הגבתי כי הרגשתי חייבת

בכללי פחות מגיבה כאן

אתה כאילו מעניש אותה בתגובה שלך "שיהיה לך בהצלחה" 

היא זורמת עם העונש, אולי כי בסתר ליבה היא לא כזה רצתה להיפגש ולכן דחתה ודחתה.

יש לנו הרבה אילוצים בחיים אבל לפעמים נח באמת להשען עליהם. לפעמים באמת אפשר לשים אותם בצד

שורה תחתונה- תקשורת.

במקום לעקוץ אותה. אפשר היה לכתוב שלא נעים לך שזה נדחה ונדחה, ואולי היא היתה מצליחה להגיב בכנות... שאולי היא אמת פחות מעוניינת... וגם אם לא לפחות היתה מצליחה יותר לראות אותך ולהתחשב מעט יותר...

והשורה האחרונה בסוף זה כאילו אתה סבבה עם זה. אויש פספסת הצעה. 

אני לא מאמינה שזה באמת מה שאתה מרגיש.

זה כואב שככה התנהגו אליך, וזה כואב שככה זה נגמר בתחושה צורמת.

אז לשדר עסקים כרגיל ויאלה נקסט להצעה הבאה, זה גם לא אמת.

כנות זה שם המשחק. 

לנפש שלנו זה חשוב ממש.

וסליחה שאני אומרת סליחה למרות שביקשת שלא.. סתם חח

אממ 

במקרה הספציפי הזה, (אני לא יודעת אם הייתי קוראת לזה שיח אפילו.) להגיד לבן אדם שלא נעים לי צורת ההתנהלות הזאת-

זאת אמירה מאוד מכבדת וראויה להערכה. לא אמרתי לכתוב עכשיו אובר דוגריות "תקשיבי אני לא רגוע מהרגע שאמרנו שנקבע דייט ואיכשהו זה נדחה ונדחה" לא אמרתי להשפיל... אבל כן לשקף איך אני חווה את הסיטואציה ואיך הייתי רוצה שהיא תראה אחרת. זה כל כך ראוי להערכה שיח כזה בעיניי. 

לא הבנתי לאן נכנס כאן תכונות גבריות שנותנות לנו מרחב. להגיד לבחורה "טוב לא צריך עזבי שיהיה לך בהצלחה ביי"

זה תכונה גברית שמאפשרת מרחב? נראה לי לא הבנתי אותך... 

ומזה "איך שאתן", שלום קוראים לי לב אוהב, אני לא מייצגת את צורת השיח הנשי במגזר תודה.

ואוקי עדיין לא הבנתי איך זה הגיע לשיח של גברים מול נשים. ואיך הכנות נכנסת לפה.

לא "אתם לא מסכנים", אין כאן הכללה לכל המגזר הגברי. יש כאן התייחסות ספציפית ממוקדת.

אם פותחים שיח כנה זה מאפשר לצד השני גם לפתוח את הכנות שלו. ושאני מתכוונת שהיא היתה מצליחה לראות אותו יותר

לא כי הוא מסכן, אלא כי היא לא הצליחה בזה עד עכשיו, והכנות שלו תעזור לה (אם לא, המצב באמת בעייתי...)

ולהתחשב מעט יותר, שוב, לא כי הוא מסכן שצריך את החמלה וההתחשבות שלה

אלא כי באמת כנראה היה לה קושי להסביר את עצמה/לתקשר את עצמה ולכן היא צריכה "להתחשב קצת יותר"

ואין בעיה לא חייב לפתוח שיח כנה, אבל לא כדאי ולא מומלץ להגיב בצורה שבסופו של יום גורמת לך להרגיש קצת החמצה. 

ושוב זה לא כזה מוגזם להגיד "לא נעים לי ההתנהלות הזאת.. " וכו'... 

הנקודה היא וכתבתי את זה גם למבקש אמונה, לא המקרה הספיצפי הזה, אלא מה אנחנו מרגילים את עצמנו

אנחנו מרגילים את עצמנו להשאיר קצוות לא סגורים,  להישאר עם החמצה ועם הרגשה שהיא לא הבינה אותי ואני לא הבנתי אותה. ובגלל זה ננטוש את הספינה, נרים ידיים. נשלח אותה לדרכה ואותי לדרכי. לא חבל? לא כי יכל להיות כאן דייט מדהים. 

אלא כי אתה מרגיל את עצמך לעזוב כמשהו מפריע בלי לדבר אותו. 

אז כאן זה בקטנה, חכה שזה יופיע במשהו יותר משמעותי. אז זה כבר פיצוץ, משקעים, כאב לב וכו'

במקום להגיד זה לא נעים לי, פשוט אמר לה ביי ביי וזהו.  

אם היא לא רוצה מה כבר היתה מועילה הכנות הזאת?

התנהגו אליי לא נעים ולא תיקשרו לי למה התנהגו אליי ככה,

במקום לברר את זה, החלטתי להגיב באותו מטבע.

עשית לי לא נעים- תקבל גם אתה. ביי.

רגע. יש לו סיבה למה היה לו קשה לתקשר לך את ההתנהגות שלו, אולי נעזור לו וזה יעזור גם לי על הדרך.

כי יש דרך שיוצרת אווירה יותר נעימה.

נכון שזה בן אדם שאני לא אפגוש יותר בחיים,

נכון שזה יותר כוחות להיות כנה, להראות פגיעות. ( אם כי, להחזיר באותו מטבע הכי משקף פגיעות אגב)

אבל זה להרגיל את עצמנו להגיב מתוך האמת ולא מתוך עוקצנות ופגיעות

זה להתרגל להשרות אווירה נעימה גם ברגעים הקצרים האלו של החיים

ברגע שמתרגלים לזה , זה משפיע גם על רבדים יותר עמוקים ועל קשרים יותר משמעותיים.

כשאנחנו לא רגילים לתקשר את הפגיעות שלנו, אנחנו יוצרים משקעים.

אז נכון זאת סיטואציה יחסית פשוטה, אבל עוד משקע קטן ועוד אחד.

וזה כבר ניהיה דרך התמודדות. אז זה יכול לפגוש אותנו גם בסיטואציות יותר מורכבות

ששם נוכל לקנות משקעים יותר גדולים.

והנפש סוחבת את כל זה,

לא חבל?

(אני איתך במסר - מבחינתי כשאתה אומר 'כן' למישהו, משמעו שאני אעשה מאמצים כדי להיפגש בהקדם האפשרי. ואם אני יודעת שיש תקופה שבה לא אהיה זמינה בטווח הקרוב- אגיד את זה מראש).

ולנצל"ש -

כתבת שפספסת הצעה מאלגו. אתה יודע במקרה איך זה עובד? (או מישהו אחר כאן?)

אלגו שולח לך הודעה ואומר שהוא מצא התאמה עבורך, ואם אתה פנוי\תפוס. ענית תפוס. עכשיו אתה שוב פנוי - האם יש לך אפשרות לחזור לאלגו, להגיד, היי אני פנוי והוא ימשוך שוב את ההצעה הזאת?

ואם אנחנו כבר מדברים על אלגו, נניח שהציעו לך לצאת עם X, אמרת שלא מתאים, ואחרי תקופה החלטת שבעצם כן - האם יש לך דרך לומר את זה לאלגו?

כי כנראה שיהיו עוד אנשים שייתקלו בסיטואציה כזאת...

אבל קחי בחשבון שזה עדיין בהרצה די ראשונית, בסך הכל כמה חודשים
יתכן שבהמשך יוסיפו עוד אופציות..

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.