מה עושים?מצטרפת למועדון
הילדה בת שנה וחצי. עדין יונקת ונראה שאם אני לא אעשה משהו אקטיבי כדי להפסיק את זה היא תינק עד גיל 20..
עכשיו זה בקטנה. (סתם אפיזודה שקשורה שאלתי את המטפלת של המשפחתון כמה ילדים בקבוצה עוד יונקים? היא ענתה לי שהבת שלי והבת שלה היחידות שעוד יונקות מתוך 12 ילדים).
מה שיותר מפריע לי הוא הבררנות הקיצונית שלה באוכל שקשורה בעקיפין או אולי לא לזה שהיא עוד יונקת.
עכשיו לשם הפרוטוקול גם אני היתי מאד בררנית כילדה. עד היום אני לא אוכלת דברים מסוימים, בעיקר ירקות חיים. אבל התזונה שלי השתפרה מאד ואפשר לאמר שיש לי מודעות מאד גבוהה לאורח חיים בריא ובגדול כמעט ולא מכניסה שטויות לבית. יש לי גם צליאק מה שעוד יותר מצריך אותי להיות עם יד על הדופק על מה שאני אוכלת.
בכל אופן אני באה להגיד שזה שהבת שלי לא עפה על אוכל קונבנציונאלי במשפחתון אולי מגיע ממני ומזה שהיא פחות רואה אותי עם לחם נגיד אבל עדין לא מצדיק את מה שאני אספר.
בבית היא אוכלת לפי קריזות. פעם לא בא לה כלום ואז היא משלימה בהנקה ופעם יכולה לאכול ממש יפה אוכל מבושל. קציצות, עוף, דגים, מרקים היא בכלל טורפת, גבינה לבנה, לחמניות, פריכיות ועוד.

לעומת זאת במשפחתון היא בקושי אוכלת.גם דברים שניסתי בבית וראיתי שהיא אוהבת, במשפחתון היא ממש מסננת. ויותר מזה. גם דברים שאהבה יום יומיים במשפחתון למחרת לא רצתה.היא יכולה להיות רעבה מ8-1 או לקושש אוכל מילדים אחרים(בעיקר ביגלה וביסקויטים שהם מביאים לארוחה שלפני סוף יום. את הסנדויצים של הבוקר פחות). ושלא תחשבו שאני מביאה לה לחם מלא עם חסה. ממש לא.
עד כה ניסיתי:לחם(לא אכלה בכלל), פיתה(ניסתה ולא המשיכה),לביבות ירק(טרפה בבית בגן לא הסתכלה), גרבר באריזת טרופית (היתה תקופה שאכלה ממש יפה ואז הגננת אמרה שגם את זה יום אחד לא רצתה) , קרקרים, בסקויט(את זה דוקא אכלה אבל לא בא לי שזה יהיה האוכל שלה)..
אני פחות לחוצה אם כי היה ממש בא לי שהיא תהיה נורמלית בקטע הזה, אבל הגננת ממש אמרה לי שאין ברירה ואני חיבת להביא לה ביגלה או בסקויטים כדי שיהיה משהו שבטוח תאכל. היא היתה נשמעת ממש בטראומה מזה שלא אכלה כלום ונסתה לקושש מילדים..
קיצר מה אתן אומרות?
הכי קל להכנע ולהביא לה זבל, אבל באמת שלא בא לי שעל זה היא תגדל. מספיק היא פגשה יותר מדי מתוק בחיים לדעתי. (אצל ההורים שלי זה קטסטרופה ואין דרך לצמצם את זה) .
הרצון שלי שלפחות בבית ובמסגרת תקבל אוכל נורמלי.
מה היתן עושות?
לחם מלא עם חסה 😂חדשה ישנה
לדעתי להביא לה בבוקר בייגלה או ביסקוויט זה לא נורא, אבל בתור ארוחה ממש לא.
ומה עם פרי בבוקר? קטנים מאוד אוהבים פירות. בריא ומתוק.
עוד אופציה- להכין עוגיות ביתיות בריאות, נגיד קוואקר עם קמח מלא, לאפות לא הרבה זמן וזה רך ונימוח. בטח את לא מבינה מה אני מדברת כי את צליאקית, אבל זה טעים.

ולגבי ההנקה- זה מן הסתם קשור. אצלי לפחות ראיתי שזה משפיע , כל עוד אני מניקה, התינוק לא אוכל מסודר מוצקים.

זה גיל כזה קשה, כולם אצלי בררנים בגיל הזה. יום בא להם לטרוף את העולם ויום אחר הם בצום..
תודה!מצטרפת למועדון
אז פירות היא מוצצת מהם את המיץ וזורקת את כל היתר. כשהיא אוכלת תפוח היא לועסת ואז אני רואה חתיכות מעוכות על הרצפה.
לגבי העוגיות רעיון. יש גם קואקר ללא גלוטן אז דוקא כן מכירה..
והלוואי שזה באמת קשור להנקה..
גם תמרים מזן מז'הול זה טעים ובריאחדשה ישנה
לחתוך לקוביות קטנות שלא תחנק,
תפוח זה קצת קשה..
עכשיו יש תפוזים, לחתוך לקוביות קטנות או לסירות עם הקליפה.
בכללי כשחותכים יותר קל מאשר שלם בדרך כלל.
אוף תמרים נסיתי להציע לה מלא פעמים..מצטרפת למועדון
לא עובר לה את הראדר..
ממליצה בחוםסליל
על אתר המתכוניה. מופעל על ידי תזונאית ילדים.

יש לה הרצאה מעולה "הוא לא אוכל לי". זה לא עולה הרבה, בעיניי זה עוזר לעשות סדר וללמוד איך לגשת לכל עניין האוכל של הילדים בצורה בריאה יותר.
תודה ננסה.מצטרפת למועדון
רשמתי מפורט ונמחקאמאשוני
אז בקצרה. את היית ילדה בררנית. אצל ההורים שלך לא אוכלים בריא.
הבת שלך בררנית. התזונה שלה זה בייגלה וביסקוויטים.
אני הייתי הולכת על צעד "דרמטי" ומוציאה את כל השטויות מהתפריט שלה. כולל במבה, קטשופ, ביסקוויטים מעדן.
לתת למנגנון השובע והרעב להתפתח תקין ולבלוטת הטעם להתרגל לדברים שאינם עם תחושה חזקה של מתוק ומלוח.
אפשר ללכת לדיאטנית שתוציא מכתב המלצה ולספר להורים בדרמטיות שהילדה עוברת לתזונה מיוחדת ואסור לתת לה כל דבר כי יש לה בעיה של רכישת טעמים ולכן בניגוד לילדים אחרים, לה אישית אסור.
בדיוק כמו באלרגיה.
אם צריך גם מגזימה במה שזה יכול לפגוע בהתפתחות שלה.
העיקר לנסות כמו שצריך את הכיוון הזה.

בכל מקרה לא הייתי מוותרת על ההנקה. היא מקבלת ממך ויטמינים וזה, לא כדאי לצמצם במיוחד שהיא עדיין לא אוכלת כמו שצריך.
אז יש חלקים ביום שבהנקה מפריעה לביסוס מוצקים. זה עדיין לא מצדיק שהיא לא אוכל אצל המטפלת כי היא יודעת ששם אין הנקה.

כשחושבים על זה יכול להיות שכל העניין הזה זה רק תקופת הסתגלות בכלל ואוטוטו זה יעבור גם בלי לעשות שום דבר מיוחד בשביל זה.
אוף בלבלת אותי עם הפסקה האחרונה..מצטרפת למועדון
לעשות צעדים דרמטיים או לתת לזה עוד זמן?
אם אני הולכת על זה אני יודעת שזה יהיה ממש ממש קשה... אנחנו הרבה אצל ההורים ואני לא יכולה להגיד להם מה לאכול ומה לא. תאורטית יכולה להגיד להם לא לתת לילדה מהזבל שלהם אבל איך עומדים בזה שילדה קטנה מתחננת אליך שתתן לה מהאוכל שלך??
זה תלוי בהרגשה שלךאמאשוני
איך את מרגישה באינסטינקטים שלך?
שזה עניין של להתרגל לסדר במסגרת או שבתחושה שלך זה עמוק מזה?

אם את לא יודעת אז אולי בתור התחלה להמשיך רגיל רק לא להביא לה שטויות כמו שהמטפלת הציעה אלא שתמשיך לקושש בעצמה כי אין לך על זה שליטה אבל לא להיבהל מזה.
ואם את רואה שהגיעו מים עד נפש והזבל מ''מ שמסיח את דעתה מאוכל והיא לא מתאזנת מעצמה, אז לנסות צעדים דרמטיים...
לגבי ההורים, אני מבינה את הבעיה, אבל תנסי לחשוב אם את לא באה בגישה של לחנך אותם, אלא מבקשת התחשבות לזמן מוגבל לצורך רפואי, האם יהיו מוכנים לאכול "בסתר" את המאכלים הלא בריאים.. תלוי כמובן כמה זה "הרבה" אצלם.
בגדול אני כן מאמינה שתינוקות וילדים יודעים לעשות את ההפרדה בין אוכל של בית לאוכל אצל סבא וסבתא, אבל במקרה שלה לאור מה שאת מתארת שהיא מקוששת שטויות הייתי חוששת שזה באמת פוגע לה ביכולת לרכוש טעמים עדינים.
זהו שאני לא יודעת בוודאותמצטרפת למועדון
היא ילדה חכמה וסתגלנית. ובתהליכים אחרים שעשינו איתה היא כבר עמוק בפנים. מצד שני זה שזה רק בעיה אצל המטפלת ופחות בבית זה גם מוזר לי וגורם לי לחשוב שכן זה ענין של הסתגלות..
לגבי ההורים שה' יעזור לי. הם באמת חיים של על חטיפים ושוקולדים והילדה יודעת גם איפה מאוחסנים הדברים ומובילה אותם לשם..
אני יכולה לבקש שיאכלו בסתר. אבל זה מתאם לבקור של חצי שעה. לא לשבת שלימה. או לשעתיים שאני בעבודה והם שומרים עליה..
אני גם מניקה די הרבה בגיל הזה ב"הדיליה

ופחות לחוצה מאול. כי נראה לי שיש הרבה מן התזונה החיובית בחלב.

מה שכן, לא ממליצה כמובן לדחוף שטויות כמו שכבר כתבו לך.

אני עשיתי בבית שינוי מאוד רצינית בשנה האחרונה בשל המלצה של דיאטנית עבור מתבגרת מתרחבת....

לקטנים זה פשוט עבר חלק לגמרי.

לי זה עדיין קשה (מתגנבת קצת מחוץ לבית...)

אבל פשוט למדו לנשנש כאן ירקות בכיף לשבוע ממרקים. ותודה לדיאטנית שחסכה לי הרבה עבודת בישול

אבל זה מה שאני אומרתמצטרפת למועדון
יש בבית תזונה בריאה. החשיפה היא בעיקר בחוץ.. והקושי הוא יותר במשפחתון מאשר בבית.
תודה בכל אופן על השיתוף!!
אז מעולה...דיליה

לא נראה לי שצריך לדאוג היא תלמד.

לפני שנים הייתי גננת בגן גיל 3.

הילדות שהכי ידעו לאכול יפה היו בוגרות משפחתונים....

אני רק לגבי ההנקהדבורית
הקישור שעשית בין ההנקה לבררנות באוכל היא לא נכונה בעיניי. אני לא חושבת שיש קשר
היא יודעת שאצל המטפלת אין הנקה, זה לא אמור להפריע
הילדים שלי ינקו רובם עד גיל שנתיים + ואכלו הכל
ואיזה מתסכל שאת מנסה ככ ולא הולך במשפחתון 😒
מענין אם זה מחיב שבאמת אין קשרמצטרפת למועדון
כי מאחרים אני שומעת שיש...
אלו שאמרו לךדבורית
הניקו עד הגיל הזה?
דברים שנאמרים מניסיון?
בכל אופן,
אם היא בררנית באוכל ההנקה שלך מקבלת משנה חשיבות עבורה מבחינת הערכים התזונתיים שהיא מקבלת
אפילו גיל נמוך יותרמצטרפת למועדון
ראו שהפסיקו הנקה ואז התבססו המוצקים. זה גם נשמע הגיוני.
זה מה שחשבתידבורית
גיל נמוך יותר
כלומר, אין להם ניסיון עם הנקה עד גיל מאוחר
אבל איך סה שהמשכת עד גיל מאוחר מוכיח?מצטרפת למועדון
המח שלי חלש בהסקת מסקנות בשעה הזאת..
חחח את חמודהדבורית
את אומרת:
הנקה עד גיל מאוחר= בררנות באוכל
ואני אומרת לך 7 ילדים הקשר הזה לא מתקיים
ינקו עד גיל שנתיים ואכלו מוצקים נהדר
אז יכול להיות שהמקרה שלי לא מייצג
תשאלי עוד נשים שמניקות כמוך עד גיל כזה
לא נשים שמפסיקות להניק מוקדם
את בעצם טוענת שאשה שהפסיקה להניק בגיל שנהמצטרפת למועדון
וראתה שינוי לטובה באכילת מוצקים יכול להיות שזה לא היה קשור להפסקת ההנקה?
יכול להיות קשור ויכול להיות שלאדבורית
לפעמים הפסקת הנקה מאיצה ביסוס מוצקים כי בכל זאת התינוק צריך לאכול הוא מתרגל למה שיש וזו החלופה
אבל זה לא אומר שילד "בררן" שעוד לא ביסס מוצקים יאכל טוב יותר בגלל הפסקה הנקה.
הבררנות באוכל לא נגרמת לדעתי בגלל ההנקה
אחרת זו היתה תופעה רווחת של ילדים שיונקים עד מאוחר, וזה לא
ילד בררן יכול להיות יונק או שלא
זה מתקיים בנפרד
והפסקת הנקה לא מחייב שתפתור את הבעיה
יכולה להיפך - להחריף אותה

בכל מקרה, לא הייתי גומלת מהנקה בשלב של הסתגלות למסגרת חדשה
מסכימה מאודבארץ אהבתי
גם אני מניקה עד גיל מאוחר (אפילו מעל 3..).
כן ראיתי שהיו תקופות שבבית העדיפו לינוק יותר מאשר לאכול (אכלו, אבל לא המון, כי השלימו בכל מקרה בהנקה). אבל לא ראיתי שזה השפיע על מגוון המאכלים שהסכימו לאכול.
וגם אצל המטפלת אכלו יפה סה"כ, יותר מאשר בבית בדרך כלל.
היתה תקופה עם אחד הבנים שהיו לי פצעים כואבים בפטמות אז הפחתתי משמעותית את ההנקה ואז פתאום אכל המון, גם אצל המטפלת (לא יודעת אם זה רק כי היה רעב יותר בגלל שינק פחות, או שהיה בזה גם פן רגשי).

גם אמא שלי הניקה 9 ילדים בלעה"ר עד גיל שנתיים ויותר והילדים אצלנו הרבה פחות בררנים מהרבה משפחות שאני מכירה.

בקיצור, מסכימה לגמרי שהנושא של הבררנות ממש לא בהכרח קשור להנקה עד הגיל הזה, ודווקא זה שיש גם את ההנקה זה טוב כי זה מספק לה את כל מה שהיא מחסירה בגלל מה שהיא לא אוכלת.
(ואת זה שהיא ועוד אחת מהקבוצה היחידות שעוד יונקות הייתי לוקחת כמחמאה... אני בטוחה שהבן שלי היחיד בגן שלו שעוד יונק🤭)
אני לא לוקחת את זה כמחמאהמצטרפת למועדון
כי אני לא עושה משהו מיוחד בשביל זה. לא מקריבה בשביל זה כמעט כלום.
אני גם לא בטוחה שזה משהו שאני מחוברת אליו אידיאולוגית - הנקה עד גיל מאוחר.
פשוט יצא ככה שב"ה היא מאד אוהבת את זה ומעונינת בזה כל הזמן אז אני זורמת..
כמי שמניקה עד גיל גדול יחסיתרעותוש10
אין שום קשר

גם אם הן לא היו מפסיקות להניק ילד יכול להתבסס על מוצקים, זה פשוט בעייני שלב התפתחותי !!!
כמו שיש ילד שהולך בגיל שנה ויש ילד שהולך בשנה וארבעה חודשים

אין קשראפונה
רק אומרת שגיסתי הפסיקה הנקה בגיל 1.4 רק בגלל שהילד שלה לא אכל ארוחות כמו שצריך.
מה שקרה זה שהוא המשיך עם הבררנות והיא נכנעה ונתנה לו מטרנה.
אני הייתי משחררת...חרות
רק רוצה להגיד בתור מטפלת, שמאד קשה למנוע מפעוט בגיל הזה אוכל שרואה אצל חבר... לי זה ממש שבר את הלב... (מודה שבכללי אני רגישה לענייני אוכל וילדים אז קחי את דברי בעירבון מוגבל...)
אולי לשלוח לה ביגלה רק לארוחת לפני סוף יום כשהשאר מביאים?
ולהמשיך עם אוכל בריא בבוקר? (שאז מן הסתם גם שאר הילדים אוכלים לחם ולא שטויות?)
מסכימה איתךדבורית
זה מה שאני יעשה לגבי הביגלהמצטרפת למועדון
הבעיה שעוד לא מצאתי אוכל בריא שהיא תאכל בבוקר...
כשאת כותבת עוד פרטים אני מבינהדבורית
שבעצם כל אחד מביא למטפלת את האוכל לילד שלו? אז זה יכול להסביר הרבה...היא רואה אוכל מעניין יותר אצל אחרים היא מעדיפה אותו.
את יודעת מה האחרים מביאים לארוחת בוקר?
זה משהו שמספיק בריא מבחינתך?
בארוחת בוקר כולם אוכלים לחם!!מצטרפת למועדון
היא לא.
בארוחת ביניים הם אוכלים ביגלה. או בסקויט. לפחות חלקם והיא מתגרה.
אויש איזו מתוקהדבורית
באמת נשמע לי גם הסתגלות כמו שאמאשוני כתבה
כי בסופו של דבר היא כן אוכלת את המוצקים באלו בבית, אפילו שבבית ההנקה זמינה לה יותר
יכול להיות שהיא אוכלת בבית בבוקר ולכן לא רעבה?חרות
יונקת ב7מצטרפת למועדון
ואז בגן אוכלים ב9..נראה לך קשור?
ובין 7 ל 9 הילדים "מנשנשים" משהו?דבורית
מגיעים למשפתחון עם איזו שקית שהיא מתכבדת ממנה ואולי סותמת לה את התאבון?
כי אם לא, היא אמורה להיות רעבה ב9
וזה באמת מוזר שכולם אוכלים לחם והיא לא רוצה
לא שידוע לי שהם מנשנשיםמצטרפת למועדון
בדיוק באתי לכתוב את זה...אם מאושרת
לא כולם רעבים בבקר,
ולכן את הלחם היא לא אוכלת כי היא לא רעבה. אולי אפשר להביא לה בזמן של הבייגלה של האחרים את הלחם שלה?
גם הנקתי עד גיל שנתיים,והם אכלו מצויין אבל לא לפני 12...
וזה לא בגלל ההנקה,כי גם כשגדלו -בגן הם לא אכלו ארוחת בוקר...
ולגבי מה שכתבת קודם על החסה, אצלנו הבררנים אוהבים רק ירקות ולחם טבעוני...
אז אולי כן תנסי את זה?
חחח הצחקת אותימצטרפת למועדון
שהיא תאכל את הלחם כשכולם מנשנשים... היא הבן אדם הכי לא פריאר בכדור הארץ...
לצורך המחשה(עכשיו אני אספר משהו שיוכיח שגם אצלי בבית לפעמים אוכלים שטויות).
בעלי היה היום במאפיה ובקשתי ממנו שיקנה משהו לאחותי בת 7 שנמצאת אצלנו. הוא חוזר הביתה עם שקית נייר סגורה שבתוכה סופגניה לאחותי ולבת שלי הוא שולף גביניה שלדעתי טעימה בהרבה מסופגניה. נראה לך שהיא הסתכלה על מה שהוא הביא לה?? היא היתה בטוחה עוד לפני שראתה מה יש לאחותי בשקית שמה שיש שם הוא כנראה מגרה יותר. וגם אחרי שראתה מה יש שם הסכימה לאכול רק ביסים מהסופגניה ולא מה שהוא קנה לה..
חכמה הגברת!!!אם מאושרת
אולי אפשר להקדים קצת את ההנקה?חרות
אולי לברר אם מנשנשת בבוקר עם החברים? (בכמה מקומות שאני מכירה יש הורים שמביאים שקית עם נשנוש בבוקר ואז לא תמיד הילדים רעבים ..)

רק בקשר להנקה, הבת שלי לא ינקה בגיל הזה, אבל היתה שותה מטרנה וגם מאד בררנית (עד היום, כבר שנים..)

לא הייתי נלחמת על זה בכוח, או דורשת מהמטפלת להילחם איתה... הילדה נשמעת חכמה וחמודה מאד ויודעת מה היא רוצה...
יש מצב לתת לה ארוחת בוקר משביעה בביתתוהה לי
לפני שיוצאת, לפחות בתקופה הקרובה? כי אם בבית אוכלת ושם עדיין לא, נשמע שזה כן קשור לסביבה שבה נמצאת
יכול להיות..מצטרפת למועדון
השאלה למי יש זמן??
וגם יש מצב שלא תהיה רעבה כי היא יונקת על הבוקר..
מממ לא חושבת שהייתי מפסיקה הנקהאורוש3
כמובן כל עוד זה מתאים לך.
לפחות את יודעת שיש לה את זה.
לא חושבת שכדאי לתת לה שטויות. זה יחמיר את המצב.
אין לי עצות טובות לגבי הבררנות רק ברור שאם יש שטויות זמינות זה מה שהיא תרצה. נראה לי להמשיך ולחשוף לאוכל. בסוף תמצאו מה היא אוהבת. אולי להתייעץ עם תזונאית ילדים.
תודהמצטרפת למועדון
עוד תוהה לגבי כמה זה מתאים לי...
תחשבי עם עצמךאורוש3
מי וכמה יונקים בקבוצה זה לא שיקול בעיני.
אני הפסקתי בגיל שנתיים כי נשברתי ממש מלהיות מוצץ פעיל כלללל הלילה. אם היה יונק רק נגיד בוקר צהריים ערב ואפילו פעם אחת לילה הייתי ממשיכה לדעתי.
חח הקטע עם הקבוצה לא הבאתי כשיקולמצטרפת למועדון
זה לא מענין אותי מה אחרים..
סתם פשוט איזה יום אחד באתי לקחת אותה והיא בדיוק קמה משינה ורצתה לינוק אז ישבתי להניק אותה שם וכל הילדים הסתכלו במבט מסוקרן שהיתי חיבת לברר עם הגננת אם הם גם יונקים או שזה נראה להם כמו מעשה חיזרי.
בה הפסקתי בלילה אז הרבה יותר קל.
אבל מצד שני זה עושה בלאגן במחזור וגם משפיע על החשק שזה לא פקניק..
באמת שיקולים משמעותיים. החלטות טובותאורוש3אחרונה
יצא לכן לאהוב שם אבל מזכיר מישהו שאתן לא אוהבות?אנונימית לשאלה.

כרגע בהריון עם הבת החמישית ב"ה...

מלאי השמות של הבנות הולך ואוזל חחחחח

יש לי שם שמאז שהייתי ילדה מאוד מאוד אהבתי... וכמעט קראנו בעבר בשם הזה..

אממה.. זה ישמע מוזר מאוד אני יודעת.

לבת של השכנה קוראים ככה ואני ממש לא מחבבת אותה. הבנות שלי לא סובלות אותה כי היא מציקה ברמווות. בהתחלה ממש ניסיתי להרגיע את הרוחות, לעודד את הבנות שלי להתפייס איתה. אבל וואלה... עם הזמן גיליתי שיש הרבה ילדים שסובלים ממנה בשכונה וגם למבוגרים היא מתחצפת בקטע הזוי, מנבלת את הפה וכו'. אז אני יכולה להבין את התחושות כלפיה.

כולה ילדה בת 8 אגב.

וזה מבאס אותי בטירוף כי הייתי כל כך מחוברת לשם הזה. וזה מרגיש לי כזה דבילי לא לקרוא בגללה. כאילו, גם אם נהיה שכנות לנצח, למה זה גזירה על שם שילווה את הבת שלי עד 120? מצד שני אני ממש רואה את הבנות שלי מחרימות את התינוקת אם זה יהיה השם שלה חחחח

וגם לי זה מורכב כי הילדה הזו היא הקונוטציה היחידה שעולה לי עם השם ואני רוצה לחשוב על מידות טובות כשאני קוראת בשם. זה מוציא את החשק כי ממש לא בא לי להיזכר בילדה ההיא כל פעם שאגיד את השם.

בקיצור אם מישהי חוותה משהו דומה אשמח לשיתוף♥️

מצטערת שזה לא עונה לך, זה ממש הזכיר לי את הסרטוןבת מלך =)

הזה. חחחח😅🫣

חחחחח ראיתי את זה!! ענקאנונימית לשאלה.

חחחחחחח גאונייירקאני

האמת שלא הייתי קוראת בשםאיזמרגד1

שיעשה לי ובעיקר לא לילדים שלי קונוטציה שלילית

אצלנו גם היה ככהפאף

שם שממש אהבתי עושה לשנינו קונוטציה שלילית למישהו שהוא אומנם לא שכן, אבל אנחנו נפגשים איתו על בסיס דיי קבוע... אנחנו הוספנו שם שני קוראים בשני השמות, אז זה לא נשמע אותו דבר

בטח, בהריון של הבכור שלישאלה גנים

חשבנו על כמה שמות אבל סביב הלידה בדיוק היו לי כמה תלמידים עם השם הזה...

ובא נאמר, לא ממש התחשק לי לקרוא ככה...

החלפנו שם בגלל זה 😉

אגב

היום אין לי מושג איזה שם זה היה 🤣🤣🤣

היה לי תלמידבאתי מפעם

שעשה לי את המוות, ואמא שלו עוד יותר...

אמרתי לעצמי אין מצב שאני אקרא לתינוק בשם הזה, זה כל הזמן הזכיר לי אותו ועשה לי רע.

יום לפני הברית, אני ובעלי יושבים, מנסים להיסגר על שם ושום דבר לא 'מתלבש' על הילד! רק השם של התלמיד ההוא.. בסוף קראנו לו בשם התלמיד ו-אלף אני כבר סלחתי לו ואמא שלו, ובית, זה כבר בכלל לא מזכיר לי אותו כי כבר יש לי אותו משלי. הילד הזה אחד הילדים המדהימים והחכמים והמתוקים שאני מכירה וזה לא בגלל שאני אמא שלו!!! 🤣 באמת!

מה שאני מציעה שתחכי ללידה ותראי איך את מרגישה עם השם, זה יכול להשתנות לכאן ולכאן.

את לא תזכרי בילדה ההיארק טוב!

כי תחשבי על הבת שלך. תשכחי שיש קשר וזה אותו שם.

אבל ידועה האימרה שכשאתה קורא שם לילדים שלך אתה מגלה כמה אנשים אתה שונא (או אם ניהיה יותר עדינות- לא מחבב..)

יש לי שתי שמות כאלהשימושית

וזהו, אני לא קוראת בשמות האלו כי אני לא רואה סיבה להיזכר ברוע ובסבל.

כן! קרה ליהבוקר יעלה

כל הזמן רציתי לקרוא שם שאני אוהבת אבל הייתה ילדה שגדלה איתי ולא אהבתי בשם הזה..

בבת הרביעית נכנעתי 😉

זה שם מהמם וטוב ולקח לי קצת זמן להתרגל אבל היום אני בכלל לא חושבת עליה, והבת שלי לא דומה או מזכירה אותה בכלל..

מה שכן אגיד שזו מישהי שאין לי קשר אליה כיום בכלל..

בערךמקרמהאחרונה

עבדה איתי מישי שלא סבלתי והיא ילדה חצי שנה לפני... היא קראה לבת שלה בשם שממש אהבתי

התלבטתי כפול

גם כי לא סבלתי אותה

וגם כי זה היה נראה שאני מעתיקה

בסוף החלטתי שאם אני אוהבת את השם

הוא מתאים לנו

בעלי אוהב

ואנחנו נאהב את הבת שלנו לנצח...

והיא לא הולכת להשאר בחיים שלי לעולמי עד

ושהיא לא שווה את זה

קראנו לה באותו שם (ואפילו באותו שם שני עש סבתא שלי)

יצאתי לחופשת פלדה

ולא חזרתי

והיום מי זוכר...

אני מאוהבת בהת שלי

השם הולם אותה

ואין שלמה ממני

מסתבכת כל פעם מחדש עם ההגדרה של מנוחה אחרי הלידההריון ולידה

לא ברור לי מה סבבה ומה נקרא מאמץ מידי.

אני שבועיים אחרי לידה ב"ה.

ה'בעיה' שזה לא לפי ההרגשה שלי. כלומר אני יכולה להרגיש יחסית בסדר ושיש לי כוח לעשות משהו, אבל זה לא אומר שטוב לעשות את זה.

אז מה אתן עושות שבועיים אחרי?

נגיד דברים כמו-

לשטוף קצת כלים,

להכין ארוחת ערב/ צהריים

לחתוך סלט

לקלח את הילדים (שזה כולל להרים את הקטנים מהמקלחת לשידה כדי להלביש אותם)

יש דברים שאין ברירה אבל לפעמים יש ברירה כמו להשאיר את זה לבעלי, אבל גם לו כבר די נגמרת הסבלנות אחרי שבועיים ואני לא רוצה למתוח את החבל מידי וגם לא סתם להתפנק יותר מידי כשאני יכולה להתאמץ קצת.. גם ככה הוא מפזר את כולם בבקרים ומארגן אותם לבד.

בעיניי- מה שאפשר לעשות בישיבה,מוריה

זה סבבה.

עדיף לנח. שאח"כ לא יתנקם.

(רצפת אגן וכו)

זהו, שהדוגמאות שנתתי הן לא בישיבההריון ולידה

כלומר אולי היה אפשר לעשות בישיבה אבל זה כבר יותר מסובך (יש רק שולחן בסלון, אין במטבח. וזה מסורבל לי ולוקח הרבה יותר זמן מלעמוד במטבח לחתוך סלט למשל).

אז אני לא יודעת מה נכלל במנוחה ועד מתי כדאי לא לעשות דברים כאלו...

אולי לשבת ליד השיש? אפילו חצי ישיבהיעל מהדרום

לק"י

להשען על הרגל כזה.

בעייני לשטוף כליםytrewq

ולבשל בקטנה זה בסדר. כמה דקות להפעיל את הגוף בצורה מינימלית זה אפילו חשוב לדעתי.

לקלח זה יותר מדי. להרים על השידה ממש ממש לא!

האמת שבועיים אחרי לידהאיזמרגד1

(בעיני עד חודש אחרי לידה, אפילו חודש וחצי) אין כזה דבר להתפנק מדי. כל מאמץ הוא מאמץ מיותר. יש דברים שהם לא מאמץ בכלל מבחינתך וזה בסדר גמור, ויש מקרים שאין ברירה וחייבים לעשות, אבל בעיני זה שלבעלך נגמרת הסבלנות זה לא מקרה של אין ברירה

זה מקרה של שיתאמץ עוד קצת במקום שאשתו היולדת תתאמץ עוד קצת... זה לא לנצח, רק עוד שבועיים שלוש.

°^°^^ ממש ככה.יערת דבש

לשטוף כלים ולקחת ילדים

שבועיים אחרי לידה

זה ממש לא סבבה

לדעתייראת גאולה

להכין אוכל ולחתוך סלט, אם זה מרגיש לך בכוחות ובסדר לך - מעולה. תרוויחו כולכם אוכל מזין וטוב.

כלים - לא. זה משהו שיכול לחכות ואפשר גם להביא מנקה / נערה בתשלום, לא חייבים דווקא אותך בשביל זה.

לקלח ילדים - אני חושבת שכן, אבל אולי למצוא פתרון להרמה שלהם, למשל לתת להם לטפס לבד, או להלביש בישיבה על המיטה.

תודה לכן! עשיתן לי קצת סדר למרות שחלק מהתגובותהריון ולידה

סותרות אחת את השניה

מצטרפת לא להרים את הילדים בכלליהלומה..

להלביש על מיטה או על הספה שהם יעלו לבד...

להכין אוכל אפשר לעשות הרוב בישיבהמתואמת

כל השאר לא. אז לא... ודאי לא לקלח ילדים, שזה ממש מאמץ...

ולא, זה לא פינוק, זו הבריאות שלך...

אז להרפות כמה שאפשר - שהילדים יתקלחו פעם ביומיים, לאכול כמה שיותר בחד פעמי, להזמין עזרה בתשלום אם גם מה שנשאר גדול על בעלך...

בבצלחה ומזל טוב!

זה הרבה תלוי בהרגשה שלך! פיזית ונפשיתיעל...

אני גם שבועיים אחרי לידה ב"ה

ומרגישה מעולה ממש ממש!

מנסיון העבר, כשאני מרגישה מעולה, אז זה באמת ככה ואין את ה"נפילה שאחרי" ב"ה

אז אני מרשה לעצמי לצאת, לבשל, לאפות, לטפל בילדים..

עם יד על הדופק כמובן והרבה הקשבה לכוחות.

הדברים שאני לא עושה זה שטיפה, כי שמעתי שהתנועה הזו לא טובה אחרי לידה ולהרים דברים כבדים..

לא ולאDoughnut

שבועיים אחרי לידה לא עושה כלום ממה שרשמת.

המקסימום זה להכניס מכונה בישיבה מדי פעם (עם זה בעלי לא מסתדר בכלל). עדיף כלים מלוכלכים בכיור (או חד פעמי) ושניצל תירס מאשה שלא נחה היטב.

ומחילה מה זה נגמרת לו הסבלנות? סחבת 9 חודשים לא נגמרה הסבלנות?... את יולדת! לא מתפנקת. הגוף עובר טלטלה רצינית מאד ומנוחה זה לא צחוק. תקראי קצת על משכב לידה, מצרפת לך קטע:

לפני הכל – משכב לידה: ששת השבועות הראשונים:

משכב לידה הוא תקופה מיוחדת במינה, שבה הגוף מתאושש מההריון והלידה, מבסס את ייצור החלב, ותומך בך במשימה של הסתגלות לתינוק החדש. כדי להבין טוב יותר את הצרכים שלנו בתקופה הזאת, שווה לעצור לרגע ולהבין עם מה הגוף שלנו מתמודד אחרי הלידה.

בזמן ההריון שרירי הבטן מתארכים מאוד כדי להתאים את עצמם לבטן הגדלה, ושרירי רצפת האגן נושאים בעול אינטנסיבי של משקל התינוק והרחם. אחרי הלידה, שרירי הבטן נעשים רפויים מאוד אחרי שהרחם התרוקן, ואינם מסוגלים להתכווץ ביעילות. שרירי רצפת האגן נחלשו זמנית מהלידה, בייחוד אם יש איזשהם תפרים (ניתוח קיסרי אינו מגן על רצפת האגן יותר מלידה רגילה – נהפוך הוא), השרירים האלה אינם מסוגלים לתמוך בגוף כהלכה, במיוחד בתנוחות זקופות.

כדי לפצות על כך, בששת השבועות שאחרי הלידה הגוף מפריש קוקטייל הורמונים מיוחד במינו שמעודד החלמה וצמיחה של הרקמות. זהו הזמן היחיד בחיים שבו יש התחדשות של רקמה עצבית באיזור האגן. כך שששת השבועות שלאחר הלידה הם חלון הזדמנויות להחלמה והתחדשות פיזית. אלא שההחלמה מתרחשת אך ורק אם האם הטרייה זוכה למספיק מנוחה. אם היא מתאמצת מדי, עומדת יותר מדי ונושאת משקל כבד, היא נמצאת בסיכון גבוה לפגיעה מתמשכת ברצפת האגן.

אז מה עושים? אנשי מקצוע בתחום שיקום רצפת האגן ממליצים על מנוחה מוחלטת בתקופה הזאת. הנה כמה דרכים להשיג אותה: א. לא לשאת שום דבר פרט לתינוק. ב. להימנע מעמידה ממושכת. נסי לשבת בכל הזדמנות שבה בדרל כלל עומדים: במקלחת, תוך כדי צחצוח שיניים, סירוק שיער, התלבשות, במטבח, במפגש אגבי עם חברה ברחוב. ג. להימנע מישיבה ממושכת. ישיבה זקופה גם היא מעמיסה על רצפת האגן. נסי לשכב כל פעם שמקובל לשבת: כשבאים אלייך אורחים, כשהתינוק ישן. היכולת להניק בשכיבה היא בעלת ערך רב, כי היא מאפשרת לך לטפל בתינוק ולנוח בעת ובעונה אחת. שווה ללמוד אותה ברגע שאת נוכחת שהתפיסה של התינוק בסדר. ד. לתמוך ברצפת האגן. קרחומים קטנים על האזורים הנפוחים בימים הראשונים לאחר הלידה מפחיתים נפיחות ואי-נוחות. כדאי לקפל מגבת למלבן ארוך ולהניח אותה על הכסא כך שהיא תהיה מתחת למפשעה והרגליים משני צדדיה. הלחץ העדין והמרופד שהמגבת מפעילה תומך בשרירי רצפת האגן ומקל על התחושה הכללית, במיוחד אם יש תפרים. מומלץ לקבל הדרכה מפיזיותרפיסטית רצפת אגן איך להגן על האזור בזמן מאמץ. ה. לא לסמוך על תחושות הגוף! הרבה פעמים אומרים לנו "תקשיבו לגוף", וזו הנחיה טובה בדרך כלל. רוב השרירים שלנו מאותתים לנו כשהם מתעייפים וזקוקים למנוחה. אבל שרירי רצפת האגן לא מחוברים היטב לרשת של עצבים תחושתיים, והם לא שולחים לנו מסר ברור על עייפות. אם שלושה שבועות אחרי הלידה עמדת, הלכת, רחצת כמה כלים ופתאום את מרגישה עייפות וכובד באיזור המפשעה – סימן שהיית צריכה להפסיק הרבה הרבה קודם. לכן, אנשי מקצוע ממליצים על הגבלה מודעת של עמידה והליכה. לא יותר מ- 10 דקות של עמידה רצופה לכל שבוע מזמן הלידה (כלומר: 10 דקות גג בשבוע הראשון, 20 דקות בשבוע השני וכן הלאה). כלל האצבע של הפיזיותרפיסטית שלי למשכב הלידה: לבקש, ללוות, לקנות או לגנוב כל עזרה שרק אפשר.

כשבעלי היה במילואיםאמאשוני

עשיתי הכל הכל לבד, ולהרבה יותר משבועיים. יותר קרוב לחצי שנה. ועבדתי משרה מלאה במקביל.

את יכולה לספר סיפור, לשבת עם ילד להקשיב, לחתוך סלט נגיד. לטפל בתינוק הקטן.

שבעלך ינשום עמוק יתאזר בסבלנות ויעריך את החלוקה שבשגרה.

אם לך זה יהיה ברור, הוא יסתדר.

אם לך לא נעים, מאיפה הוא יביא את הסבלנות?

אם בעלך לא מסוגל לקלח את הקטנים- שלא יתקלחו.

עצם זה את מגדירה כברירת מחדל "שאין ברירה אלא לעשות" חוץ ממה שהוא יכול לעשות, זה מה שמעוות.

הוא אמור למצוא פתרון להכל, חוץ ממה שאת כן יכולה. ככה זה אמור לעבוד.

6 שבועות אחרי לידה אני לא עושה שוםדיאט ספרייט

דבר שלא כרוך בתינוק עצמו.

חוץ מ:

לחתל את הפעוט שלפניו (שכבר גדול בדר"כ ואז בעמידה) או בשכיבה על הספה

להכין כריכים קרים עם טונה, גבינה, פסטרמה עם איזה ממרח (בלי תוספות, חסות,עגבניות, מלפפון)

אני אוסיף

שמשתמשים בכלים חד פעמיים

כביסות בעלי ממלא

והילדים ממיינים לסל עם השם שלהם את הכביסה שלהם בלבד

לא מכניסים לארונות

הם מקבלים 3 שקלים על העבודה הזאת

לא רואה בעיה כמעט בשום דבר שכתבתכורסא ירוקה.

לי אמרו בבית חולים שמותר להרים עד בערך 7 קילו. מאמינה שהילדים שוקלים יותר, אבל אם בעלך יכול להכניס אותם למקלחת ולהוציא את יכולה לקלח ולהלביש.

חשוב לנוח ולשכב אל תתרוצצי ותתאמצי יותר מדי, אבל גם שכיבה סטטית היא לא בריאה. אחרי לידה יש יותר סיכון לקרישי דם ולנוח בלי לזוז עלול לגרום לזה עוד יותר.

מוזר שאמרו לך את זה! אני זוכרת שאומרים תמיד בפירושמתואמת

שמותר להרים עד משקל התינוק... (ואז כשנולדו לי התאומים התחכמתי ושאלתי האם מותר לי להרים את שניהם יחד ואמרו לי שלא... אף שהם נולדו במשקל קטן...)

לי אמרו שמותר לי להרים עד שתיהן יחד 🤷‍♀️מוריה

אז מסתבר שבכל מקום ההוראות אחרותמתואמת

אולי זה בגללאפונה

שאת ילדת בניתוח ומוריה לא?

יש מצב.מוריה

אבל עשיתי גם פרוצדורה רפואית שגם בגללה אמרו לי לא להרים יותר משתיהן יחד.

יכול להיותמתואמת

אבל את ההנחיה לא להרים יותר ממשקל התינוק קיבלתי גם בלידות הרגילות שלי...

אז יותר מסתבר שההוראה משתנה ממקום למקום (מה שפוגע קצת באמינותה, אבל מילא).

מה זה משקל התינוק..כורסא ירוקה.

הרי דקה לפני כן הגוף שלך סחב כפול ממשקל התינוק או יותר, עם מי השפיר השיליה וכו. ברור שהריון ואחרי לידה זה שונה אבל עדיין 7 קילו זה די מעט.

גם יש תינוקות שנולדים 2.5 ויש שנולדים 4.5, אז עד איזה משקל מותר להרים? בקיצור נראה לי שפשוט מחמירים כדי שלא יחפפו, אבל זה כנראה לא כזה גרוע להרים קצת

כן, גם אני תהיתי את כל זה🤷‍♀️מתואמת

נכון אבל דקה לפני כןשלומית.

הגוף לא היה אחרי לידה...

זה משמעותי

נכון, בגלל זה עכשיו היא מרימה רק חצי כורסא ירוקה.

שבועיים אחרי לידה אני עדיין מרגישה כ"כ רע שאני לאשימושית

עושה כלום...

אבל בגדול ההנחיה היא לא להתאמץ יותר מידי- לא לעמוד 40 דק' רצופות, או להתכופף 4-5 פעמים רצופות וכו'

אני אישיתהשם שלי

כן מבשלת דברים פשוטים.

אם אפשר בישיבה אז עדיף. אולי לשבת על כסא בר ליד השיש?

אני גם מקלחת את הילדים.

אחרי הלידה הראשונה שהיתה בניתוח, בעלי עזר לי להכניס ולהוציא את הקטנה מהאמבטיה. ובימים הראשונים, קילחתי אותה עם אחותה הגדולה שעזרה לי.

אני לא מלבישה על שידת החתלה, אלא על מיטה או ספה.

לשטוף כלים בשגרה בעלי עושה, אבל אחרי לידות ששאבתי, כן שטפתי בקבוקים וחלקי משאבה, כולל באשפוז עצמו.

אני מתאוששת מהר אחרי הלידות, ולא מרגישה שזה פוגע בי.

היו הבדלים בין לידה ללידה מבחינת הכוחות והיכולות שלי. בעיקר מתי חזרתי לפזר ולאסוף את הילדים.

לא להרים!!אורוש3

וכן בכללי לעשות כמה שפחות מכל מה שכתבת. אפשר להביא נערה לאח''צ ערב לעזרה בשעות הקשות ולאפס כלים וכו'.

מועבר לזה, הבעל שיתמודד... צריך בשיח ובתיאום ציפיות. אבל גוף של יולדת שדחקו אותו מיד לקצה אח''כ ידרוש תשלום בריבית וזה ''עולה יותר' מכל הבחינות.

כל מה שקשור להרמה או מאמץ או התכופפות- לא מבצעתממתקית

לכן לא שוטפת רצפה, לא מתאמצת בכלל.

כן מטאטא, שוטפת כלים, מבשלת וכל זה בנחת בלי להתאמץ, עם כביסות- עוזרים...

כמובן לא להזיז דברים, רהיטים וכו...

כמובן לא רצה ומפסיקה עם הפילאטיס וכו

לקלח ממש ממש לארקאני

שאר הדברים אולי אם זה לוקח 5 דקות ואז לנוח

למשל סבבה תקלחי❤️

אבל אל תרימי ילדים זה בעלך יעשה

שהוא בבית תקלחי אותם

כלים זה בסדר לעשות אבל לא לעמוד הרבה

אני הייתי עושה את כל מה שכתבת חוץ מלהרים לשידהשיפור

לא יודעת אם זה הכי מומלץ. והאמת לא מאוד מרגישה מנוחה.

כל דבר שאפשר ללא מאמץ בישיבהרק לרגע9

אפשר.

למשל לחתוך סלט, להכין אוכל אם את לא עומדת שעה ליד הכיריים.

להרים ילדים ממש לא באופן מוחלט.

גם לא לשטוף כלים

בכנות, אין לי ברירה ואני עושה את זה אחרי שבועייםממשיכה לחלוםאחרונה

אני כן משתדלת לנוח ממש ממש בשבועיים הראשונים אבל אחר כך אין לי אפשרות יותר...

וזאת המציאות שלי

מנסה כן לנוח כל פעם שיש אפשרות ולקחת עזרה כמה שניתן

בשעה טובה ילדתי 😀שאלה בפנים...מחכה עד מאוד

הרופאה פה במחלקה אומרת שבגלל שאני בת 36 יש נוהל של זריקות קלסקן לדילול דם,רק בגלל שאני מעל 35.

כולן לוקחות את זה ?

פעם ראשונה שאני שומעת על זה.

או שזה סתם כסת"ח?

אולי זה תלוי בית חוליםעודהפעם

אני ילדתי לפני חודשיים כמה ימים לפני שנהייתי בת 36...

ולא אמרו לי שום דבר על זה.

הרבה מזל טוב לך!!!

אני בלידה האחרונה הייתי בת כמעט 37 ולקחתייעל מהדרום

בעין כרם לא אמרו לי כלום על זהאחת כמוני

לי אמרו על זה רק בלידה בגיל 39אולי תדעו

ילדתי גם בגיל 57 ולא אמרו לי על זה כלום..בעיני תלוי גישה היתי מבררת

אנילקחתי בבי"ח והביאו לי לבית טלא הצלחתי ונהרס המזרקאז ויתרתי

חחחח אויששש..בדיוק מתאים לפרשת שבועאולי תדעו

גם לי זה זכור רק מהלידה האחרונהיעל...

כנראה משתנה בין בתי החולים

אני ילדתי ב36דיליה

ובאמת אמורלי את זה שאלתי את הרופא שלנו והוא המליץ לקחת.

לקחתי ואז שחכתי ובסוף תרמתי מה שנשאר....

אני לקחתי רק בלידה האחרונהמתואמתאחרונה

בגיל 38, אחרי שמונה לידות שארבע מתוכן קיסריות.

שאלתי את ההרופאה הפרטית שיילדה אותי. היא יילדה אותי גם בלידה הקודמת, ואז לא הציעה לי. (ובלידה שלפני בבית החולים רצו לתת לי וסירבתי...)

קיבלתי את הקלקסן רק בימי האשפוז (חמישה ימים) והרופאה אמרה שזה מספיק.

במצבך כנראה לא הייתי לוקחת...

המלצות למשחקי קופסארוח הרים

למישהי יש המלצה למשחקי קופסא לילדים שאפשר לשחק בשבת?

רוצה לקנות משחק טוב שיוכל לכנס אותנו לזמן משפחתי בשבתות אבל גם שיהיה מותר מבחינה הלכתית בשבת..

למשל קטאן זה נחמד אבל בעייתי בשבת (בגלל סחר..)

תודה!

שם קודמוריה

לאיזה גיל?אפונה

סביב גיל 8 ומעלה אליאס

10-12 ומעלה סיכון

אזור 8 ומעלה. תודה!רוח הרים

7 ומעלה-שימושית
עבר עריכה על ידי שימושית בתאריך כ"א בחשוון תשפ"ז 10:43

סיכון

רמי

טיקט טו רייד

שרלוק זה גם חמוד מאוד

ביג דיל

אלוף החמין

מלך הפלאפל

אונו וסט זה גם נורא כיף

אלוף החמין..?😅 רצה לבדוק חחחהמקורית

ticket to rideדיאן ד.

אנחנו ממש אוהבים.

אצלינו אוהביםדרקונית ירוקה

השועל החמקמק

טאקי

רמי

חתחתול

גילאי 4-6

המדבר הנעלםענבלית

זה משחק שיתופי- לכל אחד יש שחקן, וכולם צריכים לשתף פעולה כדי לצאת מהמדבר בחיים.

וגם טיקט טו רייד של אירופה, ראיתי שכבר המליצו.

דיקסיטחילזון 123

ורק בקשר ל''סיכון'' - לדעתי זה משחק נוראי

ארוךךך ועם מלא חיילים פיצקים

אולי יש בנים שאוהבים את זה, אבל למבוגרים זה בלתי נסבל לדעתי...

בדיוק אתמול חשבתי על זההשם שלי

שהילדים יכולים להתחיל לשחק במשחקי קופסה יותר בוגרים.

במיוחד כשחברה של הבת שלי מגיעה אליה.

אנחנו שיחקנו אנדרלמוסיהשושנושי

לא זוכרת מאיזה גיל, היה ממש ממש כיף

זה המשחק שלא הצלחתי להיזכר בשמו!שימושית

גם אותו מאוד אוהבים אצלינו אני לא מסתדרת עם זה אז רק צופה בהם

אנומיה, מונפול, אליאסאני אנונימית!

מונופול גם בעייתי בשבת... וממליצה גם על אליאסאמהלהאחרונה

קיסריות, אני זקוקה לעזרתכן.הריון ולידה

חוזרת לבית עמוס פעילות ב''ה.

מה מותר לי ומה לא? מה חשוב לדעת?

עוקבתבת אל123

תסתכלי בשרשור שפתחה בניק הזה האנונימית הקודמתמתואמת

כל מה שכתבו לה שאסור (טוב, לפחות מה שאני כתבתי) אצלך קריטי פי כמה להקפיד על זה. שישה שבועות לפחות, ועדיף שמונה שבועות.

אולי זה לא חוכמה שאני אומרת את זה, כי רוב הקיסריים שלי היו כשהיו לי ילדים יחסית גדולים בבית, ולכן יכולתי לנוח כמו שצריך, ובכל זאת - ממש כדאי להתאמץ על זה. (באמת בקיסרי הראשון פחות הקפדתי על זה, בעיקר כי הייתי צריכה לנסוע לפגייה. אבל לא טיפלתי כמעט בילדים הגדולים.)

מתי הבנתי שזה באמת אפשרי? אחרי הלידה של השמינית (קיסרי שלישי): כל בני המשפחה היו חולים בקורונה, והיה מסוכן שאני והתינוקת נידבק, אז הסתגרנו בחדר כל הזמן (ואחרי כמה ימים נסענו להורים שלי).

והמשפחה הסתדרה...

נכון, בעלי היה בבית גם ככה אז כי היה צריך להיות מבודד, אבל תאמיני לי שאת לא רוצה לדעת לאיזה רמות של בלגן ולכלוך הבית הגיע בזמן הזה... ומן הסתם גם הילדים עצמם

בעלי הקפיד על אוכל וכביסות, וזהו. לפני שחזרתי הביתה כשכולם כבר החלימו הם התאמצו לסדר ככל יכולתם, וכשחזרתי לתפקוד מלא (שזה היה בדיוק לניקיונות פסח😱) חזרתי פחות או יותר לנהל את הבית כמו שאני רגילה...

סליחה שחפרתי... מקווה שהועלתי.

מזל טוב והתאוששות קלה!

הועלת מאוד מאודהריון ולידה

אני כרגע ממש נזהרת.

אחרי לידה אני כבר יודעת מה מותר ומה אסור אבל כאן יש כל מיני דברים חדשים ומסובכים.

לא לקום מהמיטה בלי תמיכה של הידיים? עד מתי?לא להרים שום דבר יותר כבד מהקטנטונת? אבל היא פיצית ממש!

מיותר לי לעמוד זקוף?

ממתי בערך אוכל לישון על הבטן? (אני ישנה טוב רק על הבטן! גם בהריון ישנתי עליה עד תשיעי)

מה עוד אסור שבלידות רגילות מותר?

מותר לעלות מדרגות כרגיל?

הדברים האלה תלויים יותר בכוחות שלךמתואמת

אני זוכרת שבמשך שבוע או אפילו שבועיים אחרי הלידה עדיין הייתי צריכה לקום מהמיטה בזהירות... אבל לא כי זה הכלל, אלא פשןט כי זה מה שהייתי מסוגלת.

כנ"ל לישון על הבטן - זה תלוי בהרגשה שלך.

גם לעמוד זקוף - תעשי מה שאת מסוגלת ומתי שאת מסוגלת.

על לעלות מדרגות לא שמעתי. גם לא יצא לי יותר מדי. אני כן יודעת שדווקא חשוב ללכת כדי לעודד את ההחלמה.

אני יודעת שההוראות הן אותן הוראות כמו בלידה רגילה, רק עם יותר הקפדה וגם עם עדיפות ליותר זמן.

ובעיקר להיות קשובה לעצמך ולעקוב אחר כאבים חריגים...

ממש תודה! התשובות שלך ממש עוזרות ליהריון ולידה

חשוב להיות בתשומת לב לכוחותיעל...

לא להתאמץ מדי

לא להרים דברים כבדים

להיות בתשומת לב אם עולה חום, כי אחרי קיסרי יש יותר חשש לזיהומים.

מה שלום מקום הניתוח? לי עזר התרסיס של פוראוור, הוא מעולה ומרגיע..

בהצלחה ממש!!

איזור הניתוח בסדרהריון ולידה

רק שורף אבל אמרו לי שזה נורמלי

לשטוף כל הזמן עם מים וסבון. זה ממשקנמון

עוזר.

לי התרסיס של פוראוור דווקא שרף נורא ולא היה לי טוב.

אז תיהי קשובה לגוף שלך.

ואני זוכרת שאחרי הקיסרי אמרו לי שטוב ללכת. לא הליכה מהירה או מאומצת אבל כן להתהלך קצת (מתוך קשה לכוחות), זה מונע היווצרות קרישי דם ומזרז החלמה.

אגב, משהו חשוב-

שימי לב, כשאת קמה מהמיטה, לא לקום בהתרוממות קדימה (כך שמשתמשים בשרירי הבטן כדי להתיישב) אלא להתגלגל על הצד ועם עזרת היד (דוחפת את עצמך מהמיטה)- לקום.

בריאות!

תודה! פוראוור עושה לי ממש רע תמידהריון ולידה

אז לא מנסה, אבל תודה על העצות!

אם זה מעודד אותך, אז לי אלופירסט לא עזר🤭מתואמתאחרונה

גם לא הזיק. זה היה כמו להשפריץ מים... אז כבר עדיף להכין תרסיס מים ולהשפריץ

משהי הייתה בהדסה בייבי במקום האישפוז?עדיין טרייה

אני לא רוצה להוסיף ימים בהם לא אהיה בבית עם הילדים רק להחליף את ה2 לילות של האישפוז אחרי הלידה בחדר פרטי בלי הפרעות של אחיות בלילה ואוכל נורמאלי. השאלה אם זה אפשרי? צריך אישור שיחרור מוקדם? אפשר לעשות את כל הבדיקות שעושים לתינוק כשנמצאים שם (משקל/צהבת/pku/שמיעה)?

אין שם בדיקות בכלל. לא כל המטפלות שם אחיות....אמהלה

זה מנותק לחלוטין מהבית חולים.

מסתבר שתצטרכי לחתום על סירוב אשפוז.

יש בהדסה כיום מחלקה ד' חדשה ומפנקת עם חדרים פרטיים, תתפללי שתצליחי לקבל שם חדר......

אני בניתי על זה אבל אז הבייבי היה צריך תמיכה נשימתית ואפילו ביות לא היה לי.....

(עכשיו נזכרת שגם במחלקה ד' לא כל המטפלות אחיות ותינוק שזקוק לניטור או בדיקה לא יכול להיות שם, בעז"ה שלא תצטרכו כלום)

שיהיה בשעה טובה, בבריאות, בשמחה ובידיים מלאות

תודה על התשובותעדיין טרייה

לגבי הבדיקות תארתי לעצמי שאין שם התכוונתי עד כמה זה מסובך לחזור למחלקה לבדיקות האלו המלונית קרובה למחלקה? מאפשרים בכלל לעשות אם הבדיקות אם השתחררתי?

בנוגע למחלקה הבנתי שיש משהו חדש כי אני הייתי לפני 4 שנים במחלקה ד' וזה לא היה חדרים פרטיים זה היה חדרים של 2 יותר פיציים מהחדרים במחלקה ג' (שם הייתי לפני 12 שנה אז בטח גם שם כבר השתנה) מקווה באמת שהתנאים השתפרו מאז.

גם מחלקה ג' עברו עכשיו לחדרים מרווחים ונעימיםקטנה67

של 2 אבל עם מלא מקום וכשאני הייתי יצא שברוב החדרים בעצם היתה רק מישהי אחת

והיה מעולה

צריך לחתום על סירוב אשפוזשלומית.

ואי אפשר לחזור למחלקה לבדיקות, הם לא עושים שם בדיקות לתינוקות שכבר שוחררו.

אגב, לדעתי האוכל בהדסה מעולה...

אני הייתי במחלקה ד בחדר מהמם טבל של 2.

משקל וצהבת כן יש להם שם את המכשירים אבל זה לא קשור לבית חולים (נניח לא יכולים לתת בפניה או להזמין רופא במידת הצורך)

תודה!עדיין טרייה

אם יש משקל וצהבת אז חסר לי רק הpku (אם הבדיקת שמיעה הראשונה יוצאת תקינה) אפשר לבקש להקדים את הבדיקה הזאת?

האמת שהכי מפריע לי בבית חולים זה אחיות שנכנסות באמצע הלילה + רעש של השכנה בחדר מרגישה שרק כשאני מגיעה הביתה אני משלימה שעות שינה (פחות קריטי לי אוכל למרות שאני בררנית ולא אוכלת יותר מידי בבית חולים).

הבית חולים שלא מעירים אותך לבדיקות- מעייני הישועהיעל...

הייתי בכמה בתי חולים, תמיד בוחרת ביות מלא, גם כדי לישון כמה שיותר טוב בלי שיעירו אותי.. וכל פעם התחרפנתי מהיציאה המוזרה הזו להעיר יולדת בשביל לחץ דם. הלווווו, מה הקטע?!?!

בפעם האחרונה הייתי במעייני הישועה. בביות. הייתי רוב הזמן בחדר לבד, מחלקה שקטהההה ונהניתי מזה שלא מעירים אותי סתם והם מבינים שיולדת צריכה לישון

גם במאיר לא העירו אותיטארקו

זה מחרפן ממשמבורכת

לא מצליחה להבין את זה שמעירים יולדת, עד שמצליחים לישון טיפה באים למדוד לחץ דם וחום. או להביא משככי כאבים (איפה שילדתי לפחות זה היה ככה) כשלא ביקשתי. אז מה שעברו 6 שעות, למה להעיר?! חוסר הבנה בסיסי בחשיבות השינה בשביל ההתאוששות.

גם כשהייתי מאושפזת פעם מסיבה אחרת, הייתי במיון מ8 בערב, אחרי שהתישו אותי עם כל בדיקה אפשרית, ב1 בלילה סוף סוף העלו למחלקה, רציתי לישון בצורה נואשת, ואז נכנסת אחות ומתחילה לשאול גובה, משקל, אלרגיה לתרופות, כתובת, ביטוח ועוד מלא שאלות. למזלי בעלי היה איתי וענה לה בתוקף "ענינו על השאלות האלה כבר 5 פעמים היום לכל אחות/רופא חדש שפוגש אותנו. זה לא בעיה שלנו שאתם לא מסונכרנים ביניכם ואין לכם את המידע מסודר במחשב. עכשיו אשתי צריכה לישון, תצאו בבקשה ובבוקר נענה לכם על הכל".

להפתעתי היא יצאה וסוף סוף הצלחתי לעצום עיניים... והם חזרו בבוקר לסיים למלא את כל הטפסים.

ממש מסכימה זה מחרפן אצלי התינוקות בוכיםםםםאולי תדעו

ועד עד ואם בכלל מצליחה להניח אותם לרגע בעריסה ואז מעירים אותי ואיכשהו גם את התינוק כי יש להם מחשבה שקטנים לא מתעוררים מרעש והם כןןןןןן

קיצר זה משגע

אותי כן העירו באפס הפרדה במעייניאולי תדעו

אבל באמת מחלקה שקטה ברמות מטורפות ממש לא מרגישים שבי"ח כמעט..

אבל כן העירו אותי בלילות כמה פעמים חח אז כנראה סתם היה לך מזל מוצלח

מעניין, כי פרגנתי להן על זה, והם הסכימו איתייעל...אחרונה

שהן לא מעירות.

רק בלילה האחרון.

אבל ניצלתי, כי חתכתי יום קודם

;)

יש הבדל בין מחלקה של ביות לאפס הפרדה? או שזה אותו הדבר?

אני הייתי בעין כרםרקאני

במחלקה ג'

מאוד רציתי ד' ולא היה מקום

אבל דווקא היה ממש בסדר

מי שהייתה איתי בחדר שמרה על שקט כל הזמן

האחיות גם כשהגיעו לבדיקות אם ישנתי או הנקתי הלכו וחזרו מאוחר יותר

האמת שגם אצלי בעין כרם לא זוכרת שהעירוקטנה67

בדקו כשהייתי ערה

הבעיה יותר זה עם הבדיקות של הרופאים שעושים סבב רק בזמן מאוד ספציפי אבל זה בדר"כ בשעות היום

אי אפשר להקדים pku, אבלשלומית.

אפשר להשלים בטיפת חלב כמה ימים מאוחר יותר.

אני לא זוכרת שאחיות הפריעו בלילה, אבל זה ממש משתנה...

אני בלידה אחת הייתי בחדר צפוף במחלקה ג עם שכנה מהממת שכל פעם שהתינוקת שלה צייצה יצאה החוצה (בעיניי ממש אקסטרה אני לא הקפדתי) ולעומת זאת בלידה שאחריה הייתי בחדר מהמם בד כאשר לשכנה הייתה תינוקת בכיינית במיוחד ועם בעיה רפואית שגרמה לה לבכות יותר ולא יכולתי לנוח בכלל...

עונהרק לרגע 1

לגבי אוכל אל תצפי האוכל בהדסה הרבה יותר טוב והרבה יותר מפנק מאשר במלונית.

במלונית החדר אוכל משותף לכל מי ששוהה שם לא רק יולדות ובכלליות לא משהו.

אם לא השתנה יש תינוקיה קטנה עם אחות אחת לא נראה לי שמגיע לשם רופא או משהו.

זה בעיקר נחמד אם רוצים לילה נוסף לנוח בשקט

מסכימה מאד לגבי האוכל- ממש לא נהניתי שםאמהלה

מוסיפה עוד משהו לגבי הדסה

כמו שכתבתי לך, הבייבי שלי היה מאושפז, עם תמיכה נשימתית ומנוטר במשך 5 ימים

אני אושפזתי במשך 4 ימים ואז שחררו אותי (הלכתי להדסה בייבי כדי להיות קרובה אליו)

כל ה4 ימים האלו לא בדקו אותי בכלל!!!!

לא לחץ דם, ולא כלום

רק בוקר אחרי הלידה נתנו לי זריקה אנטי די והוציאו את העירוי

מאז ועד ששוחררתי לא נבדקתי

ולמה?

כי הייתי צמודה לבייבי בפגייה או בתינוקיה

והם לא טרחו לחפש אותי כדי לבדוק מה קורה אותי

למרות שהיה בהחלט רשום להם שהבייבי מאושפז

כשבאו לשחרר אותי פתאום האחות שאלה למה אין פה שום בדיקות שלך.....

היה הזוי....

שאלה לנשים..אביול

שבוע טוב,

מוזר לי לכתוב פה... הייתי פעילה לפני כמה זמן ומאז אני קוראת שקטה...

בקיצר- אני כבר כמה שנים עם התקן לא הורמונלי (נובה טי).

אני רגילה כבר שהוא מכביד קצת תא הדימום בוסת, אבל עכשיו אני כבר שבוע וחצי והדימום לא מפסיק!

כמובן לא ברמה של למלא את הפד, אבל כן ברמה של דימום...

מה יכול לגרום לזה? זה מתסכל שכ"כ הרבה זמן לוקח להיטהר...

אני בעיקר שואלת כדי להביןאביול

אם זה נורמלי, ואם יש סיבה לזה...

בעלי אומר ללכת לרופאה, אבל לא נראה לי שזו סיבה מספקת ללכת לרופאה...

בהחלט מומלץ לפנות לרופא/ת נשיםתהילה 4

יכולות להיות גם השלכות של גיל ועוד.

ממליצה ללכת לרופאאליה:)

לי היה דימום כזה של שבועיים וחצי כמעט( זה היה בתקופת הקורונה ובדיוק חליתי אז יש מצב שקשור) רופאת הנשים רשמה לי פירומלט נטר והדימום נגמר ב"ה. כשהתייעצתי עם רב כוא ביקש ממני לעולם לא להגיע למצב כזה אלא תמיד לפנות כדי לראות איך אפשר להקל ולטבול..

מקוווה שיעבור לך מהר.. ותפני ליועצת הלכה /רב וכו'..

תודה! לך ולתהילהאביול

אני לא מצליחה לקבוע תור בטלפון או באתר (כללית)...

השאלה אם זה משהו שכדאי ללכת בשבילו למיון נשים? (לא בבית חולים... במרפאה...)

או שצריך לחכות לתור שיהיה בעוד מלא זמן?

אם זה יותר מ4 שנים אז זה יכול להיות איתות שצריךשימושית

להחליף התקן.

חוץ מזה- הייתי הולכת לרופאה כי יכול להיות שיש פצע/ציסטה/משהו אחר בלי קשור להתקן

והעיצות הרגילות להפסקת דימום.

תודה! שאלות בפניםאביול

מעניין מה שאת אומרת, בדיוק רציתי להוציא אותו... אז זה רק מחזק את זה.

השאלה אם התור לרופא זה דחוף או שאפשר לחכות?

ועוד משהו אחרון- מה העצות להפסקת דימום? אף פעם לא התנסיתי...

עונה-שימושית

אם זה לא דימום חזק אז זה לא דחוף.

עיצות לקיצור והפסקת דימום-

  1. לשתות מיץ מלימון כל בוקר, במקרים קשים לשתות אחד בבוקר אחד בערב. להקפיד רק מהיום השלישי לווסת ולא לפני כן, ועדיף לטובת השיניים לשתות את זה עם קש.

  2. לשתות הרבה מים

  3. לא לעשות פילאטיס ומאמץ פיזי

  4. ביופלונאידים לפי המינון המומלץ המצורף

  5. לקחת ברזל וB12

  6. לשבת באמבטיה חצי שעה ו/או לשטוף ישירות את האזור בתכיפות במהלך היום

יכול להיות שההתקן זזאמאשוני

נשמע לי דווקא הגיוני לבדוק את זה.

בדיוק חשבתי עלייך השבוע! את חסרה♥️המקורית

כדאי להתייעץ עם סמכות הלכתית

אמאלה ריגשת!אביול

לא חשבתי שמישהו זוכרת... תודה!

הגזמתתתתהמקורית

לקחתי ממך כלכך הרבה השראה ולגיטימציה לא לשטוף כלים..

חחחח אני מקווה שאת זוכרת עוד דבריםאביול

ולא רק את זה (איך עושים אימוג'ים??? חח)

אני גם זוכרת אותךאמאשוני

ברוכה השבה!

תודה נשמה!!אביול

אני עדיין קוראת אותך ומחכימה המון...

אל תאחלי לי לשוב, אני לא רוצה להתמכר...

גם אני זוכרת אותך;)ממשיכה לחלום

הלכת לביקורת?בוקר אור

לפחות כשלי היה לפני כמה שנים נחיה היתה ללכת כל חצי שנה לאוחטראסאונד

ההנחיה עכשיו היא-שימושית

ביקורת ראשונה כל חצי שנה ואח"כ כל שנה.

במקרה של שינוי דרסטי במשקל ללכת לביקורת נוספת

תודה לשתיכן, עשיתי ביקורת לא מזמן...אביול

והכל היה בסדר

בדקת הריון?רק טוב=)

כיף ממש לראותך!!!! ברוכה השווה!!אוהבת את השבתאחרונה

הלפפפ בנות ישראל מה עושים עם השפם????עד חצות

הלכתי לקוסמטיקאית השבוע, הורידה לי את השפם בשעווה, תוך יומיים שלוש הכלללללל חזר!!! טונות שערות.. בשפם וגם בגבות.. פשוט סיוט!!

מה אתן עושות?????

חוט. לבד בביתהמקורית

כל כמה זמן צומח? זה לא משאיר פצעים? פגמנטציה?עד חצות

עונההמקורית

צמיחה בפנים היא הורמונלית. אני עושה פעם בשבוע

לא

ולא

אפילציהDoughnut

עשיתי לפני מלא שנים ולא חזר.

^^ כואה אבל שווה.דיליה

הורדתי באפילציה ךפני שנים.

בתחילה פעם בחודש ואז פחות ופחות.. עכשיו לא הייתי 3 שנים והגיע. זמן לעוד חיזוק קטן...

היוםDoughnut

יש שיטה חדשה של אפילציה עם פינצטה חשמלית וזה אפילו לא כואב. יש לי המלצה למישהי במרכז.

אני אשמח לשמועמישהי מאיפשהו

זה מתאים גם למקרה שיש הרבה שערות באיזור הסנטר?

ברור!Doughnut

זה בול המקרה, כמה טיפולים מדללים מאד ואם מתמידים זה ממש נעלם. יש לי המלצה למישהי נהדרת בבני ברק אם רלוונטי לך תפני בפרטי.

שלחתי לך בפרטי. תודה רבה!מישהי מאיפשהו

ממליצה ממש על סילק!!! מוריד בכמה דקותהרמה

לייזר!!!!ניק חדש2

לי צומחות אחת ל 2-3 שערות.

רק חשוב לציין שעלול להגביר צמיחת שיערהמקורית

במקומות אחרים ולפחות לפי מה שאני יודית מאוד ןא מומלץ לייזר בפנים כי זה אזור הורמונלי (וקראתי המון תגובות של נשים על זה בקהוצות פתוחות בפייסבוק שמתחרטות. שמחה בשבילך שזה לא המצב)

אני סבלתי קשות משיעור יתר בפניםניק חדש2

ואני יודעת ששיער פנים זה הורמונלי.

זה לא נעלם לתמיד.

לכן קניתי מנוי לכל החיים.

פיאות לחיים סנטר ושפם

בפיאות לחיים ובסנטר חזר לי קצת

בשפם כלום מלבד 2-3 פעם בפעם.

וניסיתי מה שאת רוצה. כולל אפילציה.

לייזר הדבר היחיד שעזר לי.

אני עם שחלות פוליציסטיות

לייזר בפנים?רקאני

אני מורידה ברצועות שעווה מוכנות אחת לחודש וחציאולי תדעו

לא נשמע לי הגיוני שגדל תוך כמה ימים אולי היא לא הורידה מהשורש...

פינצטה בביתאורוש3

רק לשים לב לפיגמנטציה, עלולה להווצרהרמה

ממה? משעווה?אוהבת את השבת

ממה באמת זה נוצר? הפיגמנטציה?קופצת רגע

זה מכל שיטה שמשתמשים בה או שיש שיטות שזה קורה איתן?

אני הבנתי ששעווה מגבירה וחוט לאוהרי החדשה

בבית לבד.. (עשיתי בעבר הסרה שם בלייזר וחזר מהלידה)שיח סוד

מעצבן כן,

פעם בחודש שעווה וכשרואה שיש צורך אז פינצטה פה ושם

אני עשיתי באפילציה ומבסוטהתודה לה'.

אני מכירה כמה טובות בכמה איזורים אם תרצי לשמוע

אשמח ממשעד חצותאחרונה