לדעתכם זה בקשה נורמליתטראמפ

התחלתי ישיבה חדשה

ובישיבה אומרים שאסור שיהיה סמארטפון בבית ואם יש 

אתה חייב להפקיד ומביאים לך רק בחופשים משהו מכיר כזה דבר

כל מוסד קובע מהו התקנון שלושפרינצא בוזגלו

התנאי של המשך הלימודים הוא חתימה על הטופס.
אם אתה רוצה ללמוד במקום כזה למרות שהתקנות שלו מחמירות ביחס למשפחה שלך אתה צריך להתנהג בהתאם.
זה גם יכול להיות מסנן, אם התקנון לא מתאים לך סימן שאתה גם לא מתאים להם.

לא בהכרחהחיים מאושרים
יכול להיות שהוא מתאים אבל בדבר הזה ספציפית לא...
חוץ מזה שלא מסכימה אם זה בכלל זה ילדים גדולים ולהם לא אמור לעניין מה הם עושים בבית שלהם בישיבה שיחליטו מה שיחליטו אבל בבית מי הם שיחליטו עליו?

לא ממש קשור אבל אני גם לא מסכימה אם זה שיש כזה דבר שעורי בית מאותה בחינה...
לאארץ ישראל היפה

המוסד הלימודי לא יכול להחליט בשבילך מה אתה עושה בבית זאת בחירה שלך!!

הוא לא יכול להחליט.שפרינצא בוזגלו

אבל זה שיש סעיף כזה אומר שאולי ההשקפה שלו לא מתאימה לך...

^^ ואו כל כךקפטן קוקאחרונה
גם אני חושב ככהטראמפ
עבר עריכה על ידי טראמפ בתאריך ד' בחשון תשפ"ב 14:51

מילא מחליטים עלי בישיבה אבל למה בבית

לגמרי,אצלנו נגידישראלית2❤🇮🇱
בנות שבאות עם חצאיות קצרות אומרים להן שבאולפנא הן לא באות ככה אבל אם הן רוצות שישימו אחצ כי זה כבר לא עניין שלהם ואח אפשר לשלוט בזה..
אבל אולי זה משו אחר אני לא יודעת...
אהאה עכשיו נזכרתי שבבצפר שלי לכיתות התורניות היה אסור טליוזייה בבית..
לא הבנתי מי הם שיחליטו בשביליארץ ישראל היפה

אני יעשה מה שבאלי בבית! מספיק שולטים עליי באולפנה/ישיבה

נכון. אני לא מבינה את זה שאומריםאמרלד
המוסד מחליט עלי /שולט עלי..
עם כל הכבוד שיש, התלמיד בוחר להיות במוסד הלימודי.
אף אחד לא מחייב ללמוד שם
ועדיין אני אישית
גם אם יש דברים שנוגדים את הכללים במקום אני לומדת,
תכלס אין להם איך לאכוף את מה שאני עושה
ולכן כדאי לחשוב למה לא מסכימים דברים מסויימים?
וזה יכול להיות בהרבה תחומים , וגם סמארטפון
נניח ואני לא הולכת לפי איך שמבקשים
*כשאני לא במקום עצמו*
אם זה שווה לי זה שכביכול מדובר במשהו ש"אסור"
מנסים לא להבליט את זה וזהו.

נב.
כתבתי באופן כללי לא מכוון לאף אחד כן?

מאוד לגיטימי לע"דסוורוס סנייפ


כן.Jewice
..היי:)

באולפנה שלי מותר סמארטפון עם סינון

(חותמים בתחילת שנה על התחיבות לסינון)

מפקידים את הטלפון בבור עד סוף יום

*בבוקרהיי:)


בכללי על כל התקנונים והכללים של המוסדותחיים רק פעם אחת
בזמן שנמצאים במקום צריך ללכת לפי הכללים שלהם כמו ש @ישראלית2 כתבה על החצאיות שבמקום תתלבשו כמו שרוצים סוג של מדים.... ובבית תעשי מה טוב לך. כנל לגבי הסארטפון. אל תביא לישיבה אם אסור אבל גם להם אסורררר להחליט לך על החיים אתה תבדוק בעצמך אם אתה מתאים להם. במיוחד כשאני בטוחה שאתה לא היחיד בישיבה שיש לו סמארטפון אז מה הם יעשו? יעיפו חצי ישיבה? זה לא יקרה!!
אסור להם? מי אסר עליהם?הָיוֹ הָיָה
מזמין אותך לקרוא את התגובה החכמה של @אמרלד (השורות הראשונות)
אסור כי אף אחדחיים רק פעם אחת
לא יכול להחליט על חייו של מישו אחר!
וקראתי את התשובה החכמה של אמרלד ומסכימה עם מה שכתוב. אולי לא הכריחו אות ללמוד דווקא במקום ספציפי אבל זה ממש לא סותר!!
אם את רוצה ללמוד במקום כלשהוא את צריכה לכבד את הכללים שלוהיי:)

אם לא מתאים אז כנראה המקום לא מתאים לך

וואלה? מי בדיוק חייב אותך ללמוד שם?הָיוֹ הָיָה
עבר עריכה על ידי נשמה כללית בתאריך ט' בחשון תשפ"ב 01:16
סליחה, אבל זה טענה דמגוגית. אף אחד לא יכול להחליט עלייך? נכון מאוד! את מוזמנת לארוז חפצייך וליסוע הביתה. אף אחד לא מונע ממך.
בחרת ללמוד במוסד לימודי מסויים? זה אומר שהחלטת שמתאים לך הכללים.
זכותו המלאה של המוסד להחליט מה הכללים שהוא מבקש ממי שרוצה ללמוד אצלו. הוא לא חייב לך כלום וזה ממש לא רלוונטי ל''להחליט על חיים של מישהו אחר''.
לא נכוןהחיים מאושרים
הישיבה תחליט עליך בישיבה (אותו דבר גם על אולפנה)
אין לי דוגמאות לתת אבל ממש לא הם אין להם תזכות להחליט מה אני יעשה בבית באולפנה שיחליטו עלי אבל בבית???
חוץ מזה שהיה לי עוד משהו להגיד ושכחתי אז אני יגיד מתי שהוא אחר
אבל את צריכה להבין את הנקודהשפרינצא בוזגלו

הם הקימו מסגרת עם אופי מסויים, הם רוצים לשמר את האופי ולא רוצים שיהיו אי התאמות וציפיות מיותרות.
המסגרת שלהם הוקמה במיוחד בשביל אנשים בסגנון א' וב' והם לא מעוניינים בסגנונות נוספים.
לכן הם קובעים מסננים, הם נניח מחליטים שהתנאי כניסה יהיה שלא יהיו טלוויזיות בבית- ואז כל מי שלא מתאים פשוט מרגיש כבר לבד שזה לא הסגנון שלו ומבין שהוא צריך לחפש מסגרת שונה.
בעיני המסננים האלו מאד טובים גם למוסד וגם לכלל הציבור, כי ככה מוסד יכול לשמור על האופי שלו, ואנשים שנרשמים יודעים מראש אם זה מתאים לסגנון או לא.

כמו כן אף אחד לא חייב אותו ללמוד במקום כזה, יש מספיק מקומות טובים שמותר בהם סמארטפונים בישיבה ובבית.
הוא יכול להשתמש במסנן הזה בכדי להתייעל ולהבין מה כן מתאים לו. זה מאד ממקד ומראה מה השאיפות והכיוון הכללי.

יפה מאד^אמרלד
מה בדיוק לא נכון? איפה. ענית על מה שכתבתי?הָיוֹ הָיָה
חברים, תפנימו:
אם אני פותח מכולת ומחליט שתהיה הנחה לכל מי שילבש טוקסידו - זו זכותי. אני לא מחליט על אף אחד, אני פשוט מחליט למי לתת הנחה.
אם אני פותח ישיבה ומחליט לקבל אליה רק מי שאוכל בבית שניצל תירס לארוחת ערב - זו זכותי. אני לא מחליט על אף אחד, אני פשוט מחליט את אני רוצה בישיבה.
אם את בחרת ללמוד באולפנה שדורשת מהבנות לעמוד עמידת ראש בבית של סבא וסבתא בכל ראש חודש שחל להיות בשבת - זו בחירה שלך. אף אחד לא החליט עלייך.
הבנת? לא יעזור שתכתבי חמשתאלפים פעם ''לא נכון! אין להם את הזכות!''. את צריכה להתמודד עניינית עם מה שכתבתי לך.
טוב אתם ממששששששחיים רק פעם אחת
הוצאתם דברים מהקשרם וזה מציק.
כי בא נאמר לגבי הארוחת ערב שניצל טירס גם אם מאודדד תרצה אין לך דרך לעקוף את זה וממילא הכלל לא תכף!!!
מבחינתי כנל הסמארטפון.
ולכן, בשטח המוסד ישיבה או אולפנה או כל מקום אחר אז אם הכלל אוסר את השימוש, סבבה בשטחחחחח המוסד לימודים לא להחצין... אבל בחיים האישיים אין רשות ואין דרך לעקוף את זה!!
בקשר לכך שאמרתם פה שאם לא מתאים אז נארוז חפצים וביי זה שטות כי זה כמו בצבא שלובשים את המדים בזמן השירות אבל בחיים האזרחיים החיל ילבש מה בא לו!!!!! אז אין קשר בין הסארטפון לזמן הלימודים. ולא אמרתי לעשות דווקא!!!! כל אחד יבחר לעצמו וזה לא תחום שהנהלה יכולה לקבוע!!
אתם לא חייבים להסכים אם זה עם קשה לכם לשמוע תאמת אבל תבדקו טוב גם במקום שאוסרים לגמריי לכמה תלמידים כן יש..... לכן זה לא אומר שבגלל זה צריך לעזוב תמקום!!! כן לכבד!! ולא להוציא בגלוי בשטח המקום גם כי זה סתם יסבך.... אבל גם כי זה דרך ארץ ככה מרגיש לי!
מה מה מה?הָיוֹ הָיָה
אף אחד לא הוציא שום דבר מהקשרו. את פשוט צריכה להפנים דבר אחד פשוט: את בחרת ללמוד במוסד, את קיבלת עלייך את כלליו. כלליו יכולים מצידי להיות לקפוץ לירח, בעיה שלך. או שתקפצי לירח או שתלכי הביתה
את לא יכולה להגיד שאת תלכי למוסד אבל לא יהיה לו זכות לומר לך מה לעשות, צאי מהסרט.
לא רוצה? אל תלכי למוסד.זה הכל.
לא נכון עוד פעם ואני ימשיך להגידהחיים מאושרים
הם רוצים שאני יקפוץ לירח וואלה אין בעיה *אבל* בזמן של הישיבה (במקרה שלי אולפנה) ממש לא מסכימה אם זה אני יגיד את זה ואני ימשיך להגיד אין לי בעיה שיגידו מה שהם רוצים אבל בזמן של הישיבה נקודה.
הם לא יחליטו מה את/ה /אני נעשה כשאני יהיה בבית.
והץשובה שלל באמת בילבלה אותי אז לקח לי זמן לענות לזה אבל ככול שחשבתי יותר הבנתי: הם יחלטו עלי כשאני באחריותם כשאני לא אני יעשה מה שבלי
אבל אם בזמן החופשות הם ימצאו אותך מחוץ לירחשפרינצא בוזגלו

אז את תהיי בבעיה ותועמדי בסכנת העפה, מסכימה איתי?
 

אני מקווה שהם יהיו יותר חכמים ויבינו לבדשאני ילך ויחזור...החיים מאושרים
גיחי גיחישפרינצא בוזגלו

את צריכה להיות שם כל החופשה

טוב לא הבנתיהחיים מאושרים
מב שכן הבנתי שכל אחד חושב מה שהוא חושב.
אז בוא נסיים אם הוויכוח הזה כי גם ככה כל אחד פה נשאר על מה שהוא חושב אז זה לא משנה אם נמשיך את הויכוח...
עדיין אני לא מסכימה אם זה!
נסייםשפרינצא בוזגלו

אבל עדיין אני לא מסכימה איתך!!!

פשוט לא נכוןהָיוֹ הָיָה
אם בא לי לארח אצלי בבית רק מי שאוכל בבית של עצמו חביתה - זכותי, נכון?
זהו. אותו דבר.
זה בכלל לא משנה אם בזמן של הישיבה או לא. זכותם להחלחט את מי באלהם לקבל, ואת יכולה לבחור אם מתאים לך או שתלכי למקום אחר.
אני באמת לא מצליח להבין מה קשה לקלוט כאן.
מוסיפה משו-אמרלד
אם אתה מעוניין לארח בביתך רק מי שאוכל חביתה
כנראה יש סיבה לזה.
ומי שאוכל טוסט הוא כבר שונה ממי שאוכל חביתה ..
ובמיוחד
בדברים הגיוניים יותר


לגמרי. תודה.הָיוֹ הָיָה
זה שאין דרך לאכוף לא נותן לגיטימציה בכללאמרלד
ורשות לאכוף? רשות ממי?
לא הבנתי מי אמור לתת רשות למה.
התלמידים הם מעל המוסד ?
ומה שכתבת בשורות האחרונות זה נכון ויפה

לגמריאנונימיאני
פלאפון זה שיקצה
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך