זה נגזרת של "מה ששנוי עליך אל תעשה לחברך" 

זה נראה לי בסיסי. 

כל אחד רוצה שיעריכו את הרצון וההשקעה שלו.

גם אם זה נפוץ - זה ממש לא אומר שזה ראוי.

שבנאדם קיבל הצעה, השקיעה לפגישה, ממש התרשם לטובה והוא מקבל שדר של זלזול... זה ממש לא כיף

זה משהו שבחיים לא הייתי רוצה לעמוד מאחוריו.

שיחת טלפון היא הרבה יותר מכבדת. זה בטוח.

את מאירה נכון שראוי להביע אמפתיה כלפי המבוכה שבשיחת טלפון אבל..

אם חושבים על כך ניתן להבין את הנורמליות בישירות הזאת. 

זה לא שחתמנו על חוזה שחייבים להמשיך... לא?
 

הסיכון בהודעה זה לפגוע בזולת

הסיכוי בהודעה זה לחסוך אי נעימות.

ככלל - הסיכוי לא נראה לי שווה מספיק בשביל לקחת את הסיכון

אולי אפשר גם לתפוס את זה בצורה כזאת שפחות יביך?

מה מביך בכלל?

גם אפשר להבין מה היה לא בסדר להבא.

עד דלא הוצאתי משדכנית מה בדיוק קרה לבחור

הייתי ממשיכה לעשות אותה הטעות

אבל לא נראה לי שהתחושה שלי אמורה להיות צד כשאני מחליטה לסיים. אוקיי החלטתי שלא, לגיטימי. עכשיו אף אחד כולל אני בעצמי לא שאל אותי מה נעים או לא נעים לי. יש כאן יהודי בצד השני שמה שאמור לעניין אותי הוא איך לסיים הכי בטוב ולתת לו הכי הרבה אנרגיה ומוטיבציה להמשיך הלאה בהרגשה טובה. זהו.

יש בזה ענין של מנטליות (בעולם החרדי ואפילו הפתוח לא יוצאים באותה צורה)

ממה שיצא לי להכיר לפחות. המפגש שונה ואופן השיח בו קצת יותר נוטה למידע לעומת התקרבות (אם אני מגדירה נכון)

וא"כ אולי את צודקת.. לפחות בסיטואציה שלך יכול להיות שהודעה היא לגיטימית. אבל זה ממש אבל ממש שונה...

שוב, במידה ואנחנו מדברות על קשר בין אנשים שאינם מהעולם החרדי, בגלל שהכל עובד מאוד שונה, גם אם נפגשנו שעה וזה ממש לא קשור, יש סיבה לחשוב על האופן הכי מכבד ונותן כוח שאפשר וחו לא להיפך.

בשני המגזרים זה שונה בסופשד

אם יצאת עם אנשים לא רק חרדים אולי זה ענין של תיאום ציפיות או שהם לא ממש לא חרדים אלא על התפר... אם זה היה סבבה מבחינתם.

בכל מקרה מכיוון שבדתל יש יותר ציפיה מהקשר כקשר, ואופי ההתקשרות שונה, ובכלל כל עולם הדייטים אצלנו מורכב וסוחט משאבי נפש.. פשוט מזלזל לזרוק בנאדם והקרבה של זמן וכוח בהודעה

אבל אם היו שואלים אותי הייתי אומר שאמנם המעורבות הרגשית שבדייטים המתקדמים לרוב נחסכת אצל החרדים. אבל דווקא יש יותר טרחה, השקעה וציפייה בדייטים הראשוניים, וזה ממש לא קליל וטכני.

כאילו, גם חרדי שיפגש 10 פגישות (וזה הרבה מאוד), אי אפשר להשוותו לדת"ל שיוצא כמה חודשים.

וזה באמת כי הגישה ממש שונה. אצל חרדים בדרך כלל נקשרים רגשית הרבה הרבה פחות, פשוט כי שלב האירוסין מגיע קודם.. 

כך שבסוף זה באמת חוסך הרבה לבבות שבורים ועומס רגשי (כמובן שיש גם חסרונות)

לא ככה?

אח"כ גם קראתי מה שכתבתי וגם לי זה היה נשמע כך פתאום... 

ברור לי שדייטים אצל חרדים זה קשה וסוחט הרבה פעמים, ויש לי היכרות עם כמה שמספרות לי הרבה על המורכבות והיא קיימת ביותר... ובאמת בכלל לא פשוט לדעת שכמות הפגישות שלך עם מדוייט מוגבלת בהכרעה דרמטית ככ, ואני מעריכה שיש שם עוד הרבה מורכבויות שאני פשוט לא מכירה כי לא התנסיתי...

מה שכן, אין ויכוח שבעולם הדתל אין כלל בשום דבר, אתה קצת טובע בעולם של אינדוודואל ומנסה לקרוא את עצמך ואת המציאות המשתנה מקשר לקשר ומתכתב איתה איכשהו..

והכי מבדיל הוא הנושא של הציפיה מהקשר- בקשר חרדי מצפים לגלות בסיס משותף בגדול, בקשר בעולם שלנו כשמגלים את הבסיס דברים רק מתחילים והבניה של הקשר הרבה יותר דורשת מאמץ וחשיפה והקרבה, ואם להשתמש בניסוח הקודם שלי, שנראלי יש בו מן האמת- ההבדל הוא פחות או יותר מידע מול התקרבות

התקרבות ועוד בעולם של אינדוודואל והמון בחירה אישית היא מקסימה ומרתקת אבל לא פשוטה. נקודה.

לעומתה איסוף מידע ע"מ לקבוע אם להתחתן ואז ליצור את ההתקרבות אולי פותרת את הקושי הנפשי להכנס ולהתמסר במקומות ככ לא ודאיים פעם אחר פעם, אבל מצד שני לא הייתי מוכנה להתחלף עם מישהי שיודעת שאחרי שבועיים כבר לוחצים עליה לקבל החלטה מבהילה, וזה קושי ענק. אז צודקת.

ובכז נראלי שיש בדבריי מן הצדק, הייתי מרחיבה יותר אבל אינלי מוחין..

ולפעמים הם קצת מגזר בפני עצמו 

אלא פשוט מתנהגים קצת שונה בכל מיני דברים כאלה ואחרים

אני מסכימה עם מה שהגיבו לפניי, (א) שיותר חשוב התוכן מאשר המדיום. (ב) מדובר בקשר בשלבים הראשוניים בלבד.

באופן אישי, שיחות די מלחיצות אותי. אני יותר אדם של מילים כתובות. כאשר אני מסיימת שיחה ומנסה לנתח מה שהיה, קשה לי לשחזר אותה, להבין מה בדיוק קרה. בהודעות אני יכולה לחזור ולקרוא ולהבין את ההקשר שבו נאמרו הדברים.

ואקדים בעוד משהו: כפי שכתוב בספר החוקים הלא רישמיים, את הצעד אחרי הפגישה הראשונה הוא עושה, לא אני, כך שלרוב אני מגיבה באותה צורה שהצד השני נוקט. באופן אישי, לא מפריע לי שייפרדו ממני בהודעה. הקונצנזוס המאוד חזק שיש כאן נגד הראה לי שלאנשים אחרים זה מאוד עקרוני - אבל כמו שכתבתי, לרוב לא אני עושה את הצעד, אז ההתלבטות היא פחות שלי.

אתן כמה דוגמאות למקרים, שאולי גם תסכימו איתי שיש מקרים בהם זה לגיטימי.

מקרה א - אישיות שאני לא רוצה קשר איתה יותר.

יצאתי עם מישהו. הוא התייחס אליי מהרגע הראשון בצורה מזלזלת ופוגענית. אפילו מאוד מאוד מזלזלת ופוגענית. ההרגשה היתה שהוא שפט אותי לפי המראה החיצוני שלי והחליט שזה לא זה, אז למה לא להטריל?

העדפתי לא לדבר איתו יותר בחיים. כשהוא שלח לי הודעה למחרת שהוא נהנה אבל לא מתאים, זה פטר אותי מהצורך לדבר איתו, והראה לי שכנראה הוא באמת נהנה להטריל אותי. זה לא אדם שהייתי רוצה קשר איתו יותר בחיים.

מקרה ב - חוסר בתקשורת (ואולי אפתח על זה שרשור בהמשך).

יצאתי עם מישהו. בשיחת טלפון לפני הוא דיבר ודיבר ודיבר. בפגישה עצמה הוא דיבר ודיבר ודיבר. בטלפון אחרי הוא דיבר ודיבר ודיבר. בכל הזמן הזה הוא לא נתן לי להשחיל מילה. רציתי להעלות בפניו נקודה מסוימת, אבל הוא לא נתן לי. אז יזמתי שיחת טלפון נוספת, ואותו דבר קרה. אז כתבתי לו הודעה שאני מצטערת שאני לא עושה את בשיחה, והסיבה שאני לא עושה את בשיחה זה כי הוא לא נותן לי את המקום להתבטא. העליתי את הנקודה שרציתי להעלות וניהלנו שיחה בהודעות, שבה הוא הסכים איתי ואמר שחבל שלא העליתי את זה בשיחה, כי הוא היה מעדיף את זה על פני הודעות. אם אתה לא נותן לי מקום לשיח, איך אתה מצפה שנעלה את העניינים?

מקרה ג - מחסור בזמן (שזה בטח סימפטום למשהו עמוק יותר).

יצא לי לצאת עם יותר מאדם אחד, שלא הצליח למצוא זמן גם כמה ימים אחרי דייט ראשון כדי להיפרד. אם כל כך קשה לכם לנהל שיחת טלפון קצרה כדי להיפרד, אני מעדיפה שתשלחו לי הודעה מאשר למשוך אותי שבוע. ואם אתם מתלבטים (ולא רוצים לשתף אותי בלבטים) - נא לעדכן תוך 24 שעות מהפגישה.

השאלה לא מה טוב לי אלא מה סביר להניח שיהיה טוב גם לו.

הסתברותית לחתוך בהודעה טוב לחותך (בריחה מיידית מאחריות) ורע לנחתך, כי רוב האנשים במקרים נורמליים (ולא כמו המקרים שהבאת) מעדיפים להיפרד בצורה מכבדת שנותנת גם להם ביטוי מסוים ותחושת ערך (לא שכנוע להמשיך!- גם זה לא מקרה נורמלי). תחליטי את איזה ערך יותר חשוב לך

ברור שאת צודקת כשמדובר בטיפוס שהוריד אותך ממש או מעצמו נפרד בהודעה, אין לך מחויבות לכ"א ואם בנאדם מתנהג בצורה מרחיקה ובעייתית מובן לגמרי (אני אישית לרוב גם במצבים לא נחמדים משתדלת להפרד בטלפון, ויצא לי גם לזרוק מילה פעם על התנהלות של איזה בחור.. לא יודעת אם זה היה נכון אבל הוא הודה לי על הענין... והשתדלתי לעשות אתזה בכבוד..

יכול להיות גם שאני לא מכירה מצבים ממש קיצוניים כמו שאת מתארת)

העיקר הוא שהייתי בטוח שהיא גם לא רצתה להמשיך ואז הייתי כולי בשאנטי ולא היה אכפת לי וחשבתי לשלוח הודעה.

דיברתי עם חבר והוא אמר לי ממש לא לעשות זאת.

וכשהתקשרתי אליה גיליתי שהיא רצתה להמשיך והיה נראה לה מתאים.

והיא בחורה מקסימה וממש לא הייתי רוצה לפגוע בה ולכן טוב שהתקשרתי.

אני מזדהה עם הצורך לשלוח הודעה ולחסוך את המבוכה אבל אי אפשר לדעת בודאות מה הצד השני מרגיש ולכן חייבים להתנהג ממש ברגישות ואם זה אומר להיות מובך, אז זה שווה את זה!

לא רציתי עיצוב אישי

אז לא יודעת לענות על זה

אבל כן עשו התאמות והיו מאוד אדיבים וקשובים

אם תשנה גישה, אתה תרויח יותר.

מתי מרויחים יותר ? בדרך הקשה.

מהי הדרך הקשה ? תתעלם מכל הקוסמטיקה הזו, מכל הכוכביות האלה.

או במילים אחרות - תהיה גבר.

בסופו של דבר זה גם ירגיש לך נכון יותר וגם תרגיש טוב יותר.

שהבחורה תברר גם עם 8000 כוכביות. זה  לא אמור להזיז לך (קל לדבר קשה לבצע). זה לא העניין שלך. זה העניין שלה בלבד.

תחשוב על זה טוב טוב ותראה שזו האמת.

אותך מעניין דבר אחד : להפגש. לשדר מי שאתה. לא יותר. לא פחות. תפס ? מזל טוב.

לא תפס ? התקדמת עוד צעד בדרך לחתונה כי כל מפגש כזה מחדד אותך.

הכל בהכוונת השם יתברך.

לדעתי גם זה שתתעלם מהכוכביות האלה, זה חלק מהמבחן שהוא  עושה לך.

אגו. גאווה. להעיף את הזה ממך.

תבחר בדרך הקשה. רק תרויח לטווח ארוך.

בהצלחה.

אבל אם יש לי התלבטות מאוד גדולה מרגיש לי רמאות לא לתווך את זה לצד השני .

נניח היה בחור שממש התלבטתי אם לצאת איתו והרגשתי שאני חייבת להגיד לו את זה .. זה לא סבבה לבזבז את הזמן של מישהו בלי להגיד לו את זה .

הוא בכל זאת רצה שנצא לא יצא מזה כלום כי זה עדיין הפריע לי .. אבל זכיתי להכיר בחור שמכיר לי היום בחורים איכותיים ואני לו . 

ובנות דוחות הצעות של בנים.

יש לכאן ולכאן.

בעיסוק והזמינות של הבעל, בדינמיקה הזוגית, בעומס החיים והמשפחה (גילאי הילדים, כמה ילדים). 

אם הבעל הוא זה שאחראי על ארגון הילדים בבוקר, להעיר, להלביש, אוכל, לפזר למוסדות חינוך - פחות זמינות ופנאי לפנק בבוקר במיטה עם אלפחורס את האישה האהובה…

זה עניין של סדרי עדיפויות

לשים אלפחורס ליד הכרית עם פתק זו פעולה של פחות מ5 דק

זה דברים קטנים שעושים שינוי גדול בדינמיקה הזוגית

וההפך אם מכינים ארוחת בוקר לילדים אפשר להכין צלחת נוספת לאישה/ להזמין ארוחת בוקר עם שליח

זה עניין של מה חשוב

אם נהיה אובייקטיבים לאדם שאין זמן גם לא יהיה לו זמן להיות בפון או להתכתב עם אנשים או לעשות דברים שהוא אוהב ורובנו עושים את הדברים הנ"ל

אז שזוגיות זה דבר מספיק חשוב אפשר למצוא זמן למחוות יום יומיות של 5 דק

והקב"ה ידאג שתקבלי מישהו כזה.

את מתחתנת עם אדם, פרטנר, שרוצה לעשות לך טוב ואת לו.
 

להתחתן עם האחד המושלם שבדיוק נותן לך את החיזור המדויק שאת רוצה - אין כזה כנראה.

הסוד הוא תקשורת.

ולא רק בחיזור, בכל ציפיה מסוימת שיש לכם מבן/בת הזוג.

המטרה היא לא חיפוש אחרי שלמות, וגם לא מה שהכי קרוב לשלמות.

המטרה היא אדם שאפשר לתקשר איתו בצורה בריאה, שהוא קולט, שהוא רוצה שיהיה לכם טוב וששניכם מוכנים לעבוד על זה.

רוצה פרחים כל שישי? אפשר להגיד.

גם מתנה, אפילו איזו מתנה ספציפית.

זה לא גורע מאפקט החיזור.

וללמוד עוד לפני החתונה - לא לצפות מאף אחד להבין ללא מילים, בן/בת זוג לא אמור לקרוא מחשבות ולא הבעות פנים עמומות.
 

וזה לא קשור למידות טובות, מכירה אנשים מהממים שלא קולטים את הצורך המדויק של האישה ולא את שפת האהבה שלה.

תקשורת טובה זה הנתון הכי חשוב להצלחה בזוגיות. 

רוצה לענות לך על כמה דברים

חשוב שתביני לא היינו נשואים דקה וחצי

זו זוגיות שנבנתה במשך שנים..כלומר לא התחתנו וישר הכל היה מושלם התחתנו עם הרבה אהבה ורצון להטיב אחד לשניה אבל כמו כל זוג עבדנו על הזוגיות דיברנו הרבה למדנו אחד את השני הסברתי לו בדיוק מה משמח אותי ומה פחות מדבר אלי ולאט לאט הוא הבין איך אני מרגישה אהובה ומחוזרת ומתוך זה שגבר אוהב אישה והוא רוצה לעשות אותה מאושרת אז הוא יעשה את הדברים שהיא הסבירה לו שמשמחים אותה

.אני חושבת כמו שרשמו לך מידות טובות זה הבסיס להכל..זה דבר שאני יכולה להעיד עליו היה לו מידות של בנאדם 1 לדור היינו נשואים כמעט עשור ואני יכולה לספור על יד אחת את מספר הפעמים שראיתי אותו כועס אז תחפשי גבר עם מידות טובות ורגוע

לגבי דייטים אני באמת מאמינה בתחושה פנימית אני יכולה לומר לך שבשניה שראיתי את בעלי ידעתי שהוא יהיה בעלי לא חושבת שכשתרגישי מחוזרת תרגישי שזה גובל באובסיסיביות ההיפך את תרגישי אהובה ושמישהו דואג ואוהב אותך

וגם בדייטים בעיני אפשר לראות הרבה..הוא דואג לבדוק אם הגעת הביתה. מציע לך לשתות/ מביא איתו משהו לפגישה/ יוזם/ בפגישות מתקדמות מביא פרחים או פינוק קטן

אבל זה דברים שעם אדם טוב ניתן גם לבנות יחד

מאחלת לך מכל הלב שתמצאי את שאהבה נפשך

בדברים הקטנים.

רגיש ביחס לזמן שלך, ביחס לנוחות שלך

תסמכי על עצמך שתדעי לזהות אכפתיות

מפה והלאה - תקשורת תקשורת ועוד תקשורת, ואז - השמיים הם הגבול

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.

זה לא בהכרח מה שיקרה בפועל כמובן.

אם 5-6 פגישות, אז אם זה לא עולה בראשונה, גג בשניה- לא הייתי ממשיכה.

אם 3-4 חודשים- הייתי מחכה שבועיים- שלושה, עם 2-3 פגישות בשבוע

אם שנה- הייתי מחכה חודש-חודשיים.

תחשוב על עצמך איך אתה מרגיש כשאתה חושב על להיפגש איתה. משהו מעיק לך? טוב לך?

אם היית צריך להיות איתה עכשיו יום שלם. כמה מהר היית ממצה את העניין?

אתה מסוגל להיפתח איתה ולשתף אותה בדברים אישיים? רוצה בזה?

הייתי מעביר איתה יום שלם כי היא מעניינת, יש לה אנרגיות, ונחמד איתה סה"כ. מה שבטוח לא מעיק.

לגבי פתיחות אני פתוח עם הרבה אנשים, אז לא מרגיש שזה משהו מיוחד לספר לה דברים אישיים

אם תוך כמה מפגשים לא מתפתח משהו אחר, ביי.

מבחינת מראה, אתה מתחבר אליה? משהו מפריע?

יש משיכה כלשהי גם אם קטנה? 

דברתם על איפה עומד הקשר? אתה יודע איך היא מרגישה?

לנסות להגיע לקומה הבאה..

יותר לשתף לעומק וברגש.. לספר גם על חולשות, התלבטויות בעבר ובהווה..

וגם להביא אנרגיה אחרת ביניכם..

לאסוף אותה. /ללוות לתחנה

לשאול  אותה מה יעשה לה טוב ויפתח אותה יותר..

להחמיא (ברמה המתאימה)

לארגן פקל/מבשלים יחד משהו שאוהבת. וכו'

דבר זה יכול לאט לאט לפתח את הרגש.

בנוסף, ליצור מפגשים חוויתיים יחד ולא רק ישיבה וכד', אלא ממש דייטים חווייתיים,

לשוחח על חלומות, שאיפות,

וגם על קשיים או כאבים,

זה יכול יותר לחבר.

ובתוך הפגישה עצמה - להיות רק בה.

לא לנסות לחשוב ולנתח תוך כדי הפגישה,

אלא לשהות

להיות ברגע

בנוכחות

ולאחר ובין לבין הפגישה אפשר לחשוב על כך בצורה תחומה ומסודרת.

וגם לא למהר ולרוץ לשום מקום מחד

ומאידך לא סתם "למרוח" אם מבינים בוודאות שלמה שזה לא זה (באופן כללי, לא כהתבטאות לכאן או לכאן על המקרה הספציפי כמובן).

אבל כן, נתינת הזמן גם היא חשובה

והמקום ללב להיפתח

בטח אם יש לו או היו לו מחסומים או כוויות מהעבר

בטח אם הוא נפגע ורוצה לשמור על עצמו חזק

וגם אם לא - עצם הזמן, ההיכרות, העמקת ההיכרות, היצירה של התנאים להשביל להרגיש יציבות בתוך הקשר, רגש בתוך הקשר, ביטחון בתוך הקשר, שייכות בתוך הקשר - אלו דברים שבונים ונבנים ולא באים ב"פוף".

וכמובן הרבה תפילה לקב"ה שיכוון אותך גם תוך כדי וגם בכלל להחלטות הכי נכונות וטובות.

המון ברכה והצלחה ב"ה

דיברתי על נושאים יותר אישיים?

התקדמתם קצת בשיח?

אבל אצלי במבחן התוצאה זה לא עבד כך..

היו בנות שפגשתי והתפתח רגש מהר..

אבל כשפגשתי את אשתי, במשך חודש וחצי זה היה כמו שתיארת.

נעים, נחמד, מעניין וכו', אבל ללא התפתחות של רגשות.

בשלב הזה שנינו המשכנו, רק מפני שלא מצאנו סיבה מספיק טובה להפסיק.

אחרי חודש וחצי החלטנו שאנחנו הולכים לסדנא אצל מישהי שתעזור לנו לפתח את הרגשות.

שבועיים לאחר הסדנא כבר התארסנו (עם הרבה רגש אחד אל השניה).

מה עוזר לייצר רגש מאפס?

לי זה תמיד היה נראה שזה או שיש רגש או שאין. אי אפשר לייצר רגש.

נפגשתי עם אחת 10 פעמים, ועדיין לא היה שום רגש, למרות ששאר הדברים התאימו. שאלתי איזו יועצת בתחום מה לעשות, היא אמרה שאם רגש לא התפתח אחרי זמן כזה, כנראה גם שלא יתפתח ואין טעם להמשיך.

אם אין רגש, כנראה שגם אין משיכה, לא?

נניח שפיתחת רגש כלפיה, מה עם המשיכה? זה גם יכול להתפתח?

ובכלל, כמה זמן מחזיק הרגש שפיתחתם בסדנא? זו מניפולציה שצריך לתחזק כל כמה זמן?

כרגע מה שעולה לי לראש:

עשיית מעשים למען האחר,

חשיפה של נושאים רגישים,

צבירת חווייות משותפות

ויש כמובן עוד..

הסדנא מתחילה בהיכרות,

היא מנסה לאתר את חסם הרגש בקשר, ולתת כלים לזוג להתגבר על החסם.

כשהיא מזהה דפוסים לא טובים, היא גם יכולה לעזור לזוג להיפרד.

אני הגעתי אליה עם 2 בנות.

עם הראשונה הרגש היה לא הדדי (היא הייתה עם רגשות ואני לא).

היא הצליחה לשבור לי מחסום, התפתח לי רגש אבל הוא לא היה יציב.

בהמשך,יחד איתה הבנתי שבת-הזוג 'חונקת' אותי, והיא עזרה לי להיפרד ממנה (כי בת הזוג לחצה עליי להמשיך וזה לא היה לי פשוט).

עם אשתי,

היא נתנה לנו כלים שעזרו לנו להיחשף יותר זה בפני זו.

וגם המליצה לנו לצאת לטייל, להצטלם יחד ולצבור חוויות משותפות.

לגבי אי התפתחות רגש לאחר כ-10 פגישות.

אני מסכים שזה כנראה לא יקרה מעצמו, אבל מניסיון אישי זה יכול לקרות עם עזרה (כפי שהיה אצלנו).

לגבי משיכה, אם אין משהו שממש גורם לדחיה, אז זה יכול לקרות.

אצלנו המשיכה התפתחה יחד עם הרגש.

לגבי כמה זמן זה מחזיק מעמד..

עם הראשונה, זה אכן לא היה יציב.

עם אשתי זה מחזיק כבר כמה שנים ללא צורך בעזרה מאז.

רגש לא מחזיק אם יש שגרה יומיומית שוחקת, אז מדי פעם יוצאים לדייטים, טיולים, חופשות וכד'.

(כל זוג עם מה שטוב לו והתדירות שהוא צריך) 

מה שעולה מכאן שעבדתם על חסימה רגשית. זאת אומרת, הרגש הפוטנציאלי קיים רק שהוא חסום ולכן לא מופיע בפועל.

אבל ייתכן שבאמת אין שום רגש וזה לא עניין של חסימה. צריך פשוט לעבוד בהנחה שיש חסימה רגשית, ואם זה לא עזר אז כנראה שאין שום רגש פוטנציאלי.

הבנתי נכון?

רק אחדד שאם יש התאמה שכלית, *הערכה הדדית, דיבור נעים ואין דחיה מבחינת הנראות.

אז הסבירות לחסם רגשי היא מאד מאד גבוהה.

*לגבי הראשונה שהזכרתי לעיל, לקראת סוף הקשר היא אמרה לי שהיא מרגישה שאני לא מספיק מעריך אותה, עד אז לא שמתי-לב לזה, אבל כשהיא אמרה את זה פתאום הבנתי שזה נכון..

שווה להתייעץ עם איש מקצוע.

זה נשמע לי שאלה שיא הטריוויאלית.

ואולי איש מקצוע זה יהיה מאמן לחתונה.. איזה אנשי מקצוע עוסקים בזה?

@איזו

ויש מגוון עצום של אנשי מקצוע.

וצריך למצוא את הסוג והאדם המתאים לאירוע.

באופן אישי, נעזרתי באנשי מקצוע שונים לדברים שונים. לי חשוב ניסיון החיים של האדם, וגם סוג ההכשרה.

לא דומה בעיניי אדם שעשה קורס של חודשיים אצל מאמן אחר ומגדיר את עצמו כמאמן לחתונה ועוסק בזה שנה, לבין אחרים שלמדו טיפול בצורה רצינית יותר במסגרות אחרות, ועוסקים בזה מספר דו ספרתי של שנים.

יש היום המון גישות טיפוליות. יצא לי ללכת לאנשי מקצוע, להשקיע זמן וכסף, ולא התאים לי. יצא לי ללכת לאנשי מקצוע אחרים, שמאוד עזרו לי. מצאתי שהגישה של האחרים דיברה אליי הרבה יותר מהראשונים, שלא היתה לי מועילה. 

בעיני שווה להשקיע זמן ומאמץ למצוא אדם שיוכל לעזור לך, במיוחד אם מדובר במשהו שיש בו דפוס חוזר. אפשר לפתח מיומנויות וכלים, שלענ"ד יסייעו גם בחלק הבא של המסע הזה.

אורך ההכשרה ושנות הניסיון לאו דווקא מעידים על התאמה ואיכות,

וזה נכון לכל דבר ועניין..

לגבי טיפול, הפרמטרים החשובים הם התאמה בהשקפת עולם וחיבור בין-אישי.

צריך להכיר המלצות אישיות על מאמנים

הלכתי על כאלו שקיבלתי עליהם המלצות.. יכול להיות שהם באמת טובים, אבל לא לי.

השאלה שלי לדעתי יחסית נפוצה, אז מבחינתי מספיק לשמוע כיוונים שונים ודעות שונות, מניסיונם של אחרים ואמצא מביניהן מה יותר מתאים לי

והשאלה שלו נראת לי שיא הטריוויאלית.

לא בטוח הייתי קופץ דווקא לרעיון הזה.

יכול להיות שכן יש צורך אבל יכולות להיות גם עוד אופציות..

אנחנו לא יודעים אם זה קורה לו באופן חד פעמי או שזה קורה לו לאורך זמן 

ובאופן טבעי אנחנו לא יודעים עוד משנים ביחס לסיטואציה

בעיני, האמירה ללכת לאיש מקצוע היא לא אמירה נטרלית.

היא אמירה שיש לה משמעות מסויימת ולכן הייתי אומר אותה במידה ויש תשתית מסויימת.

יש הרבה עניינים שקשורים לרגש שאפשר במקרים מסויימים לדבר בין חברים או עם דמות חינוכית אפילו...

כמובן, בלי לגרוע כלל וכלל מהצורך והחשיבות והתועלת המרובה שיש באנשי טיפול ומקצועות טיפוליים.

לא הייתי ממליץ להכליל

האם אתה יכול להכיר בחורות נוספות בקלות ? כאלה שסיכוי סביר שתהיה התלהבות כמו שהיתה לך כבר.

אם כן, אז כנראה עדיף לך להמשיך הלאה.

אם לא, אז שווה לבדוק לעומק אם יש משהו לעשות כדי להתניע את הקליק. ברוב המקרים יש מה להתניע.

הרי אם זו היתה הבחורה היחידה בעולם, היית מתנהג אחרת. זה על אותו סרגל.

החלק הקריטי הוא שאין לך משהו שאתה לא אוהב אצלה וזה רק נייטרלי כזה. כל עוד נייטרלי אז הכל פתוח ולפעמים גם משתלם יותר,

כמו תבשיל טוב על אש נמוכה.

בהצלחה.