבה פחות שנוי במחלוקת מאשר פעילות מעורבת.. חבל.
[מעין מאמר הגמרא: "איכא דרכא אחרינא" (ב"ב נז
]
מקווה ששכנעתי.. גם אם לא, אני את שלי עשיתי.
בציפייה לבניין אריאל.
בע"ה יום יבוא ואף אחד לא יגיד שצריך מעורב.
חלק מהעם הבין את זה, הרוב עדיין לא.
אגב: ניסית פעם להיות בסניף נפרד? אנשים לא נשארים בסניף רק בשביל הבנים/בנות..
כמו שהסברתי כאן הסניף מיועד לחזק בני נוער, אבל לא ככה.. - נוער וגיל ההתבגרות
תנועת נוער נועדה גם לשמר את הקיים [ולא רק לקרב]. אם ובמידה גרמת לאנשים לרדת רוחנית- לא שווה כלום. ואני בטוח שאפשר אחרת, ושהפוסקים שהבנתי לא מנותקים מהמציאות ומודעים לחלקים שונים של עמ"י.
[אגב: הרב אליהו כתב שזה בגדר "אין אומרים לאדם חטא בשביל שיזכה חברך", זה המקור לטענה שלי]
ושוב, אני מבין שיש עוד אנשים בעם- אבל זה לא אומר שבסדר להנמיך את הרף על חשבון שמירת ההלכה [של מי שכן היה מגיע בלי, ואני מכיר לא מעט שהיו מגיעים לנפרד אבל הולכים למעורב כי זה מושך אותם- וזו בול הבעיה]
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.
ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?
רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...
תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!
אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.
כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.
האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?
האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?
או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?
העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.
מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה? (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)
אולי לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי?
זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...
הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...
אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?
לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.
זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...
אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...
עכשיו מבינים קצת יותר??
אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...
חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך.
אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??
אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...
כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...
בקיצור מורכב ביותר...
