זה כנראה הדבר הנכון. למרות שאיזנתי אותה מלא וסידרתי והתאמתי כדי ש
אבל,
עדיין כואב לי,
(אבל אמרנו שנעשה את זה אז, נכון? נכון. למה אני צריכה להפסיד את *רוב* סדרי הבוקר שבוע הבא? ואחרי שמחר גם,
ו אממ, ממש אמרתי במפורש שערב אולי צהריים עדיפים בהרבה, אני גם ככה הרבה פחות מתרכזת אז. ו נכון, גם אתם לא רוצים להפסיד עבודה, אבל משלושת הימים שגם אתם שותפים- באחד שלחתם אותי לבד, למרות שאני כנראה לא אצליח לעמוד מול הרבנות ולומר משהו, ו דווקא לכן ביקשתי מראש שיהיה איתכם, ו בשני אתם הולכים גם בלי קשר, ולשלישי אני אפילו לא רוצה ולא רואה עניין בללכת, מצאתי לכם אפילו שניים שהם טובים יותר ופתוחים בצהריים ובערב ושניה מהבית/מהעבודה בהתאמה. חוץ מזה ש נכון אתם עובדים וזה חשוב, אבל זאת השנה היחידה שתהיה לי לנסות לבנות איזשהו בסיס תורני בשבילי, וגם עליה אתם גורמים לי להרגיש רע כל הזמן, אז מה העניין,)
ולמה אני מתלוננת בכלל.
