בואו נדבר על כביסות... לא קשור לפורום, אבל בעקיפין כן מתואמת
ראיתי סרטון של אמא ל-13 ילדים (לא יהודייה) שהציגה את השיטה המנצחת שלה לניהול הכביסות:
1. לכל ילד יש סל כביסה משלו. לשם הוא מכניס את כל הבגדים המלוכלכים שלו, וכשהוא מתמלא מעבירים אותו בשלמותו למכונה ולמייבש ומשם בחזרה לסל.
2. הילד עצמו (מגיל 3 ומעלה) לוקח את הסל עם הכביסה הנקייה, וממיין את הבגדים למגירות שלו (מחולקות לחולצות, מכנסיים, גרביים ולבנים, בגדי "שבת") - *בלי לקפל* את הבגדים. זה לוקח לו חמש דקות מקסימום.
ככה האמא אחראית רק על הפעלת המכונות ועל כיבוס הבגדים של ההורים ושל הקטנים והכביסה ה"כללית".

מה דעתכן על השיטה הזו?
הייתי שמחה לאמץ אותה לעצמי, אבל יש לי כמה בעיות:
1. יש לנו בחדרים ארונות בגדים, לא מגירות. (אולי אפשר לשים בהם סלסילות כאלה שישמשו כמגירות?)
2. אין לנו מספיק מקום בחדרים כך שלכל ילד יהיה סל כביסה משלו...
3. מה עושים עם הבגדים שהילדים מורידים באמבטיה כשמתקלחים? אין סיכוי שהם ילכו לשים אותם בסל הכביסה שלהם...
4. יש לי ילדים שמשתמשים ביחד בבגדים... בעיקר התאומים, אבל אחיהם הגדול, למשל, ביחד איתם בגרביים וגם בחלק מהפיג'מות. (שלא לדבר על זה שהגרביים אצלנו בבלגן איום ונורא, ולרוב הם לא מוצאים זוגות בכלל...) גם בציציות הם ביחד.
5. איך גורמים לילדים להיות אחראיים באמת על הכביסה שלהם?? כרגע אני רק מזכירה את המילים "קיפול כביסה" והם כבר מתרגזים... (אבל לקפל כמו שצריך גם ככה הם לא עושים, ככה שמהבחינה הזאת השיטה מתאימה לנו בול )

אשמח לתובנות שלכן ולעזרה כיצד להוריד את הסרטון הזה לעולם המעשה שלי/שלנו...

מצרפת קישור לסרטון, למי שמעניין אותה (באנגלית):
אצלנו זה ככההמקורית
גילאים 2.5 ו3.5
בהחלט לוקחים את הכביסה לסל, אחרי המקלחת וגם כשמחליפים אם מתלכלך
יש לי רק 2 - לצבעוני וללבן
בנוסף, מחזירים גרביים ותחתונים למגירות שלהם וגם את שאר הבגדים. פחות אכפת לי שיהיה מסודר העיקר שלא אני מחזירה
איך עושים את זה? מבקשת עד שזה נעשה. לגדול גם מסבירה שזה החלק שלו בעזרה בבית. הוא אוהב לעזור ושאני נותנת לו סמכות. הקטנה יותר בעיקר מעתיקה ממנו אבל זה בהחלט עובד
יפה! איזה כיף זה להתחיל להנחיל להם את כל זה מגיל צעיר...מתואמת
חבל שלא עשיתי את זה בזמן
אבל לא הבנתי - יש לך סל כביסה לכל אחד מהם? או ששני סלי כביסה כלליים לכל המשפחה? (הם יודעים להבדיל בצבעים? )
סל לכביסה צבעונית ועוד אחד ללבנההמקורית
וכן הם מבדילים
הקטנה רק לאחרונה
יפה להם!מתואמת
והם לא מתבלבלים בין הבגדים שלהם כשצריכים להחזיר לארון?
טוב, אם הם בן ובת אני מניחה שקל להבדיל...
כן מצליחים להבדיל פחות או יותרהמקורית
אבל אז אפשר להתקע בלי בגדים, לא?מטילדה
כי לא נראה לי שבגדים של ילד אחד ממלאים מכונה...

לא יודעת לא כזה אהבתי את השיטה חחח


אצלנו יש סל אחד ללבן ואחד לצבעוני, נמצא סחדר אמבטיה, הילדים שמים שם לב דאת הבגדים המלוכלכים....
כרגע הם עוד קטנים אז לא עוזרים בלסדר את הכביסה הנקיה באופן קבוע, רק אם לפעמים בא להם אבל מבחינתי ברור שעוד שנה שנתיים יתחילו לעזור בזה
היא אומרת שם שהיא מפעילה מכונה גם כשהיא לא מלאה...מתואמת
אולי באמת זה מדי בזבוז
אולי אנסה לאמץ את זה, אבל לפי חדרים. אקפיד לא לערבב כביסות בין חדר לחדר (חדר הורים, חדר בנים וחדר בנות). מעניין אם זה יצליח...
זה נשמע לי שיטה יותר טובה...מטילדה
בהצלחה!
שתפי אותנו אם זה עובד לך או לא...
בע"ה אשתף... אחרי שאגמור להשתלט על ערמות הכביסה הנקייה מתואמת
השיטה שלי כרגע היא סלסילות נערמות מחולקות לפי הילדים, אבל זה פשוט לא מחזיק את כל הכמויות, וכרגע, אחרי כמה ימים שאף אחד כמעט לא קיפל פה, הבגדים פשוט מתפזרים על הרצפה...
והאמת שגם ככה יש לנו סלי כביסה בחדרים. אבל יש גם באמבטיה, ושם הכול מתערבב... (מפרידה רק לכביסה רגילה ולכביסת הרתחה - מגבות. כביסה עדינה, שזה החולצות של בעלי בד"כ, אני כל פעם אוספת מחדש מהסלים בחדר)
נראה לי שהיא גם אומרת ששווה לה הבזבוז אנרגיהלפניו ברננה!
על פני הבזבוז זמן
או שיש לכל ילד המון בגדיםטל..

או שיש לה כמה מכונות כביסה...

לא?

אחרת זה משרה מלאה רק להכניס ולהוציא למרות הפטנט הגאוני שלה..

גם את זה הילדים עושים..לפניו ברננה!
היא אומרת שהם מחולקים לימים בשבוע כדי להוריד את העומס ביום אחד ועדי לא ליצור פקק תנועה.. (וכמובן שלא תמיד עושים במועד..)
וכנראה יש לכל ילד בגדים שמספיקים לשבוע בערך.
בסרטון אחר שלה היא דווקא אומרת שלכל ילד יש מספר בגדים מצומצםמתואמת
בכוונה.
אולי באמת יש לה כמה מכונות קטנות...
גאוני!!לפניו ברננה!
לא רואה סיבה שלא תהיה בכוורת סלסלה אחת משותפת לציציות, תחתונים וגרביים של שלושת הילדים.
אם באמת כל אחד ממיין כמו שצריך - עדיין נשאר לך אותו מספר ציציות/תחתונים/גרביים במחזור כביסה.
אפשר גם לדאוג לפצל. בסוף אם זה שלושה ילדים שמשתמשים באופן יומיומי - זה שזה מעורבב כרגע לא אומר שאי אפשר מהיום להגדיר - זה שלי, זה שלו. הבגדים לא אמורים להתערבב ולכן לא לעבור למגירה של מישהו אחר. ואם במקרה בטעות הם עברו - זה אמור להיות די קל למצוא את זה.
לגבי שאלה 1 ו2 היא מתייחסת לזה, אומרת שהבחירה בכוורת היא כי זה חסכוני יחסית במקום. ואז אפשר לוותר על ארון שתופס יותר מקום וליד הכוורת לשים את הסלים (היא מסתבר לא נפטרה מהארונות ושמה בתוכם את הסלים למרות שזה תופס יותר מקום. אני בעיקרון עם סלסלות לילדים בארון בגדים. זה נוח אבל אין גישה נוחה להכל, ויש מקום מבוזבז, וחלק מהסלסלות מאחורה אז לא רואים אותם וצריך להוציא הכל כל פעם.. בקיצור לא הכי נוח.
לגבי רתימה של הילדים - כשזה הופך להיות משימה לא מעיקה שלוקחת 4 דקות לילד בן שלוש, מניחה שלגדולים יותר לוקח סביב ה2 דקות, פחות קשה לשכנע אותם לעשות את זה. לומר - שתי דקות לפני שאתה יוצא לחברים/הולך לישון/מה שתקבעו ביום..
ואפשר להזכיר להם את האלטרנטיבה שהז לקפל ערמות של כביסה של כל המשפחה...
תודה רבה! את באמת הופכת את זה לאפשרי יותר...מתואמת
להחליף את הארונות בכוורות כאלה - לא נעשה את זה עכשיו, גם כי אין מקום בחדר וגם כי הם ארונות יחסית חדשים (ארונות קטנים יחסית, שקנינו לפני כארבע שנים, אחרי שהצלחתי לשכנע את בעלי שאפשר להיפטר מהארונות הגדולים שתפסו קיר שלם...)
אבל אולי בכ"ז אנסה להניח בהם סלסילות. (מצאתי סלסילות שנראות מתאימות בהום סנטר, והתכוונתי לערוך הזמנה הביתה - אלא שאז גיליתי שהמשלוח עולה 50 ש"ח , אז ויתרתי בינתיים... אולי אנסה לאלתר מסלסילות וקופסאות קרטון שיש בבית.)
תקני בעליאקספרס סלסלות..לפניו ברננה!
אנסה למצוא לך קישור...

(היו תקופות שגם במקסטוק היו. באיקאה בטוח תוכלי למצוא).
רק שימי לב שאת בוחרת סלסלה בגודל שבאמת יכול להכיל הרבה.
(אצלי הבגדים של הקטן בסלסלות, ושל הגדול לא, כי זה היה קטן מדי לבגדים שלו)
אני לא יודעת לקנות באליאקספרס...מתואמת
אולי באמת אנסה להיכנס למקס סטוק ודומיו, אם כי בתקופה זו אני מעדיפה משלוחים עד הבית... (איקאה רחוק מדי בשבילנו...)
שולחת לך קישורלפניו ברננה!
זה הקישור היחיד שמצאתי שהמחיר היה נראה לי שפוי (מניחה שיצא פחות מ20 שקלים לסלסלה) וההמלצות טובות. הייתי במקומך מציירת משהו שיראה לי את המידות, שבאמת נראה לך מתאים ולא קטן מדי.

https://m.aliexpress.com/item/1005002565315109.html?trace=wwwdetail2mobilesitedetail

אם את רוצה לקנות את אלו - אנסה להסביר לך איך בדיוק.

(היו גם סלסלות מהממות זולות יותר, אבל קטנות יותר. אם את רוצה לתחתונים, גרביים וכו'...)
https://m.aliexpress.com/item/10000358964626.html?pid=undefined&browser_id=5983bbafaa36424f926170678350377c&aff_trace_key=30b3743d4cff4d48ae29d3032b0c3c2b-1634765907138-04567-UneMJZVf&aff_platform=msite&m_page_id=17c9fa42dfa1b2f71217126f0275f2c075d6a12f08&gclid=


שימי לב שהסלסלות האלו - כשקונים כמות זה מקפיץ את מחיר המשלוח אבל מעל 6 את יכולה להגדיר את זה משלוח חינם...
תודה רבה!מתואמת
אצלי הילדים מכניסים את הכביסה ישר למכונה. רק לבן שמים בסלטליה כ
לצבעוני אין לי בכלל סל
ככה כביסה לא מצטברת! ומעדיםה להפעיל מכונה לא מלאה עד הסוף מאשר לצבור כביסות. כל ערב מפעילה מכונה לפני שנכנסת למיטה (המכונה כבר מחאה כי כולם מכניסים ישירות) , ובבוקר מעבירה למייבש/תלייה
בארון הילדים יש סלסלה לגרביים(כולם גרביים אפורות זהות מנקסט), סלסלה לתחתונים(וכל אחד לוקח את המידה שלו) וסלסלה לגופיות
שאר הבגדים מקפלת אחהצ וכל אחד לוקח את הערמה שלו וממיין
תודה! נשמע טוב!מתואמת
בשביל שהם ישימו ישירות במכונה - צריך שהיא תהיה פנויה, ולא תמיד זה קורה... מה גם שהם מתלבשים בחדר לפעמים (לא תמיד מתקלחים בערב), אז הבגדים נשארים שם...
אולי הפתרון הוא שתמיד הם יתלבשו באמבטיה, וכך רק באמבטיה יהיו בגדים מלוכלכים? אם כי אז זה ייצור "פקק" באמבטיה בכל ערב...
היי רק משהו קטן..מניסיון אם כביסה לילה שלם במכונה יוצר עובשאוהבת את השבת
ועוד מרעין בישין..

אולי את יכולה לכוון את הטיימר שהמכונה תתחיל ב4 ותסיים בבוקר? עולה גם פחות כסף החשמל בלילה..
אני לא מבינהבת 30
היא לא מפרידה בין כביסה לבנה לצבעונית? צבעונית בהירה, כהה, כביסה עדינה?

עוד דבר, להפעיל מכונה זה לא כזה סיפור. אפשר ללמד ילדה בת עשר להפעיל מכונה, ילדים יכולים לתלות, להוריד, להכניס ולהוציא מהמיבש.
קיפול זה הכי סרט בעיני.
אצלי יש תורנות. כל יום ילדה אחרת מקפלת את הכביסה של אותו יום. זה לא תמיד עובד...אבל זה מונע הצטברות של הררי כביסה
כן. גם אני לא הבנתיאחתפלוס
אני עושה כל שבוע כביסות עדינות/הרתחה /כהה/צבעוני בהיר וכהה/לבן.
מוזר לי להכניס הכל ביחד
לא.לפניו ברננה!
היא אומרת שאם מכבסים במים קרים הצבעים לא עוברים (והיא די צודקת. בתור ילדה ככה גדלתי - הכל נכנס יחד.)
אני גם לא מפרידה צבעונית בהירה וכהה.. ממש לא משעמם לי.
כביסה עדינה כנראה אין לה הרבה, כי אין כל כך בגדי שבת ואין ציציות. אבל למען האמת - אני גם הפסקתי להקפיד על זה. כשאני מפעילה מכונה ורוצה להכניס אליה משהו עדין פשוט מפעילה את כל המכונה על סחיטה עדינה. אין לי שום סיבה לחכות שבועות עד שמצטברות לי מספיק שמלות שבת כדי לעשות מכונה עדינה. כמובן מוודאת שאין לי חזיות במכונה הזאת. (וכן, גם אותן אני מכניסה למכונה כי אחרת לא יהיו לי חזיות נקיות! גם כי כביסה ביד זה פחות יעיל וגם עצלנות/דחיינות/עומס..)
באמת הרבה מהעניין שלה זה לייתר את המיון והקיפול (דווקא אם אני זוכרת נכון האנגלית שלך טובה.. כדאי לך לראות את הסרטון, הוא משנה נקודת מבט..)
גם מגבות - לכל ילד יש את המגבת שלו בצבע שונהלפניו ברננה!
והוא פשוט מכניס אותה למכונה יחד עם הכביסה.
שוב, אני גם מכניסה מגבות יחד עם כביסה רגילה, אלא אם אני יודעת שהן מלוכלכות ממשהו או מגעילות או שהיה לילד תולעים ואז מכבסת בהרתחה.
מענין אותי אם הבגדים יוצאים ככה נקייםבת 30
או שיש כל מיני כתמים.
אגב, פעם לא הייתי מפרידה כביסה צבעונית כהה ובהירה, אבל היום ב''ה יש מלנתה כביסה. אני עושה 3 מכונות שחור - כחול כהה בשבוע, ועוד 3 בערך של צבעוני בהיר, לפעמים מפרידה בין גווני תכלת לשאר הגוונים אם יש מספיק...
כביסה עדינה יש לי גם לבנה, כהה, בהירה. כל שבוע.
ובנפרד- מכונות של מגבות ומצעים.
לי הבגדים יוצאים נקייםלפניו ברננה!
ובתכלס כשכתבתי לך ראיתי שאני לא עושה מאוד שונה ממנה.
אם אני רואה שיש כמה פריטים ממש מלוכלכים שמה סנו אוקסיג׳ן נוזלי. (כביסה לבנה מרססת וגם שמה, באופן קבוע..)
בתור ילדה /נערה (בערך מגיל 10) אם היתה לי חולצת שבת שהתלכלכה הייתי צריכה לשטוף אותה עם סינטבון לפני ההכנסה למכונה.
מתישהו באולפנה כשהמכונה של אמא שלי כבר התעייפה (בכל זאת היא קנתה אותה לחתונה ואני מהצעירים, לפחות 20 שנה אם לא יותר..) התחילו לצאת לי החולצות בסיס עם כתמים שחורים. ואז התחלתי להפריד בין לבן לצבעוני.
את מבינה שזה עניין של בחירה, אבל המיון לוקח לך זמן.. ברור שיותר קל ומהיר לדחוף הכל ביחד.
לי אין בעיה לקפל כביסה לדוגמה, זה תראפיב מבחינתי. אז זה לא הדבר הראשון שאני אפנה לשנות כדי להקל על עצמי.
כן, המיון זה שלב שלוקח מעט זמןבת 30
למרות שאפשר ליצור מיון מראש. זה התכנון שלי כשנרחיב את הבית. לשים 3-4 סלסלות. כביסה לבנה, כהה, בהירה, עדינה. הילדים ילמדו די מהר וככה לא צריך למיין.
נכוןלפניו ברננה!
אבל זה מוסיף גם מיון אחרי.
בכל מקרה עיקר העבודה היא הקיפול
הלוואי חדר כביסה שיש בו מקום לכל כך הרבה סלים (ואם הולכים בשיטה שלה - בעצם אין כביסה נקייה בסלים.)
היתרון אצלה - שאי אפשר להתעכב עם המשימה של הכביסה. אם מישהו שוכח בגדים במכונה - אין לו איפה לשים את הבגדים המלוכלכים בערב. אם אח רואה שהמכונה גמרה אבל אח אחר לא העביר למייבש - הוא קורא לו, כי זה מפריע לכולם... האמא (עקרונית) לא אמורה להתעסק ולהסתבך עם זה.
גם כביסה נקייה לא מסתובבת בבית כי היא ישר מתפנה מהמייבש למגירה בלי שלבי ביניים, אפילו לא של מיון. ואם היא נתקעת בסל - שוב, בערב אין לילד סל כביסה לשים בו בגדים מלוכלכים..
אני מפרידה רק לבן וצבעוני. זהו! ככ נח ומהירטליה כ
והכביסה יוצאת נקייה ולא ראיתי שהבגדים נהרסים
אבל יש לי רק בנים אז אין דמלות מלמלה ושיפון למינהם🤣
מאחלת לךבת 30
שמלות פרחוניות צבעוניות מבדים עדינים...
גם זה יגיע.
לנו האמת בית ממש קטן ויש 3 סלים, 2 בחדר ילדים ו1 אצל ההורים.אוהבת את השבת
1 להרתחה- מגבות, תחתונים מצעים
1 צמר ועדינים
1 צבעונית ולבנה (הייתי שמחה לפצל אבל נגמר המקום)
אני לא מפרידה כהה ובהיר.נעליים ורודות
מכבסת במים קרים הכל יוצא נקי.. ולא עוברים צבעים
לפעמים אני ממיינת לפי צורת קיפול הבגד.. יוצא ממש נח אבל באמת שאם מכבסים במים קרים גם הבגדים נשמרים יותר וגם לא צריך לציין.. אז למה לא?
אני קבוע מרתיחה מגבות והלבשה תחתונהאחתפלוס
חזיות וציציות אני שמה על 15דקות.

וגם כל שבוע מכניסה שמלות שבת ולא מחכה שיתמלא.
שבוע שעבר הכנסתי את השמלות של הבנות יחד עם כל הצבעוני וירד מהן איזשהו קישוט. ממש התחרטתי
גם אני עושה הכל יחד.חדשה ישנה
רק מפרידה מכונה לבנה ומכונה צבעונית.

מגבות, עם בגדים, מצעים... והכל יחד על 40 מעלות , סחיטה עדינה. בזכות זה בדר''כ אין לי ערמות של כביסה מלוכלכת... פשוט סל מתמלא, מיד מכניסה למכונה.. הקושי זה באמת לקפל.

רק כשיש בגדים בעייתיים מפרידה כמו- בגד חדש שמוציא המון צבע , ציציות צמר וכד'.
כמוני כמוך! ממליצה לך להעיף סל ולהשאיר רק אחד- לכביסה לבנהטליה כ
ואז בכלל לא תצטבר לך כביסה
המכונה עצמה משמשת כסל
יש לי רק סל אחדחדשה ישנה
ושמים שם הכל, רק ממיינת מהר לפני הפעלת מכונה לבן וצבעוני.
לפעמים אני נותת לברווזונים שלי למיין..
גם אני לא מפרידה בין צבעים...מתואמת
היא הסבירה שם שלרוב הצבעים של הבגדים, כל עוד אלה בגדים פשוטים, לא מתערבבים זה בזה. ואני רואה את זה גם אצלנו. נכון שהחולצות הלבנות לא תמיד בוהקות, אבל זה קורה גם כי הם מלכלכים אותן בצורה חסרת תקנה לפעמים...
הפעלת המכונה מבחינתי זה החלק הקטן. והבכורה שלי (יותר גדולה מעשר...) באמת יודעת לעשות את זה בעצמה. ועל קיפול היא אומרת (וגם אני) שאפשר לוותר מי שזה חשוב לו, כמו הגדולים שלה וכמו הגדולה שלי, מקפל לעצמו בכל זאת...
13 ילדים וככה היא נראת? שאפו..אהבתחינם
חחחחח גם אני חשבתי על זהחגהבגה
חח לגמריאורוש3
כן, גם זה מעורר לגמרי קנאה... אגב, מאז הסרטון הזהמתואמת
יש לה עוד שני ילדים...
ואוואהבתחינם
15 ילדים🥺🥺🥺🥺
כן, משהו שגם בחלומות כבר לא קיים אצלי...מתואמת
מעניין באיזה גיל היא התחילה ללדת...
בוודאות יש שם תאןמיםאהבתחינם
שלישיות וכו..
מעניין באמת אם יש. לא זוכרת אם זה הוזכר באחד הסרטונים האחריםמתואמת
שלה.
אבל אני, גם עם התאומים שלי, לא אגיע למספר הזה... אלא אם כן הקב"ה יעניק לי חמישייה מתישהו (לא תודה...)
אין שםפאף
ראיתי עוד סרטון שלה שהיא מראה את הבית שלהם (מגניב ממש, וכל הריהוט שם בערך יד שנייה) ומפרטת את גילאי הילדים, אם לא פספסתי אין תאומים😶
באמת?בת 30
וואו.
אין לי בעיה למיין כביסות ולהפעיל מכונות-מנסה לעזור

אני אוהבת את זה אפילו...

גם לתלות אני אוהבת (אבל לא תמיד יש לי זמן לזה..)

 

הבעיה היא עם הקיפול והגיהוץ!! עצבני

אם היה פיתרוןטוב לקיפול וגיהוץ- הייתי שמחה!!

יש פתרוןמתואמת
פשוט לא לעשות את זה
האישה בסרטון הזה באמת אומרת שאצלם לא מקפלים. ולגבי גיהוץ - ראיתי בסרטון אחר שלה שיש לה איזה תרסיס מיוחד לזה, שמשפריצים על הבגד ובתוך רגעים אחדים הקמטים שבו מתיישרים... נראה קצת מדע בדיוני וגם לא הצלחתי לקלוט באיזה תרסיס מדובר (ואם בכלל אפשר להשיג אותו בארץ) - אבל זה בהחלט נראה המצאה גאונית ושווה!
אם מישהי תמצא על מה מדובר - אשמח לשמוע ואשמח לנסות... (אבל כרגע אני פשוט לא מגהצת. בעלי קונה בשנים האחרונות רק חולצות אל-קמט, ואם תולים אותן יפה מיד אחרי הכביסה אז לרוב הן נראות בסדר גם בלי גיהוץ...)
אממ....מנסה לעזור

בואי נגיד שאני לא מסוגלת להכניס בגדים לא מקופלים לארונות אז כן מקפלים אבל הבלאגן חוגג...

 

הארונות שלי בכלל לא מסודרים ולא נראים טוב.

 

לגבי גיהוץ- זאת בעיה..

כי אני רגילה (מהבית) שגם מתחת לסוודר ביום חורפי היינו מגהצים את החולצת תלבושת!

אז אין מצבה שבלי סוודר ילכו לא מגוהץ.

 

עכשיו, תחשבי שיש לי 2 בנות עם חולצת תלבושת (צווארון)

ובעלי והבן הגדוול עם חולצה לבנה (וגם אם הם אל- קמט,- חייב גיהוץ)

ובשבתות גם הבנים הקטנים עם חולצה לבנה.

ברוך ה'

 

הלוואי שאחד מהילדים שלי ילמד לגהץ טוב ויעשה את זה בקרוב

 

טוב, נו, אני לא אתווכח עם מושלמת כמוך... מתואמת
את באמת אלופה...
ואולי באמת כדאי לתפוס את אחד הילדים (הגדולים) שמראה עניין, וללמד אותו לגהץ... (הבכורה שלי לפעמים מגהצת לעצמה בגדים מסוימים, כבר שנתיים בערך שהיא עושה את זה)
לא מושלמת. בכלל לא...מנסה לעזור

אולי שריטות שלי...

דברים ש"ירשתי" מבית אבא ואמא..

 

ואני בהחלט קוראת לזה שריטות.

כי אני ואמא שלי לא באותו סטטוס בכלל- היא אף פעם לא עבדה מחוץ לבית ואני כן

מס' הילדים שלנו שונה וכד'.

אז אי אפשר "לקחת" את כל מה שהיה לי כשהייתי ילדה ו"להעתיק" את זה לבית שאני מקימה... 

 

אני גם חוששת שאם הילדים שלי עכשיו רגילים מידי יום לארוחה חמה, מבושלת וטריה-

מה יהיה ביום שהם יצאו לישיבה?

שהם יתחתנו?

ואם האישה שלהם תהיה אחת שמבשלת רק לשבת או פעם בכמה ימים??

איך הם יסתדרו?

 

(כי כבר קרה שבישלתי ליומיים וביום השני הם עשו פרצוף ולא ממש אכלו.

או, יום לחוץ מאוד שלא יכולתי לבשל וקנינו פיצה- ומי לא מתלהב מפיצה?

ו-2 הבנות החמודות שלי שאלו: אין משהו אחר לאכול? משהו שאת הכנת?)

 

 

 

 

וואו...מתואמת
טוב, גם מושלמות יתר היא לא דבר טוב, כנראה
אולי נחלק בינינו, את ואני, את התכונות, ןככה המצב אצל שתינו יתאזן?
הלוואי שהיה אפשר!!!!מנסה לעזור

הייתי לוקחת ממך המון חושף שיניים

 

במיוחד את הסבלנות והיצירתיות שלך עם הילדים

וזה שאת מאפשרת להם לעשות המון דברים שמפתחים את הדמיון והמעוף ואני לא אפאטי

 

אוהב

וממך הייתי לוקחת את השאיפה לסדר ולניקיוןמתואמת
ואת ההתמדה בו למרות הקושי. את היכולת לבשל וליהנות מזה. את המסירות האמיתית לתורה. את היחס האישי לכל ילד.
שאמשיך?
היחס האישי לכל ילד זה יותר את..מנסה לעזור

כבר כתבתי את זה קודם אז אל תעתיקי בבקשה קורץ

צוחק

 

וזה שאני נהנית מבישול - זה כמו תחביב שלי.. 

כמו שאת נהנית לכתוב.. אז זה לא משהו שדורש ממני יכולות על..

 

סדר וניקיון- הלוואי. משתדלים.

 

ומסירות אמיתי לתורה- זה גם את!! אז אל תמעיטי בערכך!!

מלך

 

העיקר שיהיה טוב לנו ולמשפחות שלנו בע"ה

 

ולגבי השרשור הנ"ל-

אני בעד להקל על החיים.

הלוואי שהיה פיתרון לקיפול וגיהוץ כבידה (חוץ מעוזרת כמובן)

ואני גם בעד מדיח (כמו ששאלת פעם) אבל גם אני צריכה לשכנע את בעלי על כך חצי חיוך

וגם צריכה מקום לזה ומטבח גדול.

 

 

כיף לי שזכיתי להכיר אותך!מתואמת
תרסיס ושמו מייבש כביסהדבורית
אם מוציאים מיד כשמסיים את החולצה לקולב היא נשארת ללא קמטים
ואם נשכחה שם אני מפעילה לעוד 10 דק רק את מה שצריך "גיהוץ חוזר" ומשם לקולב
לא מגהצת אף פעם
אמא שלי באמת עושה את זהמתואמת
לי זה לא עובד...
בכל אופן, לפי הסרטון ההוא אפשר גם לרסס בתרסיס הזה גם על בגד שנמצא על בן אדם וזה עובד... ממש תרסיס פלא
גם אני פשוט לא מגהצת...אביול
לפעמים בעלי מגהץ לעצמו וזהו. לא רואה צורך...
חח לחלק יש פתרון פשוטיערת דבש

שולחים את הכביסה שזקוקה לגיהוץ-למגהצת!

יש נשים שזה תפקידן ואפילו יש מגוון מחירים סבירים

יחסית לא יקר עבור אישה שעובדת וכל דקה שלה שווה כסףקורץ

 

בט גם מישהי שתבוא לקפל כביסה יש

אבל את זה לא שאלתי..

פה אנחנו כולנו שותפים בקיפול ובמיון גם בעלי אני ולפעמים הילדים עוזרים

אין סכוי שהייתי עושה הכללל לבד

 

והלוואי שהאורונות היו ממש מוקפדים בסדר מופתי

הם לא

וגם זה בסדר

ב"ה שלא משעמם פה

ואגב לפנייערת דבש

שעליתי על הפתרון הגאוני הזה

בעלי היה מגהץ לעצמו לפי הצורך

ולפני שבת תמיד היה לחץ לגהץ מה שצריך

ממש לא בשבילי לעמוד לגהץ לבד את כל הנצרך..(אני גם לא מיומנת בזה לוקח לי שעות)

ובעלי אוהב וצריך מגוהץ-אז יאללה או שיעשה בעצמו או מיקור חוץ

היום החיים תותים זה הקל עלינו מאוד מאוד

גאוני לחלוטין. אבל אצל משפחה ישראלית קלאסיתחדשה ישנה
זה לא יעבוד.

צריך לזה יותר מידי משמעת... חחח
יש בזה משהו... מתואמת
אצלי, שיהיו בריאיםחדשה ישנה
כמה אני חוזרת ואומרת,
מבקשת, מתחננת,
דורשת, צועקת ,
לוחשת-
''להכניס בגדים לתוך הסל ולא ברצפה!!"
הסל ס''מ מהם, כן? לא עובד 🥴

אז לתת להם למיין ככה כל יום, וואו. רק מלחשןב על לאכוף את זה אני מתעייפת...
לגמרי... אני כבר לא מבקשת, תכל'ס... יותר מהיר לי לאסוף בעצמימתואמת
רק תוהה אם העובדה שכל אחד יהיה אחראי על הבגדים שלו בלבד כן תוכל לעזור... (אם כי שוב, יש לי תאומים. הם עלולים לריב ביניהם מי הפעם ממיין את הבגדים שלהם...)
אז בבית של ההורים שלי זה היה בערך ככההשקט הזה
סל כביסה בכל חדר אמבטיה, ולאחותי ולי היה גם בחדר.

תיאורטית זה היה תפקיד שלנו להוריד אותם ולמיין לסלים שליד המכונה- צבעוני ולבן.

ואח"כ אמא שלי חילקה לסלים, לפעמים מקופל ולפעמים לא, לפי ארונות (נגיד אחותי ואני ביחד בארון אז ארגז ביחד) וזה תפקיד שלנו להכניס.

בפועל-
כביסה שכבה מלא זמן אצלנו בחדר וזה עשה מלא בלאגן
ואח"כ שכבה עוד מלא זמן נקייה עד שהכנסתי אותה לארון.

בקיצור- פחות היה יעיל אצלנו, אבל כן העביר את האחריות אלינו. אין לך בגד מסויים שאת רוצה? זה בגלל שאת לא פינית את הסל.


היום אצלי בבית, כדי להלחם בהרגלים שלי, אני משתדלת להוריד את הכביסה וישר לקפל (מקפלת מהחבל לתוך הסל), ומייד ללכת לשים בארון)

לא יודעת מה יהיה כשיהיו ילדים גדולים.

אהה ולגבי גיהוץ יש לי כלל חשוב-
בעלי הוא זה שרוצה ללבוש חולצות שצריכות גיהוץ ולכן הוא גם זה שצריך לגהץ אותן. לא מגהץ? בעיה שלו- הולך עם חולצה לא מגוהצת או מגהץ את החולצה שצריך רגע לפני
תודה!מתואמת
בעצם זה פחות או יותר מה שיש אצלנו עכשיו. חוץ מהקטע של האחריות... הם לא אחראיים כרגע לבדוק שהבגדים שלהם מגיעים לכביסה... (רק לבת הגדולה, שיש לי העדפות לבגדים מסוימים לפעמים, אני אומרת שאם היא רוצה היא צריכה להיות אחראית לשים אותם במקום נגיש למכונה, כלומר בחדר האמבטיה.)
בגדול נחמד, אבל 2 דברים לא מובנים לי-חגהבגה
1. איך כביסה לבנה, צבעונית ושחורה יחד?
אני מפרידה לבן
שחור
צבעוני (לפעמים גם זה מפרידה לכחול-ירוק וורוד-אדום-כתום)
2. איך זה בדיוק נמצא בארונות בבלאגן? איך אפשר להבין מזה משהו?

כן חושבת, שמה שאפשר לעשות זה-
1.כל פעם שהילדים יביאו את הכביסה המלוכלכת לסל הגדול- ולא לאסוף מהמקלחת/חדרים/רחבי הבית
2. כביסה נקיה, למיין לסלים, וכל ילד מקפל ומסדר לעצמו בארון- זה אפשרי רק מגיל 5-6 כזה ניראלי


אין לה ארונות, זה הקטעבת 30
יש חמש מגרות לכל ילד, סה''כ יוצא בגודל של ארון, וכל מגרה ייעודית לסוג אחר. מכנסיים, חולצות, בגדי בי''ס, וכד'. וזהו. אין קיפול, אין מדפים מבולגנים.
נראה לי שאני באמת את הרעיון הזה ואתחיל לחשוב איך ליישם אותו
מנסה לענות ולהסביר את שאלותייך:מתואמת
1. היא הסבירה שאם מכבסים במים קרים אז הצבעים לא מתערבבים. גם אני עושה כך כבר כמה שנים, ורוב הבגדים יוצאים בסדר...
2. בסרטון אחר שלה היא אומרת שלכל ילד יש מספר קטן של בגדים, וככה הם לא מתבלגנים יותר מדי. וכמובן - יש חלוקה במגירות לפי סוג הבגד. ברגע שלא מתעקשים על בגד מסוים אז לא צריך לחטט יותר מדי.

באשר להצעותייך:
1. באמת זה רעיון טוב להתחיל להרגיל אותם לזה...
2. בעיקרון אני כבר עושה את זה. אבל לפעמים צריכה להילחם איתם כדי שישימו בארונות...

כנראה שהצעד הראשון שאני צריכה לעשות זה למיין את הבגדים ולצמצם את הכמות שלהם. עשיתי את זה בפסח לפני כמה שנים, וזה באמת הוריד את כמות הכביסות. אבל צריך בשביל זה פניות וחשק ויישוב הדעת - דברים שאין לי בנמצא כרגע...
מבינה אותך ממשחגהבגה
שמעי אני בטוחה שהיא לא עובדת, תכלס היא מנהלת מעצמה בבית, איפה גם לעבוד
אצל הרבה מאיתנו זה פחות ריאלי.. מה גן, שצריך להחליף את כל המערכת- ז"א לא אקונות- רק שירות/מכירות. לא לכולם יש מקום/אפשרות כלכלית לזה בבית..
היא עובדת בבית - יש לה משפחתון...מתואמת
(שזה גם נשגב מבינתי - איך יש לך כוח לטפל גם בילדים של אחרים בנוסף לילדים שלך??)
אבל כן, אין ספק שאצל נשים שעובדות מחוץ לבית זה אחרת לגמרי...
וואלה!!! טוב שאפו לה😁חגהבגה
רק הילדים שלה ממלאים חצי משפחתון...בת 30
לגמרי... מן הסתם בגלל זה היא בחרה בעבודה הזו...מתואמת
פעם בטעות השתרבבה חולצה לבנהנתחילמחדש
לכביסה כהה.
מכבסת ב-30 מעלות.
אם מסתכלים עליה לבד, היא נראית לבנה, אולי קצת ישנה.
אבל אם שמים אותה ליד לבן, רואים מיד שהיא אפרפרה.
לא רוצה לחשוב מה קורה אחרי עוד הרבה כביסות עם כהה..
אני מפרידה, לבן, כהה, צבעוני בלי סחיטה, צבעוני עם סחיטה, ג׳'ינסים ומכנסיים מבד קשה, מגבות מטבח בנפרד מכביסת בגדים, מפות בנפרד, סדינים לרוב בנפרד.

בחיים לא אתן לילדים שלי להתעסק בזה...
ראיתי את הסרטוןבת 30
מדליק לגמרי. היא אלופה ממש.
מענין אותי אם היא מורמונית.
בכל אופן, בסדר גודל כזה של משפחה, זה כבר התנהלות של מפעל, לא של משפחה...
מענין איך המטבח נראה..
באמת נראית אלופה.לפניו ברננה!
ועוד יש לה זמן להיות יוטיוברית ולספר לכולם איך היא מנהלת את החיים שלה 😅
תחפשי סרטונים אחרים שלה, מן הסתם היא גם הראתה את המטבח מתואמת
קוראים לערוץ שלה Real mom, real solutions.
וכן, הגיוני שהיא מורמונית.
רק - לא תוכלי ללמוד לגמרי מהטבח שלה, כי הרי אין לה מטבח כשר עם שני כיורים וכו'...
אני בהחלט הולכת להתחיל לעקוב אחריה 😂לפניו ברננה!
וזה גם ישפר את האנגלית שלי שקצת נחלדה מאז סוף הלימודים..
כן, גם אני "התמכרתי" כבר לסרטונים שלה...מתואמת
ולגבי האנגלית - לי אישית קשה לעקוב אחר הדיבור המהיר, אז אני מפעילה את הכתוביות האוטמטיות (באנגלית) וזה קצת עוזר... (אם כי לפעמים הן מפספסות מילה ולא מאייתות אותה נכון).
מה זה כתוביות אוטומטיות?חדשה ישנה
יש אפשרות, לפחות אצלי, להפעיל כתוביות אוטמטיותמתואמת
ש"מתרגמות" את הדיבורים לכתב (רק באנגלית). יש לזה מעין כפתור בצד שמאל למעלה - ריבוע שבתוכו כתוב cc.
איזה מגניבחדשה ישנה
נראה לך שיש לי זמן?בת 30
אני צריכה לקפל כביסה!!!
חחח את הסרטונים של חגה אני תמיד רואה תוך כדי קיפול כביסהלפניו ברננה!
מורמונית? מה זה?דבורית
סוג של דת. הם לא לוקחים מניעה ובכללי פחות מודרניםאחתפלוס
סוג של נוצריםבת 30
אוהבי תנ''ך עם מלא ילדים. הרבה מהם חיים במדינת יוטה בארה''ב
ולא ממיינים צבעים?דבורית
אני אהיה מאוד כנה
הילדים שלי בקושי לוקחים למקום את הכביסה שאני כבר אספתי מיינתי כיבסתי ייבשתי וקיפלתי
את יודעת כשאני כותבת את זה נראה לי זה ממש לא חינוכי המצב שהגענו אליו
לא ממיינים צבעים, מכבסים בקר.לפניו ברננה!
ובדיוק בגלל שכל עושה את זה לעצמו, ומצד שני כל אחד תלוי באח שלו (אם מישהו השאיר כביסה במכונה ידאגו לומר לו לטפל בזה..) הם חייבים לעשות את זה.
מה אני אגיד לך, החינוך זה כנראה השלב הראשון בשיטה הזו...מתואמת
אני לא ממיינת צבעיםאפונה
כשמתמלאת מכונה מיד מפעילה. מרוקנת את הסל כל יום כמעט.

(הבגדים שלנו הורידו צבע כשהיו שייכים לאנשים אחרים)
לגבי קיפול כביסהאמאשוני
אני צוברת כביסה של 4-5 מכונות (כמות שבועית)
ממיינת לערימות זה באמת לא גוזל הרבה זמן.
בגדים שאני יודעת שתמיד חסר מהם שמה בצד (מכנסיים של הילד, חולצות תלבושת של הילדה, חזיות שלי, בגדי התינוק שמשום מה כל הזמן צריך זמין)
קוראת לגדולים *פעם אחת בלבד* לקחת את הפריטים החיוניים שלהם, תוך כדי מקפלת זריז את שאר הפריטים החיוניים,
מםרידה בגדים שצריכים גיהוץ ובגדים שכבר לא ישמשו שוב (קטן, מוכתם וכו')
עד שהגדולים באים לאסוף את שלהם אני שולחת אותם קודם לפזר את בגדי התינוק.
זה לגמרי בשוטף תוך כמה דקות סיימנו עם החלק הזה.

עכשיו בגדי הבן אני מביאה לו את הערימה אליו לחדר שיקפל. הוא ילד מסודר וזה עובד נהדר.

בגדי הבת הגדולה משאירה בצד. היא נודצתומדת לקפל את אני עוזרת לה.

כל שאר העריצות מחכות לטיפול. כל פעם שיש לי כמה דקות, מקפלת ערימה *אחת* קוראת לילד לבוא לפזר את שלו (התינוק כבר פיזרנו, נכון? בת ה4 יודעת כמעט הכל לבד)
לגבי בעלי אני בהחלט מתזכרת שיש לו ערימה משלו, כמובן שלא אכפת לו שהפינה בסלון תהפוך לארון שלו, לי זה אכפת. כמה בכיונים והוא בסה"כ ממש משתדל.

לרעתו ולטובתי ככל שהוא יותר מושך את זה ככה לערימה שלו לקיפול מגיעים גם מצעים, מגבות ומפות.
קצת צוחקים על זה ואני מציעה לו להחזיק את התינוק במנשא שאוכל לקפל בעצמי אז הוא מזדרז לקפל...
זהו, ככה רק דחיפה קטנה לכל המשפחה ובגדים נעלמים לתוך הארונות.

היתרון שאם חסר בגד לילד הוא יודע לחפש בערימה שלו בסלון.

אני לא אוהבת לצבור ערימות בגדים מלוכלכים.
מפעילה כל יום מכונה או שתיים.
אני ממיינת מה לתלייה מה למייבש.
הילדים מכניסים, מוציאים, סוחבים את הבגדים ליד המתלה. חלקם יודעים לתלות. בכל מקרה אין הרבה לתלות כל יום.
נשמע ממש יעיל!לפניו ברננה!
זה גם מה שאני עושה עכשיו, בערךמתואמת
רק שהערמות במסדרון ולא בסלון (אם הן יהיו בסלון הן לא יישארו נקיות...)
אבל הן כבר לגמרי עולות על גדותיהן, ואפילו אני לא יודעת מאיפה להתחיל להשתלט עליהן...
אז זהו שבמסדרוןאמאשוני
זה לא מספיק מפריע לאף אחד בשעה שיש כמה דקות, לכן אין את המוטיבציה הזאת לנצל כל כמה דקות לקיפול ערימה. (לא שלך ולא של הילדים)
אם הערימה תחסום למשל את הגישה למשחקים או על המיטה, יהיה כדאי להם לקפל אותה.
ולגבי הערימות שאת מקפלת תחשבי איפה את יכולה להניח את הסלסילה עצמה שיגרום לך לרצות לקפל אותה. אולי נניח על השולחן? כל פעם לקחת רק סלסילה אחת או שתיים אותה את מסיימת עד סוף היום, ומיד מפנה לארון.

בנוסף להחליט על זמן (מוצ"ש?) שמיישרים בו קו.
לא מתפנים לעיסוקים אחרים אם לא מסיימים.
(אולי אפשר שהחבר'ה האחרים ישתלטו על כלים ושטיפה ואת תתמקדי במה שרק את יודעת לעשות בבית)
לחבר'ה שלי שום דבר לא יפריע בדרך למשחקים...מתואמת
להפך, הם ישמחו על המשחק החדש שנקרה בדרכם, והבגדים הנקיים פשוט יהפכו להר קפיצות נהדר...
אולי באמת אנסה לקבוע זמן ליישור קו כביסות. ביום שישי לא הולך לי, למרות שזה היום שמוקדש ליישור קו כללי של הבית. אולי באמת מוצ"שים של חורף זה זמן טוב...
לבעלי היה תלמיד שהיה אחראי על הכביסה שלו,שמעונה
בפועל הוא פשוט לא כיבס וכל היום הלך עם בגדים מלוכלכים
אוי לא... איך זה יכול להתאים לחלק מהבנים שלי מתואמת
חה חה חה🥰שמעונה
רק לעדכן אתכן שיש לה כבר 15 ילדים!!! אמאל'ההכל בנחת
אכן, ראיתי את זאת בסרטונים האחרים שלה...מתואמת
בינתיים אני עדיין בניסיונות לסדר את הכביסות לפי השיטה שהיא הציעה...
הכנתי סלסילות מארגזי קרטון עטופים בסדינים ישנים. לבנים יצא יפה, לבנות בינתיים מתפקשש לי (גם כי אקדח הסיכות התחיל לגמגם וגם כי הקרטונים שנותרו לי טובים פחות) - אז בסוף נכנעתי והזמנתי סלסילות מהום סנטר (מחיר המשלוח ירד ל-35 ש"ח ).
מקווה שאצליח לסיים את התהליך בקרוב... ואז יתחילו החיים הקלים, בתקווה
בהצלחה!!לפניו ברננה!
שתפי אותנו איך זה הולך!
למי שמעניין אותה - משתפת ב"החלטות הקבינט" שלנו בנושא הכביסה:מתואמת
(הקבינט כולל אותי ואת עצמי. שיתפתי את בעלי ואת הבת הגדולה בהחלטות כי הם לפעמים עושים כביסות, ולשאר הסברתי רק כל הארונות)
אז ככה:
קודם כול הכנסתי קופסאות/סלסילות לארונות הבגדים. חלק הכנתי בעצמי וחלק קניתי. לכל ילד יש שתי סלסילות - אחת בשביל חולצות וסוודרים ואחת בשביל מכנסיים/חצאיות ושמלות. במדף נפרד משוכנות סלסילות לפיג'מות, ובמגירות יש גרביים, לבנים וציציות וכיפות (אצל הבנות בנפרד, אצל הבנים ביחד).
רק לבת הגדולה אין סלסילות, כי היא רוצה שיהיה מקופל יפה (ויש לה גם ארון נפרד, של עמודה אחת). אז יש לה סלסילה בחוץ ששם אני שמה את הבגדים שלה, והיא אחראית על הקיפול. גם הארון שלנו הוא בלי סלסילות.
מערך הכביסות מתנהל כך:
בכל יום אני משתדלת לרוקן סל שלם מאחד החדרים בלבד - מכבסת את הבגדים מאותו חדר בלבד לאורך כל היום. (חדר הורים, חדר בנים וחדר בנות)
בגדים שנמצאים באמבטיה (שנשארו שם אחרי המקלחות) - אני אוספת ומוסיפה למכונה רק את הבגדים ששייכים לאותו חדר.
אחרי שהבגדים גומרים להתייבש במייבש, אני מכניסה אותם לסל ולוקחת לחדר המיועד. עומדת ליד הארון וממיינת לסלסילות השונות - *בלי לקפל*. זה לוקח בערך חמש דקות ואפילו פחות.
וזהו, בינתיים במשך שבוע זה עבד מצוין. ואפילו ביום שישי לא היו לי את הערימות הרגילות שמצטברות!

אני יודעת שכמו כל שיטה גם היא מועדת לנפילות (בעיקר אם יגיעו תקופות שאני לא מרגישה טוב וכדומה), אבל שמחה שבינתיים מצאתי את השיטה הטובה מבחינתי.
תודה שהייתן איתי
איזה כיף שמצאת לך שיטה כלבבך♥️מטילדה
יש איזה כיף שהולך טוב!!לפניו ברננה!
ואיזה כיף שעידכנת, תודה!!
לגבי 1. אני נגעלת לשים כביסה נקיה בסל של הכביסה המלוכלכתיעל מהדרום
לק"י

זה לא ששמים שם רק חולצות ומכנסיים קצת מיוזעים. זה תחתונים וכדומה...

(קראתי רק חלק מנה שכתבת).
נכון, גם אני חושבת שזה מגעילמתואמת
במיוחד שאצלנו הילדים לא מי יודע מה שומרים על הניקיון..
אבל בשיטה שפיתחתי לעצמי על סמך זה (את יכולה לראות את ההודעה האחרונה שלי בשרשור לפני הנוכחית) - יש לי סלים נפרדים לכביסה המלוכלכת ולכביסה הנקייה.
תודה! האמת שאני לא מחפשת כרגע שיטה חדשהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם כי תמיד אפשר למצוא טיפים חדשים שיקלו על העבודה.
זקוקה לתמיכה: רפלוקס סמוי*אורחת

זקוקה לתמיכה, הבנה, ועצות...

האם יש כאן אמהות לתינוקות שסבלו מרפלוקס סמוי?

הבת שלי בת 4 שבועות, וצורחת חזק כ-ל שנייה שבה היא לא עוסקת בשינה או יניקה : (

יאא קשההאונמר

היה לי בקטנה עם הבת שלי, לא סבלה, רק הקיאה אחרי כל ארוחה חצי ממנה.

תכלס עלתה מספיק במשקל אז רק חיכינו שיעבור.

אבל יש תרופה לריפלוקס, שמיועדת באמת למצבים שהתינוק ככה סובל.

ניסית?

כן... מוכר ממש.חושבת לעצמי

קודם כל חיבוק גדול. זה מאוד מאוד קשה.

גם כי את לא יכולה להרגיע אותה, וגם כי זה לא משאיר לך שנייה לנשום.

אצלנו עזר בסוף שילוב של 3 דברים:

תמ"ל ar (אנטי ריפלוקס) + ביוגאיה (למניעת עצירויות) + אומפרזול (תרופה).

אני ממליצה לפנות לרופאת משפחה,להבין איך את מתקדמת עם זה.

  • עזר לתקופות, אני כבר לא זוכרת כל כך...

דבר שני, כל הזמן להגיד לעצמך שזה זמני, אצלי זה עזר כי הבכי היה באמת רצוף, לא היה לנו יום ולא לילה...

וכל שנייה שיש לך עזרה שמתאימה לך קחי בלי לחשוב פעמיים... אפילו שמישהו רק יחזיק אותה... היא כל כך מסכנה זה באמת סבל בשבילם...

כן וזה קשה מאודדדדשקדי מרק

חיבוק

מציעה ללכת לרופא ילדים אם עוד לא הלכתי

למרות שאין פתרונות קסם

וואי זה מתיששshiran30005

הבת שלי הייתה ככה

אצלה הבכי היה 24/7 ורוב הטיפול נפל עלי אם כי בעלי סייע שהיה בבית. היינו עם תינוק בן שנה בבית כך שהקושי הוכפל. הייתי בוכה בלילות , כולם ישנים, הבית חשוך , היא בוכה בוכה ואני יחד איתה

בעצת הפורום הנהדר פניתי לרופאה היא נתנה אומפרזול ומטרנה AR

בהמשך התחילו פליטות והקאות אבל עלתה טוב במשקל

חיבוק חזק חזק , זה בסוף עובר❤️

סבלנו מזה (אולי... תכל'ס לא ברור מה היה לה...)מתואמת

מי אבחן שמדובר בזה? את עושה את כל הטיפים להקלה? ובדקתם גם לשון קשורה?

בכל אופן, מתפללת איתך שתעברו את זה בקלות...

חיבוק!ואני שר

מציעה לבדוק אוסטיאופתיה. אוסטיאופת טוב ידע להגיד אם הוא יכול לעזור בזה גם בשיחת טלפון מקדימה... (אותנו הציל בקושי קצת אחר אבל נראה לי ששמעתי שגם בזה יכול לעזור).

יש לי המלצה באיזור ירושלים אם רלוונטי.

תודה לעונות*אורחת

מוזר איך הנפש עובדת, עצם זה שאני רואה שגם אתן התמודדתן עוזר לי.

כמו שאתן כותבות, אין יום ואין לילה, והסבל הוא כפול: גם הקושי שלי, וגם הידיעה שהקטנה הזו שרק באה לעולם כ''כ סובלת!! יש לי דמעות כל פעם שאני חושבת על זה, אז משתדלת להתמקד רק בקושי שלי...

בדקנו לשון קשורה, היציאות סדירות, אין גזים יונקת בלבד.

כמובן מחזיקה אנכית חצי שעה אחרי כל הנקה.

התחלנו אומפרזול לפני שלושה ימים, בינתיים אין שיפור, הבנתי שצריך לחכות שבוע שבועיים לפני שרואים שיפור : (

לי זכור שאמרו שלושה ימים אחרי אומפרזולחושבת לעצמי

ניתן לראות שינוי, וזה תלוי במינון...

בינתיים חיבוק ותהיי חזקה,

זה באמת אתגר, במיוחד כשאת עדיין יולדת בעצמך...

עברתי את זה גם וסוחבת צלקות עד היום😌Doughnut

ועברו כמה שנים טובות...

המלצתי: לא לעבור את זה לבד! לשתף כל מי שאפשר ולחלוק עם הבעל את הזמנים הקשים. לקבל כל עזרה שמציעים וגם לא להתבייש לבקש לפני שאת קורסת.

תדאגי לך למלא פינוקים לשעות הקשות, סדרות מעניינות ללילות ערים, ועזרה ככל הניתן לימים שאחרי שתוכלי לישון,חוסר שינה זה נורא.

ממליצה בחום לנסות אוסטאופתיה אצל מישהו מקצועי, זה יכול ממש להקל.

ניסית מנשא? יכול לעזור לה מאוד ולך ♡אביה*אחרונה

עור מגורה בחורףאור.י

היי לכולן,

הקטנה שלי בת שנתיים עם עור כנראה די רגיש. כבר שנה שעברה בחורף ראיתי שהעור שלה נהיה מגורה מאוד והיא ממש סבלה וגירדה. השתדלנו להמעיט מקלחות ולמרוח קרם גוף כל פעם והמצב השתפר אבל לא נעלם.

כשהגיע הקיץ הכל חלף כלא היה, ועכשיו שוב שמתקרר זה צץ מחדש...

למישהי יש עיצות בנושא?

היא ממש סובלת ומתגרדת (בעיקר ברגליים ובצוואר).

תודה רבה לעונות!

אני ככה כל שנה, זה סיוט שימושית

כל יום פעמיים ביום קרם לחות טוב, ובעת הצורך קרם רפואי.

עוקבתדרקונית ירוקה

אנחנו מורחים קרם פעמיים ביום. מקלחות מהירות פעם ביומיים עם שמן של מוסטלה. מיד אחרי קרם.

ממליצה מאד כרגיל על הקרם לחות ליפיקאר באום שלאמהלה

לה רוש פוזה, ולפי המצב שאת מתארת הייתי מקלחת רק בשמן ולא בסבון. וגם כאן חברות הפורום מכירות שאני ממליצה על השמן של ליפקאר באום

את הילד האטופי שלי הוא פשוט הציל.

ד"א למרוח את הקרם לחות כל ערב אחרי מקלחת- לא רק שהמצב מחמיר. זה מונע מראש התלקחות.

בנוסף- חשוב מאד להלביש לה בגדים רק מ100 אחוז כותנה

לדאוג שיהיה לחות בחדר שישנה.

מציינת שאצלי ו הקרם שרף… היא לא הסכימה…חמדמדה

ברור שהקרם שורף, כי העור מגורה. למדתי להניח עליהםאמהלה

את היד מיד אחרי שמורחת זה מקרר את האזור ומרגיע. זה שורף לדקה! ומפסיק, יום למחרת זה כבר לא שורף. מנסיון- ניסתי על עצמי אחרי שראיתי שהילדון בכה

ומאז הוא כבר ידע להגיד לי זה שורף אבל לטובתי.

ממליצה גם!!ילד בכוראחרונה

אוטופיק? תנסן קרם של מוסטלה באופן יומיומיחמדמדה

לא לחכות שיציק , פשוט כל ערב

או לה רוש פוזה

מישהי שנכנסת להריון עם מירנה?הריון ולידה

משקשקת שזה אולי מה שקורה לי עכשו

דימומים מוזרים ותחושה של בעלי שהחוט קצת התארך

אני, אבל הוא נפל...אני=)

וואוהריון ולידה

תודה

כשהיה לי ככהפרח חדש

התברר שההתקן זז וכמעט יצא לגמרי

עדיין מונע באחוזים מסויימים

אבל לא להשאיר ככה

ומה עושים ? צריך חדש?הריון ולידה

כשהתקנתי הרופא הביא לי אחריות של שנה עם כרטיס , אני בתוך השנה. רלוונטי?

בטוח זה אומר שזה זז?

תנסי לבדוק אם את מרגישה את החוטפרח חדש

אם כן כמעט בטוח שזז

ואם נתן אחריות אז תחזרי אליו

אני הייתי כבר 2 שנים אחרי ההתקנה והוצאתי וזהו

אבל בעיקרון צריך לשים חדש

או להכניס אותו פנימה חזרה @אמאלה סיפרה שזה קרה לה והרופא הכניס

תמיד הרגישו את החוטהריון ולידה

הייתי צריכה לקצר בכל מקרה כי הוא הפריע ודחיתי את זה.

לא העזתי להרגיש בעצמי מעולם וחוששת להיאסר

הרגשתי אותו, מרגיש כמו 0.5-1 ס"מהריון ולידהאחרונה

שיתכן שהיה ככה מאז ומעולם כי תמיד הוא הפריע לו

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אה.מוריה

שמירת הריון זה גם כי זה הריון בסיכון. וגם כי יש יותר חשש ללידה מוקדמת. (יש יותר עומס על הרחם)

אצלי יצאה יחסית מאוחר.

ואופן כללי הייתי יחסית קטנה להריון כפול.

אבל זה גם תלוי בשרירי הבטן ועוד.

באופן כללי ממה שראיתי והרגשתי יש פולסים של גדילה. בפעימות כאלה. פתאום הבטן גדלה.

ולהתפלל שייגמר בשלום וידיים מלאות. בבריאות ושמחה.

אמן, תודה רבה!!ברכה כפולה:)

אני לא מתאימה לעזור פהמתואמת

כי התאומים שלי היו בשני שקים ובשתי שליות נפרדים

את ההלם אני כן מבינה...

פותחת יקרה, מאחלת לך היריון מבורך ובריא, ובע"ה שתצאי בשתי ידיים מלאות ובריאות!

אז איך בעצם יודעים שזה לא הריון תאומים רגיל?ברכה כפולה:)

אין "רגיל"מתואמת

יש כל מיני אופנים של היריון תאומים.

אצלי בשבוע 9 (השבוע שבו באתי לעשות את האולטרסאונד הראשון) ראו בבירור שהם בשני שקים נפרדים. זה באמת היריון התאומים הכי קל, כלומר בלי סכנות לסיבוכים.

אבל גם היריון תאומים כמו שלך יכול להסתיים בברכה ובבריאות @אמהלה באמת תוכל לכתוב לך עידודים בנושא...

הרופא אמר לך שהוא רואה שהם מחוברים בשיליה אחתזמינה

הוא ראה את זה אולטרסאונד

זה לא קשור להריון רגיל זה פשוט סוג הריון

זה בהחלט הריון בעל סיכון גבוה יותר

כי העוברים ניזונים מאותה השיליה ויש מקרים שעובר אחד מתפתח על חשבון השני

אני מציעה לך להתפלל שבעז"ה הכל יהיה תקין

לא משנה אילו סיפורים יש נתפלל כולנו שההריון הזה יהיה תקין ויסתיים בידיים מלאות🙏🏼

שאלתי את מתואמת..ברכה כפולה:)

אמן, תודה!

מתכוונת להריון של לא זהים?מוריה

רואים שיש 2 שיליות, ו2 שקים, מחיצה עבה וכו'.

ככל שמגלים מוקדם יותר, מזהים את זה מוקדם יותר.

כי כשהם גדלים יותר קשה לראות.

לא לא..ברכה כפולה:)

מתאומת כתבה שיש לה זהים אבל ב2 שקים נפרדים ו2 שליות, אז תהיתי איך יודעים שהם זהים בעצם..

אה, עכשיו הבנתי מה את שואלת!מתואמת

אנחנו לא יודעים בוודאות שהם זהים - הם פשוט נראים זהים. (ויש להם צבע שיער ייחודי שמחזק את העובדה)

ורופאה מומחית אמרה לי שלפעמים ההתפצלות של הביצית קורית בשלב מוקדם מאוד, ואז היא מתחלקת לשני שקים ושתי שליות, וכך יש תאומים זהים מבחינה גנטית, אבל מבחינת ההיריון עצמו הם לא נחשבים זהים.

קראו לי, אז באתי אדום צהוב ירוק

אני אתחיל מהסוף הטוב - התאומים שלי בני 8, מתוקים מדבש ב"ה. והתאומות הזו היא קסם!

גם הם תאומי מונו-בי, שהחליטו לבדוק בעצמם את הסטטיסטיקות והסיכונים 😁

עברנו הרבה, ב"ה, כך שאני לא יכולה לבוא ולנופף בסיפורי הרגעה, אבל אני כן אגיד - שאנחנו סיפור קצה, ונכון שיש אחוזי סיכון לא מבוטלים בכלל, אבל רוצה ההריונות עוברים בטוב, וגם אלה שלא - זה מורכב אבל לא נורא.

גם אצלי עובר אחד היה קטן כל הזמן בשבוע, גם את הדופק שלו ראו רק שבוע אחרי הראשון.

זה נחשב תקין, כל עוד הפער נשמר/מצטמצם.

עוקבים ממש כל הזמן על הגדילה והפערים, כי זה סימן לשני סיכובי הריון שנפוצים אצל תאומים זהים.

חשוב לדעת שגם אם יש חלילה סיבוך יש בתוך זה סקאלה. יש מצבים שרק דורשים מעקב, יש מצבים שיש להם ב"ה טיפולים תוך רחמיים שממש מצילי חיים, ויש מצבים שאין מה לעשות חוץ מלהתפלל ולסמוך על הקב"ה שהוא יודע מה הוא עושה

מוזמנת לפרטי אם תרצי לשאול ולשמוע עוד

איך הזמן טס. 😄מוריה

אצל אחרים הם גדלים מזה מהר 😉אדום צהוב ירוק

וואי ממש תודה!!ברכה כפולה:)

כותבת לך בפרטי

וואי מזל טובשמ"פ

אין לי ניסיון עם הריון תאומים אבל שולחת כוחות וב"ה הריון משעמם וקל !

אמן!! תודה😊ברכה כפולה:)

בשעה טובה יקרה, שיהיה הריון תקין, קל ומשעמםםםםםםאמהלה

בידיים מלאות ומלא שמחה ובריאות.

אז ראשית- אהבתי את הניק, ומסכימה איתו לחלוטין. זו ברכה כפולה ומכופלת ונחת פי מליונים!!!!!

אני גליתי את ההריון בשבוע 6+5, מיד ראו שזה שניים בשק אחד ולא ראו מחיצה.

הייתי כל 3 ימים בUS, עד ששלחו אותי לד"ר נדג'ארי- מומחה מס' 1 בארץ לUS

והוא גילה את המחיצה שבוע 14+4 כמדומני.

בפעם השנייה שהגעתי לUS, עשתה לי אותו מתמחה והיא לא ראתה שני עוברים, ורק אחרי שהזדעקתי שאמורים להיות שניים ביא בדקה שוב וראתה.

היה תמיד מאד קשה לראות את שתיהן, כי הן היו תמיד באותו גודל, עם אותו קצב לב ואותם תנועות.

לדעתי זה שהם לא באותו הגודל בדיוק מוכיח יותר שסיכוי גבוה מאד שיש מחיצה.

בעקרון החשש הגדול בתאומים מוני בי הוא TTTS שזה בעצם גדילה של עובר אחד על חשבון השני

זה קורה אם יש להם כלי דם משותפים.

אצלנו ב"ה לא היה (אחרי הלידה הראו לי את השליה וראו את הכלי דם שהיו נראים ממש כמו עץ ששלח ענפים משני צידי השליה,

כלומר זה הראה לנו שכל החששות היו לשווא כי כלי הדם שלהם לא היו קרובים בכלל.)

אבל אני מכירה מקרוב תאומים מונו בי שכן היו להם כלי דם משותפים

ובערך בשבוע 20 עשו להם בחו"ל ניתוח תוך רחמי- צרבו להם את כלי הדם, ב"ה הם היום בני 15+

כיום הרפואה ב"ה מפותחת ויש רופא שמומחה לתחום- ד"ר יובל גיאלצ'ינסקי. אן את מאזור המרכז, ממליצה לך לעשות אצלו את מעקב ההריון.

כמובן שאת צריכה להיות במעקב הריון בסיכון

יש הרבה יותר ביקורות. בהתחלה היה לנו פעמיים בשבוע. אח"כ עברנו לפעם בשבוע/שבועיים, ובערך משבוע 30 זה היה כל יומיים....

יצאתי בשבוע 25 לשמירה, גם כדי לשמור עליהם כמה שיותר ולנוח הרבה וגם כי היה לי כבדדדדדדד.

עלי ראו מאד מהר... תמיד ראו עלי מוקדם כך שזה לא היה שונה מתמיד.

אצלנו חוץ מההורים אף אחד לא ידע, ולכולם אמרתי שאני חודש קדימה, כך שלא היה נראה להם מוזר הגודל...

מה גם שמיילדים מקסימום עד היום הראשון של שבוע 36.

עד כאן לבנתיים

אני פה....

רק כדי להרגיענירה22

גם לי יש תאומים מונו בי.

לא אומרת שהיה הריון קל, כי לסחוב שניים זה כבד, אבל ב"ה עבר בלי סיבוכים מיוחדים, לא יצאתי לשמירה (אבל העבודה שלי לא פיזית), וילדתי בזירוז בשבוע 36, רק בגלל שזה הנוהל. הייתי מוכנה למשוך יותר.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות.

אמא לתאומים, ברוכה הבאה למועדון!חושבת לעצמיאחרונה

לי היה הריון bb, אז רק כאן להגיד שזה באמת הלם, אבל זו מתנה מתוקה, שמשדרגת לך את החיים, את ההורות ואת עצמך.

זה מורכב ומאתגר מאוד כשיש עוד קטנטנים בבית, אבל ה' נותן כוחות וזו ברכה שמאירה מאוד את הבית. הנחת כפולה ומכופלת!

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnut

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

מלפפונים אני שמה בקופסה עם נייר סופגיעל מהדרום

לק"י

זכור לי שהם "אוהבים" להיות לבד. או לפחות בלי עגבניות.

אני גם בררנית נורא בירקות ולא מסוגלת לגעת בכאלהירדנית

שרכים, בטח לא לאכול...

לא מצאנו פתרון טוב מאשר לקנות בכמות קטנה פעמיים בשבוע.

זה הקטעפינק ליידי

שגם אני אוהבת את הירקות שהם קשים וטריים, כמובן ירקות שניתן לאכול קשים בעיקר מלפפונים ופלפלים.

ועושה את מה שאת עושה קונה פעמיים בשבוע...

לפעמים זה קשור לאיפה קוניםאביול

בעלי נגיד מאוד אוהב לקנות באושר עד, אבל האיכות של הירקות גרועה...

ברמי לוי בינוני

בשופרסל הכי איכותי אבל יקר...

בול. גמני קונה ירקות בשופרסלהמקורית

בגלל הטריות

אין שופרסל לידינופינק ליידי

מעניין, חשבתי שהסחורה של הפירות והירקות באושר עד נחשבת לטובה.

מה אומרות לגבי שוק מחנה יהודה? שוונ מאמץ של נסיעה ברכבת ולסחוב קניה של פירות וירקות משם?

לא מכירההמקורית

נחשב איכותיאביול

אבל בעיניי לא שווה בכלל את ההשקעה.

יש עוד הרבה סופרים עם איכות טובה, כמו למשל יוחננוף...

אישית אני קונה בחנות ירקות בכמויות קטנותראשונית

אבל אנחנו זוג ותינוק ורק אני אוהבת ירקות והחנות במרחק שדה הליכה מהבית

אני מעדיםה ככה, יש ירקן קרוב יחסית לביתירדנית

וזה התפקיד של בעלי

שמעתי לאחרונה וממש עוזרמאמינה-בטוב
לעטוף את המלפפונים בניילון נצמד. אני עושה שניים שניים, מחזיקים פי 2 זמן. לגבי עגבניות אני מכניסה בשקית ניירות סופגים מכל הכיוונים וזה גם יחסית עוזר. חשוב לא צמוד לדופן האחורית (ירקות ופירות)
אנחנו שמים בשקית עם נייר סופגאחת כמוני

וגם מלפפונים לא צמוד לדופן האחורית כי ראינו שזה מרקיב אותם מהר יותר.

קראתי פעםרק טוב!

לשים את המלפפונים בשקית עם כפית (או סכום אחר) ממתכת. היתה תקופה שעשינו את זה. נראה לי עזר.

וגם לא לשים את העגבניות והמלפפונים באותן מגירה זה גם לא טוב להם. על זה אני לא מקפידה מטעמי נוחות..

אני שמה בתחתית המגירה של הירקות נייר סופג. בשביל הנקיון. אבל רואה שכמה כתבו כאן שזה עוזר. אז אולי זה גם עוזר אצלנו (בסה"כ אם אין ירקות שהתחילו להתרכך או להרקב או ירקות פתוחים או רטיבות, נראה לי שהירקות כן מחזקים לנן באזור השבוע. בד"כ פשוט נגמר לפני)

אנחנו שמיםדפני11

במגירה התחתונה של המקרר

הם יחד- אבל לא מעורבב

זאת אומרת בצד שמאל של המגירה עגבניות

אחכ לכיוון ימין המלפפונים ועוד יותר ימינה גזר בשקית ומעליו פלפלים.

חוץ מהגזר הכל בלי שקיות. ככה כמו שהם.

אצל אמא שלי רק המלפפונים היו תמיד בשקית עם חורים שהיא עשתה בשקית, אבל אצלי במקרר ראיתי שזה מרקיב אותם יותר מהר ולכן גם הם בלי שקית.

כמובן להקפיד כשאת מכניסה את הירקות- שהמגירה תהיה נקייה ויבשה, ואם נשאר לך ירקות ישנים- אז קודם מכניסים את החדשים ומעליהם את הישנים- כדי שתשתמשי קודם בישן שלא ירקיב בעצמו ולא ידביק ברקבון אחרים. גם כן חשוב לשים לב שהירקות שאת מכניסה הם יבשים! לפעמים (במיוחד אם עושים משלוח) נם נמצאים בשקית סגורה הרבה זמן ואז נהיים עליהם אדים שהופכים לטיפות קטנות- חשוב להקשיע את הכמה דקות לנגב אותם שיכנסו יבשים למקרר- זה קריטי!

פירות- בסלסלאות נפרדות במדף שמעל, בצורה מסודרת. כנל לגבי הישנים והחדשים ולשים לב שלא נכנס משהו רטוב.

זה שומר לי ממש טוב. בערך שבוע יכול להשמר נהדר

מלפפונים אני שמה בשקית סגורה עם כפית ממתכתאמהלה

זה שומר עליהם נפלא לפחות לשבוע- ואצלי זה הולך בשקי ענק... אוכלים המון.

עגבניות במגירה השניה בקופסא מרופדת בנייר סופג.

מחוץ לקופסא הפלפלים על נייר סופג

לי זה נשמר מצוין

שימי לב אם הקור במקרר לא מדי חזק

צריך להיות 4 מעלות

בימי החורף הקרים מאד אפשר אפילו 5.

ממה שאני יודעת-קנמוןאחרונה

לא בשקית. השהות בשקית גורמת לזירוז הריקבון.

לשים לב לא להניח פירות כבדים וקשים על פירות רכים. נניח מלפפונים מעל עגבניות יגרמו לעגבניות להתקווצ'ץ' מהר.

בכלל עדיף שהעגבניות לא יהיו צמודות למלפפונים.

לאתר ירק רקוב ולסלק אותו. ירק בתהליך רקבון הורס את שאר הירקות שאיתו.

מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמר

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

צודקת בהחלטמתואמת

ובזה באמת הדרכת הורים תוכל לעזור לכם בע"ה...❤️

אם נראה לך שהוא רוצה שתקומי בבוקר, אולי משעמם לו?ירדנית

אפשר להקצות לו משחק או ספר מיוחד לשעה הזאת

פעם זה היה הבעיה והוא למד כבר מה לעשותאונמר

אבל אולי באמת צריך יותר מיקוד.

אני אנסה כל ערב לסגור איתו משהו שהוא רוצה למחר ואני אכין לו בשולחן. אולי יעזור באמת.

למרות שתכלס אם אני מספיק אמיצה להסתכל, הבעיה העיקרית היא לא שהוא רב איתה. אלא שאני מתפוצצת כל כך.

אבל שניהם באמת צריכים פתרון.

תודה

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

רק מציעהאפונהאחרונה

באופן מאד נקודתי ולא מקצועי או מקיף בכלל -

אולי תגידי לו בלילה בשקט באוזן שכשהוא מתעורר בבוקר והשמש זורחת בחלון, שאת מחכה לו שיבוא להתכרבל איתך במיטה?

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מי שגומרת לעבוד קצת לפני התאריך המשוער של הלידהכל הישועות

מה אתן עושות בימים האלה בבית?

אני רוצה שזה יהיה ימים משמעותיים ולא סתם של שיעמום ובטלה שמביאים לדיכאון ולחץ..

ממליצה על הכנה רוחניתמדברה כעדן.

הפרשת חלה עם חברה/אחות. לצאת לים, לכתוב הודיה לה'... משהו רוחני לנסות לקלוט את גודל השעה של הורדת נשמה לעולם

מכינה אוכל לאחריאהבה.

כל מיני דברים שצריך לסדר עד הלידה,

טיולים בנחת בטבע

אף פעם לא מצאתי את עצמי משועממת בביתקל"ת

תמיד יש מה לארגן בבית: ניקיון, כביסות.ארגון וסדר🤨

שילוב של קינון ומנוחההשקט הזהאחרונה

הזדמנות לעשות דברים שאחרי הלידה יהיו יותר מורכבים- לצאת עם חברות/ לטייל בקטנה או כל דבר שעושה טוב לנפש

וקינון- מכבסת עגלה, מצעים, חיתולי בד, גופיות.. מרכיבה עריסה, מנקה את החדר שלנו שיהיה מוכן לניו בורן.. מכינה תיק לידה אם עוד אין..

ונחה.. אמנם שעות השינה לא נצברות אבל לפחות בשביל התחושה שהיה לי זמן לנוח לפני השינוי שיגיע

שוב לגבי כיתה א'אובדת חצות

אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד

יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.

אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.

פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.

ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.

אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.

סליחה על החפירה ותודה על ההכלה

תודה!!!

מה קשור אנגלית בכיתה א?רינת 24

למה להעמיס סתם?

אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…

מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.

הלוז אצלנו:

16- חוזרים מהצהרון

עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק

18- ארוחת ערב

19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת

20- זמן התמרחות לצערי…

21- לישון

אצלנו יש המון שיעורי בית ואין חיה כזאת לא לעשות.ואז את תראי

בגלל זה אמרתי לתאם עם המורהרינת 24

לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח

(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)

אבל בא' צריך לתרגל הרבהמתיכון ועד מעון

גם קריאה, גם כתיבה

הייתי מורידה עומסנעמי28

מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.

אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.

גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?

זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?

זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?

אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?

ולמה?

באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.

אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.

הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'

רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.

היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.

כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?

לילדים פי כמה.

אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.

אצלנו היה בערך ככה:טארקו

חוזר ב16 מהצהרון

זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם

חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.

18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה

מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום

ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.

פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר

מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.

אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.

אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום

אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד

וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.

הבת שלי בכיתה א בבית ב2, יש לה ש.ב כל יוםרקלתשוהנ

אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.

אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.

מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??

מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד

לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.

יש מקומות שלומדים אנגלית בכיתה א'יעל מהדרום

לק"י

אבל אצל הילדים שלי זה היה קליל. בטח לא כולל חזרות וש.ב.

לוזהמקורית

חוזרים ב16

מסספרים איך היה, מנשנשים משו

משחקים

לפני ארוחת ערב אם יש שיעורים - עוברים על זה (לא יותר מ10 דק רבע שעה בדרכ)

ארוחת ערב+ מקלחות

זמן פטפוטים

20 לישון וביי

אחרי השעה 16 מבחינתי זה הזמן להיות בבית.

לפני שנתיים היה חוג לכל אחד אבל זה היה עמוס מדי

הבת שלי התחילה לבקש להיפגש עם חברות. אני אאפשר לה פעם אחת השבוע, אבל במקביל אבהיר לה שהחברה נמצאת איתה בכיתה כל היום וזה מספיק בעיניי וזה ממש לא הולך לקרות על בסיס שבועי

בעלי דואג להפגיש את הילד למשחק כדורגל עם חברים פעם ב3 שבועות

זהו

אצלנו השב יכולים לקחת 20 דקות, ילד1מנגואית

המורה אמרה שאם לוקח יותר מ20 דקות ,להפסיק ואם קורה כמה פעמים לדבר איתה והיא יכולה להוריד לילדים באופן ספציפי

אנחנו עושים בדרכ שב אחרי ארוחת ערב כי אז גם אני וגם בעלי בבית ונוח שאחד יושב איתו וההורה השני עם השאר/מקלחות וכו

אצלינו הלו"ז הוא כזה-שימושית

מגיעים ב16 הביתה, עד 16:30 מתאפסים

אני מביאה ירקות ומים

ואז משחקים

ב18:30 גומרים עם ארוחת ערב ואז יושבת על ש.ב. אבל אצלינו זה יוח"א ולא צהרון, אם היה צהרון היו עושים ש.ב. שם

אולי כדאי לך לדבר עם המורה של הצהרון שתעשה ש.ב. בכיתה?

ב20:00 נמצאים במיטה אחרי מקלחת

לעבוד על אנגלית את יכולה לעשות כחלק מהשעת צפיה (סרטונים ומשחקי מחשב של לימוד אנגלית)

ספורט אני עושה פעם בשבוע בערב ועוד 3 פעמים בשבוע בבוקר לפני העבודה. (לא אימון מלא, 15-20 דק' בבית)

חברים זה פעמיים בשבוע

אם הם בצהרוןמתיכון ועד מעוןאחרונה

אז לא עושים שם שיעורי בית?

בעיני לו"ז הגיוני מכיל מנוחה שחוזרים, נניח לראות קצת טלוויזיה נשמע הגיוני, או איך שחוזרים לשתות ביחד שתיה חמה עם פרי או נשנוש ולהקשיב לסיפורים אז שיעורים

(אצלנו לרוב בא' זה לא המון זמן)

ואם מספיקים חבר וכו'... עד 18 גג, ואז אנחנו לומדים קצת (לימודי קודש) למשך כמה דקות, מקלחות, ארוחות ערב והולכים לישון סביב 8, אחרי שנמרחים ומקשקשים עוד קצת