זה נגזרת של "מה ששנוי עליך אל תעשה לחברך" 

זה נראה לי בסיסי. 

כל אחד רוצה שיעריכו את הרצון וההשקעה שלו.

גם אם זה נפוץ - זה ממש לא אומר שזה ראוי.

שבנאדם קיבל הצעה, השקיעה לפגישה, ממש התרשם לטובה והוא מקבל שדר של זלזול... זה ממש לא כיף

זה משהו שבחיים לא הייתי רוצה לעמוד מאחוריו.

שיחת טלפון היא הרבה יותר מכבדת. זה בטוח.

את מאירה נכון שראוי להביע אמפתיה כלפי המבוכה שבשיחת טלפון אבל..

אם חושבים על כך ניתן להבין את הנורמליות בישירות הזאת. 

זה לא שחתמנו על חוזה שחייבים להמשיך... לא?
 

הסיכון בהודעה זה לפגוע בזולת

הסיכוי בהודעה זה לחסוך אי נעימות.

ככלל - הסיכוי לא נראה לי שווה מספיק בשביל לקחת את הסיכון

אולי אפשר גם לתפוס את זה בצורה כזאת שפחות יביך?

מה מביך בכלל?

גם אפשר להבין מה היה לא בסדר להבא.

עד דלא הוצאתי משדכנית מה בדיוק קרה לבחור

הייתי ממשיכה לעשות אותה הטעות

אבל לא נראה לי שהתחושה שלי אמורה להיות צד כשאני מחליטה לסיים. אוקיי החלטתי שלא, לגיטימי. עכשיו אף אחד כולל אני בעצמי לא שאל אותי מה נעים או לא נעים לי. יש כאן יהודי בצד השני שמה שאמור לעניין אותי הוא איך לסיים הכי בטוב ולתת לו הכי הרבה אנרגיה ומוטיבציה להמשיך הלאה בהרגשה טובה. זהו.

יש בזה ענין של מנטליות (בעולם החרדי ואפילו הפתוח לא יוצאים באותה צורה)

ממה שיצא לי להכיר לפחות. המפגש שונה ואופן השיח בו קצת יותר נוטה למידע לעומת התקרבות (אם אני מגדירה נכון)

וא"כ אולי את צודקת.. לפחות בסיטואציה שלך יכול להיות שהודעה היא לגיטימית. אבל זה ממש אבל ממש שונה...

שוב, במידה ואנחנו מדברות על קשר בין אנשים שאינם מהעולם החרדי, בגלל שהכל עובד מאוד שונה, גם אם נפגשנו שעה וזה ממש לא קשור, יש סיבה לחשוב על האופן הכי מכבד ונותן כוח שאפשר וחו לא להיפך.

בשני המגזרים זה שונה בסופשד

אם יצאת עם אנשים לא רק חרדים אולי זה ענין של תיאום ציפיות או שהם לא ממש לא חרדים אלא על התפר... אם זה היה סבבה מבחינתם.

בכל מקרה מכיוון שבדתל יש יותר ציפיה מהקשר כקשר, ואופי ההתקשרות שונה, ובכלל כל עולם הדייטים אצלנו מורכב וסוחט משאבי נפש.. פשוט מזלזל לזרוק בנאדם והקרבה של זמן וכוח בהודעה

אבל אם היו שואלים אותי הייתי אומר שאמנם המעורבות הרגשית שבדייטים המתקדמים לרוב נחסכת אצל החרדים. אבל דווקא יש יותר טרחה, השקעה וציפייה בדייטים הראשוניים, וזה ממש לא קליל וטכני.

כאילו, גם חרדי שיפגש 10 פגישות (וזה הרבה מאוד), אי אפשר להשוותו לדת"ל שיוצא כמה חודשים.

וזה באמת כי הגישה ממש שונה. אצל חרדים בדרך כלל נקשרים רגשית הרבה הרבה פחות, פשוט כי שלב האירוסין מגיע קודם.. 

כך שבסוף זה באמת חוסך הרבה לבבות שבורים ועומס רגשי (כמובן שיש גם חסרונות)

לא ככה?

אח"כ גם קראתי מה שכתבתי וגם לי זה היה נשמע כך פתאום... 

ברור לי שדייטים אצל חרדים זה קשה וסוחט הרבה פעמים, ויש לי היכרות עם כמה שמספרות לי הרבה על המורכבות והיא קיימת ביותר... ובאמת בכלל לא פשוט לדעת שכמות הפגישות שלך עם מדוייט מוגבלת בהכרעה דרמטית ככ, ואני מעריכה שיש שם עוד הרבה מורכבויות שאני פשוט לא מכירה כי לא התנסיתי...

מה שכן, אין ויכוח שבעולם הדתל אין כלל בשום דבר, אתה קצת טובע בעולם של אינדוודואל ומנסה לקרוא את עצמך ואת המציאות המשתנה מקשר לקשר ומתכתב איתה איכשהו..

והכי מבדיל הוא הנושא של הציפיה מהקשר- בקשר חרדי מצפים לגלות בסיס משותף בגדול, בקשר בעולם שלנו כשמגלים את הבסיס דברים רק מתחילים והבניה של הקשר הרבה יותר דורשת מאמץ וחשיפה והקרבה, ואם להשתמש בניסוח הקודם שלי, שנראלי יש בו מן האמת- ההבדל הוא פחות או יותר מידע מול התקרבות

התקרבות ועוד בעולם של אינדוודואל והמון בחירה אישית היא מקסימה ומרתקת אבל לא פשוטה. נקודה.

לעומתה איסוף מידע ע"מ לקבוע אם להתחתן ואז ליצור את ההתקרבות אולי פותרת את הקושי הנפשי להכנס ולהתמסר במקומות ככ לא ודאיים פעם אחר פעם, אבל מצד שני לא הייתי מוכנה להתחלף עם מישהי שיודעת שאחרי שבועיים כבר לוחצים עליה לקבל החלטה מבהילה, וזה קושי ענק. אז צודקת.

ובכז נראלי שיש בדבריי מן הצדק, הייתי מרחיבה יותר אבל אינלי מוחין..

ולפעמים הם קצת מגזר בפני עצמו 

אלא פשוט מתנהגים קצת שונה בכל מיני דברים כאלה ואחרים

אני מסכימה עם מה שהגיבו לפניי, (א) שיותר חשוב התוכן מאשר המדיום. (ב) מדובר בקשר בשלבים הראשוניים בלבד.

באופן אישי, שיחות די מלחיצות אותי. אני יותר אדם של מילים כתובות. כאשר אני מסיימת שיחה ומנסה לנתח מה שהיה, קשה לי לשחזר אותה, להבין מה בדיוק קרה. בהודעות אני יכולה לחזור ולקרוא ולהבין את ההקשר שבו נאמרו הדברים.

ואקדים בעוד משהו: כפי שכתוב בספר החוקים הלא רישמיים, את הצעד אחרי הפגישה הראשונה הוא עושה, לא אני, כך שלרוב אני מגיבה באותה צורה שהצד השני נוקט. באופן אישי, לא מפריע לי שייפרדו ממני בהודעה. הקונצנזוס המאוד חזק שיש כאן נגד הראה לי שלאנשים אחרים זה מאוד עקרוני - אבל כמו שכתבתי, לרוב לא אני עושה את הצעד, אז ההתלבטות היא פחות שלי.

אתן כמה דוגמאות למקרים, שאולי גם תסכימו איתי שיש מקרים בהם זה לגיטימי.

מקרה א - אישיות שאני לא רוצה קשר איתה יותר.

יצאתי עם מישהו. הוא התייחס אליי מהרגע הראשון בצורה מזלזלת ופוגענית. אפילו מאוד מאוד מזלזלת ופוגענית. ההרגשה היתה שהוא שפט אותי לפי המראה החיצוני שלי והחליט שזה לא זה, אז למה לא להטריל?

העדפתי לא לדבר איתו יותר בחיים. כשהוא שלח לי הודעה למחרת שהוא נהנה אבל לא מתאים, זה פטר אותי מהצורך לדבר איתו, והראה לי שכנראה הוא באמת נהנה להטריל אותי. זה לא אדם שהייתי רוצה קשר איתו יותר בחיים.

מקרה ב - חוסר בתקשורת (ואולי אפתח על זה שרשור בהמשך).

יצאתי עם מישהו. בשיחת טלפון לפני הוא דיבר ודיבר ודיבר. בפגישה עצמה הוא דיבר ודיבר ודיבר. בטלפון אחרי הוא דיבר ודיבר ודיבר. בכל הזמן הזה הוא לא נתן לי להשחיל מילה. רציתי להעלות בפניו נקודה מסוימת, אבל הוא לא נתן לי. אז יזמתי שיחת טלפון נוספת, ואותו דבר קרה. אז כתבתי לו הודעה שאני מצטערת שאני לא עושה את בשיחה, והסיבה שאני לא עושה את בשיחה זה כי הוא לא נותן לי את המקום להתבטא. העליתי את הנקודה שרציתי להעלות וניהלנו שיחה בהודעות, שבה הוא הסכים איתי ואמר שחבל שלא העליתי את זה בשיחה, כי הוא היה מעדיף את זה על פני הודעות. אם אתה לא נותן לי מקום לשיח, איך אתה מצפה שנעלה את העניינים?

מקרה ג - מחסור בזמן (שזה בטח סימפטום למשהו עמוק יותר).

יצא לי לצאת עם יותר מאדם אחד, שלא הצליח למצוא זמן גם כמה ימים אחרי דייט ראשון כדי להיפרד. אם כל כך קשה לכם לנהל שיחת טלפון קצרה כדי להיפרד, אני מעדיפה שתשלחו לי הודעה מאשר למשוך אותי שבוע. ואם אתם מתלבטים (ולא רוצים לשתף אותי בלבטים) - נא לעדכן תוך 24 שעות מהפגישה.

השאלה לא מה טוב לי אלא מה סביר להניח שיהיה טוב גם לו.

הסתברותית לחתוך בהודעה טוב לחותך (בריחה מיידית מאחריות) ורע לנחתך, כי רוב האנשים במקרים נורמליים (ולא כמו המקרים שהבאת) מעדיפים להיפרד בצורה מכבדת שנותנת גם להם ביטוי מסוים ותחושת ערך (לא שכנוע להמשיך!- גם זה לא מקרה נורמלי). תחליטי את איזה ערך יותר חשוב לך

ברור שאת צודקת כשמדובר בטיפוס שהוריד אותך ממש או מעצמו נפרד בהודעה, אין לך מחויבות לכ"א ואם בנאדם מתנהג בצורה מרחיקה ובעייתית מובן לגמרי (אני אישית לרוב גם במצבים לא נחמדים משתדלת להפרד בטלפון, ויצא לי גם לזרוק מילה פעם על התנהלות של איזה בחור.. לא יודעת אם זה היה נכון אבל הוא הודה לי על הענין... והשתדלתי לעשות אתזה בכבוד..

יכול להיות גם שאני לא מכירה מצבים ממש קיצוניים כמו שאת מתארת)

העיקר הוא שהייתי בטוח שהיא גם לא רצתה להמשיך ואז הייתי כולי בשאנטי ולא היה אכפת לי וחשבתי לשלוח הודעה.

דיברתי עם חבר והוא אמר לי ממש לא לעשות זאת.

וכשהתקשרתי אליה גיליתי שהיא רצתה להמשיך והיה נראה לה מתאים.

והיא בחורה מקסימה וממש לא הייתי רוצה לפגוע בה ולכן טוב שהתקשרתי.

אני מזדהה עם הצורך לשלוח הודעה ולחסוך את המבוכה אבל אי אפשר לדעת בודאות מה הצד השני מרגיש ולכן חייבים להתנהג ממש ברגישות ואם זה אומר להיות מובך, אז זה שווה את זה!

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.