התנגן לו ברקע פרק לב של ספר התניא. ושוב שמעתי את מה שכתוב שם "ולכן נקראו כל ישראל אחים ממש מצד שורש נפשם בהשם אחד".
וחשבתי לעצמי כמה נוח לקטלג, להגדיר, למגזר, להרחיק, ואפילו לשנוא. והכל בשם אידאולוגיה כמובן.
- הוא ? הוא לא מהמגזר שלי. לא סובל אותו.
- זה? מה הוא יודע מהחיים שלו?!
- וההיא למה הציעו לי אותה בכלל? היא לא ברמה שלי.
- וההוא בכלל שאני לא אתחיל לדבר עליו.
כמה עוול עושים חלק מהפלטפורמות החברתיות שמלאות בהתנגחויות וציוצים חדשים לבקרים על מי אשם ואת מי מצווה לשנוא היום. ואיזה טיפשות? אתה שונא בעצם את עצמך.
אני מאחל, קודם כל לעצמי, לאהוב כל יהודי, ללא שום תנאי, גם אם הוא לא מהמגזר שלי, גם אם יש לו "השקפה" שונה,
פשוט כי הוא יהודי - אח ממש! (כלשון בעל התניא).
מותר לחלוק, מותר לא להסכים, ולפעמים אפילו מצווה להוקיע דברים שלא טובים. אבל אם ניגשים לזה מתוך אהבת ישראל אמיתית (!!) וענווה הדברים באמת יתקבלו על כולם, וגם אם לא זה לא יגרום לשנאה.
אם נזכה לחיות ככה, אין מצב שנדבר רע על הדייט של אתמול,
על השיעור של היום ועל המחלוקת של מחר.
אמן שנזכה לזה בטוב וברחמים.

