הָעוֹשֶׂה תְּפִלָּתוֹ תַּחֲנוּנִים
אֵין תְּפִלָּתוֹ קֶבַע.
שׁוּב וְשׁוּב נִסְעֶרֶת נַפְשׁוֹ
נִזְרַק מִקְּצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד מְבוֹא אֵם
תֵּהוֹם כְּנַעַר מֵעָלָיו עַד שֶׁעֵרוֹ לִפָּתַח
עָב הֲמוֹן בְּרָקִים מַרְעִימִים אֶת נִשְׁמָתוֹ
תְּהֵא לְיָ-ה.
וְאֵין תְּפִלָּתוֹ קֶבַע
שֶׁעָיְפָה עָלָיו. לֹא לַחְתֹּם.
רֶגַע; אַבָּא, רֶגַע,
תֵּן לִי עוֹד שְׁנִיָּה שֶׁל חַיִּים וְנַחַת
מָקוֹם לְהִזָּרֵק מִמֶּנּוּ אֵלֶיךָ בְּתִסְכּוּל אֵינְסוֹף עַד שֶׁאוּכַל שׁוּב מְצֹא.
וְתַחֲנוּן לְחָן תְּחִנַּת חִנָּם שֶׁלָּנוּ.
שֶׁקַּמְנוּ וְרַצְנוּ וְנֶעֱמַדְנוּ סְמוּקִים,
שׁוּב מוּלְךָ, מְחַכִּים,
וְדָפַקְנוּ בַּעֲדִינוּת וּפָתַחְתְּ וּפִתְאוֹם
דְּמָמָה דַּקָּה
(ספרת פעם כמה זה, שבעים ושתיים פעימות לב?)
