זה נגזרת של "מה ששנוי עליך אל תעשה לחברך" 

זה נראה לי בסיסי. 

כל אחד רוצה שיעריכו את הרצון וההשקעה שלו.

גם אם זה נפוץ - זה ממש לא אומר שזה ראוי.

שבנאדם קיבל הצעה, השקיעה לפגישה, ממש התרשם לטובה והוא מקבל שדר של זלזול... זה ממש לא כיף

זה משהו שבחיים לא הייתי רוצה לעמוד מאחוריו.

שיחת טלפון היא הרבה יותר מכבדת. זה בטוח.

את מאירה נכון שראוי להביע אמפתיה כלפי המבוכה שבשיחת טלפון אבל..

אם חושבים על כך ניתן להבין את הנורמליות בישירות הזאת. 

זה לא שחתמנו על חוזה שחייבים להמשיך... לא?
 

הסיכון בהודעה זה לפגוע בזולת

הסיכוי בהודעה זה לחסוך אי נעימות.

ככלל - הסיכוי לא נראה לי שווה מספיק בשביל לקחת את הסיכון

אולי אפשר גם לתפוס את זה בצורה כזאת שפחות יביך?

מה מביך בכלל?

גם אפשר להבין מה היה לא בסדר להבא.

עד דלא הוצאתי משדכנית מה בדיוק קרה לבחור

הייתי ממשיכה לעשות אותה הטעות

אבל לא נראה לי שהתחושה שלי אמורה להיות צד כשאני מחליטה לסיים. אוקיי החלטתי שלא, לגיטימי. עכשיו אף אחד כולל אני בעצמי לא שאל אותי מה נעים או לא נעים לי. יש כאן יהודי בצד השני שמה שאמור לעניין אותי הוא איך לסיים הכי בטוב ולתת לו הכי הרבה אנרגיה ומוטיבציה להמשיך הלאה בהרגשה טובה. זהו.

יש בזה ענין של מנטליות (בעולם החרדי ואפילו הפתוח לא יוצאים באותה צורה)

ממה שיצא לי להכיר לפחות. המפגש שונה ואופן השיח בו קצת יותר נוטה למידע לעומת התקרבות (אם אני מגדירה נכון)

וא"כ אולי את צודקת.. לפחות בסיטואציה שלך יכול להיות שהודעה היא לגיטימית. אבל זה ממש אבל ממש שונה...

שוב, במידה ואנחנו מדברות על קשר בין אנשים שאינם מהעולם החרדי, בגלל שהכל עובד מאוד שונה, גם אם נפגשנו שעה וזה ממש לא קשור, יש סיבה לחשוב על האופן הכי מכבד ונותן כוח שאפשר וחו לא להיפך.

בשני המגזרים זה שונה בסופשד

אם יצאת עם אנשים לא רק חרדים אולי זה ענין של תיאום ציפיות או שהם לא ממש לא חרדים אלא על התפר... אם זה היה סבבה מבחינתם.

בכל מקרה מכיוון שבדתל יש יותר ציפיה מהקשר כקשר, ואופי ההתקשרות שונה, ובכלל כל עולם הדייטים אצלנו מורכב וסוחט משאבי נפש.. פשוט מזלזל לזרוק בנאדם והקרבה של זמן וכוח בהודעה

אבל אם היו שואלים אותי הייתי אומר שאמנם המעורבות הרגשית שבדייטים המתקדמים לרוב נחסכת אצל החרדים. אבל דווקא יש יותר טרחה, השקעה וציפייה בדייטים הראשוניים, וזה ממש לא קליל וטכני.

כאילו, גם חרדי שיפגש 10 פגישות (וזה הרבה מאוד), אי אפשר להשוותו לדת"ל שיוצא כמה חודשים.

וזה באמת כי הגישה ממש שונה. אצל חרדים בדרך כלל נקשרים רגשית הרבה הרבה פחות, פשוט כי שלב האירוסין מגיע קודם.. 

כך שבסוף זה באמת חוסך הרבה לבבות שבורים ועומס רגשי (כמובן שיש גם חסרונות)

לא ככה?

אח"כ גם קראתי מה שכתבתי וגם לי זה היה נשמע כך פתאום... 

ברור לי שדייטים אצל חרדים זה קשה וסוחט הרבה פעמים, ויש לי היכרות עם כמה שמספרות לי הרבה על המורכבות והיא קיימת ביותר... ובאמת בכלל לא פשוט לדעת שכמות הפגישות שלך עם מדוייט מוגבלת בהכרעה דרמטית ככ, ואני מעריכה שיש שם עוד הרבה מורכבויות שאני פשוט לא מכירה כי לא התנסיתי...

מה שכן, אין ויכוח שבעולם הדתל אין כלל בשום דבר, אתה קצת טובע בעולם של אינדוודואל ומנסה לקרוא את עצמך ואת המציאות המשתנה מקשר לקשר ומתכתב איתה איכשהו..

והכי מבדיל הוא הנושא של הציפיה מהקשר- בקשר חרדי מצפים לגלות בסיס משותף בגדול, בקשר בעולם שלנו כשמגלים את הבסיס דברים רק מתחילים והבניה של הקשר הרבה יותר דורשת מאמץ וחשיפה והקרבה, ואם להשתמש בניסוח הקודם שלי, שנראלי יש בו מן האמת- ההבדל הוא פחות או יותר מידע מול התקרבות

התקרבות ועוד בעולם של אינדוודואל והמון בחירה אישית היא מקסימה ומרתקת אבל לא פשוטה. נקודה.

לעומתה איסוף מידע ע"מ לקבוע אם להתחתן ואז ליצור את ההתקרבות אולי פותרת את הקושי הנפשי להכנס ולהתמסר במקומות ככ לא ודאיים פעם אחר פעם, אבל מצד שני לא הייתי מוכנה להתחלף עם מישהי שיודעת שאחרי שבועיים כבר לוחצים עליה לקבל החלטה מבהילה, וזה קושי ענק. אז צודקת.

ובכז נראלי שיש בדבריי מן הצדק, הייתי מרחיבה יותר אבל אינלי מוחין..

ולפעמים הם קצת מגזר בפני עצמו 

אלא פשוט מתנהגים קצת שונה בכל מיני דברים כאלה ואחרים

אני מסכימה עם מה שהגיבו לפניי, (א) שיותר חשוב התוכן מאשר המדיום. (ב) מדובר בקשר בשלבים הראשוניים בלבד.

באופן אישי, שיחות די מלחיצות אותי. אני יותר אדם של מילים כתובות. כאשר אני מסיימת שיחה ומנסה לנתח מה שהיה, קשה לי לשחזר אותה, להבין מה בדיוק קרה. בהודעות אני יכולה לחזור ולקרוא ולהבין את ההקשר שבו נאמרו הדברים.

ואקדים בעוד משהו: כפי שכתוב בספר החוקים הלא רישמיים, את הצעד אחרי הפגישה הראשונה הוא עושה, לא אני, כך שלרוב אני מגיבה באותה צורה שהצד השני נוקט. באופן אישי, לא מפריע לי שייפרדו ממני בהודעה. הקונצנזוס המאוד חזק שיש כאן נגד הראה לי שלאנשים אחרים זה מאוד עקרוני - אבל כמו שכתבתי, לרוב לא אני עושה את הצעד, אז ההתלבטות היא פחות שלי.

אתן כמה דוגמאות למקרים, שאולי גם תסכימו איתי שיש מקרים בהם זה לגיטימי.

מקרה א - אישיות שאני לא רוצה קשר איתה יותר.

יצאתי עם מישהו. הוא התייחס אליי מהרגע הראשון בצורה מזלזלת ופוגענית. אפילו מאוד מאוד מזלזלת ופוגענית. ההרגשה היתה שהוא שפט אותי לפי המראה החיצוני שלי והחליט שזה לא זה, אז למה לא להטריל?

העדפתי לא לדבר איתו יותר בחיים. כשהוא שלח לי הודעה למחרת שהוא נהנה אבל לא מתאים, זה פטר אותי מהצורך לדבר איתו, והראה לי שכנראה הוא באמת נהנה להטריל אותי. זה לא אדם שהייתי רוצה קשר איתו יותר בחיים.

מקרה ב - חוסר בתקשורת (ואולי אפתח על זה שרשור בהמשך).

יצאתי עם מישהו. בשיחת טלפון לפני הוא דיבר ודיבר ודיבר. בפגישה עצמה הוא דיבר ודיבר ודיבר. בטלפון אחרי הוא דיבר ודיבר ודיבר. בכל הזמן הזה הוא לא נתן לי להשחיל מילה. רציתי להעלות בפניו נקודה מסוימת, אבל הוא לא נתן לי. אז יזמתי שיחת טלפון נוספת, ואותו דבר קרה. אז כתבתי לו הודעה שאני מצטערת שאני לא עושה את בשיחה, והסיבה שאני לא עושה את בשיחה זה כי הוא לא נותן לי את המקום להתבטא. העליתי את הנקודה שרציתי להעלות וניהלנו שיחה בהודעות, שבה הוא הסכים איתי ואמר שחבל שלא העליתי את זה בשיחה, כי הוא היה מעדיף את זה על פני הודעות. אם אתה לא נותן לי מקום לשיח, איך אתה מצפה שנעלה את העניינים?

מקרה ג - מחסור בזמן (שזה בטח סימפטום למשהו עמוק יותר).

יצא לי לצאת עם יותר מאדם אחד, שלא הצליח למצוא זמן גם כמה ימים אחרי דייט ראשון כדי להיפרד. אם כל כך קשה לכם לנהל שיחת טלפון קצרה כדי להיפרד, אני מעדיפה שתשלחו לי הודעה מאשר למשוך אותי שבוע. ואם אתם מתלבטים (ולא רוצים לשתף אותי בלבטים) - נא לעדכן תוך 24 שעות מהפגישה.

השאלה לא מה טוב לי אלא מה סביר להניח שיהיה טוב גם לו.

הסתברותית לחתוך בהודעה טוב לחותך (בריחה מיידית מאחריות) ורע לנחתך, כי רוב האנשים במקרים נורמליים (ולא כמו המקרים שהבאת) מעדיפים להיפרד בצורה מכבדת שנותנת גם להם ביטוי מסוים ותחושת ערך (לא שכנוע להמשיך!- גם זה לא מקרה נורמלי). תחליטי את איזה ערך יותר חשוב לך

ברור שאת צודקת כשמדובר בטיפוס שהוריד אותך ממש או מעצמו נפרד בהודעה, אין לך מחויבות לכ"א ואם בנאדם מתנהג בצורה מרחיקה ובעייתית מובן לגמרי (אני אישית לרוב גם במצבים לא נחמדים משתדלת להפרד בטלפון, ויצא לי גם לזרוק מילה פעם על התנהלות של איזה בחור.. לא יודעת אם זה היה נכון אבל הוא הודה לי על הענין... והשתדלתי לעשות אתזה בכבוד..

יכול להיות גם שאני לא מכירה מצבים ממש קיצוניים כמו שאת מתארת)

העיקר הוא שהייתי בטוח שהיא גם לא רצתה להמשיך ואז הייתי כולי בשאנטי ולא היה אכפת לי וחשבתי לשלוח הודעה.

דיברתי עם חבר והוא אמר לי ממש לא לעשות זאת.

וכשהתקשרתי אליה גיליתי שהיא רצתה להמשיך והיה נראה לה מתאים.

והיא בחורה מקסימה וממש לא הייתי רוצה לפגוע בה ולכן טוב שהתקשרתי.

אני מזדהה עם הצורך לשלוח הודעה ולחסוך את המבוכה אבל אי אפשר לדעת בודאות מה הצד השני מרגיש ולכן חייבים להתנהג ממש ברגישות ואם זה אומר להיות מובך, אז זה שווה את זה!

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox

בשלושה

אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…

דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים

אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון

תפילות עם ניגונים

לעניות דעתי והבנתי הפונקציה של יו"ט שני היא מעין תיקון למצב פגום של שהיה בגלות

אם מצד עצם הגלות שמצריכה תוספת של התקדשות בגלל הטומאה שלה

אם מצד תיקון ביזוי המועדות

כך שאין בזה שכר בפנ"ע אלא רק להשלים מדרגה חסרה (וגם אז לא מגיע למדרגה של ארץ ישראל)

ואינה מקבלת שכר אלא אחת. משום דבא זה לה בסיבת חטאה לא יהא חוטא נשכר (יפה מראה)

לק"י

אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.

קצת מנוחה...

חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש

יש בהם שקט נחמד כזה ובחלקם יש אפילו עגלות קפה, ובכל מושב יש מקלט ציבורי די נגיש

לא בטוחה שאגוצנטריות היא מה שצריך...

גם בלי לשייך את זה לאגוצנטריות.

רק ברגע שאתה שלם עם עצמך וגאה במי שאתה ולא מחביא את מי שאתה אתה באמת מוכן להכניס עוד מישהו לחיים שלך

כל עוד אתה לא שם אתה רק תתעסק בהתגוננות על מי שאתה כצורך הישרדותי ולא תוכל באמת להיפתח ולבנות משהו יציב

זו גם תובנה שלי מהתקופה הארונה

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).