גם אם פה ושם יש יוצאים מן הכלל.

אבל לרוב זה פשוט משייך אותך לסגנון מסויים, השאלה היא אם לא אכפת לך שיקטלגו אותך לפי המראה כשייכת למקומות פחות דוסיים ממה שאת באמת...
לרוב זה פשוט עניין של אווירה.

אבל כמו שאמרו בתגובות אחרות- הכל תלוי במה שאת משדרת.

בהצלחה!

זאת אומרת, למה נזם יפה בעינייך?

או אולי, מה הוא מסמל, מהיכן התחיל ולמה פתאום הסביבה הביתית שלך הולכת איתו?

כי לכל טרנד יש מקור, לא? לפעמים הוא מקור טוב ולפעמים לא ~

סליחה על הכבדות

אבל זה באמת הכיוון...

לא הכל מתחיל ונגמר באופנה...

באמת צריך לברר האם זה יופי אובייקטיבי או אמירה חברתית

תכל'ס כל דבר בעולם היופי נמדד ביחס לתקופה, אבל יכול להיות גם דברים מוזרים שיפים בעיני אנשים מסויימים...
אני ראיתי אישה שכל הפרצוף שלה פירסינג והיא נראתה כאילו תקעו בה יותר מידי סכינים, אבל היא חושבת שזה יפה, מ'לעשות?

בכלל, שמתי לב שלדודה שלי יש נזם רק שנה אחרי החתונה שלה, עיוורת שכמותי🤦‍♀️
 

אבל יש לי טונה שיעורים במתמטיקה...
זה תרגילים קלים אבל טכניקות ארוכותתת
אוףףף

כי יש אנשים שחושבים שהקשקוש הזה הוא יפה: 

למעשה סבא וסבתא שלי הגדילו לעשות ותלו אותו על הקיר בסלון...
אני לא סובלת את הציור הזה, אבל הם כן. הם רואים באבסטרקטיות החלולה זהו נשמה, אז מי אני שאתווכח?

ההגדרה של מה יפה בעיני משתנה מאדם לאדם.
זה לא אומר שהחברה לא משפיעה על תפיסת היופי, כי למשל אישה עם פירסינגים מפחידים לרוב תסתובב בחברת פאנקיסטים נוספים עם סיכות ביטחון באוזניים...
אבל זה לא אומר שאין לאדם סגנון משלו או העדפות שלא קשורות לחברה.

אני לא בקיאה בתולדות התכשיטים, אבל אני בטוחה שגם אז היו נשים עם נזמים.
והן באמת עשו את זה כי זה היה יפה בעינייהן באמת.

למרות שכשאני חושבת על יתכן שלשים נזם לפני מאה שנה היה אקט של מרידה, אז באמת שכבר אין לי מושג 😅

רק אולי אקח את דברייך צעד אחד קדימה --

אכן לאדם יש סגנון משלו שלא מושפע מדי מהחברה, אבל האדם מעורבב מטוב עם רע, אני טועה? אז סיכוי לא קטן שהסגנון שלו יהיה ממקום שלילי.

קחי לדוגמא את המשפט "כי בא לי". באמת בא לי, אבל לא בהכרח מה שנראה בעיניי טוב הוא ממקום חיובי תמיד. ובעצם, כל מושג 'חשבון נפש' נבנה על זה, שאנחנו עובדים על לבדוק ולשפר את עצמנו שמקורותינו יהיו טובים.

ובעניין הנזם, זו דוגמא נהדרת להשפעה חברתית תרבותית על מושגי היופי שלנו. כי באמת גם לפני מאה שנה היו נשים מעטות עם נזם, רק שזה היה מוצר מכער פנים (למען הדיוק הטוב: מתמקד בדיבור על המערב). יותר מכך, נזם מאז ומעולם היה קיים ותמיד היה נדיר ומודר. ופתאום, תוך עשרות שנים, העולם מלא ממנו? האם אנחנו עד כדי כך קלים לשינוי? והאם הכיוון נובע מטוב?

צפוי שיש לי את התיאוריה שלי בעניין, מה הוא מסמל ומדוע.

אבל עזבי את דעתי, האם את חושבת שהשאלה לא ראויה שתישאל?

אגב, אכן הנזם התחיל לתפוס במערב בגלל אות המרידה שייצג בשנות השבעים. מעניין גם מדוע נבחר דווקא פריט זה ובמיקום זה כמעשה מתריס... אך ניתוח סוציולוגי נדחה לפעם אחרת

הבעיה היא לקטלג ולפסול את כולם. 
כי נניח מאד יפה בעיני משהו מסויים שמקוטלג כשייך לתרבות שלילית, כרגע אני לא אעשה את זה בגלל האמירה שתיווצר, אני לא רוצה שיקטלגו אותי כשייכת לחברת שוליים שלילית.

אז יוצא שליופי יש שני מימדים שצריך לקחת בחשבון:
מימד של השפעה חברתית
ומימד של יופי אובייקטיבי טהור

רוב האנשים מתנהגים בעדריות ונראים בדיוק כמו שמעצבי האופנה תכננו שנראה.
לעומת זאת נדירים האנשים שהצליחו לזקק את המושג יופי למה שבאמת נראה להם יפה בעיניים ובלב.
יש גם אנשים שכל העניין של יופי הוא בשבילם אמצעי בכדי לצאת מן הכלל ולפרוץ מוסכמויות, אז הם ישכנעו את עצמם שלקעקע לב על האף זה יפה...


אולי בעצם יופי הוא אידיאולוגיה?




 

כמובן שהשאלה ראויה כי היא אכן מסבה את תשומת הלב למניעים הנסתרים שמאחורי ה'באלי', מודעות זה דבר חשוב
 

וכמה כיף שאין תחושת צורך להוסיף. מסכים יספיק?

לשאלתך, מאמין שיש בה הרבה אמת ועומק, לפחות במובן מסוים.

אולי בעצם הייתי שואל, 'כמה בעצם יופי הוא אידיאולוגיה'? וכמה הוא חיבור, השפעה, רגש או מציאת חן?

אני רואה זאת גם על היופי שאני מתחבר אליו בחיי.

תודה לך ~

כיף לדון עם אנשים חכמים שאומרים דברים מעניינים!

מקווה שאזכה לקרוא את תגובתך בכל זאת ~

רק מחשש שאובן אחרת - 

אני רק שאלתי שאלה, כן? לא באתי להתיימר לומר מה נכון ומה לא (:

ואז נזכרתי שאני לא שמה עגיל גם בחור הראשון, אז למה אני צריכה עוד חור אם אני לא משתמשת בראשון? 😅
עכשיו אין לי לא חור ראשון ולא שני חחח

הרשאתי לעצמי כי היא כתבה 'אומרים' (;

ואני מבין? אני לא מבין הרבה, בטח שלא בזה.

אגב, סליחה שאני הורס, אבל באמת יש בעיה בשיער ארוך לבנים (תפילין), אבל לא חשוב

גילוי נאות: אני לא בעד לא לעשות מה שלא מקובל.

הרבה מהחיים שלי לא כל כך מקובלים בחברה בה אני נמצא ~

גם לא אמרתי שזו בעיה, ובטח שלא בעיה חברתית.

מה אני כן בעד?

למשל, כשאנחנו מתלבטים על משהו אם הוא טוב עברנו או לא, אני בעד לבדוק האם באמת הוא טוב ולמה. אני בעד לא להיסחף מדי ללא מחשבה. עם מחשבה נראה לי אפשר להיסחף יחסית חופשי ;)

כמה תשבחות קיבלו בני ישראל בגלות מצרים על שלא שינו את הלבוש, השם והשפה...! אני לא בעד שמרנות סתמית, אבל לפעמים לפעמים הלבוש באמת מייצג משהו, לא? אני לא מבין בבגדים, אבל יש סיכוי שהאופנה תהיה שונה בין זארה לנטע לא רק באורך...?

תודה שהשקעת וכתבת !

באמת לא עניתי.

לא בסדר, אני אומר לך. שואלים אותו שאלה והוא פשוט מתעלם.

אין ממה להתעלם, כתבת מעולה ~

אצלנו זה דבר דיי מקובל

יש נשים דוסיות ממש אצלנו עם נזם.,

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...