

עכשיו זה בקטנה. (סתם אפיזודה שקשורה שאלתי את המטפלת של המשפחתון כמה ילדים בקבוצה עוד יונקים? היא ענתה לי שהבת שלי והבת שלה היחידות שעוד יונקות מתוך 12 ילדים).
מה שיותר מפריע לי הוא הבררנות הקיצונית שלה באוכל שקשורה בעקיפין או אולי לא לזה שהיא עוד יונקת.
עכשיו לשם הפרוטוקול גם אני היתי מאד בררנית כילדה. עד היום אני לא אוכלת דברים מסוימים, בעיקר ירקות חיים. אבל התזונה שלי השתפרה מאד ואפשר לאמר שיש לי מודעות מאד גבוהה לאורח חיים בריא ובגדול כמעט ולא מכניסה שטויות לבית. יש לי גם צליאק מה שעוד יותר מצריך אותי להיות עם יד על הדופק על מה שאני אוכלת.
בכל אופן אני באה להגיד שזה שהבת שלי לא עפה על אוכל קונבנציונאלי במשפחתון אולי מגיע ממני ומזה שהיא פחות רואה אותי עם לחם נגיד אבל עדין לא מצדיק את מה שאני אספר.
בבית היא אוכלת לפי קריזות. פעם לא בא לה כלום ואז היא משלימה בהנקה ופעם יכולה לאכול ממש יפה אוכל מבושל. קציצות, עוף, דגים, מרקים היא בכלל טורפת, גבינה לבנה, לחמניות, פריכיות ועוד.
לעומת זאת במשפחתון היא בקושי אוכלת.גם דברים שניסתי בבית וראיתי שהיא אוהבת, במשפחתון היא ממש מסננת. ויותר מזה. גם דברים שאהבה יום יומיים במשפחתון למחרת לא רצתה.היא יכולה להיות רעבה מ8-1 או לקושש אוכל מילדים אחרים(בעיקר ביגלה וביסקויטים שהם מביאים לארוחה שלפני סוף יום. את הסנדויצים של הבוקר פחות). ושלא תחשבו שאני מביאה לה לחם מלא עם חסה. ממש לא.
עד כה ניסיתי:לחם(לא אכלה בכלל), פיתה(ניסתה ולא המשיכה),לביבות ירק(טרפה בבית בגן לא הסתכלה), גרבר באריזת טרופית (היתה תקופה שאכלה ממש יפה ואז הגננת אמרה שגם את זה יום אחד לא רצתה) , קרקרים, בסקויט(את זה דוקא אכלה אבל לא בא לי שזה יהיה האוכל שלה)..
אני פחות לחוצה אם כי היה ממש בא לי שהיא תהיה נורמלית בקטע הזה, אבל הגננת ממש אמרה לי שאין ברירה ואני חיבת להביא לה ביגלה או בסקויטים כדי שיהיה משהו שבטוח תאכל. היא היתה נשמעת ממש בטראומה מזה שלא אכלה כלום ונסתה לקושש מילדים..
קיצר מה אתן אומרות?
הכי קל להכנע ולהביא לה זבל, אבל באמת שלא בא לי שעל זה היא תגדל. מספיק היא פגשה יותר מדי מתוק בחיים לדעתי. (אצל ההורים שלי זה קטסטרופה ואין דרך לצמצם את זה) .
הרצון שלי שלפחות בבית ובמסגרת תקבל אוכל נורמלי.
מה היתן עושות?
