שיר שלא סיימתי, התחיל בפרץ של התרגשות, כמו כל מה שאני כותב, ואני מחכה לפרץ הבא כדי להמשיך לכתוב..
לכן יש מילים שחסרות גם במקומות שלא מסומנים ב''...?''
בבקשה,
[אגב, מי ששם לב למה שמקביל בין מה שאני כותב.. יש למשהו מושג איך מגיעים לדמעה הזאת?]
צעקה.
צווחה,
התייפחה.
כבולה,
אסורה,
מלוכלכת.
ניסתה להמלט,
לצאת מכבליה,
לעלות ממקומה.
החומות גבוהות,
עצומות.
טיפסה, נשרטה,
זבה דם.
ונפלה.
שוב.
מרוטה,
נואשת,
התיישבה אל תוך עצמה.
פניה שרוטים,
בגדיה קרועים,
מלאה בחיצים.
ועדיין,
עדיין לא זלגה לה
הדמעה.
ניסתה שוב להאבק,
טלטלה את הכבלים בזעם.
זעקה בכל כוחה,
דיי! לצאת!!
הד אטום חזר
מהדהד,
לצאת.. לצאת.. לצאת..
....?
עוצרת,
מתבוננת,
געגועים מופלאים,
סוללים דרך.
געגועים...
המתפרצים בניגון,
ניגון עורג.
כוסף,
משתוקק לימים של אור.
להיכל המלכות.
....?
ואז פרצה לה שערים,
שקופה.
טהורה.
זכה.
כטיפת טל צלולה.
זלגה הדמעה.
מעומק הנשמה.
פרצה החוצה
בעצמה,
המסה הכבלים,
מוססה את החומות,
פרצה המנעולים.
...?
